הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 12303-09-18

17 מאי 2020
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד
התובעת/
הנתבת שכנגד:
רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תמר גולן ועו"ד שני מרום

-
הנתבע/
התובע שכנגד:
רוני באום
ע"י ב"כ עו"ד קליה קליין ועו"ד מיטל אמנט-שטרמר

החלטה

לפניי בקשת הנתבע/התובע שכנגד (להלן – הנתבע) לגילוי מסמכים ספציפיים. התובעת/הנתבעת שכנגד (להלן – התובעת) מתנגדת לבקשה. לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבתיק, להלן החלטתי:

מבוא
התובעת הינה חברה ציבורית שעיסוקה בפיתוח, ייצור, שיווק והפצה של מוצרים, מערכות, תכניות ומערכות הדרכה בתחום החינוך והלמידה, ובכלל זה מכירה של ציוד מעבדות, רובוטים תעשייתיים, תוכנות בנושא STEM וכיוצ"ב.
הנתבע שימש כמנהל מכירות של החברה במדינות אמריקה הלטינית, משנת 2013 ועד התפטרותו בחודש פברואר 2018.
ביום 26.4.18 הגישה החברה לבית הדין (במסגרת תיק סע"ש 50997-04-18) בקשה למתן סעדים ארעיים ודחופים כנגד הנתבע ובמסגרתה התבקש בית הדין ליתן צווים זמניים שונים הנוגעים לחובות סודיות ואי תחרות אשר לטענת החברה הופרו על ידי הנתבע (להלן – ההליך לסעד ארעי).
ביום 9.5.18 התקיים דיון בהליך לסעד ארעי בפני כבוד השופטת טרכטינגוט. במהלך הדיון האמור התגבשו בין הצדדים ההסכמות, כדלקמן:
"בהמלצת בית הדין הגענו להסכמה לפיה:
א. כל צד ישמור על שמו הטוב של הצד השני.
ב. כל צד יהיה רשאי אך ורק להציג את החלטת ביה"ד לצדדים שלישיים ולא מעבר לכך.
ג. המשיב יהיה רשאי לעסוק בכל ענין ובכל תחום מול כל גוף ומול כל ספק בכל מדינה בעולם, ובלבד שלא יעסוק במכירה ואספקה של מוצרי הדרכה ולימוד ובמוצרים הקשורים להדרכה ולימוד בתחומים ובמקצועות הבאים, וזאת למשך 6 חודשים מהיום (בכל מקום בעולם):
מכונאות וחשמל רכב, טכנאות מזגנים וקירור, ריתוך, מקצועות חשמל, מקצועות בקרי תעשייה, רצפת ייצור, פנאומטיקה והידראוליקה, פרויקט סטם.
ד. מובהר בזאת כי המשיב יהיה רשאי לעשות שימוש במוצרים מהתחומים המפורטים שלא בקשר להדרכה ולימוד לכל צורך שהוא.
ה. המבקשת תמציא תוך 7 ימים מכתב שחרור לקופת הגמל לשחרור כל הכספים ברכיב התגמולים.
ו. המבקשת לא תמשוך את כספי הפיצויים הצבורים לזכות המשיב, אלא עפ"י החלטה שיפוטית."
הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין.
ביום 6.9.18 הגישה החברה נגד הנתבע כתב תביעה בהליך דנן ובמסגרתו היא עותרת לקבלת סעדים הצהרתיים קבועים, צווים שונים וסעדים כספיים בגין נזקים נטענים אשר נגרמו לה, לטענתה, בעקבות פעולותיו של הנתבע אשר הפר, לשיטתה, את החובות שחב כלפיה מכוח יחסי העבודה שהתקיימו בין הצדדים, מכוח הדין ומכוח הסכם ההעסקה ובכלל זה חובת הנאמנות וההגינות, חובת סודיות וחובת אי תחרות.
הנתבע הגיש תביעה שכנגד במסגרתה נתבעו פיצויים בגין התעמרות בעבודה, פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש, שכר עבודה בגין חודש פברואר 2018, פיצוי בגין פגיעה בפרטיות ופיצוי בגין לשון הרע.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46 (א)לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.01.2011); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (14.05.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.2005)).
יחד עם זאת, אין מקום ליתן צווים כלליים ורחבים, מבלי שהובהרה הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים להליך ומבלי שקיימת זיקה בין המסמכים הנדרשים לבין השאלות שבמחלוקת. זאת על מנת למנוע "מסע דייג" פסול שתכליתו אך פריצת גדרי המחלוקת תוך הטרחת הצד שכנגד שלא לצורך.
הרלבנטיות היא תנאי הכרחי אך אינה תנאי מספיק. מולה ניצבים שיקולים מנוגדים ובראשם היעילות הדיונית; היקף הגילוי נגזר מגדר המחלוקת כפי שנתחמה בכתבי הטענות ובפרט בכתב התביעה (רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן משרד עו"ד נגד עו"ד ליעד וטשטיין (4.2.20)).
עוד יבחן בית הדין במסגרת כלל השיקולים גם את מידת ההכבדה הכרוכה באיתור המסמכים ומסירתם. בהקשר זה נפסק כי "ככל שגילוי של מסמך מהווה נטל מכביד יותר יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08) ור' גם ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך נגד דניאל צברי (25.3.10)).
בנוסף, ככל שהבקשה לגילוי מסמכים מתייחסת לצדדים שלישיים שאינם בעלי דין בהליך יאזן בית הדין בין הזכות לפרטיות של הצדדים השלישיים לבין זכותו של בעל דין לקבל לידיו ראיות התומכות בטיעוניו. ב ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י (21.9.10) נפסק כי "במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי שאינו צד להתדיינות, יינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר". זאת מאחר ו "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה – בין היתר – בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה.. אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות"
דיון והכרעה
באשר לרכיבים א', ב' ו- ג' לבקשה-
(א) כל מסמך התקשרות בין מרטין אפל לבין התובעת ו/או חברת INTELITEK ו/או כל חברה קשורה אשר נערך בין השנים 2016-2018. מבלי לגרוע מן האמור, בפרט תתבקש התובעת לגלות הסכמים למתן שירותים ו/או שירותי ייעוץ ו/או הסכמי עבודה וכיוצ"ב כל הסכם שנחתם בין הצדדים וכן כל התקשרות שבוצעה ע"י מרטין עבור התובעת במהלך שנים אלו.
(ב) כל קבלה ו/או חשבונית ו/או כל מסמך אחר המעיד על תשלום בהקשר של מרטין אפל ובפרט בעבור הכשרה ו/או קורס וכיוצ"ב ובעבור כרטיסי טיסה שנרכשו על ידי התובעת ו/או חברת INTELITEK ו/או כל חברה קשורה בעבור מרטין אפל בשנים 2016-2018.
(ג) כל מסמך ו/או חשבונית ו/או תלוש שכר ו/או כל מסמך אחר המעיד על תשלום עמלות למר מרטין אפל במהלך תקופת עבודתו של הנתבע בתובעת. כמו כן תתבקש התובעת להמציא כל מסמך ו/או תחשיב רלבנטי לתשלום העמלות למר מרטין אפל:
לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות שני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להורות על גילויים של המסמכים המבוקשים ברכיבים אלה. אנמק. מסמכים אלה נוגעים באופן ישיר למר אפל, שהינו צד שלישי ואינו בעל דין בהליך והם אוצרים בתוכם מידע אישי ביותר, הנוגע לצנעת הפרט, לרבות תנאי עבודה ותנאי השתכרות . כצד שלישי זכאי מר אפל לשמירת פרטיותו בכל הנוגע לתנאי עבודתו, לשכרו ולכל תמורה אחרת אותה הוא מקבל וכיוצ"ב.
באשר למסמכים שמבוקשים ברכיב א' – התובעת העבירה עמוד ראשון ואחרון של הסכם ההתקשרות עם מר אפל. מעמודים אלה ניתן ללמוד על הגדרת התפקיד של מר אפל בתובעת וכן על מועד התחלת העבודה. לטעמי העמודים האמורים מהווים חלופה הולמת בנסיבות הענין למידע המבוקש. באשר ליתר הפרטים הנוגעים להעסקת מר אפל, יהיה הנתבע רשאי לחקור את העדים בהקשר זה בדיון ההוכחות.
באשר למסמכים המבוקשים ברכיב ב' לבקשה - לאור גרסת התובעת באשר להתקשרותה עם מר אפל ספק אם גילוי המסמכים יוכל להוכיח את כל שנטען על ידי הנתבע, שכן התובעת אינה מכחישה כי מימנה למר אפל כרטיס טיסה בתקופה הקודמת להתקשרותה עימו (וזאת לצרכים אחרים ומטעמים שונים מאלה שנטענו על ידי הנתבע). בהתחשב בגרסה זו ברי כי יימצאו מסמכים המעידים על תשלום למר אפל עוד בטרם החלה ההתקשרות עמו (כפי שנטען על ידי התובעת). לכן הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים מוגבלת.
באשר לרכיב ג' לבקשה – כאמור, סבורני כי מדובר במסמכים שפוגעים באופן ניכר ובלתי מידתי בפרטיות מר אפל. בשים לב לטענת התובעת (הנתמכת גם בעמוד הראשון של הסכם העסקה שלו אשר הועבר במסגרת התגובה) הח פיפה בין העסקת מר אפל לבין הנתבע ארכה חודש אחד בלבד. בהתחשב בתקופת החפיפה ובשים לב לכך שהתובעת מאשרת כי מר אפל התקבל לעבודה על מנת לשמש סוכן מכירות במדינות אמריקה הלטינית (אם כי טוענת שהתקבל לעבוד בנוסף לנתבע ולא במקומו) ממילא סביר כי המסמכים ילמדו על תשלום עמלות למר אפל. משכך ולאור גרסת התובעת גם הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים ברכיב זה היא מוגבלת. בשים לב לפגיעה הבלתי מידתית בפרטיות הצד השלישי ובהתחשב ברלבנטיות המוגבלת של המסמכים, אין כל הצדקה לטעמי להורות על גילוי המסמכים המבוקש.
באשר לרכיב ד' לבקשה - כל מסמך לרבות חשבוניות, חשבונות, הסכמי התקשרות, תעודות משלוח, דוחות כספיים, קבלות וכיוצ"ב הנוגעים לכל המכירות שהתבצעו בתובעת במהלך כל תקופת העסקת הנתבע בדרום אמריקה:
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני שאין מקום להיעתר לבקשה גם ברכיב זה. ראשית, כלל לא הובהרה נחיצות המסמכים להליך והרלבנטיות שלהם למחלוקות מושא ההליך. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
להשלמת התמונה ולמעלה מן הדרוש אציין כי ערה אני לטענת הנתבע בכתב התביעה שכנגד בדבר צמצום סמכויותיו לכאורה. אף אם אניח כי הדרישה ברכיב זה מכוונת להבהרת טענה זו הרי שמדובר ברלבנטיות עקיפה ביותר, רופפת ושאינה בעלת זיקה ברורה למחלוקת. הנתבע לא עותר לקבלת עמלות או סכומים אחרים הנגזרים באופן ישיר מהמכירות שביצעה התובעת ואין התביעה שכנגד כוללת סעד מסוג זה.
שנית, אף אם היה מדובר במסמכים רלבנטיים, הרי שהבקשה גורפת ביותר, בלתי מידתית ורחבת היקף באופן חריג, שכן היא מתייחסת לכלל מכירות התובעת בדרום אמריקה ב כל תקופת העסקתו של הנתבע. ההיקף הרחב של הדרישה מצביע בבירור על כך שמדובר בבקשה מכבידה.
בשים לב למידת ההכבדה וכן לעובדת היותם של המסמכים המבוקשים כוללים נתונים, אשר יש בהם מידה ממשית של פגיעה בפרטיות ובהתחשב בזיקה העקיפה בלבד וברלבנטיות הקלושה שלהם למחלוקת מושא ההליך אין מקום להורות על גילויים.
באשר לרכיב ה' לבקשה: כל התכתבות במייל ו/או בווטאספ ו/או בכל מדיה אחרת בין מי מהתובעת ו/או חברת INTELITEK ו/או כל חברה קשורה לבין לקוחות החברה ו/או ספקיה בדבר הנתבע לתקופה שראשיתה פברואר 2018 ועד בכלל:
לטענת הנתבע המסמכים רלבנטיים על מנת להוכיח את טענתו כי התובעת הכפישה את שמו בפני לקוחות, ספקים וכיוצ"ב, בניגוד גמור להתחייבותה מכוח פסק הדין מושא הבקשה לסעדים זמניים.
לטענת התובעת מנגד מדובר במסמכים בלתי רלבנטיים שלא הובהרה נחיצותם למחלוקת. עוד נטען כי מדובר בדרישה שמגלמת הכבדה בלתי סבירה ובלתי מידתית, שאף איננה ניתנת ליישום, שכן יש לבחון אלפי מסמכים אשר יצאו בכל מדיה אפשרית תחת ידי כל עובדי החברה, לרבות בטלפונים הניידים שלהם. עוד טוענת התובעת כי היא ממילא מנועה מלהיכנס לתיבות הדוא"ל של כל עובדיה וזקוקה לאישורו של כל עובד ועובד לצורך כניסה לתביעת הדוא"ל שלו. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי יש להניח שחלק מהמסמכים יחסו תחת החסיון המוענק לתכתובת פנימית שהוכנה לצרכי משפט וכן לתכתובת חסויה שנערכה בין עו"ד ללקוח.
לאחר ששקלתי את הטענות להלן החלטתי:
במסגרת הבקשה לסעד זמני התחייבו הצדדים, ללא הגבלת זמן, לשמור באופן הדדי על השם הטוב של הצד שכנגד. בתביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי הנתבע נטען, בין השאר, כי התובעת מפרה התחייבותה זו ומשכך נתבע פיצוי בגין לשון הרע.
הנתבע טוען בסעיף 15 לכתב ההגנה ובסעיף 29 לכתב התביעה שכנגד כי התובעת פנתה לשר העבודה בפרגוואי, למנהל SNPP ולבכירים במשרד החינוך במדינת פרגוואי וכן פנתה לחברת YES01 והעלתה טענות שונות נגדו אשר עולות, לכאורה, כדי לשון הרע. הנתבע אינו מפרט על יסוד מה הוא טוען את הטענות, כיצד המידע הגיע אליו וממי ובמסגרת איזה פירסום בוצעו ההכפשות .
בשלב זה, מאחר והנתבע לא פירט ברחל בתך הקטנה את הפרטים הנדרשים (קל וחומר לא תמך אותם בתצהיר) ובכלל אלה ממי הגיע אליו המידע, על יסוד מה הוא טוען את הדברים ובמסגרת איזה פרסום הוא פורסם – אין הצדקה להורות על גילוי כלשהו. הדברים נכונים ביתר שאת לאור העובדה שמבוקש בהקשר זה גילוי רחב וגורף, שלא ברור מה יעלה בחכתו. גילוי בהיקף ניכר הכרוך באיתור התכתבויות שבוצעו על ידי עובדים רבים מטעם התובעת, באופן שיש בו גם משום הכבדה ממשית.
על כן –בשלב זה ומאחר ואין פירוט של נסיבות הפרסום (כיצד הגיע לידיעת הנתבע, באיזה אופן מדוייק פורסם, מה לשון הפרסום וכיוצ "ב) הבקשה ברכיב זה נדחית.
יחד עם זאת, הנתבע רשאי להגיש עד יום 1.6.20 תצהיר משלים לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים במסגרתו יפרט באיזה אופן הגיע אליו המידע, באיזה אופן פורסמו הדברים, מי הנמען המדוייק ומה לשון הפרסום. ככל שהנתבע יגיש תצהיר בהקשר זה תינתן החלטה משלימה ברכיב זה .
החלטה בנוגע למועדי הגשת תצהירים ומועד הוכחות תינתן בנפרד.
הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליך.
התיק יובא לעיון ביום 5.6.20.

ניתנה היום, כ"ג אייר תש"פ, (17 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.