הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב סע"ש 12248-05-18

10 אוגוסט 2021

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל
נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית זמני-ערמוני

התובע
דורון זאבי וילק, ת.ז. XXXXXX793
ע"י ב"כ: עו"ד סמדר א. זאבי
-
הנתבעת
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל"צ),
ח.פ. 510552391
ע"י ב"כ: עו"ד אפרת בירן ועו"ד מיכל שמיר

פסק דין

לפנינו תביעה כספית לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה; פיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש, פיצוי בגין הפסד שכר עבודה ונלווים ופיצוי ללא הוכחת נזק מכח סעיף 10(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988.

רקע עובדתי:

הנתבעת היא מכללה ציבורית להשכלה גבוהה, להנדסה ולעיצוב. היא מתוקצבת על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן – הות"ת), שהיא ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה (להלן – המל"ג).
התובע יליד 1974. בוגר הנתבעת בתואר ראשון ובתואר שני וכן עובד לשעבר של הנתבעת.
התובע עבד בשורות הנתבעת מיום 1.1.1999 ועד ליום 31.8.2017 (להלן – תקופת העבודה). תחילה במשרת סטודנט, לאחר מכן במעמד מרצה מן החוץ ולאחר מכן במעמד של סגל עמית, בהיקפי משרה משתנים.
בנתבעת שלושה ארגוני עובדים נפרדים: ארגון הסגל הבכיר, ארגון הסגל המנהלי ואיגוד עמיתי ההוראה והמרצים מן החוץ (להלן – ארגון הסגל הזוטר).
התובע השתייך לארגון העובדים של הסגל הזוטר בנתבעת, בהיותו סגל עמית.
בין הנתבעת לבין ארגון הסגל הזוטר נחתם הסכם קיבוצי מיוחד ביום 8.3.2015 אשר תוקפו עד ליום 25.10.2019 (נספח א' לכתב ההגנה) (להלן – ההסכם הקיבוצי המיוחד). בנוסף עוגנו הסכמות נלוות כפי שגובשו בין הצדדים להסכם הקיבוצי המיוחד וזאת במכתב נלווה להסכם הקיבוצי המיוחד (נספח ב' לכתב ההגנה (להלן – ההסכמות הנלוות)).
בשנים תשע"ב ועד תשע"ו לימד התובע קורס בחירה "סדנת הדפס" במחלקה לעיצוב אופנה, בסמסטר ב' בלבד. בשנת הלימודים תשע"ז לימד התובע קורס עיצוב משטח במחלקה לעיצוב טקסטיל.
ביום 13.6.2016 הוזמן התובע לשימוע לקראת צמצום בהיקף שעות עבודתו בנתבעת.
ביום 21.6.2016 התקיים השימוע.
בעקבות השימוע בוטלה הוראת התובע במחלקה לעיצוב אופנה (בהחלטה מיום 11.7.2016).
ביום 26.6.2017 זומן התובע לשימוע לקראת סיום עבודתו בנתבעת.
ביום 18.7.2017 התקיים השימוע ובעקבותיו הודע לתובע, בהודעה מיום 23.7.2017, על סיום העסקתו בנתבעת.

טענות התובע:

בכל תקופת עבודתו בנתבעת לא קודם למעמד של חבר סגל אקדמי בכיר ונותר במעמד של מורה מן החוץ/סגל עמית. לא זו אף זו, שבשנה האחרונה להעסקתו נפגע פעמיים: תחילה צומצמה מתכונת עבודתו ושנה לאחר מכן – פוטר מעבודתו.

החלטת הנתבעת מיום 11.7.2016 לסיים הוראתו במחלקה לעיצוב אופנה מהווה הרעת תנאים משמעותית אשר הוא לא פוצה בגינה. החלטה זו מבוססת על הנחיות ות"ת ואלה לא הוצגו בפניו טרם השימוע שקדם להחלטה זו אלא רק בעקבות מכתבה של באת כוחו אל הנתבעת מיום 16.1.2018. מעיון בהנחיות ות"ת לא נמצאה הוראה המחייבת את הנתבעת לגרוע משעות עבודתו של התובע או לשנות את תנאי עבודתו לרעה לשם מילוי מכסת שעות הוראה של חבר סגל בכיר במחלקה. חרף זאת, בפועל, הנתבעת פתרה בעיה אצל עובד סגל בכיר באמצעות יצירת בעיה אצל התובע.

ההחלטה לצמצם את שעות ההוראה שלו במחלקה לעיצוב אופנה התקבלה בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו ועל אף שהנתבעת הועמדה על כך – היא לא חזרה בה ובאופן מודע בחרה להפר הוראות אלה.

עוד טען כי בהחלטה לסיים את הוראתו במחלקת לעיצוב אופנה הפלתה הנתבעת את התובע לרעה, בדרך של העברת שעות הוראה של התובע כדי למלא מכסת שעות הוראה של חבר סגל אקדמי בכיר והכל שלא כדין.

הנתבעת לא יידעה אותו על זכות הערעור המוקנית לו בהתאם לס' 16.1 להסכמות הנלוות.

טרם יבשה הדיו על ההחלטה מיום 11.7.2016 בדבר צמצום שעות ההוראה שלו, התובע הוזמן ביום 26.6.2017 לשימוע לקראת סיום עבודתו מהטעם של ביטול הקורס עיצוב משטח במחלקה לעיצוב טקסטיל וירידה במספר הסטודנטים.

הנתבעת לא הציעה לו אופציה שתאפשר המשך העסקתו בשורותיה. לא בשימוע מיום 21.6.2016 ולא בשימוע ביום 18.7.2017 ונראה לתובע כי כל התנהלות הנתבעת נועדה להכשילו ולהכשיר את הקרקע לפיטוריו.

גם לאחר קבלת ההחלטה על פיטוריו נמנעה הנתבעת מליידע את התובע אודות זכות הערעור המוקנית לו בסעיף 16.1 להסכמות הנלוות.

ההחלטה על פיטוריו התקבלה בניגוד ותוך הפרה של הוראות ההסכם הקיבוצי וההסכמות הנלוות.

לבסוף טען התובע כי תחשיב הנתבעת לענין פיצויי הפיטורים המגיעים לו אינו ברור ואינו נכון ומגיעים לו הפרשים לרבות פיצויי הלנה.

טענות הנתבעת:

לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו ביום 8.3.2015, שלחה ראש המזכירות האקדמית בנתבעת ביום 24.3.2015 הודעת דואר אלקטרוני לכלל חברי הסגל הזוטר ולה צורפו העתקי ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו. מלבד זאת ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו גלויים וזמינים לכל באתר האינטרנט של הנתבעת.

לטענת הנתבעת, הצדדים הסכימו לאמור בסעיפים 11 – 13 להסכמות הנלוות בשים לב לכך שתוכנית הלימודים בנתבעת דינמית ומתחדשת (בעיקר בפקולטה לעיצוב) וכפועל יוצא מכך, חלים מידי שנה שינויים בתוכניות הלימודים, ביטולי קורסים וסגירת מסלולים. לשינויים אלה יש לעיתים השלכות על אופן העסקתם של מרצי הסגל הזוטר ובכלל זה על צמצום היקף משרתם ואף על סיום העסקתם ולכן עיגנו הצדדים את המנגנון הקבוע בסעיפים הנ"ל שבהסכמות הנלוות.

ביום 13.6.2016 הוזמן התובע לשימוע טרם החלטה על צמצום היקף משרתו. זאת בעקבות שינוי בתכנית הלימודים שהעלתה צורך למלא את מכסת שעות ההוראה של חברת סגל אקדמי בכיר במחלקה, בהתאם להנחיות הות"ת במל"ג, המחייבות את הנתבעת להעסיק חברי סגל הוראה אקדמי בכיר בהיקף מלא של משרת הוראתו. התובע לא פנה ולא ביקש לקבל לידיו העתק הנחיות ות"ת, לא קודם לשיחת השימוע, לא במהלכה ולא לאחריה. הנתבעת הדגישה כי הנחיות ות"ת זמינות לכל באתר האינטרנט של המל"ג. בנוסף, התובע לווה לשימוע על ידי נציג ארגון הסגל הזוטר, מר יואב מילר, אשר ניתן להניח במידת סבירות גבוהה כי הוא מודע ומכיר את הנחיות הות"ת ובמידה ולא, שיפעל לאתר אותן או לקבל אותן מהנתבעת עוד טרם השימוע. למעלה מן הצורך הוסיפה הנתבעת כי מר מילר לא העלה כל טענה על כך שאינו מכיר את הנחיות הות"ת במהלך השימוע על אף שסוגיות רלוונטיות להנחיות אלה נזכרו בו.

התובע לא היה המרצה היחיד מן החוץ ו/או סגל עמית שהיקף משרתו צומצם בעקבות הצורך בביצוע שינויים בתכנית הלימודים.

הנתבעת טענה כי ההכרח בהטמעת הנחיות הות"ת באשר להעסקת חברי סגל הוראה אקדמי בכיר במלוא היקף משרתם, עלה הן בשנים שקדמו לשנת 2016, הן במהלך שנת 2016 בנוגע לשני חברי סגל זוטר אחרים והן לאחר מכן, במהלך שנת 2017 במסגרת ההליך בו נקטה הנתבעת (ס"ק 27049-06-17, אשר יפורט להלן), שם הסכימו הצדדים כי יועברו קורסים מחברי סגל זוטר לחברי סגל בכיר. לעיתים, גם בקליטת חברי סגל בכיר חדשים עולה צורך למלא את מלוא מכסת היקף משרתם, כאשר שעות ההוראה שהם מקבלים בכדי להשלים את מכסת ההוראה הקבועה בהנחיות ות"ת, באות על חשבון שעות ההוראה של מרצים מהסגל הזוטר והדברים ידועים ומוכרים. זו פרקטיקה נהוגה ומקובלת באשר ליישום הנחיות הות"ת בענין זה, והכל במסגרת הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות והמנגנונים הקבועים בהם.

השימוע התקיים ביום 21.6.2016 כדין והחלטת הנתבעת, שהתקבלה בעקבותיו ונמסרה לתובע ביום 11.7.2016 היא כדין. התובע קיבל ההחלטה בהתנהגותו ובמהלך שנת הלימודים תשע"ז לימד את הקורס אליו שובץ "עיצוב משטח". עוד טענה הנתבעת כי עד להגשת כתב התביעה, למעט הצהרתו לפרוטוקול שיחת השימוע, במשך כשנתיים, התובע לא טען להרעת תנאים, לא הלין על תנאי העסקתו החדשים, לא הביע כל התנגדות ו/או קול מחאה כנגד תנאי העסקתו ו/או טענה על אי קיום תנאי חוזה העסקתו, לא טען לביטול הסכם העסקה שלו, לא הגיש תביעה לפיצויים על הפרת הסכם עבודה ולא התפטר. מכאן שהתובע ידע והבין כי הוא אינו זכאי לפיצוי או לתשלום נוסף מהנתבעת.

הנתבעת טענה כי אין בסיס לטענת התובע בדבר אפלייתו לרעה בהיותו סגל עמית לעומת חבר סגל הוראה בכיר. הנתבעת פעלה בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות. אלה לא הופרו. הנתבעת מחויבת הן להנחיות הות"ת והן להסכמים קיבוציים עם ארגון הסגל הבכיר. עוד טענה הנתבעת כי טענת התובע, לפיה מדובר בתנאים שלא ממין העניין ושאינם מתחייבים מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה – מנותקת מהעולם האקדמי. יש הבדל מהותי בין אופי העבודה של חברי הסגל הבכיר לבין זה של מרצי הסגל הזוטר, הן מבחינת היקף העבודה אליה הם מחויבים והן מבחינת תוכנה.

הנתבעת טענה כי אין עליה חובה לציין במסגרת ההחלטה בשימוע כי התובע רשאי לערער על ההחלטה. הענין ברור וידוע לסגל הזוטר. התובע לווה לשימוע על ידי נציג ארגון הסגל הזוטר. בנוסף, מצופה מהתובע לבצע בדיקה לגבי זכויותיו טרם הגיעו לשימוע ואילו היה בודק באינטרנט היה מאתר בקלות את ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו.

התובע לא העלה בזמן אמת כל טענה בדבר פגמים שנפלו בשימוע או בהחלטה בעקבות השימוע. ההלכה הפסוקה היא כי טענות בנוגע לפגמים פרוצדורליים יש להעלות בהזדמנות הראשונה. טענותיו עתה במסגרת כתב התביעה הן טענות חדשות אשר הומצאו זמן רב לאחר השימוע ולצרכי משפט בלבד.

במהלך שנת הלימודים תשע"ז ובמסגרת תכנון שנת הלימודים תשע"ח, נשקלו שינויים נוספים בתוכנית הלימודים. בגין אלה נקט ארגון הסגל הזוטר בצעדים ארגוניים אשר בגינם נאלצה הנתבעת לפנות לבית הדין (ס"ק 27049-06-17). במסגרת הליך זה הוסכם כי הנתבעת תמסור לארגון הסגל הזוטר נתונים באשר לשינויים בתוכנית הלימודים וכן רשימת השמות של המרצים מהסגל הזוטר המועמדים לשימוע ו/או לפיטורים. במסגרת רשימה זו אוזכר התובע כמי שיוזמן לשימוע לקראת סיום עסקתו בנתבעת. משלוח הזימון לשימוע לתובע נעשה בידיעה ובאישור ארגון הסגל הזוטר.

לאורך השנים לימד התובע במחלקה לעיצוב טקסטיל כמה קורסים. בכל שנת לימודים קורס אחד. בשנת הלימודים תשע"ה לימד התובע קורס בחירה, מחוט למשטח. בעקבות שינוי בתכנית הלימודים נפתח בשנת הלימודים תשע"ז קורס עיצוב משטח, אותו לימד התובע. ההחלטה על שינוי במהות הקורס נדונה בוועדות ההוראה של המחלקה לעיצוב טקסטיל בידי הגורמים המוסמכים לכך. השינויים בתוכנית הלימודים נעשים משיקולים פדגוגיים ולכן טענת התובע בדבר עוגמת הנפש שנגרמה לו כביכול, לא ברורה.

עוד טענה הנתבעת כי אין בסיס לטענת התובע לפיה היה ידוע מראש שאין עתיד או המשכיות להתמחות הדפסה. ההיפך הוא הנכון. בעקבות השינוי בתוכנית הלימודים, קורסי הדפסה בסיסיים הפכו לקורסי חובה לכלל הסטודנטים במחלקה, מה שייתר את הצורך בקורסי הדפסה אחרים. בנוסף, הדיון שנערך בנושא בישיבות ועדת ההוראה המחלקתית נעשה על פי תכני הקורסים ולא על פי זהות המרצים. זהות המרצים המיועדים ללמד קורס כזה או אחר לא שימשה כקריטריון בהחלטה על ביטול או שינוי קורסים.

הנתבעת טענה כי שתי החלטותיה התקבלו כדין והראיה שארגון הסגל הזוטר, שהיה מעורה בעניינו של התובע, לא הלין על החלטות אלה ולא פנה לבית הדין, לא בשנת 2016, עת הופחת היקף שעות ההוראה של התובע ולא בשנת 2017 עת זומן לשיחת שימוע לבחינת המשך העסקתו.

השימוע לקראת סיום העסקה בנתבעת התקיים ביום 18.7.2017 כדין וגם ההחלטה שהתקבלה בעקבותיו ביום 23.7.2017 נתקבלה ונמסרה כדין.

התובע לא ערער על ההחלטה.

טענות התובע בכתב תשובתו:

התובע הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה לאחר שקיבל רשות לעשות כן (החלטה מיום 20.9.2018).

בכתב תשובתו טען התובע כי מעולם לא הסכים, לא קיבל ולא השלים עם החלטת הנתבעת בדבר צמצום היקף משרתו. כי חרה לו מאד אי הצדק והעוול שנגרם לו לאחר 18 שנות ותק ובעיקר חרה לו הערכת החסר לה זכה מצד הנתבעת אשר לא הכירה בכישוריו, ניסיונו, ידיעותיו המקצועיות, הישגיו ויכולותיו כמעצב וכיוצר ובמקום לקדם אותו בעטה אותו החוצה.

למרות היותו מושפל ופגוע ובשל אילוצים כלכליים בחר להמשיך ולשמר את מקור ההכנסה הקיים שנותר לו.

עוד טען התובע כי ככל שיתברר כי טרם השימוע וההחלטה על צמצום היקף משרתו, לא התקיימה היוועצות כמתחייב מס' 37 להסכם הקיבוצי המיוחד ולא יושם המנגנון הקבוע בס' 11 – 13 להסכמות הנלוות – כי אז חל סעיף 20 לחוק ההסכמים הקיבוציים, אשר לו השלכה על תקפות החלטת הנתבעת וזכויותיו הפרטניות.

מנספח ז' לכתב ההגנה (הודעת דואר אלקטרוני של גב' רימר מיום 18.6.2017, במסגרתה הועבר מידע מהנתבעת לארגון הסגל הזוטר בהתאם להסכמות הצדדים מיום 13.6.2017 במסגרת ההליך ס"ק 27049-06-17) עולה כי באופן עקרוני ניתן היה להציע לתובע קורס חלופי שבפועל לא הוצע.

מנספח ח' לכתב ההגנה (מכתב של גב' רימר מיום 25.6.2017) עולה כי עניינו של התובע, אשר ענה על כל הקריטריונים להפחתת שעות ההוראה שלו מהחלטת הקיצוץ, הושמט לחלוטין ללא כל אזכור או התייחסות או דיון. לטענת התובע, הרושם הוא שלא מדובר בטעות או תקלה תמימה אלא במהלך מודע, מתוכנן ומחושב שמניעיו בשלב זה סתומים ומעורפלים וטעונים בדיקה ובירור במיוחד לנוכח החתמת ארגון הסגל הזוטר על כתבי סודיות. החתמה שרק מגבירה את סימני השאלה.

לבסוף, באשר להנחיות ות"ת – טען התובע כי מחובת מעסיק לצרף להזמנה לשימוע כל מסמך המאוזכר בו ולא להסתפק בהפניה אליו.

ההליך:

לאחר סיום הליכי גילוי ועיון במסמכים (החלטה מיום 23.12.2018) הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. התובע הגיש תצהיר שלו. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של גב' דנה רימר, ראש מזכירות אקדמית בנתבעת (לעיל ולהלן – גב' רימר). המצהירים נחקרו ביום 24.5.2021 ולאחר מכן הצדדים הגישו סיכומים בכתב לרבות סיכומי תשובה.

דיון והכרעה - הסוגיה שבמחלוקת:

אין חולק בין הצדדים כי הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות הכלולות במכתב הנלווה לו מהווים ביחד את התשתית ההסכמית הרלוונטית.

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה: האם שתי ההחלטות שקיבלה הנתבעת, מיום 11.7.2016 בעניין צמצום משרתו של התובע ומיום 23.7.2017 בעניין סיום העסקתו – התקבלו בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד ולהסכמות הנלוות לו או תוך הפרה של הוראותיהם.

לצורך הכרעה בסוגיה שבמחלוקת לעיל, יש לברר תחילה שאלת משנה בה חלוקים הצדדים, במיוחד באשר להחלטה מיום 11.7.2016 בעניין צמצום משרתו של התובע, והיא: האם מחויבותה של הנתבעת ליישום הנחיות הות"ת עומדת בסתירה להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו והאם צודקת הנתבעת בטענתה כי פעלה הן בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו והן בהתאם להנחיות הות"ת להן היא מחויבת?

האם יישום הנחיות ות"ת עומד בסתירה להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההוראות הנלוות לו?

הנושא של בטחון תעסוקתי בעניין פיטורים או צמצום היקף משרה הוסדר בסעיפים 10 – 13 להסכמות הנלוות ואלה קובעים, בין היתר, כך:

"10. הנחת המוצא היא כי סגל עמית ומורה מן החוץ ממשיך את העסקתו בסמסטר ובשנה העוקבים וזאת באותו היקף משרה.
הנחה זו לא תחול לגבי מקרים של העסקת מורה כמחליף זמני, לדוגמה – החלפת מורה בחופשת לידה; החלפת מרצה חבר סגל בכיר הנמצא בשבתון; החלפת מרצה חבר סגל בכיר שמשרת ההוראה שלו צומצמה בשל שעות מחקר שהוקצו לו לפרק זמן של לא יותר משנה אקדמית אחת; הוראה חד פעמית בקורס משתנה משנה לשנה בעקבות תוכנית הלימודים; הנחיה של פרויקט גמר וכו'.
11. כל החלטה על הפחתת היקף משרה או סיום העסקה תתקבל בתום לב ומשיקולים עניינים בלבד.
12. ראש המחלקה יקיים דיון בוועדת ההוראה המחלקתית בנושא תכנית הלימודים לשנת הלימודים הבאה. הדיון יתקיים מידי שנה במהלך החודשים פברואר ומרץ, במקביל לתקופת תכנון התקציב האקדמי לשנת הלימודים הבאה. הדיון בוועדת ההוראה המחלקתית יהיה כללי ואקדמי ולא יעסוק במורים ספציפיים, אך יוצגו בו השינויים האקדמיים הנשקלים לשנת הלימודים הבאה.
13.
13.1 לכל המאוחר לפני הוצאת הזימון הראשון לשימוע לשנת הלימודים הקרובה, תיידע המזכירות האקדמית את נציגות העובדים בדבר השינויים הנשקלים ביחס להמשך ההעסקה וביחס להיקפי ההעסקה של סגל עמית ושל מורים מן החוץ, ברמה המחלקתית, הפקולטטית והכלל מוסדית"
13.2 מוסכם כי בכל הנוגע לסיום ההעסקה, היקף הפיטורים ברמה המוסדית לא יעלה באופן חריג על 9% ממצבת המורים מן החוץ וסגל העמית. סעיף 13.2 זה יעמוד בתוקפו אך ורק עד ליום 25.10.2019".

עדת הנתבעת, גב' רימר הצהירה כי סעיפים 11 – 13 לעיל להסכמות הנלוות מעגנים את מנגנון הפיטורים והצמצומים בנתבעת . מנגנון זה מאפשר לה לפטר עד 9 אחוזים ממצבת המורים מן החוץ והסגל העמית מדי שנה. היא הסבירה בתצהירה כי הצדדים הסכימו למנגנון זה בשל כך שתוכנית הלימודים בנתבעת דינאמית ומתחדשת (בעיקר בפקולטה לעיצוב) וכתוצאה מכך חלים בה, מדי שנה, שינויים, ביטולי קורסים וסגירת מסלולים. לשינויים אלה יש השלכות על אופן העסקתם של המרצים מן החוץ והסגל העמית, ובכלל זה על צמצום היקף משרתם ואף על סיום העסקתם (ס' 9 לתצהירה).

תמיכה להצהרתה זו של גב' רימר מצאנו בדבריה של פרופ' יולי תמיר, נשיאת הנתבעת וחברת הועד המנהל שלה, בפרוטוקול הדיון מיום 13.6.2017 בהליך ס"ק 27049-06-17 שהתקיים בבית דין זה (נספח יא' לתצהיר גב' רימר, נספח יד' לתצהיר התובע): "סגל העמית יודעים שאנו השנה, כל שנה אנו מביאים כ-40 מרצים חדשים...לא כל תחומי הידע החדשים יש להם מענה לסגל הקיים" (עמ' 4 ש' 10 – 12 לפרוטוקול נספח יא'. הדגשה לא במקור). גם ארגון הסגל הזוטר מודע לכך ונתן ביטוי לכך בדברי בא כוחו באותו דיון, כאשר אמר: "ואין צורך להכביר במילים, על חוסר הביטחון התעסוקתי שיש לסגל הזוטר. ממילא כל שנה מקצצים מהם" (עמ' 3 ש' 22 – 23 לפרוטוקול נספח יא'. הדגשה לא במקור).

הסיבה לקיומו של מנגנון הפיטורים והצמצומים בסעיפים 11 – 13 להסכמות הנלוות
נעוצה בהנחיות הות"ת, אשר מחייבות את הנתבעת להעסיק את חברי סגל הוראה אקדמי בכיר במלוא היקף משרתו. ההצדקה לכך ניתנה בהסבר של רימר, לפיו חברי הסגל הבכיר מהווים את ליבת המוסד האקדמי ועוסקים בתחומי הליבה של תכניות הלימודים בנתבעת (ראו בהרחבה בס' 16 לתצהירה).

הנתבעת בכתב הגנתה הוסיפה והסבירה כי ההכרח בהטמעת הנחיות הות"ת באשר
להעסקת חברי סגל הוראה אקדמי בכיר במלא היקף משרתם, עלה כבר בשנים שקדמו לשנת 2016, במהלך שנת 2016 בנוגע לשני חברי סגל זוטר אחרים וגם לאחר מכן, במהלך שנת 2017 במסגרת הסכסוך הקיבוצי בין הנתבעת לבין ארגון הסגל הזוטר אשר בגינו פנתה הנתבעת לבית הדין (ס"ק 27049-06-17). במסגרת הליך זה הגיעו הצדדים להסכמות ביום 13.6.2017, על פיהן יועברו קורסים מחברי סגל זוטר לחברי סגל בכיר (ס' 49 לכתב ההגנה).

ואכן, מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 13.6.2017 בס"ק 27049-06-17 (נספח יא' לתצהיר
גב' רימר) עולה כי, הגם שהדיון נסב על דרישת ארגון הסגל הזוטר לקבל מידע באשר למרצים מן החוץ וסגל עמית שעומדים בפני קיצוץ בהיקף משרתם או בפני פיטורים, ברור לצדדים כי בהסכם הקיבוצי המיוחד ובהסכמות הנלוות קיים מנגנון המאפשר לנתבעת לקצץ בהיקף משרותיהם של מרצים מהסגל הזוטר או לפטר אותם בכדי שהנתבעת תוכל לעמוד בהתחייבויותיה על פי הנחיות ות"ת. כך גם עולה מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים באותו היום.

עוד טענה הנתבעת והסבירה בכתב הגנתה כי לעיתים גם בקליטת חברי סגל בכיר
חדשים עולה צורך למלא את מלוא מכסת היקף משרתם, כאשר שעות ההוראה שהם מקבלים, בכדי להשלים את מכסת ההוראה הקבועה בהנחיות ות"ת, באות על חשבון שעות ההוראה של מרצים מן החוץ וסגל עמית, והדברים ידועים ומוכרים. דהיינו, מדובר בפרקטיקה נהוגה ומקובלת באשר ליישום הנחיות הות"ת בעניין זה והכל במסגרת הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד, ההסכמות הנלוות והמנגנונים הקבועים בהם (ס' 49 לכתב ההגנה).

מכל המפורט לעיל עולה אפוא כי שלילת שעות הוראה מסגל עמית לצורך מילוי מכסת משרתו של סגל אקדמי בכיר היא פרקטיקה נהוגה, מקובלת וידועה בנתבעת. היא נובעת הן מחובתה ליישם את הנחיות הות"ת והן מאופי תוכנית הלימודים הדינאמית והמשתנה של הנתבעת. פרקטיקה זו קיבלה ביטוי במנגנון מיוחד הקבוע בס' 11 – 13 להסכמות הנלוות, אשר מאפשר לנתבעת לשנות היקף העסקתם של מרצים מן החוץ וסגל עמית ו/או להביא לסיום העסקתם, הכל על פי שיקול דעתה ובלבד שלא יפוטרו יותר מ-9 אחוזים מרצים ממצבת המרצים מן החוץ וסגל עמית.

מכאן עולה שכאשר הנתבעת שוללת שעות הוראה מסגל עמית לצורך מילוי מכסת משרתו של סגל אקדמי בכיר, עקרונית (בסעיף קטן 8(יד) להלן יובהר מדוע עקרונית), היא פועלת בהתאם להנחיות הות"ת וגם בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו.

גב' רימר נחקרה על כך והעידה כי "ראשית אני רוצה לחזור ולומר כשאנחנו בונים תוכנית לימודים אנחנו מחויבים להנחיות הרגולטור ולהעסקת סגל אקדמי בכיר, אנחנו פועלים מול הנחיות ותת יחד עם ההסכמים הקיבוציים" (עמ' 9 ש' 35 – 36 לפרוטוקול). עדותה זו תואמת את גרסת הנתבעת ואת הראיות בתיק ואנו מקבלים אותה.

ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו נשלחו על ידי גב' רימר כבר ביום 24.3.2015 לכל חברי הסגל הזוטר (ס' 14 לכתב ההגנה). בחקירתו הודה התובע כי קיבל הודעה זו בחצי פה: "קיבלתי אולי מכתבים במייל מהאגודה" (עמ' 5 ש' 33 לפרוטוקול). הנתבעת טענה כי ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות גלויים וזמינים לכל באתר האינטרנט שלה. טענתה זו לא נסתרה. בנסיבות אלה, מסמכים אלה ותוכנם היו ידועים לתובע.

מכל המקובץ עולה, כי ס' 11 – 13 להסכמות הנלוות נועדו בעצם לאפשר לנתבעת ליישם את הוראות הות"ת ועל כן אין מקום לטענה כי יישום הוראות הות"ת בהכרח סותר את הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד ואת ההסכמות הנלוות לו.

מכאן גם שהעברת שעות הוראה מסגל עמית לסגל בכיר נובעת מיישום הנחיות הות"ת ומתאפשרת בדרך של צמצום שעות הוראה או פיטורים של סגל עמית באופן המעוגן בס' 11 – 13 להסכמות הנלוות.

לאחר שהגענו למסקנה באשר לסנכרון העקרוני בין הנחיות הות"ת לבין הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו, נבהיר כי עדין נדרשת הנתבעת, בבואה ליישם את הנחיות הות"ת ולצורך כך לצמצם שעות הוראה של סגל עמית בכדי להעבירן לסגל בכיר או לפטר סגל עמית בשל כך, לעמוד בתנאים המפורטים בס' 11 ו-12 להסכמות הנלוות. קרי, על כל החלטה כזו של הנתבעת להתקבל בתום לב ומשיקולים עניינים בלבד וכן, כל החלטה כזו צריכה להתקבל לאחר דיון בוועדת ההוראה המחלקתית בנושא תכנית הלימודים לשנת הלימודים הבאה.

להלן נבחן את שתי החלטותיה של הנתבעת לאור התנאים האמורים בס' 11 ו-12 להסכמות הנלוות.

ההחלטה מיום 11.7.2016 בדבר צמצום משרת התובע:

אין חולק כי התובע חבר בסגל עמית בנתבעת (נספח א1 לתצהיר התובע).

אין גם חולק כי בשנת הלימודים תשע"ו (2015 – 2016) לימד התובע בסמסטר א' את הקורס תכשיט טקסטיל במחלקה לעיצוב טקסטיל בן 4 שעות הוראה. בסמסטר ב' לימד קורס בחירה סדנת הדפס במחלקה לעיצוב אופנה בן 3 שעות הוראה. דהיינו, בשנת הלימודים תשע"ו לימד התובע בסך הכל 7 שעות הוראה (ס' 4 לתצהיר גב' רימר).

ביום 13.6.2016, דהיינו בסוף שנת הלימודים תשע"ו, הוזמן התובע לשימוע טרם החלטה על צמצום היקף משרתו. במסגרת הודעת הזימון (נספח ו' לתצהיר גב' רימר ולתצהיר התובע) הודע לתובע כי "בשל הצורך למלא את מכסת שעות ההוראה של חבר סגל במחלקה, ובשים לב לכך שהנחיות ות"ת מחייבות את שנקר להעסיק עובדי סגל במשרת הוראה מלאה, אנו שוקלים להעביר את קורסי "סדנת הדפס" להוראתו ולבטל את הוראתך בקורסי "סדנת הדפס"".

לאחר קבלת הזימון לשימוע פנה התובע לארגון סגל זוטר. במענה לפנייתו השיב לו נציג הארגון, מר יואב מילר, ביום 20.6.2016 כי הוא מאמין "שעיקר הנושא החוקי והשקוף של המהלך הוא העברת שעות עבודתך לחבר סגל, ללא סיבה מוצדקת בהקשר לעילות צמצום ופיטורים, כפי שהם מנוסחים בהסכם" וכי הוא ממתין לתשובת עורך דין איתי סבירסקי בענין זה (נספח ז' לתצהיר התובע).

התובע לא טען ולא פירט אם קיבל תשובה מעורך דין סבירסקי או ממר יואב מילר בענין העברת שעות עבודתו לסגל בכיר ואם קיבל, מהי.

ביום 21.6.2016 התקיים השימוע ומפרוטוקול השימוע (נספח ז' לתצהיר גב' רימר ונספח ח' לתצהיר התובע) עולה כי לתובע ולנציג ארגון הסגל הזוטר שליווה אותו, מר יואב מילר, ניתנה הזדמנות להשמיע את עמדתם וגם את ביקורת ם. התובע הגן על תרומתו בהוראת קורס הבחירה סדנת הדפס. כנגד זאת ציינה ראש המחלקה לעיצוב אופנה כי "לא העלנו שום טענה על תפקודך כמרצה" וראש מדור סגל אקדמי ציינה כי "על פי הוראות המל"ג אנחנו מחויבים למלא את היקף משרתם של חברי הסגל". מר מילר, שאל שאלות הנוגעות להיקף משרתה של חברת סגל בכיר שעמדה לקבל את שעות ההוראה של התובע בקורס הבחירה וטען כי "שתי הסיבות לקיצוץ הן אי התאמה ושינוי תכנית לימודים. אם שמים את המרצים מן החוץ והסגל העמית בעמדה נמוכה שלוקחים מהם בשביל הסגל מדובר בחוסר תום לב. רוח ההסכם היא רצף תעסוקתי וכאן מדובר על קיצוץ ונולד מניע חדש".

טענת מר מילר בעצם מבקרת את עצם האפשרות של העברת שעות הוראה ממרצה סגל עמית לחבר סגל בכיר. אך כאמור, אפשרות זו כבר הוסדרה, בהסכמת ארגון סגל זוטר, במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד וההסכמות הנלוות לו.

מר מילר לא טען במהלך השימוע כי הקיצוץ בשעות ההוראה של התובע נבע מאי התאמתו ללמד את קורס הבחירה. כי לא זו היתה הסיבה לקיצוץ וראש המחלקה לעיצוב אופנה הבהירה זאת משציינה שלא הועלתה כל טענה על תפקוד התובע כמרצה. מר מילר גם לא טען במהלך השימוע כי הקיצוץ לא נבע משינוי בתכנית הלימודים. בנסיבות אלה, לא היו בטענות התובע ובטענות מר מילר כדי לשכנע את הנתבעת לא להעביר את שעות ההוראה של התובע לסגל הבכיר.

ואכן, ביום 11.7.2016 הודיעה הנתבעת לתובע כי לאחר ששקלה בכובד ראש את טענותיו וטענות נציגו בשימוע, היא החליטה כי "בשל הנחיות ות"ת למלא את מכסת שעות הוראתה של חברת סגל במחלקה, הקורס סדנת הדפס יועבר על ידה ותסתיים הוראתך במחלקה לעיצוב אופנה. יש לציין כי שנקר פעלה לפי הנחייה זו לאורך השנים והדבר היה ידוע גם ערב חתימת ההסכם הקיבוצי".

בנסיבות אלה, לא מצאנו כי נפל פגם בהליך השימוע ואף לא בהחלטת הנתבעת.

על מהותה ותכליתה של זכות הטיעון לעובד עמד בית הדין הארצי רבות (ראו בע"ע 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל (7.1.2003); ע"ע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ – סמי הפוטה (5.7.2020) בס' 55 וכל המובאות שם)); ע"ע(ארצי) 516-09 מלכה אברהם – עגם מפעלי מתכת בע"מ (17.12.2009); ע"ע(ארצי) 10940-10-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ – יונתן רון (6.9.2018)).

עם זאת, בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעסיק, כל עוד לא הוכח כי המעסיק פעל משיקולים זרים ובחוסר תום לב (ע"ע(ארצי) 27600-10-11 דר' גרשון אהרונוב – המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון (22.12.2015)).

משהתובע לא הוכיח כי ההחלטה מיום 11.7.2016 ניתנה משיקולים זרים ו/או בחוסר תום לב ולא מצאנו פגם בהליך השימוע ובהחלטה זו – נדחית טענתו כי ההחלטה בדבר צמצום שעות הוראה שלו התקבלה שלא כדין.

משהגענו למסקנתנו זו, אין לנו צורך לדון בשאר טענות הצדדים בענין ההחלטה מיום 11.7.2016. עם זאת, מצאנו להתייחס לשני עניינים כדלקמן:

מעיון בהסכם העבודה של התובע (נספח כב' לתצהירו) עולה כי מכסת השעות של 10 שעות שבועיות מתייחסת לסמסטר ב' של שנת הלימודים תשע"ב וכי עבודתו בשורות הנתבעת היתה "זמנית ואינה מקנה רציפות ו/או קביעות" וכי "כל צד להסכם זה יהיה רשאי להפסיק את ההתקשרות בהודעה מוקדמת ע"פ חוק הודעה מוקדמת תשס"א 2001" (ס' 2, 14 ו-15 להסכם העבודה). התובע לא טען כי נחתמו הסכמי עבודה נוספים לאחר מכן וגם לא הציג כאלה. ככל שהסכם העבודה נספח כב' לתצהירו משקף את הסכמות הצדדים, הרי שנראה שהיקף שעות הוראות כמו גם עבודתו היו זמניות ונתונות לשינוי. התובע הסכים לכך.

בנוסף, מנספח יא' לתצהיר התובע עולה כי ביום 20.6.2016, יום לפני קיום השימוע, הודיע ארגון סגל זוטר על סכסוך עבודה ועל שביתה בשני עניינים: בעניין יישום תוכנית צמצומים נרחבת במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה, ללא משא ומתן מקדים ותוך הפרת חובת ההיוועצות ובעניין הקטנת היקפי משרה של מרצים מן החוץ וסגל עמית לצורך פינוי שעות הוראה לסגל בכיר. ביום 30.6.2016 הודיע ארגון סגל זוטר על ביטול השביתה ביחס לשני הנושאים ועל ביטול הודעה בדבר סכסוך עבודה ביחס לנושא הראשון בלבד. באותו היום (30.6.2016) הודיע ארגון סגל זוטר על ביטול סכסוך עבודה גם ביחס לנושא השני. ביום 3.7.2016 הודיעה גב' רימר בדואר אלקטרוני לכל המרצים במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה על ההסכמות שהושגו בין הנתבעת לבין ארגון סגל זוטר.

התובע הצהיר כי מנספח יא' עולה כי לא התקיימה כל היוועצות בין הנתבעת לבין נציגות העובדים (ס' 55 לתצהירו). התובע לא הוכיח טענתו זו וגם אם היא עולה מהודעת ארגון סגל זוטר על סכסוך עבודה ושביתה מיום 20.6.2016 – הרי שמביטול הודעתו זו כמו גם מהודעת גב' רימר מיום 3.7.2016 עולה כי טענות ארגון סגל זוטר יושבו והגיעו לידי פתרון המוסכם על דעת שני הצדדים. בנסיבות אלה אין מקום לטענת התובע והיא נדחית.

התנהלות התובע לאחר קבלת ההחלטה מיום 11.7.2016:

גב' רימר הצהירה כי התובע בהתנהגותו קיבל בזמן אמת את ההחלטה מיום 11.7.2016 ובכך גילה דעתו כי הבין שאין הוא זכאי לפיצוי מהנתבעת. כבר במהלך השימוע הוא הודיע כי לא רצה להגיע לשימוע וכי הגיע רק מפאת כך שראש מדור סגל אקדמי ציינה בפניו כי זו זכותו. בנוסף, התובע לא ערער על ההחלטה (ס' 21 לתצהירה).

בתגובה לכך הצהיר התובע כי לא קיבל את ההחלטה מיום 11.7.2016 ולא השלים עמה "וחרה לי אי הצדק והעוול שנגרם לי לאחר שנות עבודה כה רבות בשנקר ובעיקר הערכת החסר לה זכיתי מצד הנהלת שנקר שלא הכירה בכישוריי, ניסיוני, ידיעותיי המקצועיות, הישגיי ויכולותיי כמעצב וכיוצר ובמקום לקדם אותי בעטה אותי החוצה". עוד הצהיר כי בשל אילוצים כלכליים בחר להמשיך לעבוד בנתבעת ולשמר את המעט שנותר חרף היותו פגוע עד עמקי נשמתו (ס' 12 – 13 לתצהירו).

הצהרתו של התובע מחזקת את גרסת הנתבעת. בסופו של יום, תהא הסיבה אשר תהא, גם התובע מסכים כי קיבל את ההחלטה בדבר צמצום היקף משרתו.

התובע הבהיר כי התאכזב מדרך הטיפול בעניין צמצום שעות הוראה שלו על ידי ארגון סגל זוטר (ס' 102 לסיכומיו). אך לא טען כי פנה לברר עמדת הארגון, במיוחד לאחר שביום 30.6.2016 ביטל ארגון סגל זוטר את הודעתו בדבר סכסוך עבודה ושביתה גם בגין החלטת הנתבעת לשלול שעות הוראה מסגל עמית לטובת סגל אקדמי בכיר. התובע פירט בסיכומיו כי על אף ביטול ההודעה בדבר סכסוך עבודה ושביתה, ארגון סגל זוטר לא זנח את טענתו נגד צמצום שעות הוראה של סגל עמית לטובת סגל בכיר (ס' 46 לסיכומיו). כפי שיפורט להלן, טענה זו של התובע סותרת את האמור במכתבה של גב' רימר מיום 3.7.2016 לכל המרצים במחלקת עיצוב (נספח יא' לתצהיר התובע). בנוסף, התובע לא זימן לעדות נציג של ארגון סגל זוטר לתמוך בטענתו זו ולא הוכיחה.

ממכתב גב' רימר לכל המרצים במחלקת עיצוב מיום 3.7.2016 (נספח יא' לתצהיר התובע) שבא בעקבות ביטול הודעת סכסוך עבודה ושביתה של ארגון סגל זוטר, עולה כי נוהל משא ומתן בין הנתבעת לבין ארגון סגל זוטר ובעקבותיו הסכימו הצדדים לערוך הליך חדש במחלקת עיצוב בנוגע לשינויים המתוכננים לשנת הלימודים תשע"ז. לא הוסכם על ביטול ההליך. מכאן שהתובע ידע או לפחות יכול היה לדעת כי אותה פרקטיקה נוהגת, ידועה וייחודית לנתבעת בדבר צמצום שעות הוראה של סגל עמית לטובת סגל בכיר – ממשיכה להתקיים אף בהסכמת ארגון סגל זוטר.

בנוסף, אין חולק כי התובע לא ערער על ההחלטה בדבר צמצום שעות הוראה שלו. התובע לא טען כי פנה ליעוץ משפטי במטרה לבדוק אפשרות לתקוף את ההחלטה. בכלל זה לקבל מסמכים והסברים מארגון סגל זוטר ומהנתבעת. אפשר שבמסגרת זו היה נודע לו אודות זכות הערעור העומדת לו בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד.

מכל התנהלות התובע לאחר קבלת ההחלטה מיום 11.7.2016 עולה השלמה עם החלטת הנתבעת, גם אם לא הסכים לה.

ההחלטה בדבר פיטורים מיום 23.7.2017:

עדת הנתבעת, גב' רימר, הצהירה כי בשנת הלימודים תשע"ז התקבלה בנתבעת החלטה על שינוי אקדמי רוחבי בתוכניות הלימודים בפקולטה לעיצוב אשר כוללת מספר מחלקות, ביניהם המחלקה לעיצוב טקסטיל (היא המחלקה בה לימד התובע בשנת הלימודים תשע"ז). השינוי נועד ליצור הלימה בין שעות ההוראה בפועל של המרצים לבין נקודות הזכות של הסטודנטים. בנוסף, במחלקה לעיצוב טקסטיל היתה מגמה עקבית של ירידה בכמות הסטודנטים שנרשמו אליה.

בגין ההחלטה על השינוי כאמור , הכריז אגוד המרצים מן החוץ והסגל העמית על שביתה והנתבעת פנתה לבית הדין בהליך של סכסוך קיבוצי מספר: 27049-06-17 שנקר – כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (ע"ר) וועד ארגון המרצים מן החוץ של שנקר (ס' 24 לתצהיר גב' רימר).

ביום 13.6.2017 התקיים דיון בהליך האמור ובמסגרתו הגיעו הנתבעת וארגון סגל זוטר להסכמות על פיהן מסרה הנתבעת לארגון סגל זוטר רשימת הקורסים החדשים וכן רשימת המרצים המיועדים לקבל זימון לשימוע (נספח יב' לתצהיר גב' רימר). שמו של התובע הופיע כמי שמוזמן לשימוע לקראת סיום עבודתו בנתבעת (ס' 26 לתצהיר גב' רימר).

הנתבעת ואגוד המרצים האמור קיימו תהליך היוועצות ובתומו נקבע כי הזימונים לשימוע ישלחו ביום 26.6.2017. במסגרת הליך זה שקלו הנתבעת ואגוד המרצים לבטל את הקורס של עיצוב משטח בהיקף של 4 שעות סמסטריאליות. זהו הקורס שהתובע לימד בשנת הלימודים תשע"ז (ס' 27 ונספח יג' לתצהיר גב' רימר). ארגון סגל זוטר הודה לנתבעת על תהליך היוועצות ענייני, מועיל ומקדם אשר במהלכו הופחתו שעות ההוראה שקוצצו ואישר לנתבעת לשלוח הזימונים לשימוע (ס' 28 ונספח יד' לתצהיר גב' רימר).

ארגון סגל זוטר הודיע לתובע ביום 4.3.2018 ובמענה לפניית באת כוחו כי "לאחר נקיטת צעדים ארגוניים בשנה שעברה והליך שיפוטי שפתחה מכללת שנקר למניעת שביתה, הושלם הליך ההיוועצות מול המכללה כנדרש עפ"י ההסכם הקיבוצי ובהתאם להסכמות בבית הדין. סה"כ התקיימו 5 פגישות היוועצות עם ההנהלה, במהלכן נמסרו לנו נתונים מסויימים" (ס' 26 ונספח ה' לתצהיר התובע ונספח טו' לתצהיר גב' רימר).

בהתאם להסכמות שהושגו בין הנתבעת לבין ארגון סגל זוטר, ביום 26.6.2017 נשלחה לתובע הודעת זימון לשימוע (נספח טז' לתצהיר גב' רימר, נספח טו לתצהיר התובע) ובה הודע לתובע כי "בשל שינוי בתכנית הלימודים וירידה במספר הסטודנטים משנה ב' במחלקה, נשקלת האפשרות לבטל את הקורס "עיצוב משטח". לנוכח האמור לעיל, לפי הבנתנו בהתאם לתכנית הלימודים ובהעדר קורסים חלופיים, אנו שוקלים לסיים את עבודתך בשנקר בתום שנת הלימודים תשע"ז".

ביום 18.7.2017 התקיימה שיחת השימוע אליה התייצב התובע לבדו. הפעם ללא ייצוג וללא ליווי מארגון סגל זוטר. מעיון בפרוטוקול השימוע (נספח יז' לתצהיר התובע ולתצהיר גב' רימר) עולה כי בתגובה לדברי ראש מדור סגל אקדמי, לפיהם התובע זומן כיוון שהנתבעת שוקלת לסיים את עבודתו בשנת הלימודים תשע"ח – אמר התובע כי "שנקר צריכים להתבייש שאני נמצא פה" ובתגובה להודעה של ראש המחלקה לעיצוב טקסטיל בדבר הסיבה לכך, אמר התובע כי "שנקר יכול ליישם את הידע והמקצועיות שלי בהרבה מחלקות. לא יכול להיות שצריך לגדוע לי את העבודה כי הקורס לא מתאים לתכני המחלקה. אני יכול להנחות במחלקות אחרות. שנקר בתור מוסד צריך לבחור בי להוראה. אני בוגר שנקר בתואר ראשון ושני. בתור בוגר שנקר לא מייחצנת אותי וכמוסד הוא צריך להתנהג אל הבוגרים בצורה יותר מכבדת" לבסוף אמר התובע "הכל ברוח טובה. אם תחליטו לסיים את ההעסקה שלי אני קם והולך וכף רגלי לא תדרוך פה יותר, כי יש לי את החיים שלי בחוץ". (הדגשה לא במקור – א.ה.).

טענת התובע במהלך השימוע היה לענין המשך העסקתו בנתבעת בתפקידים חלופיים. הדברים המודגשים של התובע "צובעים" את כל שאמר קודם להם ב: "רוח טובה". קרי, כביקורת בונה בלבד ולא כמחאה ומדבריו עולה השלמה עם ההחלטה לפטר אותו.

ביום 23.7.2017 הודיעה הנתבעת לתובע בכתב על החלטה לסיים את העסקתו לאחר ששקלה את הדברים בכובד ראש לרבות הדברים שנאמרו על ידו במהלך השימוע (נספח יח' לתצהיר התובע ולתצהיר גב' רימר).

בנסיבות אלה לא מצאנו כי נפל פגם בהליך השימוע ואף לא בהחלטה שהתקבלה בעקבותיו.

התובע טען כי הקורס עיצוב משטח אשר בוטל ובשל כך פוטר, היה מיועד לכלל הסטודנטים במחלקת עיצוב טקסטיל בכל שלוש ההתמחויות (אריגה, סריגה והדפסה) בשנת הלימודים תשע"ב. לקראת שנת הלימודים תשע"ז שויך למחלקת הדפסה בלבד ובאותה שנת לימודים הוחלט על פירוק התמחות הדפסה וביטול הקורס. מכאן שאם מראש היה ידוע שאין עתיד והמשכיות להתמחות הדפסה – מדוע הועבר התובע ושויך להתמחות הדפסה? האם כדי להכשיר את פיטוריו (ס' 76 לתצהירו ו-ס' 97 לסיכומיו).

התובע לא פירט מהו המועד, אותו הגדיר "מראש" ולא הוכיח כי ממועד זה "היה ידוע שאין עתיד והמשכיות להתמחות הדפסה". לטענת התובע כבר בחודש אוגוסט 2016 נודע לו כי הקורס יצוות להתמחות הדפסה בלבד (ס' 29 לכתב התביעה) ולמרות שלטענתו לא הבין את ההיגיון שמאחורי המהלך, לא טרח לברר עם הנתבעת ולהתעדכן וגם לא טען שניסה לברר ולא קיבל תשובות. התובע לא הוכיח כוונה של הנתבעת להכשיר את פיטוריו. בנסיבות אלה, טענתו זו נדחית.

עוד טען כי שינוי תוכנית הלימודים לשנת הלימודים תשע"ח התקבלה רק ביום 9.4.2017 (נספח טו לתצהיר התובע) בשעה שעל פי ס' 12 להסכמות הנלוות להסכם הקיבוצי המיוחד, היה על הנתבעת לקיים דיון בנושא זה כבר בחודשים פברואר ומרץ (ס' 98 לסיכומיו). פגם זה רופא עם הסכמת ארגון סגל זוטר לשינוי בתוכנית הלימודים ולפיטוריו של התובע. בנסיבות אלה אין ממש בטענתו זו של התובע והיא נדחית.

התובע טען כי במעמד השימוע לא ידע דבר אודות ההסכמות שהושגו בין ועד המרצים מן החוץ והסגל העמית לבין הנתבעת אשר קיבלו תוקף של החלטה מיום 13.6.2017 והליך ההיוועצות שהתקיים מכוחה. דהיינו, בהחלטתו שלא להיות מיוצג על ידי נציגות העובדים נמנע מהתובע מידע שלשיטתו היה מהותי עבורו.

מאידך, הבהיר התובע כי התאכזב מתוצאות טיפול נציגות העובדים בענין צמצום היקף משרתו – שלא דאגה לו ולא נלחמה עבורו כפי שעשתה ביחס למרצים פחות ותיקים ממנו במחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה, כעולה מנספח יא' לתצהירו, ולכן לא פנה כלל לנציגות העובדים על מנת שתייצגו בשימוע לקראת פיטוריו (ס' 102 לסיכומיו). בטענתו זו יש כדי להעיד כי התובע ידע, בזמן אמת, על ההסכמות (באופן כללי. לאו דווקא בקשר אליו במיוחד) שהושגו בין הנתבעת לבין ארגון סגל זוטר באשר לצמצום שעות הוראה של סגל עמית ופיטורים של סגל זה. מכתבה של גב' רימר מיום 3.7.2016, נספח יא' לתצהיר התובע, נשלח בדואר אלקטרוני לכל המרצים של המחלקה לעיצוב וההסכמות אליהן הגיעו הנתבעת וארגון סגל זוטר בס"ק 27049-06-17 התקבלו כבר ביום 13.6.2017 ועוד קודם שנשלחה הודעת הזימון לשימוע לתובע.

התובע הצהיר כי מידע זה לא נמסר לו על ידי מי מטעם הנתבעת במהלך השימוע (ס' 78 לתצהירו). התובע לא פירט ולא הבהיר מדוע היה על הנתבעת להביא מידע זה לידיעתו במהלך השימוע. זאת לאחר שהחלטתה לבצע שינוי בתוכנית הלימודים, כמו גם ביצוע החלטתה זו, לרבות לעניין צמצום שעות הוראה של מרצים מן החוץ או פיטורים שלהם, נעשו בתיאום עם נציגות העובדים. לכן טענתו זו נדחית.

עם זאת, במעמד השימוע, מיד לאחר שראש מדור סגל אקדמי הודיעה לתובע כי הוא זומן לשימוע כיוון שהנתבעת שוקלת לסיים את עבודתו בשנת תשע"ח מהנימוקים שצוינו בהודעת הזימון לשימוע, התובע נמנע מלשאול מדוע שוקלים לסיים את עבודתו. לאחר שראש המחלקה לעיצוב טקסטיל שאלה אותו אם הוא רוצה לשמוע למה ופירטה מיוזמתה כי מדובר בשינוי בתכנית הלימודים וכי הורדת הקורס שהתובע לימד קשורה לירידה בהרשמה ולכן התמחות הדפסה מתפרקת והופכת להיות חובה וחלק מהקורסים יורדים - גם אז לא ביקש התובע לקבל פרטים נוספים והסתפק במה שנאמר לו. תחת זאת כיוון התובע את דבריו באשר לכישוריו לעבוד במחלקות אחרות בנתבעת אבל אז הוציא את העוקץ מטענתו משהודיע, שאם הנתבעת תחליט לסיים את העסקתו הוא ילך "כי יש לי את החיים שלי בחוץ". מהתנהלות התובע במהלך השימוע לפני פיטורים עולה כי הוא היה מודע היטב לפרקטיקה הנוהגת והידועה באשר לפיטורים של סגל עמית כתוצאה משינוי בתוכנית הלימודים. טענתו במהלך השימוע לא כוונה נגד פרקטיקה זו אלא כוונה להעסקתו בתפקידים אחרים וגם זאת בלשון רפה ומתוך השלמה עם האפשרות שיפוטר. מכאן שהתובע לא הראה כי אילו הנתבעת היתה מביאה לידיעתו במהלך השימוע אודות ההסכמות נשוא ההליך ס"ק 27049-06-17 – היה טוען במהלך השימוע אחרת.

התובע הצהיר כי לא ידע אודות מכתבה של גב' רימר מיום 25.6.2017 לוועד המרצים מן החוץ (נספח יט' לתצהירו) ואילו ידע כי הוא עומד בקריטריונים להפחתת שעות ההוראה שלו מן הקיצוץ – הוא יכול היה לטעון לשילובו במחלקה אחרת בנתבעת. עוד טען כי היה על הנתבעת להציע לו עבודה חלופית ומשלא הציעה – הרי שסיום העסקתו בשורותיה אינו כדין ויש לבטל את החלטת הפיטורים בעניינו (ס' ט' לתצהירו).

התובע לא טען ולא הראה כי הנתבעת היא זו שהיתה צריכה להביא לידיעתו אודות מכתבה של גב' רימר מיום 25.6.2017. זאת בשעה שתוכן מכתב זה נוגע לתהליך ההיוועצות שהתקיים בין הנתבעת לבין ארגון סגל זוטר; מבהיר דברים שהוחלפו בין הצדדים במהלך פגישות ההיוועצות לרבות שמות של מרצים שונים והתייחסות למרצים מסוימים. מה עוד שמשלוח הודעת הזימון אליו ביום 26.6.2017 נעשתה בתיאום עם נציגות העובדים.

בנוסף, התובע נשאל בחקירתו אם בשנת 2016 השתתף בשביתה והשיב שידע אודות השביתה אך לא השתתף בה (עמ' 6 ש' 6 -7 לפרוטוקול). התובע לא פירט באיזו שביתה מדובר, שכן השביתה עליה הודע ביום 20.6.2016 בוטלה ביום 30.6.2016 (נספח יא' לתצהירו) ואם היתה שביתה, ולטענת הנתבעת היתה שביתה שבעקבותיה היא פנתה לבית הדין בהליך ס"ק 27049-06-17 – כיצד זה התובע לא ביקש לברר עם ארגון העובדים מה עלה בגורלה. זאת במיוחד לאחר שמשרתו צומצמה. לא זו אף זו, הגם שהתובע גילה אכזבה מטיפול ארגון העובדים בעניין צמצום משרתו – הוא לא טרח לברר עם ארגון העובדים את זכויותיו באשר לשימוע בעניין סיום העסקתו. התובע לא טען כי בירור זה נמנע ממנו משהחליט לא להיות מיוצג על ידי ארגון העובדים במהלך השימוע לקראת סיום העסקתו.

בנוסף, כאמור, לתובע ניתנה הזדמנות במהלך השימוע להשמיע טענותיו והוא העלה הטענה בדבר תפקיד חלופי.

התובע לא תמך טענתו על פיה היה על הנתבעת להציע לו עבודה חלופית ומשלא הציעה – הרי שהחלטתה לפטר אותו אינה כדין. כבר בהודעת הזימון לשימוע מיום 26.6.2017 (נספח טו' לתצהיר התובע) הודיעה הנתבעת כי בשל שינוי בתכנית הלימודים ובמספר הסטודנטים משנה ב' במחלקה ובהעדר קורסים חלופיים, היא שוקלת לסיים את עבודתו בשורותיה. כמו כן, בהודעתה מיום 23.7.2017 (נספח יח' לתצהיר התובע) הבהירה הנתבעת כי שקלה בכובד ראש את טענת התובע כי לא הוצעו לו קורסים במחלקות אחרות. סביר בעיננו, שלנתבעת לא היתה אפשרות להמשיך ולהעסיק את התובע בתפקיד אחר ונראה כי אילו היתה בידה אפשרות כזו – היא היתה מציעה אותה לתובע. הראיה שהתובע עבד אצלה במשך כ-18 שנים.

בנוסף, אנו רואים את הסיבה לפיטורי התובע מחמת שינוי בתוכנית הלימודים בדומה לפיטורים מחמת צמצום והתייעלות. במצב כזה, עצם העובדה שלא התאפשר לנתבעת להמשיך ולהעסיק את העובד אינה מעידה בהכרח על פגם כלשהו על כך שעניינו לא נבחן כראוי. "יש לזכור שמדובר בפיטורי התייעלות וצמצום ברשות ציבורית ובמסגרת זו, מעצם מהותה וטיבה, באים לידי ביטוי בעיקר השיקולים המערכתיים של צרכי הגוף המתייעל והיקף שיקול הדעת הנוגע להיבט האישי של העובד המיועד לפיטורים – מצומצמת" (ע"ע(ארצי) 442-09 עיריית לוד – גבי מיכאלי (11.7.2010)).

בנסיבות אלה, כאמור, לא מצאנו כל פגם בהליך השימוע לקראת פיטורים ובהחלטה שהתקבלה בעקבותיו בדבר פיטורי התובע ועל כן, טענת התובע כי החלטת הנתבעת מיום 23.7.2017 התקבלה שלא כדין – נדחית.

משהגענו למסקנה כי ההחלטה בדבר פיטורי התובע נעשתה תוך התייעצות ותיאום ובמסגרת הליך של סכסוך קיבוצי בפני בית הדין כאמור, לא מצאנו לדון בשאר טענות התובע והן נדחות.

הפרש פיצויי פיטורים:

לתובע טענות שונות לעניין חישוב פיצויי הפיטורין שנעשה על ידי הנתבעת (פרק ז' לכתב התביעה.

בתצהירו, צמצם התובע את טענותיו באשר לפיצויי פיטורים והצהיר כי בתקופת העסקתו הוא הועסק על ידי הנתבעת גם כתומך ומפעיל מכונת הסריגה העגולה. זאת החל מחודש מרץ 2012. התובע לא הצהיר עד מתי הועסק בתפקיד זה. לטעמו, בתחשיב של הנתבעת לענין פיצויי הפיטורים המגיעים לו לא נלקחה בחשבון עבודתו זו והוא מבקש כי גב' רוית מדמון, חשבת השכר של הנתבעת, תבדוק את טענתו והמסמכים שהוא העביר לנתבעת במסגרת גילוי מסמכים ותבהיר עמדתה באשר לתיקון התחשיב ותשלום השלמה (ס' 107 לתצהירו).

בסיכומי התשובה חזר בו התובע מכל הנטען בס' 107 לתצהירו (ס' 169 לסיכומי התשובה).

בנסיבות אלה, כל טענותיו בענין חישוב פיצויי הפיטורים – נדחות.

פיצויי הלנת פיצויי פיטורים:

לטענת התובע ביום 31.8.2017 נותקו יחסי עובד מעסיק בינו לבין הנתבעת. ביום 19.11.2017 נמסר לידיו מכתב שחרור פוליסה של הראל פנסיה וגמל בע"מ אשר כלל כספי פיצויים. עוד טען התובע כי במסגרת תלוש שכר לחודש נובמבר 2017 שולמה השלמה של פיצויי הפיטורים (לאחר ניכוי שכר חודש ספטמבר 2017 אשר שולם בטעות) וזו נכנסה לחשבון הבנק של התובע רק ביום 8.12.2017. בגין אלה תבע התובע פיצויי הלנה (ס' 63 לכתב התביעה).

במכתב באת כוח התובע מיום 16.1.2018 (נספח יא' לכתב ההגנה, נספח ד' לתצהיר התובע) התבקשה הנתבעת להבהיר המועד המדויק של ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים. זאת נוכח הודעותיה הסותרות. כך, בהחלטה על סיום העסקה מיום 23.7.2017 צוין כי העסקת התובע תסתיים בתום שנת הלימודים תשע"ז; בהודעת דואר אלקטרוני מיום 28.8.2017 ששלחה גב' גלית אורי, ראש מדור סגל אקדמי בנתבעת, הובהר לתובע כי "כיוון שאתה סגל עמית תקבל שכר גם בחודש ספטמבר לכן עבודתך תופסק ב-1.10.2017 ומיום זה מדור שכר יתחיל בתהליך גמר חשבון שחרור כל הכספים המגיעים לך על פי חוק...". להודעה זו צורף אישור חתום מיום 28.8.2017 על פיו צוין כי התובע עבד בנתבעת וקיבל שכר עד ליום 30.9.2017. החל מיום 1.10.2017 הוא לא עובד בנתבעת; באישור העסקה מיום 19.11.2017 החתום על ידי חשבת השכר בנתבעת, צוין כי תקופת העבודה היא 1.11.1999 ועד 31.8.2017.

באותו מכתב של באת כח התובע צוין כי בהודעת דואר אלקטרוני מיום 27.11.2017 הודיעה גב' רוית מדמון, חשבת השכר בנתבעת, לתובע כי "מכיוון שקיבלת שכר בטעות בחודש ספטמבר 2017 אתה נמצא במינוס של 8,281 ₪ יתרה לאחר הפחתה מחלק המעסיק בפיצויים – 11,096 ₪".

מנספח יא' לתצהיר גב' רימר, עולה כי ביום 27.11.2017 גב' מדמון שלחה לתובע טפסי שחרור פוליסה כולל טופס 161 וציינה כך: "מכיוון שקיבלת שכר בטעות בחודש 09/17 אתה נמצא במינוס של 8281 ₪. במקביל מגיע לך פיצויים ע"ס 29,870 ₪, זה מחולק ל-2 משלמים. שנקר משלמת לך 19,378 ₪ וחברת הראל 10,492 ₪. לכן החודש יכנס לחשבונך סך של 11,096 ₪".

עוד עולה מנספח יא' לתצהיר גב' רימר, כי ביום 16.1.2018 השיבה גב' מדמון לבאת כוח התובע על מכתבה מאותו היום ובו ציינה כי התובע קיבל בטעות שכר עבור חודש ספטמבר 2017. כמו כן צירפה חישוב גמר חשבון.

בנסיבות אלה, אנו מתרשמים כי העיכוב בתשלום פיצויי הפיטורים נגרם עקב תשלום בטעות של שכר חודש ספטמבר 2017 לתובע. בנסיבות אלה עסקינן באיחור הנובע מטעות כנה של הנתבעת ולכן לא מצאנו מקום לפסוק פיצויי הלנה.

משדחינו את טענות התובע באשר לשתי החלטות הנתבעת שהתקבלו בעניינו – נדחים גם הסעדים שנתבעו בגינם.

סוף דבר:

התביעה נדחית.
בנסיבות העניין והנתונים בדבר היקף משרתו ושכרו של התובע, התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 7,500 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למלא התשלום בפועל.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, ב' אלול תשפ"א, (10 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רונית זמני-ערמוני, נ.צ. (ע)

אירית הרמל, שופטת