הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 124-05-19

12 אוגוסט 2021
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
התובעים:
1. גילה אדרעי
2. גיל יצחק
2. ליאב אליהו
ע"י ב"כ עו"ד סיגל פעיל ועו"ד זוהר גיפס

-
הנתבעים:
אורי שריר
בועז הירש
רכבת ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיה ארמן

החלטה
לפני בקשת התובעים להורות לנתבעים לגלות מסמכים ספציפיים שונים (להלן – הבקשה). לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה וכן בכל המסמכים שבתיק, להלן החלטתי:
מבוא
התובעת 1, גב' אדרעי (להלן – אדרעי), הינה יו"ר הארצי של וועד עובדי רכבת ישראל (להלן – הוועד), התובע 2, מר גיל יצחק (להלן – יצחק), משמש כיו"ר ועד העובדים במחוז צפון והתובע 3, מר ליאב אליהו (להלן – אליהו), משמש כיו"ר הוועד במחוז דרום.
הנתבעת 3, רכבת ישראל בע"מ (להלן – רכבת ישראל או הרכבת) הינה חברה ממשלתית האמונה על הפעלת התחבורה המסילתית בישראל. הנתבע 1, מר אורי שריר (להלן – שריר) והנתבע 2, מר בועז הירש (להלן – הירש), הינם נושאי משרה בכירים ברכבת ישראל.
המחלוקת בהליך זה נסובה בעיקרה סביב פרסומים שמיוחסים לנתבעים בנוגע לאירוע שהתרחש ביום שישי 12.4.19, אשר במסגרתו הופסקה למשך פרק זמן מסויים תנועת הרכבות ברחבי הארץ (להלן – האירוע), בשל חוסר אפשרות לכאורה לתפעול תנועת הרכבות כסדרה נוכח מצוקת כוח אדם. מדובר באירוע חמור, אשר גרם לשיבושים קשים בתנועה התחבורתית בארץ כולה, תוך הסבת נזק רב לציבור נוסעי הרכבת.
נטען כי מפרסומי הנתבעים בנוגע לאירוע עולה כי היעדרות העובדים נבעה מ"התחלות" מתוזמנת של עובדים רבים וחוסר היענות של עובדים אחרים להחליפם והכל, לכאורה, בניצוחם של התובעים, פרי הכוונתם ותוך מעורבותם – דברים שלטענת התובעים הינם חסרי שחר. נטען כי פרסומי הנתבעים בקשר עם מעורבות התובעים באירוע מהווים לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע או החוק).
לטענת התובעים, כאמור, היעדרות העובדים ביום האירוע לא נבעה מכל הנחיה או הוראה שלהם והם מכחישים כי ידעו על "התחלות" עובדים עובר לאירוע. ההיפך הוא הנכון. נטען כי מרגע שיודעו התובעים מאמצעי התקשורת בעצם המחסור בכוח אדם פעלו מיוזמתם לפתרון ועשו כל שלאיל ידם על מנת למנוע שיבושים בתנועת הרכבות. עוד נטען כי לאחר שהתובעים מיוזמתם מצאו עובדים אשר יאיישו את המשמרת הרלבנטית סירבו הנתבעים לחדש את תנועת הרכבות עד לשעות הצהריים של יום האירוע.
עוד טוענים התובעים כי עצירת תנועת הרכבות ביום האירוע נעשתה ביוזמת הנתבעים עצמם, ללא צורך ומבלי שהיה הכרח בהתנהלות כזו, תוך נקיטה בהשבתה יזומה ומיותרת ופרסומה באופן מגמתי ומטעה, במטרה להשחיר את פני התובעים.
נטען בנוסף כי תנועת הרכבות נעצרה, עקב הודעת מחלה של פקד אחד בלבד, שעה שבמשמרת נכחו עובדים נוספים באופן שאפשר המשך תנועת הרכבות כסדרה ללא סכנה לציבור הנוסעים. מוסיפים התובעים וטוענים כי השינויים במצב כוח האדם היו ידועים לנתבעים עובר ליום האירוע, אולם הם לא טרחו לפנות לוועד או להסתדרות על מנת למצוא פתרון.
הנתבעים טוענים מנגד כי לפנות בוקר, ביום האירוע, הודיעו לפתע וללא כל הודעה מוקדמת כ 8 פקדים על מחלה, נסיקה של מאות אחוזים במספר הודעות המחלה ביחס לימים כתיקונם. הודעת הפקדים לא אפשרה להפעיל את תנועת הרכבות באופן בטיחותי, שכן הפקדים אמונים על ניהול כלל תנועת הרכבות הארצית ועל כן ומשלא ניתן היה לשבץ עובדים אחרים תחת אלה שהודיעו על היעדרות נאלצה הנהלת הרכבות לעצור את כלל תנועת הרכבות ברחבי הארץ, תוך ביטול של כ 80 רכבות, וזאת בהתאם לכללי הבטיחות.
מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הנוסח אשר הוצא לאמצעי התקשרות, במטרה ליידע את ציבור הנוסעים על עצירת תנועת הרכבות אינו בבחינת לשון הרע. לחילופין, נטען כי הפרסומים חוסים תחת הגנות אותן מקנה החוק.
להשלמת התמונה יצוין כי הנתבעים הגישו כנגד התובעים תביעה שכנגד, בעילת לשון הרע ובתובענה זו הוגש כתב תשובה. תובענה זו עוסקת במספר פרסומים שהוציאו התובעים בשנת 2019, העולים, לטענת הנתבעים, כלשון הרע נגדם וכן בנזק תדמיתי, אשר הנתבעים טוענים כי נגרם לנתבעת 3, בעקבות שביתות בלתי חוקיות לכאורה שפרצו בימים 12.3.19 ו- 30.8.19 ביוזמתם ובניצוחם של התובעים.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (14.05.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.2005)).
יחד עם זאת, אין מקום ליתן צווים כלליים ורחבים, מבלי שהובהרה הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים להליך ומבלי שקיימת זיקה בין המסמכים הנדרשים לבין השאלות שבמחלוקת. זאת על מנת למנוע "מסע דייג" פסול שתכליתו אך פריצת גדרי המחלוקת תוך הטרחת הצד שכנגד שלא לצורך. בנוסף, הרלבנטיות היא תנאי הכרחי אך אינה תנאי מספיק. מולה ניצבים שיקולים מנוגדים ובראשם היעילות הדיונית; היקף הגילוי נגזר מגדר המחלוקת כפי שנתחמה בכתבי הטענות ובפרט בכתב התביעה (רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן משרד עו"ד נגד עו"ד ליעד וטשטיין (4.2.20)).
עוד יבחן בית הדין במסגרת כלל השיקולים גם את מידת ההכבדה הכרוכה באיתור המסמכים ומסירתם. בהקשר זה נפסק כי "ככל שגילוי של מסמך מהווה נטל מכביד יותר יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08) ור' גם ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך נגד דניאל צברי (25.3.10)).
מטרת צו לגילוי ועיון במסמכים הינה להורות על גילויים של מסמכים המצויים ברשותו של בעל דין או בשליטתו. אין מקום להטיל חובת גילוי ביחס למסמכים שאינם מצויים בידי בעל דין (רע"א 11126/08 לב לבייב נגד רפאלי (7.5.09) להלן – פרשת לבייב ).
בקשת התובעים לגילוי מסמכים ספציפיים
התובעים הגישו בקשה רחבה בהיקפה לקבלת מסמכים מידי הנתבעים. לטענת התובעים המסמכים המבוקשים על ידם הינם רלבנטיים ומהותיים לבירור טענותיהם, שכן הם נוגעים לטענות הנתבעים בכתב ההגנה ולאירוע מיום 12.4.19, נשוא הליך זה. התובעים מוסיפים וטוענים כי המסמכים המבוקשים על ידם מצויים ברשות הנתבעים. להלן אתייחס לכל אחד מהמסמכים הספציפיים שמבוקש גילויים:
אסמכתאות, מסמכים ונתונים בדבר האמור בסעיף 52 לכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים – "עליה של מאות אחוזים בשיעור המחלות בקרב עובדי הרכבת" (12.1 לבקשה)
הנתבעים ציינו כי אינם מתנגדים להעברת מסמכים אלו. משכך, יועברו המסמכים לידי התובעים בתוך 30 ימים.
(12.2) אסמכתאות, מסמכים ונתונים בדבר האמור בסעיף 53 לכתב ההגנה שהוגש מטעם המשיבים בדבר, "נזק של מאות אלפי שקלים" שנגרם, לכאורה בעקבות ביטולן של רכבות המטענים מיום 28.8.19 (12.2 לבקשה)
הנתבעים לא התנגדו לבקשה, אולם הצהירו בתצהיר ערוך כדין כי מסמכים אלה אינם מצויים ברשותם, ואף לא ידוע להם על קיומם.
מטרת הצו הינה להורות על גילויים של מסמכים המצויים ברשותו של בעל דין או בשליטתו. אין מקום להטיל חובת גילוי ביחס למסמכים שאינם מצויים בידי הנתבעים (רע"א 11126/08 לב לבייב נגד רפאלי (7.5.09)).
על כן, משהוצהר כי המסמכים אינם בידי הנתבעים אין מקום להורות על גילויים.
כלל ההודעות שהוציאה הרכבת לתקשורת בעניינים מושא הליך זה ואירוע יום שישי, 12.4.19 (12.3 לבקשה)
התובעים טוענים כי הודעות אלו רלוונטיות לאופן בו הציגה הרכבת בפני התקשורת את אירועי יום 12.4.19 ואת טענותיה כלפי התובעים.
הנתבעים מציינים כי ההודעות לתקשורת צורפו כנספחים לכתב התביעה ועל כן מצויות הן בידי התובעים, אולם למען הסדר הטוב הועברו הן לתובעים בשנית יחד עם הגשת תגובת הנתבעים לבקשה. משהועברו ההודעות - מתייתרת ההכרעה ברכיב זה.
אסמכתאות, מסמכים ונתונים בדבר הערכת הנזק על סך 100,000 ₪, המוכחש ע"י התובעים, שנוצר, לכאורה, לתדמיתה של הרכבת בעקבות אירוע יום 12.4.19 (12.4 לבקשה)
התובעים טוענים כי דרישה זו רלוונטית לאור טענות הנתבעים לנזק שנגרם כביכול על ידי התובעים.
הנתבעים לא התנגדו לבקשה, אולם הצהירו בתצהיר ערוך כדין כי מסמכים אלה אינם מצויים ברשותם, ואף לא ידוע להם על קיומם. מטעם זה ומהנימוקים המפורטים לעיל - אין מקום להורות על גילויים.
דרישות התשלום שנשלחו להנהלת הרכבת מצד קבלנים שעבודתם הייתה אמורה להתבצע תחת תפיסת המסילה בקו החשמלי בין נתב"ג לת"א (12.5 לבקשה)
התובעים טוענים כי דרישה זו רלוונטית לאור טענות הנתבעים לנזק שנגרם כביכול על ידי התובעים.
הנתבעים לא התנגדו לבקשה, אולם הצהירו בתצהיר ערוך כדין כי מסמכים אלה אינם מצויים ברשותם, ואף לא ידוע להם על קיומם. משאין להורות על גילויים של מסמכים שאינם קיימים, הבקשה נדחית.
תוכנית תחזוקת מסילות (שנתית) הארצית לשנים 2016 ועד 2019 (12.6 לבקשה)
התובעים טוענים כי דרישה זו רלוונטית לאור טענות הנתבעים לנזק שנגרם כביכול על ידי התובעים.
הנתבעים ציינו כי אינם מתנגדים להעברת טבלת נוכחות הרלוונטית למסמכים אלו לידי התובעים, אולם הם סבורים כי אין כל רלוונטיות לתכניות התחזוקה למחלוקות הקיימות בינם ולבין התובעים. הנתבעים הוסיפו והצביעו על כך שהתובעים לא הסבירו מדוע הם מבקשים לקבל את התוכניות לידיהם, מעבר לאמרה סתמית לפיה מדובר ב"דרישה רלוונטית".
לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ברכיב זה בחלקה הקטן בלבד. אסביר.
בכתב התביעה שכנגד העלו הנתבעים טענות חמורות כלפי התובעים לפיהן הורו להשבית מבצעי תחזוקה חיוניים, באופן שבסופו של יום אילץ לכאורה את הנהלת הרכבת לעצור את תנועת הרכבות בקו באר שבע דימונה (סעיף 42 לכתב התביעה שכנגד). עוד נטען כי התובעים סיכלו נסיעות מבחן ועבודות במסגרת 'פרוייקט החשמול' (פרק ה.2 לכתב התביעה שכנגד) – כל אלה נטענו ביחס לשנת 2019.
מכאן שעבודות תחזוקת הרכבת בשנת 2019 עומדות בבסיס המחלוקות בין הצדדים ויש בתכנית התחזוקה הנוגעת לשנה זו כדי לשפוך אור על גרסאות הצדדים ולסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת.
סבורני כי בקשת התובעים הנוגעת לשנים 2016-2018 הינה רחבה, גורפת, נוגעת לתקופה שאינה רלוונטית ללב המחלוקת בין הצדדים ויש בה כדי להכביד על הנתבעים ולסרבל את ההליך. בנוסף, וחשוב מכך - התובעים לא הבהירו כיצד יש תכניות אלה בשנים 2016-2018 רלוונטיות להליך שבפניי.
על כן, הנתבעים יעבירו לתובעים את תכנית התחזוקה הנוגעת לשנת 2019 בלבד (אם וככל שקיימת) בתוך 30 ימים. ככל שלא קיימת בידי הנתבעים תכנית תחזוקה כאמור, יצהירו על כך בתצהיר ערוך כדין שיועבר לתובעים בתוך 30 ימים.
הדוחות הכספיים רווח/הפסד של חטיבת מטענים משנת 2015 ועד היום (12.7 לבקשה)
התובעים טוענים שדרישה זו רלוונטית לאור טענות הנתבעים לנזק שנגרם כביכול על ידי התובעים.
הנתבעים טוענים כי הדו"חות המבוקשים הינם מסמכים פומביים, הזמינים לציבור באתר הבורסה לניירות ערך, כך שלא היתה הצדקה לכלול אותם בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מעבר לרצון ליצור בקשה מנופחת ולהכביד על הנתבעים שכן לא נימקו בבקשתם מדוע הם מבקשים לקבל מידע זה מן הנתבעים ולא ממאגרי המידע הפומביים.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי אינם רואים רלוונטיות לדו"חות מהשנים 2015 ואילך, שכן האירועים סביבם נסובה התביעה התרחשו בשנת 2019.
לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשה ברכיב זה. אנמק.
תביעות הצדדים בהליך זה, כפי שעולות מהתביעה ומהתביעה שכנגד, נובעות מאירועים אשר התרחשו בשנת 2019, כאשר טענות לגבי אירועים קודמים מפורטות כרקע בלבד, משכך דרישת התובעים ברכיב זה היא רחבה, גורפת ובלתי רלבנטית. בנוסף, לא הובהרה הרלבנטיות של המסמכים האמורים לטענות הצדדים הנוגעות לפרסומים העולים כדי לשון הרע ולטענת הנתבעת 3 לפיה נגרם לה נזק תדמיתי.
זאת ואף זאת, משהמסמכים המבוקשים מפורסמים בפומבי, הרי שאין מניעה כי התובעים יעיינו בהם אף אם לא יימסרו על ידי הנתבעים. מטעם זה מדובר בבקשה מכבידה שאינה תורמת לייעול ההליך. מנימוקים אלה הבקשה ברכיב זה נדחית.
דו"ח ימי מחלה במשואה לפי חודשים (פקדים בלבד) משנת 2016 ועד היום (12.8 לבקשה)
הנתבעים ציינו כי אינם מתנגדים להעברת דו"חות המחלה של פקדי המשוא"ה, משנת 2016 ועד היום, כמבוקש. משכך יועברו המסמכים לידי התובעים בתוך 30 ימים.
מסמכים המעידים על זימונם של הפקדים שחלו באירוע מיום 12.4.19 להליך משמעתי כלשהו או על מסמך שהועבר לאותם פקדים כתוצאה מהאירוע (12.9 לבקשה)
הנתבעים לא התנגדו לבקשה, אולם הצהירו בתצהיר ערוך כדין כי מסמכים אלה אינם מצויים ברשותם, ואף לא ידוע להם על קיומם. מטעם זה אין להורות על גילויים.
אסמכתאות, מסמכים ונתונים בדבר הערכת הנזק על סך 50,000 ₪, המוכחש על ידי התובעים, שנוצר לתדמיתה של הרכבת בשל העבודה על הקו החשמלי בין נתב"ג לת"א (12.10 לבקשה)
הנתבעים לא התנגדו לבקשה, אולם הצהירו בתצהיר ערוך כדין כי מסמכים אלה אינם מצויים ברשותם, ואף לא ידוע להם על קיומם. מטעם זה אין להורות על גילויים.
הקלטות המשוא"ה מיום 11.4.19 ועד יום 13.4.19 (12.11 לבקשה)
לטענת התובעים, המשוא"ה הינה חמ"ל הרכבת בו מנוהלת תנועת הרכבות, והיא מוקלטת 24 שעות ביממה. התובעים טוענים כי העברת ההקלטות תאפשר את הצגת התרחשות אירועי יום 12.4.19 המצויים במחלוקת בין הצדדים.
הנתבעים ציינו כי יחד עם הגשת תגובתם לבקשה הם העבירו לתובעים את הקלטות המשוא"ה מהימים 11-12 באפריל 2019, הגם שהתמלול שלהן הועבר זה מכבר במסגרת הליך גילוי ועיון כללי במסמכים.
לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ברכיב זה. אנמק.
התובעים העלו בכתב תביעתם טענות חמורות כלפי הנתבעים, לפיהן הפרסומים אשר יצאו מטעמם של הנתבעים בנוגע לאירועי יום 12.4.19 הינם פרסומים שקריים, שאינם מתארים את מציאות אירועי יום זה נכונה, המהווים לשון הרע כנגד התובעים. בכתב הגנתם הציגו הנתבעים גרסה שונה בתכלית להתרחשות אירועי יום 12.4.19 והעלו, בין היתר, טענה לפיה אין לראות בפרסומים שיצאו מטעם לשון הרע שכן מדובר בפרסומי אמת.
בנוסף, נטען בכתב התביעה שכנגד כי מכתב אשר שלחה התובעת 1 לשר התחבורה, הנוגע לאירועי יום 12.4.19, עולה כדי לשון הרע כלפי הנתבעים, טענה זו הוכחשה ע"י התובעים.
מטעמים אלה הקלטות המשוא"ה מימים 11.4.19-13.4.19, הינן הקלטות רלוונטיות הנוגעות ללב המחלוקת בין הצדדים ועשויות לשפוך אור על המחלוקת שביסוד הליך זה, להבהיר את אשר התרחש ביום 12.4.19 ולסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת.
מן המסמכים שצירפו התובעים לבקשה הנדונה עולה כי נמסר לידם תמלול של שיחות במשוא"ה כנספח למסמך "סיכום ראשוני של האירועים באגף הפעלה - 12.4.19" (להלן – מסמך הסיכום) אשר הוכן על ידי הנתבעת 3. אולם, מסמך הסיכום עצמו עולה כי מדובר בתמלול לא מלא. בנוסף, לא ברור מתגובת הנתבעים האם ההקלטות שהועברו לידי התובעים מתעדות את ימים 11.4.19-12.4.19 במלואם, או שמא הן מתעדות רק את השיחות אשר תומללו כחלק ממסמך הסיכום.
משמדובר בהקלטות הנוגעות ללב המחלוקת, יש מקום להיעתר לבקשת התובעים ולהורות לנתבעים להעביר את מלוא הקלטות המשוא"ה מהימים 11.4.19-13.4.19.
הנתבעים יעבירו לתובעים הקלטות כאמור (אם וככל שקיימות) בתוך 30 ימים. ככל שלא קיימות בידי הנתבעים הקלטות כאמור, יצהירו על כך בתצהיר ערוך כדין שיועבר לתובעים בתוך 30 ימים.
כלל המסמכים, הפרוטוקולים, סיכומי הדיון והבירורים שערכה הרכבת ואשר נוגעים לאירוע מיום 12.4.19 (12.12 לבקשה)
הנתבעים לא התנגדו לבקשה, אולם הצהירו בתצהיר ערוך כדין כי מלבד דוח סיכום אירוע שכבר הועבר לידי התובעים במסגרת הליך הגילוי ועיון, מסמכים אלה אינם מצויים ברשותם, ואף לא ידוע להם על קיומם. מטעם זה אין להורות על גילויים.
כלל ההקלטות אשר הועברו לאמצעי התקשורת בנוגע לאירוע מיום 12.4.19 (12.13 לבקשה)
הנתבעים טוענים כי למיטב ידיעתם מדובר בהקלטה אחת ויחידה, אשר תמלול שלה צורף כנספח 5 לכתב התביעה המתוקן, כך שעולה כי ההקלטה עצמה נמצאת בהישג ידם של התובעים, אולם הם אינם מתנגדים לעברת ההקלטה לידי התובעים (ר' סעיף 4.3 לתצהיר שצורף לתגובה).
משלא הובעה התנגדות למסירת ההקלטה, ומשהצהירו הנתבעים כי למיטב ידיעתם קיימת הקלטה אחת ויחדיה, הרי שהתייתר הצורך לדון ברכיב זה של הבקשה. ההקלטה תימסר לידי התובעים בתוך 30 ימים.
ביחס למועדים שננקבו בהחלטה זו – הפגרה תבוא במניין הימים.
מאחר וחלק מרכיבי הבקשה נדחו, חלקם התקבלו ובחלק נוסף התייתר צורך לדון בשל הסכמת הצד שכנגד להעברת המסמכים טרם הכרעה – הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ד' אלול תשפ"א, (12 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.