הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ס"ק 9843-02-20

04 מרץ 2021

לפני:

כב' השופטת שגית דרוקר
נציג ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים) מר נדב חג'בי

המבקשת
הסתדרות העובדים הלאומית
ע"י ב"כ: עוה"ד רן קונפינו, רוית קרן-רוזין, יאיר דוד, בטי מצר- לוי, אפרת גרינברג-יוסף
-
המשיבה
מכבי שירותי בריאות
ע"י ב"כ: עוה"ד נעמה בביש, אורלי ג'רבי, אפרת אפטרגוט

פסק דין

לפנינו בקשת ההסתדרות הלאומית (להלן: "ההסתדרות הלאומית" ו/או "המבקשת ") להכיר בה כארגון היציג של עובדי ה משיבה, מכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי" ו/או " המשיבה") מיום 1 7.12.19, וזאת לאחר שעמדה בדרישת השליש הקבועה ב סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: " החוק").

ואולם, בטרם נדרש לכך, עלינו להכריע בבקשת מכבי להוצאת ראיות מתיק בית הדין ולמחיקת סעיפים מסיכומי התשובה שהגישה ההסתדרות הלאומית. בקשה אשר הוגשה לבית הדין ביום 18.12.20, לאחר הגשת סיכומי הצדדים לרבות סיכומי התשובה מטעם ההסתדרות הלאומית. ביום 29.12.20 הוגשה תגובת ההסתדרות הלאומית וביום 10.1.21 הוגשה תשובת מכבי לתגובת ההסתדרות הלאומית ולאחריה הוגשה תגובת ההסתדרות לתשובתה של מכבי ולבסוף ביום 12.1.21 הוגשה לבית הדין 'הודעה ובקשה מטעם מכבי'.

נציין כי שני הצדדים טענו טענות הדדיות למכביר אודות הרחבת חזית אסורה וצירוף ראיות בשלב הסיכומים ללא רשות. להלן החלטתנו:

לעניין הבקשה להוצאת המסמכים שצורפו לסיכומי התשובה נציין כי דינה להתקבל. ה הסתדרות הלאומית ציר פה לסיכומי התשובה מסמכים שלא הוגשו כראיות בה ליך, ללא בקשה מתאימה. אי לכך, המסמכים שצורפו לסיכומי התשובה כמב/1, מב/2, מב/3, מב/7, מב/8 ו- מב/9 לא יהוו חלק מהראיות בהליך והכרעתנו לא תתבסס עליהם.

לעניין הטענות להרחבת חזית בסיכומי התשובה נציין כי אנו סבורים שאין מקום להכריע בכל אחד מהסעיפים לגביהם טענו שני הצדדים שמדובר בהרחבת חזית. במסגרת פסק הדין ייקבעו העובדות כפי שהן עולות מעדויות הצדדים ומהראיות שהוצגו לפנינו בהתאם לדין, תוך התעלמות, בין היתר, מהרחבת חזית, מעדויות סברה ומעדויות מפי השמועה.

פתח דבר
המשיבה, היא אחת מארבע קופות החולים בישראל. המשיבה הוקמה בשנת 1940 כאגודה עותמנית ומאותו מועד עובדיה אינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו. כשבעים וחמש שנה לאחר הקמתה, בחודש נובמבר 2015 החלו העובדים להתארגן והצטרפו לשורותיה של המבקשת, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל. ביום 25.11.2015 הכריזה המבקשת על יציגותה בקרב כל עובדי המשיבה. אולם, המשיבה סירבה להכיר ביציגות.

בעקבות זאת, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, פתחה המבקשת במספר הליכים משפטיים נגד המשיבה לצורך ההכרה ביציגותה. הליך זה הינו "גלגול רביעי" של בקשת צד שהגישה הסתדרות העובדים הלאומית להכיר בה כארגון היציג במכבי מיום 17.12.19.

כאמור, בין הצדדים מסכת התדיינויות קודמות, כאשר בתחילה הגישה ההסתדרות הלאומית בקשה להכרה ביציגות אך משכה את הבקשה (ס"ק 59700-11-15) ולאחר מספר חודשים הגישה בקשה חדשה להכרה ביציגות (ס"ק 32346-01-16) (להלן: " הבקשה השנייה").

הבקשה השנייה נדונה בפני כב' השופטת קרן כהן ובמסגרתה הוכרה יחידת מיקוח אחת, מכבי פארם. על פסק דינה של כב' השופטת קרן כהן הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עס"ק 8676-02-17) ובמסגרתו הוכרה גם מכבי דנט כיחידת מיקוח אשר ההסתדרות הלאומית היא הארגון היציג בהן.

ביום 18.6.17 הגישה ההסתדרות הלאומית בקשה שלישית (ס"ק 39228-06-17) להכיר ביציגותה במכבי בכללותה (להלן: " הבקשה השלישית"). הבקשה השלישית נדונה בפני מותב בראשות כב' השופטת יפית זלמנוביץ - גיסין במסגרתה ניתן פס"ד (ביום 23.8.19) לפיו ההסתדרות הלאומית הוכרה כארגון עובדים יציג במכבי נכון ליום 27.7.17 (ככל הנוגע לעובדי מכבי שאינם רופאים) (להלן: " הליך 2017"). על פס"ד הגישה מכבי ערעור (עס"ק 15780-09-19) וביום 24.12.19 קבע בית הדין הארצי בפס"ד כי קביעותיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי מקובלות עליו במלואן למעט בסוגי ית החישוב האריתמטי ובשל כך הוחזר התיק לבית הדין קמא על מנת שיערוך חישוב אריתמטי חדש.

בהתאם להוראת בית הדין הארצי ולאחר שהוגשו ראיות נוספות, ניתן ביום 31.5.20 פס"ד נוסף במסגרתו נקבע כי ההסתדרות הלאומית אינה עומדת בשליש הנדרש, ועל כן נדחתה בקשתה להכיר בה כארגון העובדים היציג במכבי במועד הקובע (27.7.17).

כאמור, בבקשה שלפנינו מבקשת ההסתדרות הלאומית להכיר ביציגותה מיום 17.12.19.

יאמר כבר עתה כי כל נושא שנידון במסגרת ה הליך הקודם שהתקיים בין הצדדים (ס"ק 39228-06-17) הינו חלוט ולא ידון במסגרת פסק דין זה אשר נשען על קביעותיו של בית הדין הארצי מיום 24.12.19, בין היתר בהתייחס ליחידת המיקוח אשר נקבע ואושרר על ידי בית הדין הארצי כי יש לכלול ביחידת המיקוח המפעלית את עובדי מכבי פארם ומגה לאב ו אף את עובדי בית בלב, למעט הרופאים ומנכ"ל המשיבה , והכל כפי שיפורט להלן.

כן בעניין טופסי הביטול, מערכת ההצטרפות של ההסתדרות הלאומית, מערכת ה- CRM ו- 2,365 (מתוך 2760 ו/או 2759) טופסי ההצטרפות שהגישה ההסתדרות הלאומית עד למועד הכרז ת היציגות בהליך 2017 ואשר פס"ד בהליך הקודם (ס"ק 39228-06-17) בחן את כשירותם וקבע כי אין בהם כל רבב וקביעתו זו, כאמור, אושררה על ידי בית הדין הארצי ביום 24.12.19 והפכה חלוטה.

בהתאם לכך, אין אנו נדרשים להכריע בטענותיה של מכבי אשר נדונו והוכרעו במסגרת הליכים קודמים.

כפי שנאמר על ידי מותב זה בפרוטוקול הדיון מיום 3.9.20, הבחינה במסגרת ההליך דנא מתייחסת אך ורק לטפסים החדשים שהוגשו ע"י ההסתדרות הלאומית ממועד ההליך הקודם שהתקיים בין הצדדים ועד למועד הכרזת הנציגות, במסגרת ה הליך דנא, למעט טפסים שבית הדין יתייחס אליהם במסגרת פסק דין זה כטפסים פסולים (להלן: " טפסי הדלתא").

לאור כל האמור לעיל, בסכסוך שלפנינו עומדת שאלה אחת בלבד להכרעה והיא האם עלה בידי ההסתדרות הלאומית להוכיח את כשירותם והאוטנטיות של 1,516 טפסי הדלתא שהוגשו למכבי עם הכרזת היציגות ביום 17.12.19 . הא ותו לא.

הבחינה במסגרת ההליך דנא תתייחס אך ורק לטפסים החדשים שהוגשו ממועד ההליך הקודם שהתקיים בין הצדדים (במסגרת תיק ס"ק 39228-06-17) ועד למועד הכרזת הנציגות במסגרת ההליך דנא (17.12.19) , למעט טפסים שביה"ד הארצי התייחס אליהם כאל טפסים פסולים, כאמור בהחלטת מותב זה מיום 3.9.20 אשר אושררה על ידי בית הדין הארצי ביום 12.10.20.

וכך נכתב בהחלטת בית הדין מהתאריך הנ"ל:
"בית הדין האזורי התייחס בהחלטתו המנומקת לאותם מסמכים שביקשה מכבי להגיש באמצעות חוות דעת המומחה מטעמה או במהלך חקירתו הנגדית של מר לופטון, ושוכנע שאין מקום לדון בטענות מכבי ביחס למסמכים אלו במסגרת ההליך המתנהל כעת, משום שטענותיה של מכבי ביחס לפגמים שנפלו לכאורה בחלקם הוכרעו במסגרתם של אותם הליכים קודמים. לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה דיונית זו. יתר על כן גם מבחינה מהותית לא יכול להיות ספק כי אין מקום להידרש לטפסים אלו פעם נוספת, ודאי שלא מקום בו מדובר בהליך בין אותם צדדים ובאותו עניין: התארגנות עובדיה של מכבי בהסתדרות הלאומית. בנסיבות אלה, החלטתו של בית הדין האזורי היא מאוזנת על פני הדברים, מסתמכת על מכלול השיקולים הנדרשים לעניין, כמפורט בהחלטתו, ונתמכת בחומר הראיות שהובא לפתחו, ועל כן לא שוכנעתי כי קיים טעם המצדיק התערבות בית דין שלערעור בהחלטה זו.
יתר על כן, טענת מכבי לפיה מדובר בטענות חדשות ביחס למסמכים אלו ולפיכך אלו פלוגתאות חדשות שהיא אינה מושתקת מלטעון כעת - אינה יכולה לסייע לה. גם אם מדובר בפגמים "חדשים" באותם מסמכים, שבאו לידיעת מכבי רק במסגרתה של הכנת חוות דעת המומחה עבור ההליך הנוכחי, הרי שהיה למכבי את יומה ביחס לטפסים אלו, וטענותיה הרבות נבחנו לעומק, חלקן אף התקבלו, ומכל מקום כלל הטענות הוכרעו מפורשות. לפיכך, אין לה למכבי אלא להלין על עצמה."

תמצית טענות הצדדים
טענות המבקשת
לטענת ההסתדרות הלאומית עלה בידיה להוכיח כי לשורותיה הצטרפו שליש מעובדי מכבי ולפיכך יש להכיר בה כארגון העובדים היציג.

טענותיה של ההסתדרות הלאומית בסיכומיה התמקדו אך ורק בטענותיה של מכבי המתייחסות ל-1,516 טפסי ההצטרפות שהוגשו למכבי ביום 17.12.19. ההסתדרות הלאומית לא תידרש לטענות מכבי באשר לטפסים מושא הכרזת יציגות שכבר נדונה והוכרעה בהליך שהתנהל בפני כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין. בהינתן שכל טענותיה של מכבי (למעט טענתה בדבר שגיאה אריתמטית) נדחו על ידי כלל הערכאות המשפטיות בפניהן נדון הסכסוך בין הצדדים.

עוד טוענת ההסתדרות הלאומית שאף בהתאם להחלטת בית הדין בהליך זה מיום 3.9.20 והחלטת בית הדין הארצי בבקשת רשות ערעור שהגישה מכבי ואשר נדחתה, אין להידרש לטענות מכבי הנוגעות לטופסי הצטרפות אשר נכללו בהכרזת היציגות שכבר נבחנה לעומק במסגרת הליך 2017 אלא רק לטופסי הדלתא.

גם לאחר קבלת טענותיה לכאורה של מכבי, גם לאחר הפחתת כלל העובדים המנויים בנספחים אלו, לרבות ביטולי העובדים – עדיין יציגותה של הלאומית עומדת איתנה עת היא אוחזת ב- 3,242 טופסי הצטרפות כשרים בעוד היא זקוקה ל- 2,738 טפסים בלבד (שליש מתוך 8,214 עובדי מכבי לא כולל מנכ"ל), קרי – 504 טפסים יותר מהנדרש.

במסגרת סיכומיה ציינה ההסתדרות הלאומית כל אחת מטענות מכבי שהועלו באופן חוזר במסגרת ההליך דנא, כאשר לטענת ההסתדרות הלאומית אלה נידונו והוכרעו וההחלטות בגינן חלוטות. וכך נטען:

טענת מכבי (נספח 8 לתגובת מכבי) לפיה יש להפחית מסך המצטרפים 5 טפסים מקרב הטפסים החדשים המשתייכים לדלתא מאחר ולא הוכח כי נחתמו לפני שעת הכרזת היציגות הנבחנת הינה שאלה משפטית אשר נדונה והוכרעה.

משהומצאו ונמסרו למכבי מלוא טפסי ההצטרפות במועד ההכרזה עצמו ואף הוגשו לידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הודעת ההסתדרות הלאומית הרי שברור שכלל ההצטרפויות נעשו טרם מועד ההכרזה ואין כל חשיבות ממילא לשאלת שעת ההצטרפות על גבי הטפסים, כפי שהייתה בשעתו, בשנת 2016 עת בשל חשש מהתנכלות הומצאו טפסי ההצטרפות לידי מכבי חודשים רבים לאחר ההכרזה מיום 25.11.15.

בהתייחס לטענת מכבי שהועלתה ביחס ל- 1,647 טפסים היסטוריים שנחתמו בנובמבר 2015 ואשר נכללו בהכרזה שנדונה בהליך 2017, טוענת ההסתדרות שגם טענה זו נדונה ונדחתה לא אחת על ידי בית הדין הארצי לעבודה ואף בעניינינו.

חוקת ההסתדרות הלאומית מתירה ליתן פטור מתשלום דמי חבר וכך אף נעשה בפועל ולכן טענת מכבי כי נדרשת "פעילות אקטיבית נמשכת בתצורת דמי חבר" לשם הוכחת החברות היא טענה אשר יש לדחותה.

שאלת תוקפם של טופסי הצטרפות לארגון עובדים הוכרעה בין היתר בהליך המשפטי בעניין מכבי פארם על ידי בית הדין הארצי, קרי כי "עובד אשר הצטרף לארגון עובדים – תהא הסיבה אשר תהא, חברותו בתוקף כל עוד זה לא ביטל את חברותו בארגון העובדים ". טענות לעניין שיחות מוקלטות לא נתבקשו במסגרת הליכי גמ"ס ועל כן לא הומצאו וממילא טענות אלה נדחו על ידי בית הדין הארצי.

במענה לטענת מכבי לפיה שינוי יחידת המיקוח בדיעבד (משתי יחידות מיקוח נפרדות ליחידה מפעלית אחת) מחייב הצטרפות מחודשת של העובדים לארגון העובדים, הפנתה ההסתדרות הלאומית בסיכומיה לפס"ד בעניין הר"י ומאוחדת (עס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל – קופת חולים מאוחדת [פורסם בנבו](12.12.17)) שצוטט בפס"ד בעניין מכבי פארם, בו הובהר כי משעה שהצטרף עובד לארגון עובדים, אין למניעים אשר הביאו אותו לכך כל משמעות ואין צורך לבחון אותם.

יש להוסיף לכך כי לגבי עובדים שהצטרפו להסתדרות הלאומית ועזבו את מקום עבודתם במכבי הרי שמר לופטון העיד כי ההסתדרות הלאומית מנהלת לגביהם תרשומות פנימיות והנתונים אינם מתעדכנים במערכת ה- CRM מאחר וחברות של עובד היא לא על בסיס מקום עבודה.

כך לדוגמא היו מספר עובדים של מכבי בהליך הקודם שנטען שעזבו את מקום העבודה והיום מכבי טוענת שהם עדיין עובדים. למעשה, מתוך 325 טפסים אשר הופחתו בהליך 2017, שבו לעבודה במכבי 7 עובדים (מספרי טפסים 611, 1579, 1653, 1778, 1896, 2383, 1646) ונכון למועד ההכרזה ביום 17.12.19 הינם עובדים, חרף העובדה כי במועד ההכרזה ביום 27.7.17 מכבי טענה כי אלו אינם עובדיה ו/או עזבו את מקום העבודה טרם מועד ההכרזה.

לגבי אי פרסום תקנונה של ההסתדרות הלאומית הרי שהטענה האמורה הועלתה על ידי מכבי ביחס ל- 1,647 טפסים שנכללו בהכרזה שנדונה בהליך 2017 (לגביהם יש לדחות את הטענה על הסף מכוח עקרון סופיות הדיון) וטופס אחד חדש המשתייך לדלתא, שנותר לבחינה.

וכך נקבע בסעיף 143 לפסק הדין בהליך 2017: "לשאלה אם יכול מאן דהוא לעיין בתקנון הלאומית אליו מפנה טופס ההצטרפות יש חשיבות מעטה אם בכלל בשאלת האותנטיות של ההצטרפות ואמינות המערכת".

חיזוק לכך ניתן למצוא גם בפס"ד בעניין מאוחדת.

בהתייחס לטענת מכבי לפיה, יש להפחית 16 טפסים אשר מולאו על ידי נציגי הלאומית ולא על ידי העובדים עצמם טוענת ההסתדרות הלאומית כי עסקינן בטענה משפטית אשר הוכרעה על ידי בית הדין הארצי בעניין קווים (סבא (ארצי) 58034-11-16 הסתדרות העובדים הלאומית נ' כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי) והן בטענה עובדתית אשר לא הוכחה על ידי מכבי. טופס 3,985 הוא טופס שמולא ונחתם על ידי העובד ומכבי לא סתרה טענה זו של ההסתדרות הלאומית אשר נתמכה בטופס העובד וכן בתמליל השיחה בו אישר את היותו חבר בה סתדרות הלאומית והצטרפותו אליה.

ההסתדרות הלאומית הוכיחה כי העובדים אישרו בהודעת ווטסאפ אל מול נציגיה וכן בשיחות מוקלטות כי הם אלו שהצטרפו כחברים ומבקשים גם כעת להיות חברים בהסתדרות הלאומית.

לטענת ההסתדרות הלאומית, הוכח שטופס 3,657 הינו עובד שקיבל שירותים על ידי ההסתדרות הלאומית במסגרת חברותו בה, יוצג ע"י עו"ד מהמחלקה המשפטית ועל ידי נציג ההסתדרות הלאומית בשימוע שנערך על ידי מכבי.

בהתייחס לטענת מכבי לפיה יש להפחית ממניין הטפסים 64 טפסים, מתוכם 61 טפסים שנכללו בהכרזה שנדונה בהליך 2017, מאחר וההסתדרות הלאומית לא העבירה את הטפסים המקוריים כי אם צילום של הטופס הרי שגם טענה זו כבר הועלתה על ידי מכבי, נדונה והוכרעה בפס"ד חלוט. די בכך כדי להביא לדחיית טענה זו של מכבי.

גם הטפסים הלא קריאים לשיטתה של מכבי, הוכחו כקריאים בהתאם לעדות הגב' הדס, המצהירה מטעם מכבי אשר אישרה זאת בעדותה (עמ' 48 לפרוטוקול שורות 26-32, עמ' 49 לפרוטוקול שורות 1-13).

לטענת ההסתדרות הלאומית, מכבי ביקשה לפסול 30 טפסים בהם העובדים לא הצהירו על אי חברותם בארגון עובדים אחר, עת 29 מתוך טפסים אלו נכללו בהכרזה שנדונה בהליך 2017 לגביהם יש לדחות את הטענה על הסף בשל סופיות הדיון. מכאן שנותר רק טופס חדש אחד המשתייך לדלתא לבחינה. נטען, כי בענייננו מדובר בהתארגנות ראשונית בארגון שבו מרבית עובדיו אינם משויכים לארגון עובדים זה או אחר מל כתחילה וברירת המחדל המציאותית היא כי העובד המצטרף אינו חבר באף ארגון עובדים אחר. ההסתדרות הלאומית מפנה בעניין זה לפס"ד בעניין YNET ( עס"ק (ארצי) 59352-10-13 ידיעות אינטרנט בע"מ – שותפות רשומה נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ארגון העיתונאים בישראל (פורסם בנבו) (21.8.14)) (להלן: " עניין YNET") שם נפסק שאין כל פגם בעובדת אי ציון העובדה שהמצטרפים אינם חברים בארגון עובדים אחר, בהינתן העובדה שמדובר בהתארגנות ראשונית במקום עבודה שאינו מאורגן. חשוב לציין כי הטופס המדובר הינו טופס שממילא נכלל בנספח 2 להודעת מכבי שעניינו עובדים שעזבו את מכבי נכון למועד ההכרזה ולכן מדובר בשאלה ובטענה תיאורטית.

לשם הנוחות, ההסתדרות הלאומית צירפה לסיכומיה טבלה מפורטת המתייחסת לטפסים שהינם טפסים פסולים כטענתה המוכחשת של מכבי (1,034 טפסים סה"כ) וטענה כי גם אם כל טענות מכבי יתקבלו עדיין יש בידיה 571 טפסים מעבר לנדרש ממנה.
טענות המשיבה
לטענת מכבי, גבולות יחידת המיקוח עשויות להשתנות עם הזמן בהתאם לעובדות בשטח ובהתאם להתנהלות ההסתד רות הלאומית לא יכול להיות ספק כי עובדי יחידות המיקוח מכבי פארם ומגה לאב אינם נכללים ביחידת המיקוח המפעלית במכבי אלא הינם ייחודיים ועל כן נפרדים.

ביחס לעובדי מעונות תל השומר טוענת מכבי שהם אינם עובדי מכבי כי אם עובדי צד שלישי – בית בלב בע"מ ועל כן אף אותם יש להוציא מיחידת המיקוח במכבי.

בנוסף טוענת מכבי כי ממילא לא מתקיימים כללי מעשה בי-דין ביחס לקביעות בית הדין הארצי לעניין יחידת המיקוח במכבי, בהתאם להלכה הפסוקה ולכללי המשפט לפיהם זכייתה של מכבי בהליך הערעור שהוגש מטעמה והעובדה כי הלכה למעשה ערעורה התקבל, הובילה לכך שהמועד להגשת עתירה לביהמ"ש העליון נגד יתר הקביעות בפסק הדין ובעיקר הקביעות לעניין גבולותיה של יחידת המיקוח במכבי, טרם הבשיל ומכבי הייתה ועודנה מנועה מלמצות את זכות גישתה לערכאות.

לטענת מכבי אין לראות ברשימת המצטרפים הנטענת אותה הציגה ההסתדרות הלאומית כראיה להוכחת מספר המצטרפים או לזהותם משעה ש הרשימה מהווה ראיה יחידה מטעם ההסתדרות ביחס ל- 2,759 מצטרפים (שכן רק ביחס ל-1,517 הוצגו טפסי הצטרפות) ומשעה שרשימה זו אינה יכולה להוות ראיה להוכחות מס' החותמים להסתדרות הלאומית נכון למועד היציגות הנטענת בהליך זה ומכאן שההסתדרות הלאומית כשלה בהוכחת יציגותה הנטענת במכבי.

מכבי מוסיפה וטוענת, כי בהינתן שההסתדרות הלאומית הציגה רשימת מצטרפים נטענת הכוללת שמות של 4,276 מצטרפים ולא הציגה רק את הדלתא מהליך הכרזת היציגות 2017 שלא הוכחה, כפי שעשתה ביחס לטופסי ההצטרפות, אזי היא פתחה לדיון ראייתי את שאלת החברות של כל אחד ואחד מהמצטרפים המופיעים ברשימה זו.

מאחר וההסתדרות הציגה רשימת מצטרפים שנערכה ידנית ומנותקת ממערכות המחשוב שלה, קמה חזקה ראייתית כי הנתונים ממערכת ה- CRM (שלא הוצגו) אינם תומכים בטענתה ליציגות. ההסתדרות לא הציגה רשימת מצטרפים שהיא פלט מתוך מערכת ה- CRM ואף הסתירה ממכבי את הנתונים מתוך מערכת ה- CRM ואף סירבה נחרצות להעביר לעיונה של מכבי גם את פנקס החברים שהיא נדרשת לנהל בהתאם לסעיף 7 לחוק העותומני על האגודות .

הדברים מקבלים משנה תוקף עת התברר כי העד מטעם ההסתדרות, מר לופטון כלל אינו זה שערך את רשימת המצטרפים הידנית אלא נעזר לשם כך בגורמים אחרים בהסתדרות שאין להם קשר למערכת ה- CRM ושלמרבה הנוחות לא הובאו לעדות.

זאת ועוד, הוכח כי הרשימה הידנית הינה בלתי מהימנה והנתונים המוצגים בה אינם מעודכנים להכרזת היציגות הנטענת. הוכח כי הרשימה כוללת שמות של חותמים אשר אינם רלוונטיים להכרזת היציגות ובכלל זה שמות של חותמים שהודיעו להסתדרות כי הם לא מועסקים עוד במכבי, כן כוללת הרשימה שמות של חותמים אשר ביטלו את הצטרפותם קודם למועד הכרזת היציגות וההסתדרות הלאומית לא כפרה בבקשת הביטול שלהם.

בהקשר זה נטען על ידי מכבי כי מומחה המחשוב מטעם ההסתדרות הלאומית , מר עומר קשת הצהיר שמצטרפים שמתקבל בעניינם טופס ביטול וההסתדרות הלאומית מחליטה להפחית את שמם מרשימת המצטרפים, נמחקים או מוסרים מתוך מערכת ה- CRM. מכאן שהעובדה שהרשימה הידנית ממשיכה לכלול שמות מצטרפים שכבר אינם רלוונטיים כמוה כראיה נוספת לכך שלא ניתן להסתמך על הרשימה הידנית שהוצגה למכבי.

גם לאחר שבית הדין קיבל את עמדת מכבי כי קיימת חשיבות לחשיפה מלאה של טפסי ובקשות הביטול שנמסרו להסתדרות הלאומית מצד חותמים ששמם נכלל ברשימת היציגות הנטענת בהליך זה, הסתירה ההסתדרות הלאומית את העובדה שרשימת המצטרפים כוללת חותמים שביקשו לבטל את הצטרפותם.

בניגוד להחלטת בית הדין מיום 5.7.20, ההסתדרות הלאומית לא ערכה בדיקה לגבי ביטולים שהתקבלו קודם למועד הכרזת היציגות הנטענת וכי למצהיר מטעמה אין כל ידיעה אישית בעניין זה. במסגרת דיון ההוכחות התברר בצורה חד משמעית כי מר לופטון לא ערך בדיקה כנדרש בהחלטת בית הדין.

הוכח כי ההסתדרות הלאומית אינה מעדכנת את הביטולים בזמן אמת או בכלל. מר לופטון הצהיר כי ההסתדרות הלאומית הסירה את המצטרפים ששלחו טופסי ביטול מפנקס החברים. פנקס אשר ההסתדרות הלאומית סירבה למסור למכבי העתק מושחר ממנו. זאת ועוד, מר לופטון נשאל מתי מתעדכנים הביטולים בתוך מערכת ה-CRM והתבקש להסביר מדוע מצטרפת שביטלה חברותה הוסרה מרשימת המצטרפים רק 3 ימים לאחר שהביטול התקבל בהסתדרות הלאומית, והתחמק ממענה. מכאן עולה כי ההסתדרות הלאומית אינה מעדכנת את הביטולים בזמן אמת.

מכבי הוכיחה כי במסגרת הכרזת היציגות הנוכחית כללה ההסתדרות בתוך רשימת המצטרפים שמות של חותמים שביטלו הצטרפותם לאחר חתימתם על טופס הצטרפות. בהליכים קודמים מכבי הוכיחה לפחות מקרה אחד שבו רשימת המצטרפים כללה עובדת שביטלה את הצטרפותה קודם למועד הכרזת היציגות.

גם במסגרת הליך זה הוכח כי רשימת המצטרפים כוללת חותמת (הגב' קרן כהן- מאור) שטופס ההצטרפות עליו חתמה אינו רלוונטי מאחר ולאחר חתימתה ביטלה החותמת את הצטרפותה.

במסגרת תצהירה של הגב' מיכל הדס נטען, כי בידי מכבי פניות שנשלחו אליה על ידי עובדים שטענו כי צורפו לשורות ההסתדרות הלאומית ללא ידיעתם, או מבלי שהוסבר להם כי חתימתם לצורך קבלת הטבה או מתנה, מהווה הצטרפות להסתדרות הלאומית.

כמו כן, במסגרת תצהירה של הגב' מיכל הדס הוגש מסמך רו"ח לפיו 902 מהחותמים לא היו עובדי מכבי נכון למועד היציגות הנבחנת. לפיכך, יש להפחית מספר זה מסך טפסי ההצטרפות שהגישה ההסתדרות. בנוסף, בניגוד להצהרת ההסתדרות הלאומית הרי שנספח א' לתגובתה כולל שמות של 2,949 עובדים ולא 3,002.

לטענת מכבי, למעלה משליש מטופסי ההצטרפות שהוצגו הינם טפסים הסטורים שנחתמו בשנת 2015 ולא ניתן ללמוד מהם על הסכמה מתמשכת וברת תוקף במועד הכרזת היציגות (4 שנים לאחר מכן) ועל כן יש לפסול טפסים אלה ולדחות את טענות ההסתדרות הלאומית ליציגות.

פסילת הטפסים ההיסטוריים מוצדקת גם מאחר ונמנעה מהעובדים האפשרות מלעיין בתקנון ההסתדרות הלאומית טרם חתימתם על הטופס. לטענת מכבי, העובדה שההסתדרות הלאומית מעלימה מעיני החותמים לשורותיה את התקנון מהווה פגם שורשי ומהותי בהצטרפות העולה לכדי פגם בכריתת החוזה בין ההסתדרות הלאומית לעובדים שלכאורה ביקשו להצטרף לשורותיה.

הוכח כי ההסתדרות הלאומית שינתה את תהליך ההצטרפות המקוון לאחר הכרזת היציגות הקודמת (2017) ואף ניסתה להסתיר עובדה זו מפני בית הדין. בנסיבות העניין אין בית הדין יכול להסתמך ולהחיל בענייננו את קביעות בית הדין האזורי ביחס לתהליך ההצטרפות המקוון שחל בהסתדרות בעבר, כפי שנקבעו על ידי כב' השופטת זלמנוביץ- גיסין. קביעות אלה אינן רלוונטיות לתהליך ההצטרפות המקוון החדש שחל ביחס לטופסי ההצטרפות שנחתמו מאז ההכרזה הקודמת (כלומר לדלתא של הטפסים). החלטת ההסתדרות הלאומית לשנות את תהליך ההצטרפות המקוון מהווה ראיה נוספת לכשלים שנפלו בעבר.

מר קשת, אשר העיד כמומחה מחשוב מטעם ההסתדרות הלאומית ומתצהירו היה בית הדין אמור ללמוד כי לא חלו שינויים באפיון מערכת ההצטרפות המקוונת מאז הליך 2017, לא בדק את המערכת, אין לו ידיעה אישית בעניין והוא אף אינו מספק שירותי טכנולוגיה להסתדרות הלאומית מזה מס' שנים.

מהאמור עולה כי לא ניתן לייחס כל משקל לתצהירו של מר קשת ובוודאי שאין לראות בו ראיה. בהתאם, יש לדחות את טענתה של ההסתדרות הלאומית כאילו השאלות שנוגעות למערכת ההצטרפות המקוונת כבר הוכרעו במסגרת הליכים קודמים, וכאילו בית הדין אינו נדרש ואינו יכול לדון בהם.

ביחס ל- 2,462 חותמים מתוך רשימת המצטרפים, הוצגו מסמכים שנחזים להיות טופס הצטרפות מקוון, כאשר מתוכם 915 חותמים אשר הצטרפו להסתדרות הלאומית לאחר יום 27.7.17. לטענת מכבי, אלו אינם הטפסים שהעובד ממלא אלא מסמכים ערוכים המופקים מתוך מערכת ה- CRM ואין בהכרח זהות בין הפרטים שהוזנו על ידי ממלא הטופס לבין אלו המופיעים בטפסים המופקים ממערכת ה- CRM. עיון בטפסים אלו מביא למסקנה כי טפסים אלה עברו זיוף ועריכה מגמתית.

נוכח האמור לעיל, ומשההסתדרות הלאומית לא הציגה את הטפסים המקוריים הנמצאים ברשותה, מבקשת מכבי מבית הדין לפסול את הראיה הטובה פחות שהוצגה על ידי ההסתדרות הלאומית ובהתאמה להפחית מרשימת המצטרפים הנטענת 2,462 חותמים או לכל הפחות 915 חותמים (טפסי הדלתא).

מכבי הוכיחה בהליך הקודם (הליך 2017) כי ההסתדרות הלאומית משנה את תאריך ההצטרפות בטופס, כך שיתאים למועד הכרזת היציגות. כן הוכח כי ההסתדרות הלאומית משנה את מס' הטלפון הנייד של החותם בכדי להסתיר את הזיופים המתבצעים במערכת ה—CRM.

בהליך זה הוכיחה מכבי מקרים רבים נוספים בהם קיימת התערבות בטופס, שאין מקורה בטעות אנוש או הסחת דעת. כדוגמת חותמת שבעניינה הוצגו שני טפסים מקוונים מאותו התאריך. מעדות מר קשת עולה כי היקף ומידת העריכה שמבצעת ההסתדרות הלאומית בטפסים המקוונים הלא מקוריים הוא רחב ביותר.

ביחס לתהליך ההצטרפות ולשלב "הכנסת מספר הטלפון" ולשלב "קבלת הקוד" נטען על ידי מכבי כי ישנם חותמים, לרבות חותמים מטפסי הדלתא שבטופס ההצטרפות שלהם לא מופיע בתחתית הטופס קוד האימות או הטלפון דרכו בוצע האימות. כך לדוגמא, בעניינה של חותמת ט.י. נמסרו שני טפסי הצטרפות מקוו נים (האחד במסגרת הליך זה והאחר במסגרת ההליך קודם), אף שמדובר באותו טופס מקוון עם אותו תאריך, הרי שבטופס הראשון לא מופיע קוד האימות ומספר הטלפון באמצעותו בוצע האימות ובטופס השני מופיע קוד האימות ומספר הטלפון בתחתית הטופס.

מעריכת השוואה של קודי האימות המופיעים בטפסים המקוונים, התברר שבמספר בלתי מבוטל של טפסים אלה קוד האימות חוזר על עצמו, בחלק מהמקרים החזרתיות נעשתה בסמיכות זמנים קצרה ביותר, הכל בניגוד לעמדת מר קשת שאומצה על ידי בית הדין.

עיון בטפסי ההצטרפות מגלה כי ישנה שונות בין הטפסים במיקומם של חלק מהשדות, או למשל טפסים שבהם אין התאמה צורנית בין מספר הטלפון המופיע בשדה הפרטים האישיים לבין מספר הטלפון המופיע ברובריקת האימות בסוף הטופס.

לטענת מכבי, נוכח בדיקתו המפורטת ועדותו הקוהרנטית של מומחה המחשוב מטעמה, מר יואב זילברשטיין, יש מקום לקבל את חוות דעתו במלואה על מסקנותיה.

לסיכום טוענת מכבי כי יחידת המיקוח בהליך זה כפי שהוגדרה ע"י בית הדין הארצי בהליך הכרזת היציגות 2017, כוללת סך של 8,215 עובדים (או 8,216 עובדים עם מנכ"ל מכבי). מכאן שלצורך עמידה בדרישת השליש על ההסתדרות הלאומית להוכיח כי במועד הכרזת היציגות לפחות 2,739 עובדי מכבי הצטרפו לשורותיה, אולם גם הפעם, ההסתדרות הלאומית כשלה מלעמוד ברף ראייתי זה.

הפגמים שעולים מטפסי ההצטרפות שהציגה ההסתדרות הלאומית ואשר פורטו בהרחבה בסעיפים 139-158 לסיכומי מכבי מצדיקים דחיית טענת ההסתדרות הלאומית ליציגות נכון למועד הכרזת היציגות הנבחנת.

התשתית המשפטית
זכות ההתארגנות וההגנה על זכות זו
אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של זכות העובדים להתארגן במקום העבודה, כידוע, זכות זו הוכרה כזכות יסוד הן בפסיקת בית המשפט העליון והן בפסיקת בית הדין הארצי (ר' דב"ע (ארצי) נה/30 – 4 'עמית' הסתדרות עובדים מכבי – ההסתדרות הכללית החדשה, פד"ע כ"ט 61 (1995); בג"צ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63 (1997) (להלן: בג"צ עמית); דב"ע (ארצי) 98/10 – 4 "דלק"-חברת הדלק הישראלית בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לג 337 (1998) (להלן: עניין דלק); עס"ק (ארצי) 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לה 145 (2000) (להלן: "עניין הורן את ליבוביץ").

בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: "החוק" או "חוק הסכמים קיבוציים") עיגן המחוקק את העקרונות שנקבעו בפסיקה ואף הרחיב את ההגנה על זכות ההתארגנות. בסעיפים 33ח – 33טז לחוק נקבעה זכות העובד לפעול למען ההתארגנות במסגרת וועד עובדים וארגון עובדים ולהיות חבר בהם. בנוסף, נקבעו הגנות על עובדים הפועלים למען התארגנות במקום העבודה ובין היתר ניתנה לבית הדין סמכות ליתן צו מניעה או צו עשה ולפסוק פיצויים לדוגמא בסכום שלא יעלה על 200,000 ₪, בהתחשב בחומרת ההפרה ובנסיבותיה. כמו כן, הוסף סעיף 33 ח1 לחוק הקובע את חובת המעסיק לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1 לחוק עם ארגון עובדים יציג במקום העבודה בהתארגנות ראשונית.

בשורה ארוכה של פסקי דין ביצרו בתי הדין את מעמדה של זכות ההתארגנות ופיתחו את ההגנות עליה בכלל ובשלב ההתארגנות הראשונית בפרט. לרבות קביעת סעדים במקרים שבהם נפסק כי התערבות המעסיק בהתארגנות הייתה לא מידתית; התירו לארגון עובדים יציג לנקוט בצעדים ארגוניים במסגרת התארגנות ראשונית במטרה להגיע לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון במקום העבודה; קבעו גבולות להתנהלות המעסיק והגבילו את חופש הביטוי שלו בזמן התארגנות ראשונית במקום העבודה.

הצורך בהגנה על זכות ההתארגנות התעורר נוכח הקשיים הרבים העומדים בפני עובדים המבקשים לממש את זכותם היסודית להתארגן. לעיתים נתקלים העובדים בהתנגדות פעילה מצד המעסיק לפעילותם הארגונית ולעיתים אף בהקמת ארגוני עובדים מתחרים לא אותנטיים. קשיים אלה ואחרים עלולים במקרים רבים לאיין את האפשרות להתארגן במקום העבודה. משכך מגמת פסיקת בתי הדין היא להגן על זכות ההתארגנות ובפרט זכות ההתארגנות הראשונית במקום עבודה (ר' עס"ק (ארצי) 64/09 כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי – עמותת סינמטק ירושלים-ארכיון ישראלי לסרטים, (לא פורסם, 2.7.2009) [פורסם בנבו] (להלן: עניין הסינמטק); עס"ק (ארצי) 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת בע"מ, (לא פורסם, 7.1.2013)[פורסם בנבו] .עס"ק (ארצי) 57/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל, פד"ע מ 481 (2005).עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת בע"מ, (לא פורסם, 2.1.2013) [פורסם בנבו] (להלן: "עניין פלאפון")).

מהות זכות ההתארגנות
אכן כל עובד רשאי להצטרף לארגון עובדים וכך גם להיפרד הימנו. על מהותה של החברות הרצונית בארגון עובדים, בהצטרפות אליו ובפרישה ממנו, עמד השופט זמיר בבג"ץ עמית (ר' בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נ"א (2)63; להלן: "בג"ץ עמית"):
"הזכות להצטרף לארגון עובדים מתוך רצון חופשי, ולא בכפייה, כמו גם הזכות לפרוש מארגון העובדים, היא פועל יוצא של חופש ההתאגדות... יתרה מכך. זכות זאת נובעת גם מן המעמד המוקנה לארגון העובדים בחוק. שהרי החוק מקנה לארגון עובדים יציג זכות להתקשר בהסכם קיבוצי הקובע זכויות וחובות לכל העובדים שעליהם חל ההסכם, לרבות עובדים שאינם חברים באותו ארגון. מסקנה טבעית היא, שכל עובד כזה יהיה זכאי להצטרף לארגון כחבר, כדי שיוכל להשפיע על דרכו של הארגון, וכך גם על תנאי העבודה האישיים שלו. מסקנה נוספת היא, שאם לדעתו של עובד, הארגון אינו מייצג אותו כראוי, צריך שתהיה לו הזכות לפרוש מן הארגון ולהצטרף, אם ירצה בכך, לארגון עובדים אחר".

יפים לעניינו דברי בית הדין האזורי בפרשת צ.ל.פ., שם נקבע:
"בהצטרף עובד לארגון, מקנה הוא לארגון כח לפעול בשמו ולהגיע להסכמות בעבורו. החלטה כזו מאפשרת לעובד להגביר את כוחו במקום העבודה. מנגד, גם העובד מחויב בהפעלת כוחו בתום לב, בהגינות ובאחריות ועל אף העובדה כי הוא בוחר לחזור בו מהצטרפותו לארגון (ואין חולק כי הוא רשאי לעשות כן), לא ניתן למחוק לחלוטין את השלכות ההחלטה על הצטרפותו לארגון.
החלטה של הצטרפות עובד לארגון עובדים היא החלטה שאינה צריכה להיעשות כלאחר יד. יש לה כוח והיא בעלת משקל לשנות דברים. אחריותו של עובד היא כי בקבלת ההחלטה על הצטרפותו לארגון יהא מודע כי הוא נותן לארגון כח לפעול בשמו לתקופה מסוימת. מתן הכשר לשינוי החלטה של עובד תגרור אחריה "זגזוג" של עובדים אשר יצטרפו ויפרשו מהארגון בהתאם ללחצים ואירועים המתרחשים במהלך תקופת ההתארגנות והמשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי. על פי הגישה הנותנת משקל מיידי להחלטת הפרישה יהא צורך לבחון חדשות לבקרים את מספר עובדי הארגון המאוגדים בכל רגע נתון על מנת להחליט האם ניתן להמשיך להידבר עם הארגון, אם לאו. ברור כי זו תוצאה בלתי אפשרית והיא תעודד מעסיק לפעול כנגד ההתארגנות" (ר' סק 27342-05-14; 27328-05-14 כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי - צ.ל.פ. תעשיות בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 30.6.15).

עקרון היציגות
אחד האיזונים שנקבעו בחוק הוא "עקרון היציגות", שמשמעו קביעת מעמד בלעדי לארגון העובדים - אשר מייצג את מספר העובדים הגדול ביותר באותו מקום עבודה ולפחות שליש - לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד אשר יקבע את תנאי העבודה של יחידת המיקוח כולה (סעיפים 3 ו- 15 לחוק הסכמים קיבוציים; דב"ע (ארצי) מב/2-5 ההסתדרות הכללית - אגודת העובדים הבכירים בפז, [פורסם בנבו] פד"ע יד 367 (1983)).

לארגון העובדים היציג ניתן לפיכך מעמד מיוחד שכרוכים בו אחריות רבה, וכוח ליצור נורמות שמעמדן רם משל נורמות חוזיות. בהתאם הודגש, כי "עקרון היציגות הוא קוגנטי שכן מדובר בשאלה של כשרות משפטית לפעול, אין דרך להתנות עליו, ואין הוא נתון להחלטת הצדדים למו"מ הקיבוצי..." (ר' מאמרו של גיא מונדלק, יחסים בין ארגוני עובדים: על ביזור מערכת יחסי העבודה בישראל, שנתון משפט העבודה ו' 219, 269 (1996); להלן: מונדלק; סב"א (ארצי) 31575-02-13 הסתדרות העובדים הלאומית - הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] (9.9.13; להלן: "עניין אל בטוף").

בית הדין הארצי קבע בעניין הורן את ליבוביץ) כי המועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון עובדים " הוא המועד שבו ארגון העובדים מודיע למעסיק ששליש מעובדיו הם חברי הארגון, ובתנאי שבמועד ההודעה הנ"ל אכן לפחות שליש מעובדי המפעל נמנים עם חבריו" (ר' עניין הורן את ליבוביץ').

החשיבות של קביעת מועד בחינת היציגות באה לעולם על מנת למנוע הפעלת לחץ על עובדים לבטל את חברותם בארגון על ידי המעסיק.

בעניין האוניברסיטה הפתוחה הוסיף בית הדין הארצי לעניין 'המועד הקובע' את הדברים הבאים:
"במקרה המקובל והרצוי, בו מעורב ארגון עובדים יחיד בניסיונות לארגן את העובדים במקום העבודה, 'המועד הקובע' לבחינת יציגותו הוא המועד בו הודיע למעסיק כי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה.
במאמר מוסגר, נוסיף לעניין קביעת היציגות בנסיבות בהן מעורב ארגון אחד במהלכי ההתארגנות, דברים אלה: מחד גיסא, קביעת היציגות בנסיבות של ארגון עובדים אחד המעורב במהלכי ההתארגנות תיעשה גם על סמך הצטרפותם של עובדים לארגון לאחר ההודעה למעביד, והארגון רשאי לחזור על הודעתו למעביד, תוך צירוף אסמכתאות נוספות שיובאו בכלל חשבון בקביעת היציגות. מאידך גיסא, קיימת חזקה הניתנת לסתירה, לפיה עזיבה של עובדים את הארגון לאחר ההודעה למעסיק, נעוצה בלחץ בלתי הוגן של המעסיק. לפיכך, ככלל, ובהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אין להביא בחשבון בקביעת היציגות עזיבה של עובדים את הארגון לאחר ההודעה למעסיק".

יצוין כי בעניין האוניברסיטה הפתוחה הוסיף השופט פליטמן (כתוארו אז) כי במהלך משא ומתן אין המעסיק יכול לדרוש בחינה מחודשת של יציגות ארגון העובדים כאשר מדובר בהתארגנות ראשונית. ובלשונו של בית הדין הארצי:
"סוגיית יציגות ארגון עובדים פורץ שתי פנים לה. משקיים ארגון עובדים אחר וכשלא קיים ארגון עובדים כזה. כאשר לא קיים ארגון עובדים אחר, שאלת יציגות ארגון עובדים הינה ביחס למעסיק בלבד. במקרה שכזה יש ליתן הדעת בעיקרו של דבר לכללים הבאים:
א. כאמור בדעת הנשיא, המועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון עובדים הינו מועד ההודעה של ארגון העובדים למעסיק, כי הינו ארגון העובדים היציג במקום העבודה תוך צירוף אסמכתאות לכך (סעיף 12 לדעת הנשיא);
ב. לאחר מועד זה יכול ארגון העובדים יציג לצרף עובדים נוספים לשורותיו, אולם קימת חזקה הניתנת לסתירה, כי עזיבת עובדים את ארגון העובדים היציג נעוצה בלחץ בלתי הוגן של המעסיק כלפי העובדים שהצטרפו לארגון (סעיף 12 לדעת הנשיא);
ג. מבלי לקבוע מסמרות, אזי קיום ארגון עובדים יציג פורץ מחייב את המעסיק לנהל עמו משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי למשך תקופה סבירה. בכל אותה תקופה אין הוא יכול לדרוש בחינת מחודשת של יציגות ארגון העובדים אפילו הוא מילא בתום לב אחר חובתו לניהול משא ומתן;
ד. משנחתם הסכם קיבוצי, אין המעסיק יכול לטעון בדיעבד שארגון עובדים בעל ההסכם הקיבוצי לא היה בשעת עשייתו של ההסכם ארגון עובדים יציג. טענה שכזאת יכולה להישמע רק מטעם ארגון עובדים אחר (סעיף 6 לחוק)" (ר' סב"א (ארצי) 32690-10-10 ה סתדרות העובדים הכללית החדשה - כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי [פורסם בנבו] (20.1.11; להלן: עניין האוניברסיטה הפתוחה).

ומן הכלל לפרט
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את העדויות והראיות שהוצגו לפנינו, שוכנענו שההסתדרות הלאומית עמדה בנטל להוכיח את יציגותה, הווה אומר שלאחר ניסיונות רבים עלה בידי ההסתדרות הלאומית להציג מספיק טפסים כדי לעמוד בדרישת החוק לפיה שליש מעובדי מכבי הצטרפו לשורות ההסתדרות הלאומית כחברים.

למען הסר ספק, מצאנו שאף אם נקבל את כל טענות מכבי אשר פורטו בכתבי טענותיה לעניין הטפסים הפגומים שיש להפחית מהטפסים שהוגשו על ידי ההסתדרות הלאומית בהליך שבפנינו, עדיין עלה בידי ההסתדרות הלאומית להוכיח כי יש ביד יה מספיק טפסים כדי לעמוד בדרישת השליש.

ויוסבר, אם מפחיתים מ-1,516 טפסי הדלתא 1,034 טפסים חדשים , שלטענת מכבי הינם טפסים פגומים ואשר הוצגו בצורה מפורטת וברורה בטבלה שצורפה לסיכומי ההסתדרות הלאומית (עליה לא חלקה מכבי במסגרת סיכומיה) , כי אז מתקבל סך של 482 טפסים חדשים תקינים אשר מצטרפים ל-2,365 טפסים תקינים שהוגשו ואושרו בהליך שהתנהל בפני כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין, והתוצאה היא שבידי ההסתדרות 2,847 טפסים תקינים שהם די והותר על מנת לעמוד בדרישת השליש (2739 עובדים במקרה דנא), לאור מצבת העובדים של מכבי המונה 8,215 עובדים (בהתאם להצהרת מכבי בסיכומיה).

מבלי לגרוע מהאמור לעיל ויותר מכך, אף לגופו של עניין מצאנו לדחות את מרבית הטענות שהועלו על ידי מכבי בהתייחס לאותם טפסים "פגומים" לכאורה וזאת כפי שנבהיר בהמשך ולהלן.

תחילה נתייחס לטענת מכבי לפיה הממצאים שנקבעו בפס"ד של הארצי בעס"ק 15780-09-19 לא חלים עליה, לאור ההלכה שנקבעה ברע"א 6819/15 אהרון נ' רובע 1 בע"מ (להלן: " עניין רובע 1 בע"מ"). טענה אשר הועלתה לראשונה בסיכומים מטעם מכבי ולא קודם לכן.

בשים לב, כי פסק הדין אליו הפנתה מכבי עניינו בפסק דין שניתן על ידי אותה הערכאה (ביהמ"ש המחוזי) ותוצאת עניין רובע 1 בע"מ הייתה דחיית בקשת הערעור מחמת שיהוי.

בענייננו מדובר בקביעות של ערכאת הערעור אשר קיבלה באופן מלא את קביעותיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי ( למעט בסוגיית החישוב האריתמטי) ומשכך אין מדובר בנסיבות דומות כלל וכלל.

יתרה מכך, למכבי אין זכות קנויה לערער על קביעות בית הדין הארצי ועתירה לביהמ"ש העליון כערכאת ערעור על בית הדין הארצי אינה דבר שבשגרה והרשות לערעור ניתנת במשורה ובמקרים חריגים בלבד.

וכך נאמר בבג"ץ 2105/06 אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 26.07.2010):

"כידוע, בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו פועל כערכאת ערעור על פסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה הינה מצומצמת ביותר, ותחומה למקרים בהם התקיימו שני תנאים הכרחיים: האחד, כי בית הדין הארצי לעבודה נקלע ל"טעות משפטית מהותית"; השני, כי ההתערבות נחוצה "למען הצדק"" .

מקובלת עלינו טענת ההסתדרות הלאומית לפיה עד היום, למעלה משנה לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי, לא מצאה מכבי לנכון לערער על פס"ד של בי ת הדין הארצי, חרף העובדה שבפס ק הדין נקבע מפורשות כ י הערעור התקבל ב חלקו בהתייחס לטענה האריתמטית בלבד. משמע, החלק המכריע של הערעור לא התקבל ומשלא הוגש עליו ערעור, הפך חלוט.

יחידת המיקוח
ראשית נקבע בפסק הדין הקודם ש יש להכיר ב"מכבי פארם" וב"מגה לאב" כיחידות מיקוח נפרדות, כאשר הודגש כי קביעה זו נעשית "על יסוד אמות המידה המקלות שנקבעו בפסיקה להכרה ביחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית".

בעס"ק 15780-09-19 גילה בית הדין הארצי את דעתו בעניין זה וקבע כי "איננו סבורים כי ההכרה ביחידות הנפרדות של "מכבי פארם" ו"מגה לאב" שוללת את האפשרות לראות ביחידות-משנה אלה כחלק מיחידת המיקוח הכוללת. הגדרתה של יחידת המיקוח היא שקלול של נסיבות אשר עשויות להשתנות על ציר הזמן. בשים לב לעיקרון לפיו יש להעדיף ככלל את יחידת המיקוח של כל מקום העבודה על פני פיצולה ליחידות משנה - שוכנענו כי גם אם הוכרו יחידות קטנות במסגרת ההלכה הנותנת הגנה מיוחדת להתארגנות פורצת (ובהתאם מגמישה את הכללים הנוגעים ליחידת מיקוח בהתארגנות כזו כמפורט לעיל), אין מניעה לראות בהן בשלב מאוחר יותר כחלק מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית (כפי שנעשה למשל בעס"ק (ארצי) 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ - כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (24.3.10) ). ודאי כך, כאשר מדובר באותו ארגון עובדים וטרם נקבעו בשטח עובדות המצדיקות סטייה מהכלל האמור".

אשר לרופאים – בית הדין הארצי אשרר את קביעת בית הדין האזורי לפיה יש לראות ברופאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק את הוצאתם מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית וראייתם כיחידת מיקוח נפרדת, כמקובל בהקשר הענפי (עס"ק (ארצי) 3945-10-19 אה"ל ארגון המתמחים לרפואה מרשם - אסותא אשדוד בע"מ (23.12.19)).

גם בהתייחס לעובדי "מעונות תל השומר" אישרר בית הדין הארצי את קביעת האזורי וקבע כי עובדים אלו הינן חלק מיחידת המיקוח בהינתן שעובדים אלה מקבלים את שכרם ממכבי ולא מ"בית בלב" ו כי מכבי לא עמדה בנטל להוכיח כי הם אינם עובדיה.

יחידת המיקוח מונה אם כך את כל עובדי מכבי, למעט המנכ"ל והרופאים כפי שאף נקבע בפסק דינו של המותב בראשות ה שופטת י. זלמנוביץ- גיסין.

אומנם ייתכן ועל ציר הזמן נכון יהיה לפצל יחידת מיקוח אך לצורך כך יש להניח תשתית עובדתית וכזו לא הונחה בפנינו, כאשר הכלל הוא יחידת מיקוח אחת והיוצא מן הכלל הן יחידות פרטניות.

מקובלת עלינו טענת ההסתדרות הלאומית לגבי תוקפם של הטפסים ההיסטוריים אשר נחתמו בנובמבר 2015 כי שאלת תוקפם של טופסי הצטרפות לארגון עובדים הוכרעה בין היתר בהליך המשפטי בעניין מכבי פארם על ידי בית הדין הארצי, אשר קבע כי "עובד אשר הצטרף לארגון עובדים – תהא הסיבה אשר תהא, חברותו בתוקף כל עוד זה לא ביטל את חברותו בארגון העובדים".

חיזוק לכך מצאנו בעדותה של העדה מטעם מכבי, הגב' הדס אשר העידה בחקירתה הנגדית כי ההסתדרות הלאומית צריכה לגרוע עובד מרשימותיה עת הוא מבטל את חברותו באמצעות טופס ביטול (עמ' 50 לפרוטוקול שורות 2-5).

לפיכך, אנו קובעים כי טפסים אלו הינם בעלי תוקף מחייב כל עוד העובד אשר חתם על הטופס לא ביקש לבטל את חברותו בהסתדרות הלאומית.

כל טענות מכבי לרבות לעניין אי העברת פנקס החברים לידי מכבי ו אי בדיקתם של טפסי ביטול שהתקבלו לאחר הכרזת היציגות כבר נדונו והוכרעו במסגרת בקשת גילוי מסמכים שהגישה מכבי ב הליך 2017 (ס"ק 39228-06-17 ) אשר התבססה באופן ישיר על החלטת בית הדין הארצי בבר"ע 40645-09-17, ובמסגרת בקשת מכבי לגילוי מסמכים שהוגשה בהליך ד נא ושעליה ערערה מכבי בבר"ע 25559-07-20 וערעורה נדחה ביום 5.8.20, אף מבלי לקבל את תגובת ההסתדרות הלאומית .

לפיכך אין לנו אלא לחזור על החלטתנו מיום 5.7.20 לפיה, בקשת מכבי לקבל לעיונה את רשימת כלל חברי מכבי החברים בהסתדרות הלאומית נדחתה ועל כן אין לזקוף לחובתה של ההסתדרות הלאומית את העובדה שלא מסרה למכבי את פנקס החברים, משלא הייתה צריכה לעשות כן ומשעניין זה הוכרע זה מכבר.

בניגוד לטענת מכבי לפיה ההסתדרות הלאומית לא פעלה אחר החלטת בית הדין מיום 5.7.20 אשר קבעה כי ההסתדרות תגיש תצהיר מטעמה שיתייחס לעניין טפסי הביטול שהוגשו לאחר הכרזת היציגות, הרי שבניגוד לנטען על ידי מכבי ביום 13.8.20 הגישה ההסתדרות הלאומית תצהיר של מר חי לופטון בעניין זה במסגרתו הוצהר כי לא הוגשו טפסי ביטול המאוחרים למועד ההכרזה.

לדידנו, אין נפקא מינה אם מר לופטון ערך את הבדיקה לבד בעצמו או נעזר לצורך כך גם בעובדיו ואין כל פסול בכך. זאת ועוד אין בידינו לקבל את טענת מכבי לפיה מר לופטון לא ערך בדיקה כפי שבית הדין הורה להסתדרות הלאומית לבצע. מר לופטון הסביר בעדותו כי בחן את כלל טפסי הביטול שהתקבלו מכאן שבדק האם טפסי ביטול אלו התקבלו לאחר מועד ההכרזה או קודם לכן ובכך מילא אחר החלטת בית הדין (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 30-31).

זאת ועוד, בניגוד לטענת מכבי למר לופטון יש נגיעה לביטולים המתקבלים בהסתדרות. בעדותו בפנינו מר לופטון הסביר שבקשות ביטול שנעשות דרך המוקד נרשמות במערכת ה-CRM בשירות לקוחות ובכל פנייה כזאת הוא מכותב ואם יש צורך מעורבים גורמים נוספים כגון עורכי דין. עם הגעת טופס הביטול נרשם במערכת ש החברות של העובד מבוטלת. פעולה זו מתבצעת ברגע שמתקבלת ההחלטה ומשך הזמן של כל ביצוע נוהל הביטול הינו שעה, אולי קצת יותר (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 18-22 , 27-29).

מכאן שנמצאנו למדים שההסתדרות הלאומית מנהלת רישום אמין ובזמן אמת אודות טפסי הביטול המתקבלים אצלה ועל כן, לא נפל כל פסול בהצהרת מר לופטון.

ויודגש, עסקינן בהתארגנות ראשונית ובתחום המשפט הקיבוצי ועל כן סבורים אנו שעלינו לנהוג בהתאם להלכה הפסוקה, בצורה מקילה ולגלות גמישות והכל לשם עשיית צדק וחקר האמת.

בעניין רשימת הטענות של מכבי כלפי רשימת המצטרפים הידנית שהציגה לה ההסתדרות הלאומית הרי שראשית, רשימה זו אינה ראיה בלעדית להוכחת יציגות ההסתדרות הלאומית במכבי כי אם ראייה נוספת ומחזקת משההסתדרות הלאומית הגישה את טופסי ההצטרפות עצמם.

לא זו אף זו, ההסתדרות הלאומית צירפה להליך זה 600 הקלטות של עובדים המשתייכים לטופסי הדלתא במסגרתן מאשרים עובדים אלו את הצטרפותם לשורות ההסתדרות הלאומית. בשים לב כי בהליך דנא, בניגוד להליכים קודמים, מכבי לא ביקשה לקבל לידיה את ההקלטות לצורך בחינתן.

אין בידינו לקבל את טענת מכבי לפיה העובדה שההסתדרות הלאומית יצרה קשר עם 600 מחבריה משמעו תה שהיא אינה רואה בטפסים מ-2015 קבילים. בסיכומיה, מסבירה ההסתדרות הלאומית כי יש ברשותה הקלטות נוספות, מעבר ל- 600 שצורפו, ואין כל פסול בכך שההסתדרות הלאומית, למודת הניסיון, רצתה שיהיה באמתחתא חיזוק לצורך מענה לטענת מכבי שלא צירפה בגין עובדים אלו את טופסי המקור.

כאמור, וכפי שנאמר על ידינו פעמים כה רבות במסגרת ההליך דנא, גם עניין זה נדון בערכאות עבר והוכרע ואושרר על ידי בית הדין הארצי וטופסי ההצטרפות, הגם שאינם טפסים מקוריים אלא העתק של טופס, התקבלו על ידי בית הדין הארצי כקבילים וכשירים.

זאת ועוד, יש לדחות את דרישת מכבי לפסול את ההצטרפות המקוונת כולה ו/או את דרישתה לפסול 9 15 טפסים מקוונים שנחתמו לאחר יום 27.7.17 מאחר וההסתדרות הלאומית לא הציגה את טפסי ההצטרפות האמיתיים, חרף אמירתו הברורה של בית הדין הארצי וזאת שעה שבית הדין הארצי המליץ להסתדרות הלאומית לעשות כן ובוודאי שלא הטיל עליו כל חובה ואף לא קבע מסמרות בעניין.

נחזור ונדגיש כי מ ותב בראשות כב' הש' זלמנוביץ- גיסין קבע כי מערכת ההצטרפות המקוונת של ההסתדרות הלאומית היא לגיטימית ולא מצא בה כל רבב. קביעה זו אושררה על ידי בית הדין הארצי ולקביעה זו מחויבים אף אנו ועל כן אין בידינו לקבל את בקשת מכבי לפסול את 915 הטפסים המקוונים של העובדים שהצטרפו להסתדרות הלאומית לאחר יום 27.7.17.

בסיכומיה טוענת מכבי שבמערכת ההצטרפות נפלו כשלים רבים שלכאורה בית הדין הארצי הציף כשלים אלה אולם במבחן התוצאה, מערכת ההצטרפות אושרה, כאשר כמעט כל הכשלים, בלי יוצא מן הכלל אליהם מפנה מכבי הם כשלים ביחס לטפסים ישנים ואין לה כ מעט כל טענה ביחס לטפסי הדלתא החדשים.

כך, מכבי מפנה למש/21 ו- מש/22 כדוגמא לטפסים אשר מקור הכשלים בהם הינו במערכת CRM של ההסתדרות הלאומית אולם אינה מציינת כי כל הטפסים במש/22 הינם טפסים קודמים אשר נדונו והוכרעו בפני כב' השופטת זלמנוביץ- גיסין ואילו במש/ 21 רק 4 טפסים מתוך 40 הינם טפסים חדשים.

לעניין זה מקובלת עלינו הטבלה שנערכה ע"י ההסתדרות הלאומית במסגרתה מיפתה ההסתדרות הלאומית את הכפילויות והסבירה היטב מדוע אין לקחת בחשבון את טענות מכבי לעניין פסילת הטפסים.

לטעמינו, מכבי לא חלקה על הטבלה אשר צורפה לסיכומי ההסתדרות הלאומית ולא בכדי . זאת מאחר ומכבי בסיכומיה ו למעשה בכל כתבי טענותיה אינה מבחינה בין טפסים ישנים לחדשים ואף אינה מציינת טפסים אשר נספרו כבעלי יותר מכשל אחד לטעמה ונכנסים תחת רובריקות שונות. (לעניין זה ראה את עדותה של הגב' הדס בעמ' 48 לפרוטוקול שורות 19-21).
לגבי הטענה כי חלק מהטפסים אינם קריאים הרי שמכבי אינה מפרטת מה לא קריא לשיטתה בכל אחד מן הטפסים ובכל מקרה עת עומתה העדה מטעמה, הגב' הדס עם אחד הטפסים הללו, הודתה היא שהטופס אכן קריא (עמ' 49 לפרוטוקול שורות 4-1 3).

לגבי הטפסים שקוד האימות בהם חוזר הרי שכבר נאמר ע"י ביה"ד בראשות כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין שאין בכך כדי לפגום בתהליך ההצטרפות ולהציב סימני שאלה בנוגע לאוטנטיות שלה. ביה"ד שם נימק והסביר את קביעתו זו לאור הסבירות הנמוכה שמקרה כזה יקרה ומאחר והקוד נשלח על ידי חברה חיצונית שלא הוכח שיש לה עניין בתוצאות ההצטרפות של מאן דהוא למערכת ההסתדרות הלאומית קביעה זו כאמור אושררה אף היא במסגרת הליך הערעור .

מכבי טענה לפסילתם של כ- 1,000 טפסים אולם בחקירתו הנגדית של מר לופטון הציגה לו פחות מ- 10 טפסים. כמו כן, לטענת מכבי יש להורות על פסילתם של טפסים רבים מעבר ל-9 שנפסלו על ידי בית הדין הארצי וכי היא הציגה לצורך כך ראיות חדשות שמלמדות על מניפולציות פסולות וחוסר מהימנות אולם טענות אלה נטענו בעלמא ומכבי לא הפנתה את בית הדין לטפסים ספציפיים.

אין בידינו לקבל את טענת מכבי לפיה, מאחר וההסתדרות הלאומית שינתה את תהליך ההצטרפות המקוון מאז הכרזת היציגות הקודמת ביולי 2017, אין בית הדין יכול להסתמך על פס"ד של כב' השופטת זלמנוביץ- גיסין. זאת, נוכח העובדה כי נמצאנו למדים שמערכת ההצטרפות שונתה בחודש 2/20, לאחר מועד הכרזת היציגות הנבחנת בהליך דנא בחודש 12/19 ועל כן אין לכך השלכה ו/או רלוונטיות לעניינינו.

כאמור, מר קשת, מומחה מחשוב מטעם ההסתדרות הלאומית שעדותו נמצאה אמינה בעינינו וקוהרנטית, העיד שהוא בחן את מערכת ההצטרפות המקוונת וכי לא בוצע בה כל שינוי מהותי. מר קשת חזר על עדותו כי בחן את המערכת נכון לחודש דצמבר 2019 (עמ' 39 לפרוטוקול שורה 27).

לעומתו, חוות הדעת של מר זילברשטיין, מומחה המחשוב של מכבי היא השערתית בלבד, עת הוא הודה בחקירתו שלא נתנו לו לבדוק את המערכת, גם לא את האפיון שלה ולא את מסד הנתונים (עמ' 53 לפרוטוקול שורות 17-23,32).

הנה כי כן, מכבי לא ביקשה לבחון בשתי הזדמנויות שונות שניתנו לה את המערכת עצמה לא במסגרת ההליך הקודם ולא במסגרת ההליך דנא וכעת אין לה אלא להלין על עצמה.

עוד נציין כי מרבית חוות הדעת של המומחה מטעם מכבי מתייחסת לכשלים בטפסים ישנים שכבר נידונו והוכרעו במסגרת הליכים קודמים.

אין בידינו לקבל את אישור משרד רואה חשבון מטעם מכבי שצורף לתצהירה של גב' הדס ולפיו 902 מתוך טפסי הדלתא לא היו עובדי מכבי נכון למועד היציגות הנבחנת ב-17.12.19. עיון במסמך רואה החשבון מעלה כי 755 שמות של עובדים מתוך 902 העובדים שצוינו במסמך הינם עובדים שעזבו את מכבי לפני יום 17/12/19 ואילו 147 עובדים מתוך הרשימה שהוצגה הינם עובדים שלטענת מכבי מעולם לא היו עובדי מכבי. באשר ל-755 עובדים מתוך אותם 902 עובדים נציין משמכבי בחרה בניגוד להליך הקודם ב-2017, שלא להעביר טופסי 161 ו/או מכתבי סיום העסקה של העובדים לגביהם היא טוענת שעזבו את עבודתם במכבי הרי שאין בידנו לקבל טענותיה ביחס לסיום העסקת אותם עובדים עובר למועד היציגות שנטענה וזאת למעט כאמור אותם 147 עובדים שצוינו באישור רואה החשבון לגביהם טענה מכבי כי מעולם לא היו עובדיה.

לאור חוסר האמון השורר בין הצדדים ובפרט שעסקינן בהליך של התארגנות ראשונית, מכבי צריכה הייתה לשיטתנו להביא לעדות את רואה החשבון ו/או לצרף טופסי 161 ו/או מכתבי סיום העסקה, בדיוק כפי שעשתה בהליך 2017, שם כאמור הגישה מכבי טופסי 161 ומכתב סיום העסקה להוכחת טענותיה.

אנו קובעים, שלא די באישור רו"ח לגבי כל 755 העובדים שנטען שעזבו את מכבי לפני מועד הכרזת היציגות הנטענת ביום 17/12/19.

בהמשך לכך וכאמור, לאחר בחינת כל טענותיה של מכבי לגבי הטפסים החדשים אותם עלינו לפסול ואשר פורטו בטבלה שצירפה ההסתדרות הלאומית לסיכומיה, שוכנענו שיש להפחית מטופסי הדלתא את הטפסים הבאים: טופס אחד בגין טפסים כפולים, 147 טפסים של עובדים שלא היו עובדי מכבי בעת ההכרזה, 23 טפסים של רופאים וטופס אחד ללא חתימה – סה"כ 172 טפסים.

נבקש לציין כי בסיכומיה מכבי מעלה טענות למכביר, טענות אשר מוטב היה שלא היו נטענות מאחר ואלו נטענו ע"י מכבי בהליכים קודמים שנוהלו על ידי הצדדים ואף הוכרעו בפס"ד ואושררו על ידי בית הדין הארצי. בכך, ס רבלה מכבי את ההליך שלא לצורך ובזבזה זמן שיפוטי יקר.

לא נחתום את פס"ד מבלי להביע את מורת רוחנו מהתנהלות מכבי בהליך דנן אשר פעם אחר פעם, וחרף דחייה מפורשת של ערעוריה הרבים חזרה וטענה בפנינו את אותן טענות אשר דחינו אנו ודחה בית הדין בהליך 2017 ובית הדין הארצי.

כך, על אף שהובהר למכבי על ידינו כי בהליך זה בכוונתנו לבחון אך ורק טפסים חדשים אשר לא הוצגו בפני המותב בראשות כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין, מכבי התעקשה לגרור את בית הדין ואת הצד שכנגד לדון באופן גורף וללא אבחנה בכל הטפסים שהוגשו לה על ידי ההסתדרות הלאומית מתחילת ההתארגנות ולא עשתה כל אבחנה בין הטפסים הישנים לטופסי הדלתא, בכל כתבי הטענות שהוגשו מטעמה וגם בסיכומים והתעקשה שלא לפלח נתונים ואף לא ציינה טפסים אשר נספרו כבעלי יותר מכשל אחד מטעמה ונכנסים תחת מספר רובריקות שונות דבר שהקשה מאוד על עבודת בית הדין, הן במסגרת ההליך עצמו לא כל שכן במסגרת כתיבת פסק הדין.

יש להצר, על התנהלותה של מכבי אשר לא נשמעה להוראות בית הדין וניסתה בדלת האחורית לאלץ את בית הדין לשוב ולדון בטענות ממוחזרות אשר כבר נידונו על ידי כב' השופטת זלמנוביץ- גיסין ועל ידי בית הדין הארצי.

מאחר ולא נעשה פילוח בין המסמכים שהוגשו בהליך 2017 בפני כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין לבין המסמכים שהוגשו בהליך דנא נדרשנו, לא פעם לברור את המוץ מהתבן כך שפסק הדין יתייחס אך ורק לטענות חדשות שלא נבחנו על ידי ערכאות קודמות ולא הוכרעו על ידן.

סוף דבר

שוכנענו שההסתדרות הלאומית עמדה בנטל להוכיח את יציגותה במכבי.

ויוסבר, מאחר ובהתאם להצהרת מכבי בסעיף 137 לסיכומיה, סך כל העובדים במכבי לא כולל המנכ"ל עומד על 8,215 עובדים, על מנת שההסתדרות הלאו מית תיחשב כארגון היציג במכבי עליה להציג 2,7 39 טפסים תקינים. ההסתדרות הלאומית הציגה בפני ביה"ד בראשות כב' השופטת זלמנוביץ- גיסין 2,365 טפסים תקינים. כמו כן, היא הציגה בפנינו 1,516 טפסים חדשים (טפסי הדלתא) מתוכם מצאנו לקבל 1,344 טפסים כך שסה"כ עלה בידי ההסתדרות הלאומית להוכיח כי יש בידיה 3,709 טפסים תקינים .

משמדובר בסכסוך קיבוצי, כמקובל אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אדר תשפ"א, (04 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים
גב' אורנה רזניק

שגית דרוקר שופטת
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר נדב חג'בי