הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 15725-08-21

29 דצמבר 2021
לפני:
כב' הרשמת רעות שמר בגס

התובעת:
אודליה בוגננים
ע"י ב"כ: עו"ד שמעון לביא

-
הנתבעות:
1. דלויט שירותי ייעוץ כלכלי (1986) בע"מ 2. דלויט טוש (ישראל) - בריטמן אלמגור נאמנויות בע"מ 3. דלויט טוש תומצו אינטרנשיונל (1994) בע"מ 4. דלויט אחזקות בע"מ 5. דלויט ייעוץ אסטרטגי (2012) בע"מ 6. דלויט ניהול ידע בע"מ 7. סקר - דלויט בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אייל ריבנר

החלטה

לפניי בקשה שהגישה התובעת לחיוב ה נתבעות לגלות מסמכים ולענות על שאלון.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה וביתר המסמכים בתיק מצאתי כי דין הבקשה להידחות, זאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

הבקשה לגילוי מסמכים
במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ביקשה התובעת כי הנתבעות ימסרו לידה את תיקה האישי וכן את היומן המשרדי או הממוחשב של גב' רוטשטיין (המנהלת הישירה של התובעת) לתקופה שמיום 10.3.19 ועד ליום 24.3.21.
התובעת לא נימקה את הצורך במסמכים אלה ואף לא הרלוונטיות שלהם להליך שבנדון, במסגרתו היא עותרת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובניגוד לחובת תום הלב, בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 וכן לפיצוי בגין אובדן השתכרות ממוני, נזק לא ממונ י, עוגמת נפש והוצאת לשון הרע.
הנתבעות הגישו תגובה במסגרתה טענו כי הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הוגשה עוד בטרם השלימו הצדדים הליכי גילוי ועיון כללי במסמכים ומשכך לא היה מקום להגישה בשלב זה ומדובר בבקשה טורדנית . הנתבעות ציינו כי תיקה האישי של התובעת יימסר לבא כוחה עד ליום 31.12.21 וכי אילו הייתה פונה לנתבעות בבקשה לקבל את התיק האישי היה זה נמסר לה אף בלא צורך בפניה לבית הדין לעבודה בנושא.
בהתייחס לבקשה לקבלת חלק מיומנה של הגב' רוטשטיין טענו הנתבעות כי התובעת לא פירטה מדוע נדרש לה היומן או מהי הרלוונטיות של המידע בו למחלוקת בין הצדדים. התובעת טוענת לפיטורים שלא כדין בתקופת מחלה ועל רקע מצב רפואי ומשכך לא ברור כיצד יש ביומנה של הגב' רוטשטיין לסייע בבירור טענותיה. בנוסף טענו הנתבעות כי מדובר בפגיעה בלתי סבירה בפרטיות הגב' רוטשטיין שכן ביומן מופיע מידע על לקוחות שונים וכן פרטים הנוגעים לחייה האישיים החוסים תחת הגנת הפרטיות .
לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי משעה שהתובעת לא הביאה כל נימוק ענייני המצדיק את גילוי היומן של הגב' רוטשטיין ובשים לב לטענת הנתבעות כי היומן מכיל מידע הנוגע לצדדים שלישיים וכן מידע אישי, אין מקום להיעתר לבקשה לגילוי היומן ולכן הבקשה נדחית.
משעה שהבקשה נדחתה לגופה, מתייתר הצורך לדון בטענת הנתבעות כי הבקשה הוגשה עוד קודם שהושלמו הליכי גילוי מסמכים.

שאלון
בהתאם לסעיף 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 צו למסירת שאלון י ינתן רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
דרישה זו מפורשת כבאה לצמצם את שיקול הדעת השיפוטי בדבר מתן צו למסירת שאלון ובהתאם לכך נפסק כי צו להמצאת שאלון בבתי הדין לעבודה ניתן רק במקרים חריגים ונדירים ונדרשים טעמים מיוחדים לכך (בר"ע (ארצי) 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ נ' אורית מיארה-קטן (6.10.2015).
לא מצאתי בבקשה או בכתב התביעה כל טעם מיוחד המצדיק מתן צו לשאלון ואף לא מצאתי כי יש בשאלות המופיעות בשאלון טעם כאמור, זאת בשים לב לכך שרובן ככולן עוסקות בבקשות להבהרת מונחים ומושגים מכתב ההגנה.
נוכח האמור לעיל, ומשעה שיתאפשר לתובעת לחקור את עדי הנתבעת בבוא העת ובמסגרת החקירה הנגדית לשאול שאלות עליהן לא תינתן תשובה בתצהירים, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן צו ל שאלון.
לפיכך הבקשה למסירת שאלון נדחית.

אשר לבקשת הנתבעות לעיון חוזר בהחלטתי
במסגרת התגובה לבקשה ביקשו הנתבעות עיון חוזר בהחלטתי מיום 23.11.21 בגדרה נתתי לתובעת זכות תשובה לתגובת הנתבעות.
הנתבעות טוענות כי לאור כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 אין עוד מקום למתן זכות תשובה לתגובה בבית הדין לעבודה .
דין הבקשה לעיון חוזר להידחות מהטעמים המפורטים להלן:
עיון חוזר בהחלטה שאינה ניתנת במסגרת סעד זמני שמורה למקרים חריגים בהם חל שינוי נסיבות או שהתגלתה טעות מהותית בהחלטה ולא מצאתי בנסיבות העניין כי מדובר במקרה חריג המצדיק עיון חוזר.
פסק הדין שניתן בבר"ע 28064-06-21 שטרית נ' קל-קל תעשיות (21.6.2021) אליו הפנו הנתבעות אינו רלוונטי לעניין שבנדון. בפסק הדין בעניין שטרית הנ"ל נקבע כי עם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות אין עוד מקום להורות על ביטול החלטה שניתנה בהיעדר זכות תגובה למבקש. הנתבעות, לעומת זאת, מבקשות עיון חוזר בהחלטה המתירה זכות תגובה לתובעת , ומשכך אין הנדון בעניינו דומה לראייה.
החלטה המתירה זכות תגובה לבקשה לגילוי מסמכים היא החלטה דיונית והדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימים, ולא באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר. מקל וחומר שאין מקום להידרש לבקשה המוגשת בחלוף המועד שנקבע להגשת ערעור ובהתאם לכך נפסק כי אין בהגשת בקשה לעיון חוזר כדי להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת ערעור וליצור בדרך זו מועד חדש למתן החלטה (רע"א 8766/16 אבו ע'אנם נ' נכסי רמלה 3 בע"מ (5.1.2017) .
מכל הטעמים שפורטו לעיל – דין הבקשה לעיון חוזר נדחית.

סוף דבר
בקשת התובעת לגילוי מסמכים ולמתן צו לשאלות נדחית.
משעה שאף בקשת הנתבעות לעיון חוזר בהחלטתי נדחתה, יישא כל צד בהוצאותיו.

בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (________) מיום ______ שקבעה למערער _____ נכות רפואית יציבה מיום _________.

העובדות

  1. המערער, יליד _____ ו-_____במקצועו, החליק/נפל ... ונחבל באיבר.....
  2. האירוע הוכר כתאונת עבודה והמערער עמד בפני ועדה מדרג ראשון שקבעה לו נכות יציבה בשיעור _____ לפי פריט ליקוי.... בעקבות התאונה.
  3. המערער הגיש ערר על החלטת הדרג הראשון.
  4. ביום ______ דחתה/קיבלה הוועדה הרפואית לעררים את הערר והותירה על כנה את קביעת הדרג הראשון/ וקבעה למערער ______ נכות כדלקמן:

"...."
5. על החלטה זו נסוב ערעור זה.

טענות הצדדים

  1. לטענת המערער שגתה הוועדה...
  2. המשיב טוען מנגד, כי הערעור הוגש בחלוף תקופת ההתיישנות וכי דינו להידחות גם לגופו של דבר שכן המערער לא הפנה לטעות משפטית וכל טענותיו הינן במישור הרפואי.

המסגרת הנורמטיבית
1. במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. בית הדין לעבודה מוסמך לדון במסגרת ערעור בשאלות משפטיות, כאשר במסגרת סמכותו הוא בוחן אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה ( ראו: עב"ל 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד, 213 (1999).

2. בהתאם לכך נפסק כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בהיבט הרפואי של קביעת הנכות ( בר"ע 22955-07-14 גיל מנשה נ' המוסד לביטוח לאומי ( פורסם בנבו, 3.11.2014). קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן ( עב"ל ( ארצי) 217/06 בן צבי נ' המוסד לביטוח לאומי ( פורסם בנבו, 22.6.2006)).

דיון והכרעה
1. התיישנות - לאחר שעיינתי במסמכם שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות/להתקבל, וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
אקדים ואציין כי אין בידי לקבל את טענת ההתיישנות שהעלה המשיב בכתב התשובה מטעמו וזאת משום שטענה זו נטענה בשפה רפה, בצורה לאקונית וסתמית, בלא שיפורטו מועדים כלשהם המעידים לכאורה כי הערעור התיישן. [על אף זאת]
2. לאחר שעיינתי במסמכם שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות/להתקבל, וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
3. מעיון בפרוטוקול כי הוועדה האזינה לתלונות המערער ובא כוחו, רשמה אותן בפירוט, ביצעה בדיקה קלינית, תיארה את ממצאי הבדיקה והתייחסה לממצאי בדיקות הדמיה שהוצגו בפניה. לאחר כל אלה קבעה הוועדה כי .....
4. הוועדה נימקה באופן ברור את קביעתה לפיה אין היא מקבלת את האמור בחוות הדעת/ בהערכת הנכות של ... וזאת הן מן הטעם שהממצאים בבדיקה הקלינית שערכה היו שונים מממצאיו של ד"ר דיין והן מן הטעם שהוועדה לא מצאה כל קשר סיבתי בין הממצאים זאת בהיעדר אינדיקציות לכך שהאיבר נפגע בתאונה. אמנם מדובר בהסבר תמציתי אך ממצה בנסיבות העניין, שכן עיון בהערכת הנכות/חוות הדעת מלמד על השוני בין הממצאים המתוארים בה ובין ממצאי בדיקת הוועדה.
5. בנסיבות אלה מתקיים הכלל לפיו הצבעה על השוני בממצאים, די בו כדי לעמוד בחובת ההנמקה ( תב"ע ( ארצי) נא/122-99 חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג (1) 169 (1991).
6. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי מסקנת הוועדה מבוססת הן על בדיקתה הקלינית והן על ממצאי בדיקתה ופענוח הבדיקות, דהיינו מסקנה שהיא פרי הפעלת שיקול דעת רפואי. כידוע, הקביעות האם יש בממצאים רפואיים מסוימים כדי להקנות שיעורי נכות הן קביעות רפואיות מובהקות, המצויות בתחום שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה ואין לבית הדין הכלים או הידע להתערב בהן.
7. אין בידי לקבל את טענת המערער כי קביעת הוועדה בהיבט .... איננה מנומקת. עיון בפרוטוקול מעלה כי הוועדה בדקה את טווחי התנועה/.... ומצאה ... אופן הבדיקה הינו עניין הנתון לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה וקביעותיה הן קביעות רפואיות מובהקות, המצויות בתחום שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה.
8. כמו כן אין בידי לקבל את הטענה שהוועדה לא התייחסה כראוי לממצאי בדיקות ההדמיה שכן כעולה מהפרוטוקול הוועדה פירטה בהרחבה את ממצאי הבדיקות. למעלה מהדרוש אזכיר כי לממצאי בדיקתה הקלינית של הוועדה עדיפות על ממצאי בדיקות ההדמיה ( בר"ע 46484-12-10 אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי (15.3.11).
9. אשר להפעלת תקנה 15 - אף בעניין זה לא מצאתי ממש בטענת המערער. כאמור, הוועדה לא מצאה כל מגבלת תנועה או נכות. בנסיבות אלה ברור מאיליו מדוע סברה כי מצבו של המערער מאפשר לו לשוב לעבודתו בהיקף מלא. היות וקביעת הוועדה לעניין תקנה 15 הנה חלק ממכלול החלטתה, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה בעניין זה, זאת הגם שקביעתה תמציתית וקצרה.

10. סוף דבר – הערעור נדחה.
11. היות ומדובר בהליכים שהם מתחום משפט העבודה הסוציאלי – אין צו להוצאות.

371על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ב, (29 דצמבר 2021), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.