הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 13506-02-20

05 אוקטובר 2020
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג ציבור (עובדים) מר ברוך הראל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יונה הנדל

התובע:
יהודה בן לולו
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם ביטון

-
הנתבע:
1.חב' לתת תקווה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד הררי ליפשיץ ואח'
2. יוסי שינובר
ע"י ב"כ: עו"ד ליבנה קציר

פסק דין חלקי
1. לפנינו בקשת הנתבע 2 (להלן:"המבקש") , לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה כנגדו על ידי התובע.

טענות הצדדים
2. עיקר טיעוני המבקש אשר הועלו במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמו הן כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיו וכן משעה שהנתבעת 1 הינה חברה סולבנטית ופעילה, אין כל סיבה להרמת מסך ההתאגדות וחיובו באופן אישי בחובות החברה.

3. עוד נטען כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 ולא על ידי המבקש באופן אישי, כעולה מתלושי שכרו על כן, לא קמה יריבות בין התובע ובין המבקש.
לטענת המבקש התובע אינו מפרט מדוע לדעתו יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייבו בחובות החברה, מקום בו לא מדובר במצב בו החברה נצלה מעמדה כחברה מוגבלת כדי לפגוע בזכויות התובע.

4. המבקש הוסיף וטען כי לא מתקיים אף תנאי מהתנאים הנכרים בסעיף 6 לחוק החברות , התשנ"ט- 1969, בפרט משעה שאינו בעל מניות בחברה אינו ממקימיה או מבעליה. נוסף על כך, אי תשלום זכויות מכוח משפט העבודה המגן הוא לכשעצמו אינו בבחינת טעם מספיק להרמת מסך ההתאגדות. משעה שהמבקש מכהן כדירקטור ללא שכר בנתבעת ולא צורף כל הסבר ל"הרמת המסך" המבוקשת או קיום עילה כנגדו באופן אישי , יש לה ורות על דחיית התביעה כנגדו , תוך חיוב התובע בהוצאות גבוהות אשר כל בקשתו מבוססת על רצונו לנקום במבקש.

5. התובע טען מנגד כי יש לדחות הבקשה משעה שאינה נתמכת בתצהיר ולא הוגשה כבקשה נפרדת אלא במסגרת כתב התביעה. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי ועל בית הדין לשמוע את ההליך ורק לאחריו לדון בטענה לסילוק על הסף, ולא ליתן פסק דין על יסוד טענות שטרם הובהרו.

6. עוד טען התובע כי הנתבעים מבצעים פעילות אסורה הגובלת בפלילים , כאשר על פעילות זו שולט הנתבע המנהל את הנתבעת ועושה בה כשלו. לטענת התובע בשלב זה של ההליך יש רק לטעון להרמת מסך וחיוב הנתבע באופו אישי , לאור מעשיו ומחדליו. התובע הוסיף והלין כנגד אי תשלום זכויותיו לרבות הפרשות פנסיוניות מלאות וטען כי הנתבע השתמש לרעה בנתבעת לצורך קידום ענייניו הפרטיים. לסיום טען התובע כי משעה שמדובר בסעד קיצוני אשר רק במקרים חריגים ינתן ומשיש לברר את המחלוקת לגופה, דין הבקשה להידחות תוך חיוב הנתבע בהוצאות.

דיון והכרעה
7. הלכה פסוקה היא כי לעולם יעדיפו בתי משפט את בירור התובענה גופה על פני סילוקה על הסף, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסמו בפניו את הדרך לבירור תביעתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות כי התובע יצליח בתביעתו [ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי, פ"ד לה(2) 811,812]. כמו כן, כל ספק יפורש לטובת התובע, שכן מחיקת התובענה או דחייתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה [דב"ע נו/140-3 כי"ל כימיקלים לישראל בע"מ – ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל, 158]. עוד נקבע כי ככלל, הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד [ראו: ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן (13.2.2008)].

8. מן האמור עולה כי בית הדין ייענה לבקשת דחייה או מחיקה רק במקרים חריגים וכאשר הוא משוכנע, כי אם יוכיח התובע את כל ה אמור בתביעתו, לא יזכה הוא בסעד בהתאם לדין החל.
9. בעניינינו , עיקר טענות המבקש נסמכות על מעמדו כדירקטור בנתבעת ולא כבעל מניות על כן לטענתו, אין כל יריבות בינו ובין התובע.
10. סעיף 4 לחוק החברות , התשנ"ט- 1999 (להלן:" חוק החברות") מעגן את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד . נקודת המוצא היא כי יש ליתן תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד בעוד הרמת מסך ההתאגדות מהלך חריג הוא , אשר יבוצע באותם מקרים בהם נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה.
11. הוראת סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, כפי שתוקנה במסגרת תיקון
מס' 3 לחוק החברות, תשס"ה-2005, מעגנת את הכלל בדבר הנסיבות בהן רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, וכך נקבע:
"(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד...."

מן הכלל אל הפרט
12. מלשון החוק עולה מפורשות כי בית המשפט יורה על הרמת מסך ההתאגדות במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד על מנת להונות אדם, לקפח נושה או עשיית מעשה שפוגע בתכלית התאגיד , כל זאת תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולת לפרוע את החוב. עוד יצויין כי על בעל המניות להיות מודע לשימוש לרעה שנעשה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

13. חרף האמור לעיל, נזכיר כי נקודת המוצא היא כי יש ליתן תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. משעה שזוהי נקודת המוצא ואף כאשר מדובר ביחסי עבודה , העובדה כי עולה תמונה מדאיגה ביחס לאופן בו הועסקו עובדי הנתבעת, אין די בה כדי להוביל להרמת מסך ההתאגדות.
יפים לעניינו קביעות בית הדין הארצי בעניין ברע (ארצי) 52353-08-16‏ ‏ א.ב. טוקו שף בע"מ נ' ‏ADMARIAM GAVR NEGOUSE [פורסם בנבו](ניתן ביום 13.11.2016) וכך נפסק:
"דעתנו היא שלא הוכח כי לפנינו מקרה חריג של שימוש לרעה באישיות הנפרדת של התאגיד כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות. אמנם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי עולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את המשיב. בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות, ובהנפקת תלושי שכר פיקטיביים. עם זאת לא הונחה לפני בית הדין האזורי תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו. כך גם לא הוכח כי החברה נוהלה תוך נטילת סיכון בלתי סביר, וזאת חרף קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים. במקרה שלפנינו לא התרשמנו
כי אי תשלום הזכויות סוציאליות למשיב מצדיק להרים את מסך ההתאגדות של החברה".

14. נוסף על האמור לעיל , נבהיר כי אין חולק ואף לא הוכח אחרת, כי הנתבע משמש כדירקטור ולא כבעל מניות בנתבעת על כן, מטעם זה התוצאה היא כי התובע מבקש להטיל על הנתבע חבות אישית בגין הפרת חובה מקום בו הנתבע אינו בעל מניות ועל כן לא ניתן לייחס לו אחריות כלפי התובע מכוח סעיף 6(א)(1) ל חוק החברות. הטלת אחריות אישית משמעותה הטלת חובה על האורגן עצמו באופן אישי עקב פעולותיו בעוד הרמת מסך היא תרופה המתעלמת מאישיותה הנפרדת של החברה. האחריות האישית בגין עוולה אותה ביצע אורגן החברה תבחן בהתאם לכללים הרגילים שנקבעו להטלת אחריות אישית במשפט האזרחי. במסגרת זו תבחן אחריות האורגן בנזק אשר גרם אישית, ככל שגרם, לפי דיני האחריות והחובות המוטלות עליו מכוח חבות חוזית או נזיקית אשר אינן בסמכות בית הדין לעבודה.(ראו- ע"א 9916/02 בן מעש נ' שולדר חברה לבניה בע"מ [פורסם בנבו](ניתן ביום 5.2.2004).

15. יפים לעניינינו הדברים אשר נקבעו לאחרונה בעניין ע"ע 21196-05-18 הרב מיכאל שון נ' נעמי קאהן לינדר ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 7.8.2020) שם חזר בית הדין הארצי על ההבחנה בין הרמת מסך ההתאגדות ובין הטלת חבות אישית על אורגן החברה וכך נקבע: " לא נשמט מאתנו כי העובדת העלתה טענות נוספות (בעיקר בסיכומיה בבית הדיןהאזורי) גם לעניין הטלת אחריות אישית. כידוע, הרמת מסך משמעותה התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה(ובענייננו העמותה) ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. אחריות אישית, לעומת זאת, פירושה הטלתחבות חוזית או נזיקית (או מכוח דיני עשיית העושר למשל) על אורגן של החברה,באופן אישי, בשל פעולותיו שלו (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטיבע"מ, פ"ד מח ( 5 ) 661 ( 1994 ); ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד בע"מ נ' שמואל 22.1.15 (, להלן: עניין מרכז העיר; ע"ע )ארצי( 9912-04-14 אולגה פטרמן - רימדן בע"מ ) 29.9.16 (; להלן: עניין פטרמן).
בית הדין האזורי לא דן ולא הכריע בטענות אלה אך למען הסר ספק נבהיר כי
בהעדר טענה ליחסי עבודה ישירים בין העובדת לבין מי מהמערערים, גם אם
כמעסיקים במשותף או לצורך מסוים - הרי שבית הדין לעבודה אינו הערכאה
המתאימה לבירור טענות כנגדם הנשענות על חיוב אישי בגין הפרת חובה נזיקיתבעוולת הרשלנות או בשל הפרת חובות המוטלות על נושאי משרה בעמותה מכוח חוק העמותות (שני מקורות החיוב שציינה העובדת בסיכומיה; ראו בקשר לכך גםאת בר"ע (ארצי) 49125-06-18 פנחס אוסלרנה - רן מלכה (4.10.18 ))".

סוף דבר
16. לאור כל המקובץ, ולאחר שנתנו דעתנו לעובדה כי הסעד המבוקש הינו סעד חריג, באנו לכלל מסקנה כי בנסיבות מקרה זה ולאור מעמדו של המבקש בנתבעת כפי שפורט לעיל, דין הבקשה להתקבל. בהתאם לכך, התביעה כנגד המבקש נמחקת על הסף.

17. התובע ישא בהוצאות המבקש בסך של 2,500 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"א, (05 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר ברוך הראל

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר יונה הנדל