הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ס"ק 48370-04-18

12 יולי 2021

לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (עובדים) מר בצלאל פינגולד
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

המבקשת:
ההסתדרות הרפואית בישראל
ע"י ב"כ עו"ד מיכל הראל ואח'
-
המשיבה:
מכבי שירותי בריאות
ע"י ב"כ עוה"ד אורלי ג'רבי, נעמה בביש, אפרת אפטרגוט
המצורפת להליך:
הסתדרות העובדים הלאומית
ע"י ב"כ עו"ד רוית קרן ואח'

פסק דין
השאלה הניצבת להכרעתנו הינה האם יש להכיר בהסתדרות הרפואית בישראל (להלן – הר"י) כארגון העובדים היציג בקרב הרופאים השכירים המועסקים בשורות מכבי שירותי בריאות (להלן – מכבי).
טרם נדרש לפסיקתנו בשאלה לעיל, נקדים ונתייחס לבקשות מכבי למחיקת מסמכים וסעיפים מסיכומי הר"י.
הבקשה למחיקת מסמכים
בקשתה הראשונה של מכבי נחלקת לשניים:
חלקה הראשון של הבקשה עוסק בטבלה שצורפה לסיכומים מטעם הר"י, כדלקמן:
לטענת מכבי, בניגוד להנחיות ביה"ד, סיכומי הר"י חרגו מן המגבלה הקצובה למספר עמודים , כאשר אליהם צורפה טבלה המונה 7 עמודים, ללא תצהיר תומך, תוך הגנבת טענות עובדתיות חדשות רבות ללא רשות ומבלי שניתנה למכבי האפשרות לחקור את עדי הר"י על כך.
לטענת הר"י, אין יסוד לבקשת מכבי ביחס לטבלה , היות שמדובר בסיכום הטענות שעלו בהליך. הטבלה צורפה למען הנוחות ו הינה חלק בלתי נפרד מסיכום טענותיה של הר"י אשר לשמם נועד כתב הסיכומים. מדובר בסיכום מפולח לפי שם הרופא, מספרו ברשומה המוסדית, אופן תשלום דמי החבר, סיכום אסמכתאות והפניה אליהן, פירוט הטענות שהועלו על ידי מכבי ביחס לאותו רופא והפרכתן, על יסוד נתונים ומידע שכבר הובאו, הוצגו והוכחו. אין שום מגבלה בדין לכלול בסיכומים טבלה מסוג זה, תוך הצגת הטענות באופן תמציתי וקל לתפיסה. עוד נטען, כי הר"י ביקשה את רשות בית הדין להגדלת סיכומיה בארבעה עמודים לטובת הטבלה, לנוכח היקפה להבדיל מתוכנה, אשר הינו לגיטימי כאמור ולגביו אין צורך ברשות.
חלקה השני של הבקשה עוסק בקובץ מאוחד שצירפה הר"י לסיכומים מטעמה, כדלקמן:
לטענת מכבי, מדובר בכרך עב כרס המתיימר להיות ריכוז של המסמכים שצורפו על ידי הר"י עד כה בהליך. אלא שמצד אחד מדובר באסופת מסמכים אשר משמיטה מסמכים וראיות, ומצד שני מזהמת חלק מהראיות תוך שתילת הצהרות שונות בין המסמכים, כאילו מדובר באסמכתא, בעוד שבפועל לא מדובר באסמכתא כלל (הכוונה לכך שלאחר כל פלט רשומה, ככל שלא הייתה קבלת תשלום נכתב "דמי חבר – ניכוי מהשכר על ידי מעסיק אחר" או "דמי חבר – ניכוי מהשכר על ידי מכבי"). כמו כן, עיון בקובץ מעלה כי הר"י צירפה מסמכים רק ביחס ל- 366 רופאים, בעוד שבהכרזת היציגות נכללו 376 רופאים. הר"י ביקשה למעשה להעלים את המסמכים בנוגע לאותם עשרה רופאים, ולא בכדי, שכן מדובר במסמכים המזיקים להר"י ומוכיחים את טענות מכבי בהליך. בכך מחבלת הר"י בדיון הראייתי בתיק, תוך שהיא משנה במכוון את השפה הראייתית שבה התנהל, ואת סימון הראיות.
לטענת הר"י , בעת הכנת הסיכומים נוכחה לדעת שיכול להתעורר קושי טכני להתמצא בין מאות המסמכים שהוגשו. מסיבה זו ערכה וצירפה קובץ מאוחד לנוחות בית הדין ולהקלה על התמצאותו במסמכי התיק, כאשר בניגוד לטענת מכבי, סימ ון הראיות והמספור המקורי לא שונה. לגבי ציון אופן התשלום, ככל שמכבי סבורה שלא הוצגה אסמכתא לכך, באפשרותה לטעון זאת בסיכומיה. כמו כן, לא מובן מדוע קובלת מכבי על כך שהקובץ כולל רק 366 רופאים. הר "י הפחיתה את עשרת הרופאים לגביהם הודיעה בפתח דיון ההוכחות כי גילתה בדיעבד שאין למנותם כחברים, וברי כי אילו כללה את אותם רופאים , הייתה מכבי קובלת על כך שהר"י מנסה לספור אותם אחרי שהודיעה שיש להפחיתם. על כן, אין כל פגם ממשי בקובץ המאוחד ואין כל טעם להתנגדותה של מכבי.
לאחר שבחנו את בקשתה של מכבי, על נימוקיה, ואת תגובתה של הר"י, באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
ביחס לטבלה שצורפה לסיכומי הר"י, מקובלת עלינו הטענה כי מכבי לא הצביעה על כל מניעה בדין להצגת ריכוז טענות בטבלה. מעיון בטבלה עולה כי יש בה ריכוז מידע אודות כל אחד מהרופאים, אשר כבר הוצג ונטען בהליך, תוך הפניה לאסמכתאות והתייחסות לטענות הצד שכנגד. ניכר כי אילו היו נתוני הטבלה נכתבים בצורת סעיפים, לא הייתה נשמעת כנגדם כל טענה, היות שאין בהם משום הצגת ראיות חדשות באופן החורג מהרגיל בסיכומים. לא התרשמנו כי הועלו במסגרתה טענות עובדתיות חדשות, אשר לא נטענו קודם לכן, או שלא היה ניתן להעלותן בסיכומים לנוכח כתבי טענות הצדדים ודיון ההוכחות שהתקיים בפנינו, וממילא מכבי אף לא הצביעה באופן קונקרטי על כל טענה כזו.
לא נעלם מעיננו כי מכבי הפנתה לעניינו של ד"ר קלמוביץ, לגביו טענה הר"י כי הוא משלם בקביעות תשלום שנתי מלא. ראשית, נקדים ונציין כי ד"ר קלמוביץ הינו בין הרופאים אשר באנו לכלל מסקנה כי יש להפחיתם מכלל החברים לצורך בחינת היציגות במועד ההכרזה. שנית, הטענה כי ד"ר קלמוביץ משלם בקביעות על אף מכתב התראה מ- 2013, הינה מסקנה משפטית עליה הצדדים חלוקים, ואין מדובר בהרחבת חזית.
עם זאת יש לצין כי משידעה הר"י כי בכוונתה לחרוג ממגבלת המקום שניתנה לה בעצם צירוף הטבלה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, היה עליה להגיש בקשה נפרדת מתאימה, עובר להגשת הסיכומים לתיק , ולא להעמיד את בית הדין בפני עובדה. על אף האמור, לאור מדיניותו של בית הדין, מהות ההליך והיקף הראיות, ניתן אישור להגדלת היקף הסיכומים.
ביחס לקובץ המאוחד שצורף, נציין כי מעיון ובדיקה של המסמכים, מדובר בצירוף של שני נספחים המהווים ראיות בתיק, כדלהלן: נספח מב/9 לבקשת הר"י אשר הינו פלט מחשב ביחס לכל אחד מ – 376 הרופאים לגביהם טענה הר"י שהינם חבריה במועד היציגות, כאשר בקובץ המאוחד הושמטו עשרה רופאים כאמור; ונספח מב/9 לתשובת הר"י, אשר הינו אסופת קבלות המעידות על תשלום של אותם רופאים המשלמים ישירות להר"י . הקובץ המאוחד נערך כך שלכל רופא מ – 366 הרופאים המשלם ישירות להר"י הוצמדה קבלת התשלום המתאימה לו מתוך מב/9 לתשובת הר"י, ולכל יתר הרופאים המשלמים בניכוי משכר, הוצמד, חלף קבלת תשלום, דף A4 עליו נכתב "דמי חבר – ניכוי מהשכר על ידי...".
איננו סבורים כי האופן בו הוצגו הראיות וסודרו מחדש, יש בו משום שינוי ראייתי או פרשנות שאין לה מקום בסיכומים. להתרשמותנו מדובר בריכוז נתונים בלבד, אשר אין בו משום שינוי של הראיות בתיק או הוספה עליהן. אף אם הראיות רוכזו מחדש להקלת ההתמצאות, הרי שמדובר בריכוז אשר בית הדין יכול היה לבצעו בנקל מתוך המסמכים אף בעצמו.
אשר על כן, הבקשה להוצאת מסמכים מסיכומי הר"י, נדחית.
הבקשה למחיקת סעיפים
בקשת מכבי למחיק ת סעיפים מסיכומי הר"י נסמכת בעיקר על טענת הרחבת חזית פסולה. תגובת הר"י ככלל הינה כי מדובר בטענה חסרת בסיס, כאשר מכבי מבלבלת בין הרחבת חזית לניתוח עובדתי, הסקת מסקנות ומתן משמעות משפטית, שהינן חלק מהתהליך הלגיטימי לשמו נועד כתב הסיכומים, וכאשר ממילא המקום להתייחסות מכבי צריך היה להיות במסגרת סיכומיה ולא בבקשה נפרדת.
לאחר שבחנו את הבקשה והתגובה, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום לדון ולהכריע בעניין כל אחד מן הסעיפים. במסגרת פסק הדין, נדון בטענות הצדדים ונקבע את העובדות כפי שהן עולות מעדויות הצדדים וראיותיהם כפי שהוצגו בפנינו, תוך התעלמות כמובן מהרחבות חזית, ומתן משקל מתאים לעדויות מפי השמועה, ככל שהיו כאלה. זאת בין היתר על מנת שלא לסרבל את תוכנו של פסק הדין שלא לצורך, ולהבחין את העיקר מן התפל.
על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובא בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
מכבי היא אחת מארבע קופות החולים בישראל, המספקת שירותי בריאות לחבריה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994, ומאוגדת כאגודה עותומנית ללא כוונת רווח.
הר"י, על פי תקנונה, היא ארגון העובדים היציג של רופאי מדינת ישראל אשר הוקם בשנת 1912, והפועל כארגון מקצועי, עצמאי, בלתי תלוי ובלתי מפלגתי, לקידום הרופאים והרפואה בישראל.
המועד המוסכם על הצדדים לבחינת היציגות של הר"י במכבי הוא המועד שבו הכריזה על יציגות ביום 8.2.2018 (להלן – מועד ההכרזה).
במועד ההכרזה הועסקו במכבי 1,008 רופאים שכירים.
לטענת הר"י בבקשתה במועד ההכרזה היו 376 מן הרופאים השכירים במכבי חברים בהר"י.
במועד דיון ההוכחות, הודיעה הר"י כי בדיעבד עשרה מתוך אותם הרופאים למעשה לא היו חברים בה במועד ההכרזה, כך שלמעשה היו באותו מועד 366 חברים (להלן – הודעת הר"י). במסגרת הדיון העידו בפנינו מטעם המבקשת: פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר הר"י (להלן – פרופ' אידלמן) וגב' קרן מנדל (להלן – גב' מנדל), מנהלת החברות בהר"י; ומטעם המשיבה: פרופ' נחמן אש, משנה למנכ"ל בענייני בריאות במכבי וגב' מיכל הדס, מנהלת מחלקת פרט ותנאי העסקה במכבי.
דיון והכרעה
פתח דבר - על ההתארגנות במכבי
התארגנות העובדים במכבי החלה בשנת 2015, ובקשות להכרה ביציגות ארגוני עובדים נידונו במספר הליכים משפטיים עובר ובמקביל להליך דנן, בבית דין זה ובבית הדין הארצי.
השתלשלות האירועים פורטה בפסקי הדין שעסקו בעניין התארגנות העובדים (למעט הרופאים) תחת הסתדרות העובדים הלאומית, ולא נידרש אליה בהרחבה שוב. עם זאת, לאור חשיבות הדברים להשלמת התמונה נזכיר כי במסגרת האמור:
ראשית, ניתן פסק דין ס"ק (ת"א) 32346-01-16 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל ואח' - שירותי בריאות (18.1.17) אשר נדון בערעור בבית הדין הארצי בעס"ק (ארצי) 8676-02-17 מכבי שירותי בריאות - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (28.12.17) אשר בסופו הוכרו מכבי פארם ומגה לאב כיחידות מיקוח נפרדות לצורך ההתארגנות הראשונית;
שנית, ניתן פסק דין נוסף בס"ק (ת"א) 39228-06-17 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל - מכבי שירותי בריאות (23.8.19), אשר נדון בערעור עס"ק (ארצי) 15780-09-19  מכבי שירותי בריאות - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (24.12.19) [להלן - עס"ק (ארצי) 15780-09-19] במסגרתו לא התערב בית הדין הארצי בקביעה כי הסתדרות העובדים הלאומית הינה ארגון העובדים (שאינם רופאים), אולם הדיון הוחזר לביה"ד האזורי נוכח טעות חישוב במספר החברים, ולבסוף הסתיים בקביעת בית הדין האזורי, מפי כב' השופטת (בדימוס) יפית זלמנוביץ' כי ההסתדרות הלאומית אינה עומדת בדרישת השליש הנדרש להכרה ביציגות נכון למועד הקובע.
שלישית, לאחרונה ניתן פסק דין בהליך ס"ק 9843-02-20 הסתדרות העובדים הלאומית – מכבי שירותי בריאות (4.3.21) על ידי מותב בראשות חברתי, כב' השופטת שגית דרוקר, בו נקבע כי יש לראות בהסתדרות העובדים הלאומית כארגון העובדים היציג במכבי. פסק דינה של השופטת דרוקר נדון בערעור עס"ק 45262-03-21 (להלן - עס"ק (ארצי) 45262-03-21), אשר נדחה על אתר ביום 19.5.21, וביום 30.6.21 ניתנו נימוקי הדחייה על ידי ביה"ד הארצי.
בהמשך להשתלשלות אירועים זו, בפסק דיננו להלן נכריע בשאלה האם יש לראות בהר"י כארגון העובדים היציג בקרב הרופאים השכירים במכבי. לשם כך תהיה דרך הילוכנו כדלקמן: ראשית, נבהיר בקצרה את המסגרת הנורמטיבית להכרעה ביציגות בהליך כגון דא; שנית, נכריע בשאלת יחידת המיקוח; שלישית, נדון האם יש לראות בהר"י כארגון פרופסיונאלי ולא כארגון עובדים; רביעית, נפנה לבחינת השאלה האם הוכחה יציגותה של הר"י: (א) האם ניתן ככלל להוכיח יציגות באמצעות הדגמת תשלום דמי חבר; (ב) האם יש לראות במסמכים שצורפו כנספח מב/9 כרשומה מוסדית; (ג) האם מדובר ברשומה מוסדית רלוונטית לצורך הוכחת יציגות במועד ההכרזה (גריעת עשרה רופאים; שדה תאריך תשלום דמי חבר אחרון נוקב בחודש התשלום ולא במועד ההכרזה; המסמכים הופקו לאחר יום ההכרזה; עדי הר"י לא ידעו להשיב על שאלות ב"כ מכבי על סמך הרשומה; תשלום סדיר ורצוף); חמישית, האם ניתן ללמוד על יציגותה של הר"י מן הראיות שהוצגו בחלוקה לפי אופן ביצוע התשלום (באמצעות מכבי, באמצעות מעסיק אחר או במישרין להר"י).
המסגרת הנורמטיבית
על מנת לקבוע האם הר"י היא ארגון העובדים היציג של הרופאים השכירים המועסקים במכבי, יש לבחון אם הר"י עומדת בתנאי היציגות הקבועים בסעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן – החוק), הקובע כדלקמן:
"ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם."
בענייננו, היות שבמועד ההכרזה הועסקו במכבי 1,008 רופאים שכירים, אזי נדרש כי לפחות שליש מהרופאים חברים בהר"י, היינו 336 רופאים, ככל שהרופאים מהווים יחידת מיקוח נפרדת.
האם הרופאים מהווים יחידת מיקוח נפרדת
טרם נצלול לבחינת שאלת היציגות, על חלקיה ומורכבותה, נקדים ונתייחס לשאלה האם מדובר ביחידת מיקוח נפרדת מיתר עובדי מכבי.
לטענת מכבי, יחידת המיקוח המפעלית הנכונה היא זו הכוללת את כלל עובדי מכבי, ובכללם הרופאים, אולם משכשלה הר"י בהוכחת הצטרפות הרופאים עליהם הצביעה לשורותיה, מתייתרת ההכרעה בנדון. לעומת זאת, לגישת הר"י בכל מקרה הוכרע העניין באופן מפורש בהליך עס"ק (ארצי) 15780-09-19, כמו גם בעס"ק (ארצי) 45262-03-21.
הכרעה
טרם נדון בסוגיה לגופה, נתייחס למסקנתה של הר"י כי מכבי למעשה זנחה את הטענה, ונסביר. מעיון בסיכומיה של מכבי עולה, כי היא סבורה עדיין שיחידת המיקוח הנכונה היא יחידת המיקוח המפעלית הכוללת את כלל עובדי מכבי והרופאים בכללם, וממנה יש לגזור את דרישת השליש. אלא שהיות שלשיטתה הר"י כשלה מלהוכיח שהרופאים עליהם הצביעה אכן הצטרפו לשורותיה כחברים, שכן מתוך אותו מנין רופאים, על פי חישוביה של מכבי (כפי שיפורטו להלן) נותרו 139 רופאים חברים בהר"י בלבד, אזי אין צורך להכריע ממילא ביחידת המיקוח שכן בכל מקרה לא מתקיימת דרישת השליש אף ביחס ליחידת המיקוח הנפרדת.
לפיכך, ככל שמסקנתנו תהיה שהר"י הוכיחה חברות של למעלה מ – 336 רופאים, אזי נדרשת גם הכרעה בשאלה מהי יחידת המיקוח הרלוונטית. היות שאנו סבורים כי כלל אין עוד שאלה בנדון, נקדים ונכריע לטובת הבאות בנקודה זו, כפי שיבואר בקצרה להלן.
בפסה"ד עס"ק (ארצי) 15780-09-19 נקבע כדלקמן:
"אשר לרופאים - בדין קבע בית הדין האזורי כי בנסיבות שהוכחו לפניו, יש לראות ברופאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק את הוצאתם מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית וראייתם כיחידת מיקוח נפרדת, כמקובל בהקשר הענפי (עס"ק (ארצי) 3945-10-19 אה"ל ארגון המתמחים לרפואה מרשם - אסותא אשדוד בע"מ (23.12.19)). ודאי כך, משההסתדרות הרפואית בישראל פעלה במכבי עצמה, עוד במהלך ההליך בבית הדין קמא, לצורך הכרה בה כארגון עובדים יציג של הרופאים."
כמו כן, וכמצוין לעיל, לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי הדוחה את ערעורה של ההסתדרות הלאומית והמאשר את פסק הדין של כב' השופטת דרוקר בעניין יציגותה של ההסתדרות הלאומית בקרב עובדי מכבי, למעט הרופאים (עס"ק (ארצי) 45262-03-21). בתוך כך, אושרה גם קביעת בית הדין האזורי אשר לשונה כדלהלן:
"אשר לרופאים – בית הדין הארצי אשרר את קביעת בית הדין האזורי לפיה יש לראות ברופאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק את הוצאתם מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית וראייתם כיחידת מיקוח נפרדת, כמקובל בהקשר הענפי (עס"ק (ארצי) 3945-10-19 אה"ל ארגון המתמחים לרפואה מרשם - אסותא אשדוד בע"מ (23.12.19))"
בנסיבות אלו, אנו סבורים כי אין עוד מקום להידרש לשאלה זו של הרופאים כיחידת מיקוח נפרדת בתוך מכבי מבראשית ופעם נוספת, בהינתן שלא רק שהשאלה האם יש להבחין בין הרופאים ליתר עובדי מוסדות רפואיים כאלה ואחרים, נדונה לא אחת בפסיקת בתי הדין לעבודה והוכרע כי יש לראותם כיחידת מיקוח נפרדת (כמוזכר בפסקאות לעיל), אלא שכך אף הוכרע ספציפית בהליך המקביל והמשליך במישרין לענייננו.
משכך, הטענה נדחית, ואנו קובעים כי יש לראות ברופאים כיחידת מיקוח נפרדת מיתר עובדי מכבי, אשר עניינם ממילא נדון וכבר הוכרע בנפרד.
האם יש לראות בהר"י ארגון פרופסיונאלי, להבדיל מארגון עובדים?
שאלה נוספת בה יש להכריע באופן כללי טרם בחינת היציגות לגופה, היא האם מדובר בהצטרפות להר"י כארגון עובדים או שמא כארגון פרופסיונאלי.
לטענת מכבי, התנהלות הר"י עובר למועד ההכרזה, מוכיחה כי רופאי מכבי הצטרפו אליה מטעמים פרופסיונאליים בלבד, כך שלא ניתן ללמוד מן התשלומים שבוצעו על רצון הרופאים שהר"י תנהל עבורם מו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי. על פי הטענה, בשנת 2016 פנו גורמים מהר"י למכבי בבקשה לסייע לה בגיוסם של רופאים בדגש על מתמחים לשורותיה, כאשר בתמורה לכך תהפוך הר"י לארגון הפרופסיונאלי של רופאי מכבי, תוך חיוב המצטרפים בדמי חברות מופחתים. במסגרת השיחות בנדון, עסקה הר"י במנדט הפרופסיונאלי בלבד. השיחות הללו לא צלחו והיוזמה לא החלה (להלן – השיחות בדבר סיוע בגיוס), אולם יש בכך כדי להעיד על כך שמלכתחילה כיוונה הר"י לייצג את רופאי מכבי בכובעה הפרופסיונאלי בלבד, וכי הרופאים ששילמו לה באותה נקודת זמן עשו כן מתוך רצון להשתייך לארגון מקצועי פרופסיונאלי, המאפשר להם גם השתתפות בוועדות וכנסים מקצועיים, ותו לאו.
לטענת הר"י, יש לדחות את טענתה הממוחזרת של מכבי ולפיה הרופאים הצטרפו להר"י בכובעה הפרופסיונאלי מאחר שלא הוכח שקיבלו על עצמם את תקנונה. לשיטתה, מדובר בטענת סרק של מעסיק המשים עצמו כדואג כביכול לרצון עובדיו, כטענה פטרנליסטית ובלתי מכבדת כלפי ציבור הרופאים כאילו אינם יודעים לאיזה ארגון הצטרפו או עבור מה הם משלמים דמי חבר. מעבר לכך שמדובר בטענה שהועלתה ובצדק לא ניתן לה כל משקל בעס"ק (ארצי) 15780-09-19, הרי שהר"י הינה בראש ובראשונה ארגון עובדים, המעניקה בנוסף מגוון שירותים. בהתאם לתקנון המפורסם באינטרנט והנגיש לכל, ההצטרפות להר"י אחת היא על כל חלקיה ופעילותה ולא ניתן להצטרף אך לפעילות אחת, אף לא בכובע פרופסיונאלי. בנוסף, נטען כי קיים חוסר תום לב בכך שמצד אחד מתנגדת מכבי להכיר במעמדה של הר"י כארגון יציג, ומצד שני, מעוניינת שתשמש כארגון פרופסיונאלי לרופאים. הר"י פועלת בקרב כל המעסיקים כארגון יציג, ואינה משמשת בשום מקום כארגון פרופסיונאלי. עניין זה אף נדון בעס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל - קופת חולים מאוחדת (12.12.17) (להלן – עניין מאוחדת)], והטענה נדחתה במפורש ביחס להר"י.
ביחס לשיחות בדבר הסיוע בגיוס, טענה הר"י בסיכומיה כי מדובר בטענה שהועלתה גם בעס"ק (ארצי) 15780-09-19 ולא ניתן לה כל משקל, וכן כי נסתרה ממילא באותו הליך, אשר בו גם הוכח כי רופאי מכבי פונים באופן שוטף להר"י בשאלות בנושאים הקשורים לעבודתם במכבי (נספח מב/17 לבקשת הצד ס' 145-148).
לשיטתה של מכבי, מדובר בנסיבות שונות בתכלית מאלו שנדונו בעניין מאוחדת, שם בניגוד לענייננו, הביעו רופאי קופת חולים מאוחדת את רצונם שהר"י תייצג אותם גם בכובעה כארגון עובדים ותפעל לחתימה על הסכם קיבוצי.
הכרעה
שאלת מהות ההצטרפות לארגון העובדים אכן נדונה, כפי שהפנו גם הצדדים, בעניין מאוחדת (ההדגשות אינן במקור – ח"ט), וכך נכתב:
"אין חולק כי ההצטרפות לארגון עובדים צריכה להיות מדעת ומרצון חופשי, שהרי יסוד ה"וולונטריות" בחברות הוא אחד מהתנאים להכרה בארגון כארגון עובדים לצורך משפט העבודה הקיבוצי בכלל ולצורך כריתת הסכם קיבוצי בפרט.
שעה שהוכח כי עובד הצטרף כחבר לארגון עובדים, ולדרכי ההוכחה של הצטרפות זו נידרש בהמשך, אין למניעים אשר הביאו אותו לכך כל משמעות ואין כל צורך לבחון אותם. תהיה אשר תהיה סיבת הצטרפותו של החבר לארגון העובדים, כל עוד הוא חבר בארגון אזי חלות עליו כל החובות והזכויות של חבר הארגון ולארגון יש "כלפיו" את כל הסמכויות הקבועות בתקנונו. לרבות הסמכות לפעול לכריתתם של הסכמים קיבוציים במקומות עבודתו – מטרה שגם היא אחד מהתנאים להכרה בארגון כארגון עובדים לצורך משפט העבודה הקיבוצי בכלל ולצורך יציגות לכריתת הסכם קיבוצי במיוחד. בעניין זה כבר נפסק בעניין ארגון עובדי בנק המזרחי, בצורה פשוטה ובהירה, כי:
"הסיבות והמניעים להצטרפות אדם לארגון כלשהו, וארגון עובדים בכלל זה, אינם מעלים ואינם מורידים. כל אדם המצטרף לארגון, ותהא סיבת הצטרפותו אשר תהא, הופך לחבר הארגון, וחלות עליו תקנות הארגון על הזכויות שהוא מעניק והחובות שהוא מטיל."
...
למען הסר כל ספק יודגש, יהיו אשר יהיו מניעי ההצטרפות של החבר, החבר נותר חבר כל עוד זהו המצב לפי התקנון. מניעי הצטרפותו של עובד כחבר לארגון עובדים כלל אינם מעניינו של המעסיק וטוב יעשה המעסיק אם ירחק מאלה."
יתרה מכך הובהר גם ביחס להר"י באופן ספציפי (ההדגשות אינן במקור - ח"ט):
"אין בשלל תפקידיה הנוספים כדי לגרוע ממעמדה של הר"י כארגון עובדים של רופאים. העובדה שלהר"י גם יתרונות או תפקידים נוספים, אינה משמיעה את המסקנה כי ההצטרפות של רופא פלוני אליה נעשתה בצורה מסויגת. וממילא, ל"סיוג" זה, אפילו היה במחשבתו של הרופא, אין נפקות משפטית."
וכן בהמשך פסק הדין ואף ביתר שאת:
"כפי שכבר צוין לעיל, אפילו היה מוכח, בדרך זו או אחרת, כי מי שהצטרף להר"י בדרך האחרת - תשלום דמי חבר, כיוון עצמו לכובעה של הר"י כארגון פרופסיונלי, אין בכך ולא כלום. שכן כאמור לעיל, מניעיו של חבר בהצטרפות לארגון עובדים אינם מעלים ואינם מורידים. מי שהיה חבר בהסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל עד לשנת 1995 – טרם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994, נמנה כחבר ההסתדרות לצורך יציגות, וזאת גם אם ההצטרפות להסתדרות הכללית (או להסתדרות הלאומית) נעשתה לשם קבלת שירותי בריאות מקופת חולים כללית (ובהתאמה, מקופת חולים לאומית). אם תמצא לקבוע אחרת, תיווצר בוקה ומבולקה ביחסי העבודה הקיבוציים בישראל."
נקדים אחרית לראשית ונאמר לנוכח האמור לעיל, שאיננו סבורים כי יש לפסול את חברותם של רופאי מכבי או מקצתם בהר"י, אף אם היה מוכח שהצטרפו אל הר"י מטעמים פרופסיונאליים גרידא.
ראשית, עיננו הרואות כי על פי הפסיקה אין משמעות לשאלה מדוע בחרו העובדים להצטרף לארגון כזה או אחר, ונקבע מפורשות כי אין משמעות למניע להצטרפות. לפיכך, אף אין בידנו לשעות לטענתה של מכבי כי יש להבחין בין המקרה דנן לבין המקרה אשר נדון בעניין מאוחדת. ההלכה אשר נקבעה שם, כפי המשתמע מלשון הדברים, לא הותלתה ברצון העובד המצטרף לארגון, אלא להיפך.
שנית, בעניין מאוחדת הוזכרה ונדונה באופן ספציפי שאלה זו ביחס להר"י כארגון בעל כובעים נוספים משמעותיים כארגון פרופסיונאלי, והובהר כי כוונתו של רופא בהצטרפותו לארגון נעדרת נפקות משפטית לעניין עצם ההצטרפות לארגון, אשר לעניין יציגותו נבחנת כמות המצטרפים, להבדיל מהסמכתם את הארגון לפעולה כזו או אחרת.
שלישית, משמדובר בציבור עובדים משכיל בעל פרופסיה ספציפית, אשר קיים לו ארגון עובדים הסתדרותי משלו, ברי כי למצער קיימת בקרבו המודעות לכך שמדובר גם, אך לא רק, בארגון עובדים, אשר ככזה פועל לייצר התארגנות עובדים ולחתימה על הסכמים קיבוציים. טענה זו מתיישבת להתרשמותנו עם עדותו של פרופ' אש (פרוטוקול ע' 36), וזאת אף אם היו רופאים שסבורים היו כי במכבי היה העיסוק העיקרי פרופסיונאלי ולא כארגון עובדים החותר להסכם קיבוצי.
בכל מקרה, כאמור, ההכרעה בנקודה זו נעדרת כל משמעות, היות שאין לאומד דעתו של העובד המצטרף לארגון בכוונה כזו או אחרת משום משמעות לצורך ההכרעה בשאלת היציגות .
על כן, נוכח ההלכה הפסוקה, אנו סבורים כי ההכרעה בשאלת המניע וקיומן של שיחות לסיוע בגיוס בהן הועלו הצעות כאלו או אחרות בין מכבי לבין הר"י לצורך שכנוע רופאים או מתמחים להצטרפות לארגון, מתייתרת.
להשלמת התמונה נציין כי משהוכרע כי יש לראות ברופאים כיחידת מיקוח נפרדת, אין עוד רלוונטיות לטענת מכבי כאילו הרופאים יכולים להתאגד פרופסיונאלית תחת הר"י ובמקביל להיות חלק מיחידת המיקוח הכלל מפעלית.
האם וכיצד הוכחה יציגותה של הר"י
האם ניתן ככלל להוכיח יציגות באמצעות הדגמת תשלום דמי חבר
לטענת מכבי, הלכה פסוקה מושרשת היטב הינה שדרך המלך להוכחת יציגותו של ארגון עובדים במקום עבודה היא באמצעות הגשת טפסי הצטרפות למעסיק, אשר הם הראיה הטובה ביותר. בענייננו לא הוצגו טפסי הצטרפות, אף על פי שאין מחלוקת כי היעדרם אינו נעוץ בנסיבות חריגות מקובלות על פי הפסיקה. בהתאם לכלל הראייה הטובה ביותר, מקום בו ארגון עובדים מבקש להוכיח יציגותו באמצעות ראיה טובה פחות, עליו לקחת בחשבון כי בשל כך יכשל בהוכחת היציגות (תוך הפניה ל: עס"ק (ארצי) 1008/000 הורן את ליבוביץ בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לה 145, 179 (2000); ולעניין מאוחדת). כמו כן, כאשר ארגון עובדים בוחר לסטות מדרך המלך, לא מועבר הנטל להפרכת טענתו ליציגות לכתפי המעסיק [תוך הפניה לעס"ק (ארצי) 2764-09-15 קל אוטו בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית (21.3.16) (להלן – עניין קל אוטו)]. על כן לשיטתה של מכבי, הר"י נטלה במקרה זה סיכון עת תמכה טענתה ליציגות בראיות טובות פחות, אשר התממש כך שכשלה בהוכחת יציגותה.
לטענת הר"י, דרך ההצטרפות לארגון עובדים קבועה בתקנונו. תקנונה של הר"י קובע כי ניתן להצטרף לשורותיה באמצעות מילוי טופס הצטרפות או באמצעות תשלום דמי חבר. הר"י הוכיחה את יציגותה במס' דרכים מצטברות: הצגת רשומה מוסדית בדמות תדפיסי מרשם החברים; אסמכתאות וקבלות לתשלום דמי חבר; תצהיר גב' מנדל מנהלת החברות. כמו כן, יציגותה של הר"י באמצעות הוכחת תשלום דמי חבר, ללא טפסי הצטרפות, כבר הוכרה בעניין מאוחדת, בו אף צוין כי קיימת עדיפות להוכחת חברות באמצעות תשלום [לעניין זה הפנתה גם ל: סב"ר (ארצי) 52997-08-18 כוח לעובדים ארגון דמוקרטי – הסתדרות העובדים הכללית (18.2.19); עס"ק (ארצי) 7670-10-20 דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (12.1.21)].
הכרעה
נפתח ונזכיר כי בעניין מאוחדת, אליו הפנו וממנו ציטטו שני הצדדים בטענותיהם, נקבע ביחס לשאלה כיצד מוכיח ארגון עובדים כי עובד זה או אחר "חבר" בו לצורך הכרה ביציגות, כי מדובר בשאלה ראייתית, אשר ככלל אין בחוק הוראה הקובעת כיצד יש להוכיחה.
כמו כן נקבע (שם) כי אין לומר שיש לבצע את המבחן הכמותי על יסוד טפסי ההצטרפות ואין בלתם, וכך הובהר:
"הגם שצירוף טופס ההצטרפות הוא "דרך המלך", אין לפרש את הפסיקה כאילו נקבע בה שאין בנמצא דרך אחרת להוכיח חברות בארגון עובדים, ולהבדיל - כי מדובר בראייה קונקלוסיבית...
לא מן הנמנע כי באותם מקרים שבהם די בתשלום דמי חבר כדי להיות חבר בארגון עובדים תהיה אפילו עדיפות להוכחת החברות בארגון העובדים דווקא באמצעות הוכחת תשלום סדיר של דמי חבר. שכן מי שמשלם דמי חבר במשך תקופה משמעותית, חזקה (הניתנת לסתירה) כי הוא מודע לתשלום וכי זה משקף את הסכמתו. שאם לא כך היה, חזקה כי היה פועל להפסקת תשלום דמי החבר ואף להשבת מה שנגבה ממנו ביתר. כך או כך, כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו לאור מכלול הראיות ואין לקבוע מראש מסמרות.
בגדרה של "הדרך האחרת" להוכיח חברות בארגון עובדים ניתן למנות למשל שימוש בראייה מסוג של "רשומה מוסדית" או תצהיר אודות משלמי דמי החבר לארגון העובדים. במקרים מסוימים - למשל במקרים שבהם ההצטרפות כחבר לארגון העובדים נעשית במילוי "טופס" במדיה דיגיטאלית וללא תשלום דמי חבר כך שאין בנמצא טופס פיסי להצגה - יתכן, בכל הזהירות הדרושה, שרשומה מוסדית או תצהיר כאמור אף יספיקו לצורך הוכחת החברות. לעניין זה ניתן להיות מודרכים על ידי הוראת סעיף 17 לחוק הסכמים קיבוציים [לפיו אישור של ארגון עובדים כי פלוני חבר בו מהווה הוכחה מספקת לחברותו]. גם כאן, כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו, ואין ניתן לקבוע מראש מהי "נוסחת הפלאים" להוכחת החברות.
ארגון עובדים צריך להיות ער לכך ששימוש בראייה "פחות טובה" עלול להתגלות בסופו של הליך כלא מספק. ולכן, ארגון עובדים זהיר, טוב שיעדיף, לצורך הוכחת מעמדו, לעשות שימוש בראייה המספקת הטובה ביותר שבידיו. כך תגבר הוודאות בהכרעה הנוגעת למבחן הכמותי...
לסיכום, הגם שהמצאת טפסי ההצטרפות היא "דרך המלך", אין היא הדרך היחידה להוכחת חברות של עובדים בארגון עובדים, וכפי שנקבע בעניין Ynet, "במקרים מסוימים ניתן לסטות מדרך המלך". אחד המקרים המצדיקים סטייה הוא כאשר קיימות ראיות מספקות אחרות בדבר תשלום דמי חבר ושעה שדרך הצטרפות זו כחבר לארגון העובדים תואמת את תקנונו.".
אזכור זה הובא ואושר שוב גם בעס"ק (ארצי) 15780-09-19, בו נפסק כי די אם בית הדין משתכנע כי התיעוד משקף נאמנה את ההצטרפות על מנת להוות חלופה להצגת טפסי ההצטרפות עצמם.
בענייננו, קובע תקנון הר"י כי די בתשלום דמי חבר, אף ללא טופס הצטרפות כדי להיות חבר הארגון, כדלקמן:
18.1 על כל רופא הרוצה להתקבל כחבר להר"י למלא טופס בקשת הצטרפות ולחתום עליו. הטופס יועבר לוועדת קבלה, שאם לא מצאה סיבה המונעת את קבלת המבקש כחבר בהר"י, תאשר את קבלתו בכפוף לסעיף 18.3 להלן.
18.2 רופא ששילם דמי חבר מלאים מבלי לשלוח טופס, כאמור לעיל, יהיה זכאי לכל הזכויות אלא אם כן הודיע אחרת, כקבוע בסעיף 19 להלן.
18.3 היועץ המשפטי של הר"י רשאי להגיש התנגדות לקבלת רופא כחבר הר"י ו/או לבקש השעיית הטיפול בבקשתו להתקבל כחבר הר"י, ובלבד שינמק את עמדתו. הוועד המרכזי יחליט בעניינו, לאחר שנתן למועמד הזדמנות להשמיע את עמדתו.
בהקשר זה, נקבע מפורשות בעניין מאוחדת, לאחר שהובאו בהרחבה ונבחנו הוראות תקנון הר"י לעיל, ולנוכח אותם הטיעונים כי:
"כפי שכבר צוין, התשובה לשאלה שלגביה הרחבנו נוכח הטענות שעלו, פשוטה בתכלית וברורה: כל מי שהוא חבר בארגון העובדים ומועסק במקום העבודה נמנה לצורך המבחן הכמותי.
כפועל יוצא, אין מניעה כי במניין חברי הר"י במאוחדת יימנו רופאים שמילאו טופס הצטרפות ורופאים המשלמים דמי חבר (בין באמצעות ניכוי מתלוש השכר שלהם במאוחדת או במקום עבודה אחר ובין באמצעות תשלום ישיר להר"י, לרבות בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי)."
ובהמשך:
"לא היה כל הכרח לבדוק את חברותם של אלה באמצעות צירוף טפסי הצטרפות דווקא, וניתן היה להוכיח את חברותם גם באמצעות הגשת ראיות בדבר היותם משלמי דמי חבר."
כמו כן יש לציין ששני הטעמים המרכזיים לשימוש בטופס ההצטרפות והעדפתו על פני ראיה אחרת, כפי שפורטו בפסיקה אינם מתקיימים בענייננו. הטעם הראשון אשר אינו חל בענייננו, נעוץ בעובדה שבעת התארגנות ראשונית, ברוב המקרים פוטר הארגון את חבריו החדשים מתשלום דמי חבר, כך שלא עמדה לארגון העובדים מלכתחילה האפשרות להוכיח את חברותם של המצטרפים החדשים באמצעות הצגתם כמשלמי דמי חבר. הטעם השני אשר אינו רלוונטי לענייננו, קשור בהוכחת חברות בעת מאבק בין-ארגוני, היות שהטופס כולל גם הודעת הצטרפות וגם הודעת סיום חברות בארגון קודם. כאשר כבענייננו, רוב החברים משלמים דמי חבר מזה חודשים או שנים קודם להכרזת היציגות והתקנון אינו מבחין בין דרכי ההצטרפות, איננו רואים מדוע יש לבכר את טופס ההצטרפות מקום שבו מוכח (ובתנאי שמוכח) עצם ביצוע תשלום כהוכחה לחברות וכנגזרת מכך יציגות.
לנוכח הדברים האמורים, ובנסיבות העניין, מסקנתנו הינה כי ככל שיהיה בראיותיה של הר"י, אשר יבחנו לגופן להלן, כדי לשכנענו בדיותן ומהימנותן לצורך הוכחת עצם תשלום דמי החבר, אזי די יהיה בכך כדי להוות ראיה טובה מספיק על מנת לבחון האם עמדה הר"י בדרישת השליש לצורך קביעת היציגות. לשון אחר, מקום שבו נקבל את מסמכיה של הר"י כמהימנים ומצביעים על תשלום דמי חבר על ידי שליש מן הרופאים השכירים, אזי לא תהיה משמעות לכך שלא הוצגו בפנינו טפסי ההצטרפות.
לאור האמור, לא נעלמה מעיננו טענתה של מכבי כי היות שהר"י היא שבחרה לסטות מדרך המלך ולהוכיח יציגות שלא באמצעות טפסי הצטרפות, לא עבר נטל ההוכחה כי הארגון אינו יציג לכתפיה של מכבי. כלומר, הנטל להראות כי מדובר בארגון עובדים על פי מבחני הפסיקה או בהתאם לתקנון ארגון העובדים, נותר לפתחה של הר"י.
נקדים אחרית לראשית ונאמר כבר כאן, כי להתרשמותנו, ומן הנימוקים שיפורטו להלן, עמדה הר"י בנטל להוכחת יציגותה, וזאת לא נסתרה. על כן, איננו נדרשים להכריע בדבר הפרשנות הראויה של הנקבע בעניין קל אוטו ביחס לנסיבות דנן, היינו האם נכונה פרשנותה של מכבי ביחס לנטלי ההוכחה מקום בו לא הוצגו טפסי הצטרפות, אם לאו.
התוצאה אפוא כי בנסיבות העניין באנו לכלל מסקנה כי הר"י יכולה להוכיח יציגותה גם מבלי להציג טפסי הצטרפות, אלא באמצעות הוכחת תשלום דמי חבר. עם זאת, נעיר כי עוד נדרש להלן לשאלת מועד תשלום דמי החבר לעומת מועד הכרזת היציגות, אשר יש גם בה משום השלכה על עצם ההכרעה במבחן היציגות.
האם הרשימות שהוצגו על ידי הר"י (נספח מב/9 לבקשת צד) מהוות רשומה מוסדית?
לטענת הר"י, בהתאם לפסיקה מהבחינה הראייתית ניתן להוכיח חברות בארגון עובדים באמצעות טופס הצטרפות, תשלום דמי חבר, רשומה מוסדית, תצהיר אודות משלמי דמי החבר וכל דרך אחרת בהתאם לנסיבות. עם זאת, אין יסוד לטענת מכבי לפיה הוכחת חברות באמצעות טופס הצטרפות מהווה ראיה טובה יותר מאשר הוכחת תשלום.
לשיטת הר"י, הוכיחה את חברותם של 366 רופאים הן באמצעות תדפיסים ממרשם החברים המהווה רשומה מוסדית (נספח מב/9), הן באמצעות אסמכתאות על ניכוי דמי חבר ממכבי וקבלות על תשלום דמי חבר ישירות להר"י, בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי, והן באמצעות תצהיר מיום 11.9.19 של גב' מנדל, לעניין המשלמים בניכוי ממעסיק אחר.
על פי הנטען, נספח מב/9 הינו פלט מחשב שהופק ישירות ממרשם החברים של הר"י, ואשר מתעדכן אונליין, המעיד על חברות בארגון במועד הפקת המסמך, כאשר השדות הכלולים בו מובנים ולא ניתן לערוך אותם. מדובר במזהה חד ערכי לזהות הרופא ולהיותו חבר בהר"י במועד ההכרזה המהווה רשומה מוסדית בהתאם לסעיפים 35-36 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וראיה קבילה לאמיתות תוכנה. הר"י מהווה "מוסד" כהגדרתו בפקודת הראיות, שכן מדובר בהגדרה רחבה על פי הפסיקה, הכוללת עסק, לרבות משלח יד וכן מי שמספק שירות לציבור. כמו כן, הרשומה הינה "פלט" כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה - 1995 אליו מפנה פקודת הראיות. מאגר המידע האמור הינו מאגר מידע רשום כדין, ובו מנהלת הר"י את המידע ועושה בו שימוש באופן שגרתי ויומיומי לצרכים שונים. איסוף הנתונים ברשימה, עדכונה ועריכתה מתבצעים באופן אוטומטי וסדיר, כך שהנתונים נשלפים אוטומטית מעודכנים למועד ההפקה. כמו כן, מדובר במאגר מאובטח המנוהל בהתאם ל חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 ותקנותיו, כאשר הר"י נוקטת באמצעי הגנה מפני חדירה אליו ושיבוש פעילותו, לרבות שימוש בהרשאות ספציפיות וסיסמא ייעודית לכניסה אליו וכן מעסיקה עובד שתפקידו להיות אחראי על אבטחת מערכת המחשוב ומאגר המידע.
אשר לטענת מכבי כי נפלו טעויות בשמות חלק מן הרופאים כראיה לכך שאף אם מדובר ברשומה מוסדית יש ליתן לה משקל אפסי, הרי שמדובר בטענה בעלמא, שלא ניתנה לה כל דוגמא. אף אם נפלו טעויות בשמות בודדים, מדובר בליקוי טכני ולא מהותי שאינו מוריד ממשקל הרשומה.
לטענת מכבי, לא מדובר ברשומה מוסדית אלא לכל היותר, רשימת תפוצה של רופאים בישראל, הכוללת רופאים חברים משלמים דמי חבר ורופאים שאינם חברים, כך שלא ניתן ללמוד ממנה על חברות בהר"י בפרט ביחס למועד הכרזת היציגות. לשם טשטוש נקודה זו כללה הר"י שדה "חברות בהר"י", אלא שהנתונים שם אינם תואמי מציאות, ולראיה הודיעה הר"י בפתח דיון ההוכחות כי עשרה רופאים מתוך אותם רישומים אינם חברים, בניגוד לכתוב, והרישום בעניינם הינו שגוי.
עוד על פי הנטען, הר"י אינה נכללת בהגדרת "מוסד", ואף אם כן, הרי שממילא לא הוכיחה כי היא פועלת בהתאם לדרישות פקודת הראיות המהוות תנאי להכרה ב"רשומה מוסדית", אלא להיפך: ראשית, לא הוכח כי המידע מעודכן בסמוך להתרחשותו ומנגד הוכח כי רופא שחברותו בוטלה לא נמחק מהמאגר; שנית, דרך איסוף הנתונים אינה טובה דיה והר"י נדרשת לבחון את אמיתותם באמצעים נוספים כגון התקשרות טלפונית; שלישית, מדובר במסמך המציג רק חלק משדות המידע הקיימים; ורביעית, הרי נמנעה מלהציג תצהיר של העובד האמון על אבטחת המידע אשר יכול היה לפרט את אמצעי ההגנה הננקטים מפני חדירה לחומר המחשב.
בנוסף, הפנתה מכבי להחלטות בית הדין בעניין ס"ק 39228-06-17 (אשר נדון בפני כב' השופטת בדימוס יפית זלמנוביץ' גיסין), במסגרתן נקבע כי אותו פלט אותו מבקשת הר"י להגיש אינו מהווה רשומה מוסדית משלא הוכחו תנאי פקודת הראיות.
מכבי טענה עוד כי אין בסיס לטענה כאילו במסגרת הפגישות בין הצדדים, קודם להגשת בקשת הצד, הסכימה היא להוכחת היציגות באמצעות מב/9, וכך אף הבהירה בהודעות דוא"ל ובמכתב מיום 8.3.18 מטעמה.
הכרעה
סימן ה' לפקודת הראיות עוסק בהגדרת "רשומה מוסדית" וקובע:
35.  בפרק זה –
"מוסד" - המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור;
"עסק" - לרבות משלח יד;
"פלט" - כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;
"רשומה מוסדית" - מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד;
"תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1980, ולרבות בנק ישראל.
36.  (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה –
(1)   המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2)   דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3)   היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי –
(א)   דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
(ב)   המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.
(ב)  היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה.
בענייננו, מבחינת ההגדרה המצויה בפקודת הראיות והפסיקה אשר עסקה בשאלה מהו "מוסד", לרבות זו אליה הפנתה המבקשת בסיכומיה, שוכנענו, לאור ההגדרה הרחבה של המונח, בחוק ובפסיקה, כי הר"י כארגון עובדים, המעניק שירות לציבור הרופאים הינה מוסד לצורך הפקודה.
נוסף על האמור, מעיון בפס"ד מאוחדת נדמה כי זהו סוג הרשומה המוסדית אליה כיוון ביה"ד הארצי בכתיבתו, ולמצער יש בעצם העלאת המינוח "רשומה מוסדית" בהקשר של ארגון עובדים, כדי להצביע על כך שניתן לראות בארגון עובדים, ובכלל זה בהר"י, כמוסד לצורך פקודת הראיות. למען הבהירות נביא את הדברים בשנית:
"בגדרה של "הדרך האחרת" להוכיח חברות בארגון עובדים ניתן למנות למשל שימוש בראייה מסוג של "רשומה מוסדית" או תצהיר אודות משלמי דמי החבר לארגון העובדים. במקרים מסוימים - למשל במקרים שבהם ההצטרפות כחבר לארגון העובדים נעשית במילוי "טופס" במדיה דיגיטאלית וללא תשלום דמי חבר כך שאין בנמצא טופס פיסי להצגה - יתכן, בכל הזהירות הדרושה, שרשומה מוסדית או תצהיר כאמור אף יספיקו לצורך הוכחת החברות."
במקרה דנן שוכנענו כי מדובר ברשומה הנערכת סמוך להתרחשותה והעומדת ביתר תנאי סעיף 36 לפקודת הראיות כפי שאוזכרו לעיל, כגון דרך הפקתה והאמצעים הננקטים לשמירה מפני חדירה או שיבוש.
מטעם הר"י העידה בעניין זה גב' מנדל, המשמשת כאמור כמנהלת החברוּת במחלקת השירות בהר"י (ע' 24 ש' 26-27):
"ת. ...הרשומה המוסדית, ברגע שהיא מופקת מהמאגר, היא מראה את הנתונים של הרופא נכון ללחיצת הכפתור להפקתה..."
וכן (ע' 26 ש' 23 – 29):
"ש. כלומר הטפסים שאתם הצגתם בפנינו במב/9 – הרשומות, בעצם מציגים רק חלק מהמידע שיש לכם במערכת?
ת. הרשומה המוסדית שולפת בלייב מידע לפי שדות מסוימים.
ש. כלומר כדי להדפיס את המסמכים שהצגתם היה צריך לבחור שדות?
ת. לא. יש שדות שמובנים כרשומה מוסדית, אני נכנסת לתפריט ממנו אני מבקשת להוציא את הרשומות המוסדיות ובלחיצת כפתור הרשומות המוסדיות מודפסות עם שדות שקבועים מראש, אני לא בוחרת את השדות.
ולעניין אבטחת המידע כך (ע' 31 ש' 25 – ע' 32 ש' 13):
"ש. אמרת בתצהיר לבקשת הצד, מפנה לס' 2, שאת בעלת הרשאה וסיסמה לנתונים ביחס לרופאים. מי סיפק לך את ההרשאה והסיסמה?
ת. מי שאחראי אצלנו על אבטחת מידע וסייבר.
ש. מי זה הגורם הזה?
ת. יש לנו אחד שאחראי על המערכת עצמה, אני עובדת בהר"י כבר 11 שנים, אז לזכור מי הביא לי את ההרשאה... יש בן אדם ספציפי שאחראי על המחשוב, אני יכולה לתת את שמו."
ש. את יודעת לומר לי איזה מערכות הגנה יש או שרק אותו גורם יש?
ת. בהר"י מקפידים מאוד על כל מה שקשור להגנת המאגר, אז כל מה שקשור להחלפת סיסמאות וכו', כל הדברים האלה אנחנו מאוד מקפידים ויש לנו הדרכות ויש לנו גם בקרה של חברה חיצונית.
ש. האם יש הבדל בהרשאות?
ת. בוודאי. אני מנהלת תחום, יש לי הרשאות מאוד נרחבות. לצוות שלי הרשאות יותר מצומצמות, יש מחלקות שיש להם הרשאות שונות מהמחלקה שלי.
ש. איזה מידע הצוות שלך יכול לראות?
ת. הצוות שלי יכול לראות פרטים דמוגרפים, תשלומים, תיעוד של שיחות נכנסות ויוצאות, הפצות שנשלחים לרופאים לגבי נושאים שונים, פרטים לגבי שימוש בהטבות, זה מה שאני יכולה לזכור כרגע.
ש. ומי שרואה את המידע יכול לשנות אותו?
ת. חלק מהמידע נתון לשינוי.
עיון במסמכי נספח מב/9 לבקשה מעלה כי הם מתארים את סטטוס החברות ואת מועד התשלום האחרון. מהעדויות עולה כי כל אימת שלא בוצע ותועד ביטול חברות באופן פוזיטיבי, הרשומה מתארת מצב שבו רופא מסוים עודנו חבר, גם אם תשלום עבור אותו המועד בו הופקה הרשומה טרם שולם (מצב הנובע מכללי התקנון אשר אליהם עוד נתייחס בהרחבה בהמשך). עוד הוסבר וקיבלנו, כי החברות אינה מבוטלת באופן אוטומטי ואף לא בנקל, אלא לאחר תקופה בהתאם לתקנון הר"י, ולא לפני שמבוצע בירור עם הרופא הנדון, היות שבביטול החברות יש גם משום שלילת זכויות מהותיות בקשר עם אספקת שירותי בריאות לציבור החברים.
פרופ' אידלמן, העיד בפנינו כך (פרוטוקול ע' 14 ש' 12 -24):
ת. ... אם שואלים אותי שאלה האם מישהו שתאריך תשלום אחרון הוא 12/17 נמצא ברשימה ב- 2/2018, זה מאוד פשוט: אנחנו לא מוציאים אנשים מהחברות בהר"י אם הם לא משלמים חודש, חודשיים. אנחנו מבררים. כי לעיתים קרובות יש טעות, לעיתים עוד יותר קרובות יש פשוט פיגור. זה פיגור של פחות מחודשיים. אז זה ממש סביר והיא היתה צריכה להיות ברשימה, אני מניח שבאותו זמן נעשתה גם עבודה לבדוק למה התשלום לא עובר, כי אנשים משלמים בדרכים שונות. יכול להיות שזה עבר דרך המוסד אם היא לא משלמת. אני לא יודע איך היא שילמה. בגלל זה למקרה ספציפי קשה לי להתייחס. אבל זה דוגמא טובה מאוד, יש לא מעט אנשים שמאחרים בתשלום שלהם. זה לא אומר שאנחנו פוסלים אותם מחברות בהר"י בלי לעשות בדיקה, ובדיקה לוקחת לפעמים 3 חודשים ולפעמים אפילו חצי שנה.
נוכח האמור, הואיל והרשומה מתארת רגע נתון בזמן שבו על פי נתוני המערכת היה רופא מסוים חבר בארגון, והוא איננו נגרע אוטומטית, לא מצאנו שיש בהודעת הר"י על גריעת עשרה רופאים אותם כללה בהכרזת היציגות היות שלמעשה ובדיעבד אינם חברים, כדי להוות כראיה לכך שלא מדובר ברשומה מוסדית (וכפי שעוד יבואר להלן, אף לא כדי לגרוע ממהימנותה).
ברור כי הרשומה כפופה לנתונים המוזנים בה בדרך כזאת או אחרת על פי הגדרות המפעיל או המתכנת. לפיכך, העובדה שהרשומה אינה פועלת על פי אלגוריתם המבטל חברות באופן אוטומטי, אין בה כדי להוות הוכחה לכך שלא מדובר ברשומה מוסדית מבחינת דיני הראיות. כאמור, להתרשמותנו, הוכח כי הר"י, כמוסד, נוהגת במהלך ניהולה הרגיל לערוך רישום של האירועים נשוא הרשומה, כנדרש בפקודת הראיות.
מעבר לכך, כבר נקבע בפסיקה כי מסמך המהווה רשומה מוסדית אינו בהכרח מהווה ראיה לאמיתות תוכנו, כך למשל מקום שבו נמסרו דברים לא מדויקים לעורך המסמך על ידי אחר: "אכן תנאי הקבילות מכוונים להבטיח את אמינות תוכנה של הרשומה המוסדית; אך, אין בכך כדי להקנות משקל ראייתי העולה על "ראיה לכאורה", על כל המשתמע מכך..." [יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 990 (2009); רע"א 7839/06 ואיל ספורי - קופ"ח של ההסתדרות הכללית של בא"י (19.11.06); עב"ל (ארצי) 65236-09-16 אברהם ירמיהו - המוסד לביטוח לאומי (6.12.18)]. הנטל לסתור את מהימנותה של הרשומה המוסדית מוטל על הטוען.
באותו הקשר, נציין שלא נעלמה מעיננו כאמור טענת מכבי ביחס לטעויות שנפלו ברשומה לשיטתה, והפנייתה לפסיקת בית משפט שלום [תא"מ (שלום חיפה) 4789-03-13], שם נפסק כי אין ליתן לרשומה המוסדית כל משקל מפאת טעויות שנפלו במועדי טיפול. ראשית, למותר לציין כי אין בפסיקת בית משפט שלום כדי לחייב בית דין זה . שנית, לא הוכחו אותן טעויות בפועל, ולא הוצגו לנו לגופן. כל שנאמר הוא שמדובר בטעויות בשמות עובדים, בשם הפרטי או שם המשפחה, ומכאן שלא הוכח ההיקף או המהותיות של אותן טעויות, באופן הפוגם במשקל הרישומים כרשומה מוסדית על פי הגדרתה. מעבר לכך, כאשר מדובר בטעות כגון זו אליה הפנתה מכבי, ייתכן כי מדובר בטעות הקלדה ותו לאו. טעות שכזו יכולה אף ליפול בתדפיסי חשבון בנק או המוסד לביטוח לאומי אשר אין כל מחלוקת בדבר היותם רשומה מוסדית, על המשקל המיוחס לה, ומשכך אין בעניין זה כדי לפגום בטענה כי יש להכיר ברישומים כרשומה מוסדית.
כמו כן, בניגוד לטענת מכבי לא התרשמנו כי הר"י נמנעה במכוון מלהגיש תצהיר מטעם מי שאחראי על אבטחת המידע. הר"י תיארה כי מדובר במערכת מאובטחת כנדרש, וכמובא לעיל, בעדותה של גב' מנדל ציינה כי היא יכולה לנקוב בשמו של אותו אחראי. משמדובר בהליך אשר מטיבו מוגשים בו תצהירים לתמיכה בעובדות המצויות בבקשה בלבד (המכונה "תצהיר בג"צי"), איננו סבורים כי יש פגם בכך שלא הוגש תצהיר מפי האחראי על אבטחת המידע. בנסיבות אלה, די בתצהירה של הגב' מנדל הכולל מידע ספציפי כמעט באופן בלעדי מעבר לכתב התשובה, לעניין קונקרטי זה, עליו מתווספת עדותה בחקירתה הנגדית (המובאת לעיל), ובפרט כאשר בכל מקרה, לא מדובר במידע שנסתר על ידי מכבי.
עוד יצוין כי אין בעובדה שהרשומה כוללת רק שדות מסוימים כדי לגרוע מעצם היותה רשומה מוסדית, כשלב ראשוני לצורך בחינת שאלת היציגות.
זה המקום לציין בשולי הדברים, כי אף אם לא היינו משתכנעים שמדובר ברשומה מוסדית, מצאנו כי מדובר בתיעוד המשקף נאמנה, נכון למועד ההכרזה, מצב נתון בקשר עם הרופאים החברים (ושאינם חברים) במועד בו הודפס הפלט. בעניין מאוחדת נכתב בהקשר זה כך:
"עדות של גורם מוסמך בהר"י על קבלת דמי חבר מפלוני אלמוני, גם אם אינה עולה כדי "רשומה מוסדית", יכולה לשמש ראייה לתשלום דמי חבר. ודאי כך הוא כאשר, בתגובתה של מאוחדת לא הועלתה השגה ביחס ל"בסיס הנתונים" (למעט לגבי מספר הרופאים בקבוצה א'). השגתה העיקרית של מאוחדת בהקשר זה, למעט אותן טענות משפטיות שדחינו לעיל, היתה כי לא הוצג מסמך המאשר כי הרופאים הסכימו לניכוי דמי החבר. אלא שמקום שבו עולה מהנתונים של הר"י, על בסיס המצוין במרשם החברים, כי תשלום דמי החבר נעשה לתקופות העולות על שנה (וברוב המכריע של המקרים שנים רבות מאד), למעט מקרה אחד של תשלום דמי חבר מיום 1.6.2015 – קשה להלום טענה כי ניכוי דמי החבר כאמור נעשה שלא בהסכמת הרופא. נזכיר כי מדובר בסכום חודשי שאינו זניח ולכן חזקה כי הרופא מודע לתשלומו ומסכים לו."
נוכח האמור, השאלה העיקרית הניצבת לפתחנו היא משמעותה הראייתית של אותה רשומה מוסדית, היינו האם די בה כדי לקבוע שהר"י מילאה את דרישת השליש במועד ההכרזה , וזו תבחן להלן.
התוצאה אפוא כי מקובלת עלינו לצורך העניין הטענה כי נספח מב/9 לבקשת הצד מהווה רשומה מוסדית לצורך פקודת הראיות, כפי שראה לנכון להתייחס אליה ביה"ד הארצי בעניין מאוחדת.
האם מדובר ברשומה מוסדית רלוונטית לצורך הוכחת יציגות במועד ההכרזה או שמא הופרכה מהימנותה כך שאין לראותה כראיה לאמיתות תוכנה
למען בהירות הדברים נציין כי הרשומה כוללת את שדות המידע הבאים, ביחס לרופא חבר הר"י: מ"ס ת.ז.; שם; כתובת; טלפון; מס' רישיון; חברות בהרי: כן (הודפסו רק מסמכי החברים על כן אצל כולם נרשם "כן"); תאריך תשלום דמ"ח ראשון: ...; תאריך תשלום דמ"ח אחרון: ...; מכתב התראה לפני ביטול חברות: ...; ביטול חברות החל מתאריך:....
להלן נזכיר כל אחת מטענות הצדדים בנדון ונכריע ביניהן לגופן אחת לאחת על פי סדרן. בסיכומו של דבר נקבע האם יש ברשומה המוסדית כדי להועיל להר"י בהוכחת היציגות במועד ההכרזה, אם לאו.
גריעתם של עשרה רופאים
בסיכומיה התייחסה מכבי להודעת הר"י כי עשרה מתוך הרופאים המופיעים במסמכים, למעשה לא היו חברים בארגון העובדים במועד ההכרזה ויש לגרוע אותם מן הספירה הכוללת. לשיטתה, מן האמור מתחייבת המסקנה כי כשם שמסמכים אלו אינם מלמדים על חברותם של אותם עשרה רופאים, אף אין הם יכולים ללמד על חברותם של היתר. מעבר לכך, אף יש בהם ללמד כי אין משמעות לשאר המידע המופיע בשדות האחרים של אותה רשומה. זאת בפרט, כאשר ביחס לאחד החברים מתוך העשרה, נרשם תשלום דמי חבר אחרון באפריל 2018.
לטענת הר"י, כפי שהוסבר בגילוי מלא, נערכה בדיקה ערב דיון ההוכחות, לדיוק טענותיה. במסגרת בדיקה זו, למרות שעשרת הרופאים היו חברים בהר"י במועד ההכרזה, הרי שבניגוד ליתר לא השלימו דמי חבר לחודש 02/2018, ומשכך בוטלה חברותם רטרואקטיבית. בכך שונה עניינם של רופאים אלו מיתר 366 החברים. אף על פי כן, אין בכך כדי להעיד על היעדר מהימנותם של המסמכים כרשומה מוסדית, אלא דווקא על הגינותה של הר"י ומהימנות נתוניה.
ההכרעה –
מחד גיסא, קיימת בעייתיות בקביעה כי יש לקבל את הרשומה המוסדית על המשמעות הראייתית שבהגדרה זו, כראיה ליציגות מקום שבו בדיעבד התברר כי אותם חברים לא שילמו דמי חבר במועד ההכרזה, ולמעשה במועד זה כבר הייתה חברותם מבוטלת. מאידך גיסא, בהתאם לתקנונה של הר"י, בכל מקרה, לא מבוצע ביטול אוטומטי ובכך יש הסבר לכך שאותם עשרה רופאים לא נגרעו באופן מיידי מרישומיה של הר"י, שהרי לכאורה באותה מידה יכולים היו כן להשלים את התשלום בסמוך לאחר מכן, ולפיכך אין בכך כדי לפגום בהיותם של המסמכים רשומה מוסדית רלוונטית המתקבלת כראיה לאמיתות תוכנה.
כאמור, במסמכים יש אבחנה בין מעמד הרופאים כחברים לבין מועד התשלום. הרשומה "צילמה" את המצב במועד הפקתה ודהיינו שלא היה תשלום ל – 1.2.18 אלא רק מעמד כחברים.
גב' מנדל העידה לעניין זה כדלקמן (ע' 25 ש' 22-33):
ש. אז הרופאים לגביהם הצהרתם בפתח הדיון שהם לא חלק מהכרזת היציגות הזו, הם רופאים שבדיעבד התברר לכם שלא רק שהם לא שילמו דמי חבר ביום שהכרזתם יציגות, אלא שהם גם לא שילמו אח"כ?
ת. העשרה רופאים שהכרזנו עליהם היום שהם לא נכללים בספירה, זה רופאים שבפברואר הם היו חברים, ז"א הם היו מבוטחים בביטוחי בריאות, היה להם כרטיס רופא פעיל, הם היו חברים לכל דבר ועניין. פשוט את התשלום של פברואר עדיין לא קיבלנו מהם.
בדיעבד אחרי שדיברנו איתם, הם החליטו שהם לא מעוניינים, למרות שכן הם היו חברים בפברואר, פשוט לא קיבלנו תשלום עבורם בחודש הזה, אבל הם כן היו חברים באותו חודש.
ש. ז"א המסמכים שצורפו כמב/9 לבקשת הצד, מראים לא בהכרח שהם שילמו במועד שהופקו, אלא שהם פשוט רשומים אצלכם כחברים, ויש להם כרטיס פעיל וכו' כמו שאמרת.
ת. זה מראה מתי הם שילמו פעם אחרונה.
בהינתן קביעתו של ביה"ד הארצי בעניין היותה של רשומה מוסדית ראיה פוטנציאלית ראויה לצורך הכרזת יציגות, אנו סבורים שמקובלת בחינת אותה יציגות במצב הנתון בעת הפקת הפלט. על פניו, זו מהותה של רשומה מוסדית כראיה לאמיתות תוכנה ומקובלת עלינו הטענה כי לא נפלה טעות בפלט ביום בו הודפס בהקשר של אותם עשרה רופאים. לפיכך, איננו סבורים כי יש בגריעת עשרת הרופאים בדיעבד כדי להשליך על מהימנותה של הרשומה המוסדית או לגרוע מן הרלוונטיות שלה לצורך בחינת היציגות .
שדה תאריך תשלום דמי חבר אחרון נוקב בחודש התשלום ולא במועד ההכרזה
לטענת מכבי, היות שהמסמכים אינם כוללים את מועד התשלום בפועל, אלא את חודש התשלום בלבד, לא ברור מתי בוצע התשלום בפועל, האם לפני מועד ההכרזה או אחריו ולפיכך לא ניתן לראות במסמכים אלה ראיה להוכחת חברות אותם רופאים במועד ההכרזה, וכך פירטה את הנתונים: 32 מן המסמכים שנכללו ברשומה המוסדית כוללים את התאריך 1.2.18 כמועד תשלום אחרון; 71 מן המסמכים שנכללו ברשומה המוסדית כוללים תאריך חודש מאוחר למועד ההכרזה כמועד תשלום אחרון; ו - 272 מן המסמכים שנכללו ברשומה המוסדית כוללים את התאריך 1.12.17 כמועד תשלום אחרון.
זאת אף על פי שאחד מכללי המשפט הבסיסיים ביותר ביחס להתארגנות ראשונית הוא כי את שאלת החברות ביחס לכל אחד מהעובדים יש לבחון במועד הכרזת היציגות, לרבות היום והשעה ביום, כתנאי להוכחת חברות בארגון במועד הכרזת היציגות. כמו כן, העובדה שהר"י בחרה להסתיר נתון זה, המצוי בידיה, מקימה חזקה כי היה בהצגת הנתונים כדי לפעול לרעתה.
יתרה מכך יתכן כי מי שהודיע על ביטול חברותו בינואר 2018, המשיך לשלם דמי חבר בחודש פברואר 2018 בהתאם להוראת סעיף 19 לתקנון הר"י.
על כן, לשיטתה של מכבי, יש לדחות את הטענה לפיה די בתשלום עבור מועד היציגות בתאריך כלשהו, גם אם מאוחר למועד ההכרזה בימים, חודשים או שנים, כדי להצדיק הכללתו בסך המצטרפים הרלוונטיים להכרזת היציגות הנבחנת. הטענה אינה רק מנוגדת לדין אלא עולה כדי אבסורד.
לטענת הר"י, ביחס למסמכים בהם מוזכר חודש מועד ההכרזה כתאריך תשלום אחרון (1.2.18), מדובר בקבוצת רופאים המשלמים באופן קבוע מדי חודש באמצעות הוראת קבע, וקיים פירוט קבלות המעיד על ביצוע התשלום לפני הכרזת היציגות. ביחס לסעיף 19 לתקנון הר"י, נטען כי הוא איננו רלוונטי היות שהוא קובע מתי ביטול חברות יכנס לתוקף, בעוד שבמקרה דנן כלל לא היו ביטולים. על כן, יש לדחות את ניסיונה של מכבי להתכחש לראיות הר"י בטענה הכללית שלפי סעיף 19 אם ביקש עובד להפסיק חברות, יופסקו דמי החבר בחודש העוקב.
ביחס למסמכים בהם מוזכר חודש מאוחר למועד ההכרזה כתאריך תשלום אחרון (1.3.18 ואילך), מדובר בטענה שגויה ומטעה. בהר"י ניתן לשלם דמי חבר מראש עבור תקופה עתידית של חודשים אחדים ואף לשנה שלמה. כלומר, כאשר כתוב ברשומה שהופקה ב – 02/18, תאריך דמי חבר אחרון 03/18 הכוונה שדמי החבר שולמו חודשים קדימה, כאשר ברור שחודש 02/18 נכלל כבר בתשלום זה.
ביחס למסמכים בהם מוזכר חודש מוקדם למועד ההכרזה כתאריך תשלום אחרון (1.12.17), נטען כי במרבית הרשומות מדובר ברופאים המשלמים בניכוי משכר, והרישום נובע מהמועד בו מדווח המעסיק להר"י על הניכוי, שאינו מבוצע אונליין אלא בעיכוב, בחודש העוקב או בתום הרבעון, כאשר לאחר מכן יש זמן טיפול נוסף של הזנת הנתונים במערכת של הר"י. לא יעלה על הדעת כי רופא שדמי החבר שלו מנוכים חודש בחודשו על ידי המעסיק, לא יובא בחשבון בספירה הכמותית משום שלמעסיק לוקח זמן לדווח להר"י. כמו כן נטען כי בחלק מאותם מסמכים, מדובר ברופאים, המשלמים ישירות להר"י והמועד הנקוב נובע ממועדי התשלום. רופא המשלם ישירות להר"י מקבל דרישת תשלום בתחילת השנה ורובם נוהגים להסדיר את התשלום עד תום הרבעון הראשון. לא מדובר בתשלום בדיעבד, אלא בתשלום לפי העדפה, כאשר ניתן לשלם את כל השנה מראש, או מדי חודש, בתשלום אחד או בתשלומים.
יתרה מכך, גם בהתאם לתקנון הר"י, כל הרופאים שברשומה שלהם צוין 12/17 הם חברי הר"י. לנוכח סעיף 25 לתקנון הר"י, רק כעבור ארבעה חודשים ללא תשלום נפסקת החברות. מכאן שכל מי ששילם דמי חבר לחודש 12/17 היה עודנו חבר בחודש 02/18 משטרם חלפו ארבעה חודשים, וזכאי לכל הזכויות אשר מעניקה אותה חברות.
בכל מקרה, הר"י צירפה קבלות המוכיחות שרופאים אלה, ללא יוצא מן הכלל, השלימו את תשלום דמי החבר עבור חודש 02/18, היינו מועד ההכרזה, כך שמדובר בדיון תיאורטי ממילא. מדובר ברופאים חברים בהר"י המעוניינים בהתארגנות, משלמים דמי חבר בקביעות, ואשר שילמו גם את דמי החבר במועד ההכרזה.
ההכרעה –
הרשומה המוסדית כוללת מידע האם מדובר בחבר, ומתי בוצע תשלום ראשון ואחרון בגין אותה "חברות". משכך, טרם שנפנה לבחינת המשמעות הנגזרת מן המועד הנקוב תחת השדה "תאריך תשלום דמ"ח אחרון" המצוין ברשומה המוסדית, ניצבת לפתחנו, השאלה האם מקובלים עלינו תנאי הר"י לצורך הגדרת "חבר" ברשומותיה ובכלל, לצורך בחינת היציגות. נקודה זו ניתן לפרוט לתתי השאלות הבאות: האם די בתשלום עבור החודש הקלנדרי שבו הוכרזה היציגות (או שנדרשת הוכחת תשלום ליום הכרזת היציגות); האם ניתן להשלים את התשלום עבור אותו חודש בדיעבד ומה ייחשב כמועד מאוחר מדי (כאשר במקרה כזה יופיע תשלום אחרון עבור מועד קודם להכרזת היציגות); והאם ניתן לשלם עבור חודש הכרזת היציגות מראש (כאשר במקרה כזה יופיע תשלום אחרון עבור מועד מאוחר להכרזת היציגות). נזכיר כבר כעת כי שאלה נוספת אשר עולה בהליך זה באותו הקשר של הגדרת "חבר" היא, האם נדרש תשלום דמי חבר באופן סדי ר ורצוף, ואולם עליה נענה בסעיף ג.3 שבהמשך.
כאמור לעיל, על פי הדין, ביסוד שאלת מעמדו של חבר ארגון, עומדות הוראותיו של תקנון אותו ארגון. משכך, להלן ההוראות הרלוונטיות לענייננו, אשר אליהן גם הפנו הצדדים בטענותיהם:
19. כל רופא המעוניין לבטל את חברותו בהר"י יפנה להר"י בכתב, ויודיע על רצונו שלא להיות חבר בארגון. הודיע הרופא על ביטול חברותו, תופסק גביית דמי החבר החל מהחודש הבא לאחר מועד מסירת הודעתו, ויופסקו זכויותיו וחובותיו כחבר הר"י.
....
ו. הפסקת חברות בהר"י
....
25. חברותו של חבר בהר"י נפסקת, אם מסי החבר או תשלומים אחרים להר"י, שהוחלט עליהם כדין, לא שולמו על-ידי החבר במשך ארבעה חודשים, או יותר, ברציפות, ללא סיבה סבירה ועל אף שנשלחה התראה במכתב רשום לאחר חודשיים, לפחות, שבהם לא שילם את דמי החבר.
כמובא לעיל, בעניין מאוחדת אף נקבע, בהתאם להוראות התקנון, כי אין מניעה למנות כחברים רופאים המשלמים דמי חבר, בין באמצעות ניכוי מתלוש השכר שלהם במכבי או במקום עבודה אחר ובין באמצעות תשלום ישיר להר"י, לרבות בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי. עוד נקבע (שם), אמנם בהקשר אחר אבל באופן רלוונטי לנו, כי (ההדגשות אינן במקור – ח"ט):
משקבענו כי מעמדו של חבר ארגון נקבע לפי תקנונו של הארגון, הרי שכל עוד תקנון הארגון לא קושר בין תוקפה של החברות ובין עבודתו של החבר במקום מסוים או מסייג את החברות בדרך אחרת, אותו חבר נותר חבר לכל דבר ועניין.
וכן אשר להצטרפות שלא בסמוך למועד הכרזת היציגות, נקבע (שם) כי (ההדגשות אינן במקור – ח"ט):
"עובד שהצטרף כחבר לארגון העובדים הוא חבר ארגון העובדים כל עוד חברותו לא הסתיימה בהתאם להוראות התקנון. משכך, גם מי שהצטרף לפני שנים רבות לארגון עובדים (היתה אשר היתה הסיבה להצטרפות) יובא במניין החברים במקום העבודה לצורך המבחן הכמותי. אין כל יסוד לטענה כי צריך שההצטרפות תיעשה לצורך הכרזת היציגות דווקא."
אשר על כן, אנו סבורים כי יש לבחון את ההגדרה "חבר" בהתאם להוראות התקנון ואין בלתם. היינו, מי ששילם דמי חבר להר"י במועד הכרזת היציגות, יש לראותו כחבר לצורך דרישת השליש, למעט אם הודיע בכתב על ביטול החברות או שהתברר כי לא השלים דמי חבר רטרואקטיבית משך ארבעה חודשים קדימה, באופן המוביל לביטול חברותו על פי הוראות תקנון הר"י בדיעבד.
מעבר לכך, מקובלת עלינו טענתה של הר"י המתיישבת עם הגיונם של דברים כי התשלום המועבר להר"י באמצעות המעסיקים, בין מכבי ובין מעסיק אחר, אינו מועבר מיידית וממילא אינו מתעדכן מיידית.
כך העידה בהקשר זה גב' מנדל (ע' 27 ש' 26-30):
"רוב הרופאים, כמעט כולם, שמשלמים דרך המעסיק, אני לא רואה את התשלום של פברואר ב- 1.2, אני רואה את התשלום לפחות חודשיים אחרי. למעסיק לוקח זמן לנכות את זה, לשלם שכר לעובדים שלו, להעביר דוח, שאנחנו נקלוט את הדוח. אני רואה את הנתונים בדיליי"
התוצאה, נוכח האמור, הינה בנסיבות העניין, כעולה מן הראיות שהוצגו בפנינו ונבחנו על ידנו, כי נוסף על עשרת הרופאים אשר נמנו בהודעת הר"י בפתח דיון ההוכחות, יש לגרוע עשרה רופאים נוספים אשר לא שילמו דמי חבר בטווח של ארבעה חודשים ממועד ההכרזה, כדלקמן: ד"ר אילן שוורץ, ד"ר בלכמן איליה, ד"ר ווב מוריאל, ד"ר וינטר גדעון, ד"ר כאסאגרנדי דניאלה, ד"ר מידן טליה, ד"ר נצר טומקינס הילה, ד"ר סולומון קלרה, ד"ר קלמוביץ בועז וד"ר קפלן לידיה.
אף על פי שהרופאים המנויים לעיל השלימו את דמי החבר ברבות הזמן גם עבור חודש 02/18, הוא חודש מועד ההכרזה, הרי שלא עשו כן על פי תנאי התקנון, ומשכך לא ניתן לראותם כחברים לצורך הכרעתנו. אין בעובדה שהר"י המשיכה חברותם לפנים משורת הדין ובחריגה מן התקנון, יהיו הסיבות אשר יהיו, כדי להשליך על הכלל התקנוני.
אנו סבורים כי בכך יש כדי לאזן בין הוראות התקנון, אשר כעולה מהנפסק בעניין מאוחדת, בהן, לפני הכל, נמצאת התשובה לשאלה האם אדם הוא במעמד של חבר ארגון עובדים, לבין הפסיקה לפיה יש לבחון את היציגות במועד הכרזתה בלבד. זאת, בפרט בהינתן החשיבות שניתנה בפסיקה לבחינת המצב העדכני יותר.
בהקשר זה נזכיר כי הטעם העיקרי העומד ביסודו של הכלל בדבר בחינת היציגות נכון למועד ההכרזה המדויק, הינו הצורך למנוע הפעלת לחץ על העובדים לבל יבטלו את חברותם בארגון העובדים בתקופה שממועד ההכרזה ועד למועד ההכרה. באותם המקרים, כבענייננו, וכפי שצוין בעניין מאוחדת, בהם הטעמים לכלל זה נחלשים או אינם רלוונטיים, אין מניעה לבדוק את היציגות במועד מאוחר יותר, בשים לב לכך שהשאיפה הינה כאמור, לבחינת היציגות במועד העדכני ביותר על מנת שישקף נאמנה את מצב ההתארגנות בשטח.
האמור הינו גם בבחינת הסיבה שלא מצאנו, בנסיבות העניין הספציפיות שבפנינו, כי יש לייחס חשיבות יתרה לשאלה האם צוין במסגרת הרשומה יום תשלום דמי החבר כיום מועד ההכרזה, או אותו חודש קלנדרי ככלל, ובכלל זה האם הודפסו הרשומות ביום 8.2.18 או ביום 11.2.18. מעבר לכך שמדובר ביום ה' לעומת יום א', בבחינת יום עסקים אחד בלבד ובמצב בו לא התעורר החשש מהפעלת לחץ כלפי העובדים כאמור, ממילא אף אם היה נותר מועד התשלום האחרון 1.1.18 או אף 1.12.17 או 1.3.18 עדיין היינו רואים באותו רופא משלם כחבר במועד ההכרזה, לנוכח תנאי התקנון.
אנו ערים לכך שמדובר בהרחבת מועד הבחינה אל מעבר לכללים הבסיסיים, וכי בכך יש משום יצירת אתגר מסוים הן עבור ארגון העובדים והן עבור המעסיק, אשר ידרשו לבחון ולהראות חברות בארגון על פני טווח של זמן, בהתאם לתקנון ולא על פי יום נתון. עם זאת, כאשר מדובר בבחינת יציגות על פי תשלום דמי חבר, חלף טפסי הצטרפות, בהתארגנות ראשונית, וכאשר הגדרת "חברות" כפופה לכללים הקבועים בתקנון הארגון, כחוזה שבין העובדים לארגון בו הם חברים, ובפרט עת מדובר בארגון ותיק כהר"י אשר אינו פורץ דרך ומרבית חבריו אינם מצטרפים חדשים, מצאנו כי זוהי הדרך הנכונה לבחינה ולהכרעה.
להשלמת נקודה זו, אין בכך שהרשומה המוסדית נוקבת בערך קלנדרי משתנה ביחס למועד התשלום, כדי לגרוע ממהימנותה או מן הרלוונטיות שלה לצורך הכרעה בשאלת היציגות בנסיבות דנא.
תשלום דמי חבר סדיר ורצוף
בהמשך ישיר לאמור, טענה מכבי כי בניגוד לפסק הדין בעניין מאוחדת, הקובע כי מי שבחר לסטות מדרך המלך ולהוכיח יציגות באמצעות תשלום דמי חבר צריך להוכיח תשלום סדיר ורצוף, אין במסמכים שהציגה הר"י ביטוי לשאלת פרק הזמן בו שולמו דמי החבר, ומשלא הוצגו נתונים אלה כלל על ידי הר"י, קמה חזקה כי היה בהצגתם כדי לפעול לרעתה.
לטענת הר"י, טענת מכבי שיש להוכיח תשלום דמי חבר באופן סדיר ורצוף ולתקופה משמעותית, אינה יכולה לעמוד כאשר מדובר בהתארגנות ראשונית שמטבעה מורכבת גם ממצטרפים חדשים. החזקה שנקבעה ב עניין מאוחדת היא שאם חבר משלם באופן סדיר, הרי שהוא מודע והסכים לתשלום, מנגד לא נקבע כי הוכחת יציגות מחייבת הוכחת קיומו של תשלום כזה, אלא שכל מקרה יבחן על פי נסיבותיו. טענתה של מכבי לפיה נדרש תשלום משך שנה לפחות לפני הכרזת היציגות היא מופרכת ונעדרת בסיס משפטי המעידה על חוסר תום ליבה ורצונה לסכל את ההתארגנות. כך או כך, הר"י הוכיחה תשלום סדיר לתקופה משמעותית של כל אחד מ – 366 הרופאים, לכל הפחות של ארבע חודשים.
ההכרעה –
למען הבהירות, נביא את הדברים כפי שנכתבו בעניין מאוחדת, אשר עליהם מתבססים הצדדים בטענותיהם (הגם שכבר הוזכרו לעיל) :
"לא מן הנמנע כי באותם מקרים שבהם די בתשלום דמי חבר כדי להיות חבר בארגון עובדים תהיה אפילו עדיפות להוכחת החברות בארגון העובדים דווקא באמצעות הוכחת תשלום סדיר של דמי חבר. שכן מי שמשלם דמי חבר במשך תקופה משמעותית, חזקה (הניתנת לסתירה) כי הוא מודע לתשלום וכי זה משקף את הסכמתו. שאם לא כך היה, חזקה כי היה פועל להפסקת תשלום דמי החבר ואף להשבת מה שנגבה ממנו ביתר. כך או כך, כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו לאור מכלול הראיות ואין לקבוע מראש מסמרות."
אכן, אין ברשומה המוסדית שבנספח מב/9 משום אינדיקציה האם בוצע תשלום באופן סדיר לתקופה משמעותית, אלא אך מתי בוצע תשלום לראשונה, ומתי לאחרונה, ללא כל התייחסות לרצף התשלומים. אף על פי כן, מדובר בדרך הוכחה התואמת את תקנונה של הר"י כנדרש בפסיקה, אשר כן יש בה הוכחה במידה סבירה של מחויבות ורצון בחברות בארגון, נוכח המידע, כאמור, אודות מועד ההצטרפות לראשונה ומועד התשלום האחרון (נזכיר כאן כי מצאנו שבהתאם לעניין מאוחדת, יש לבחון את החברות מבעד למשקפי התקנון, ולראות במי שהיה חבר במועד ההכרזה וביצע תשלום בטווח של ארבעה חודשים ממועד ההכרזה עבור חודש ההכרזה, אף בדיעבד, כמי שיש למנותו לצורך בחינת דרישת השליש).
מעבר לכך, בעניין מאוחדת, דובר על "עדיפות" לתשלום סדיר ולתקופה משמעותית, כחזקה הניתנת לסתירה כי אותו חבר מודע לתשלום ומסכים לחברות, אולם לא דובר בחובה לצורך הוכחת אותה החברות. הדברים נחתמו בהנחיה כי יש לבחון כל מקרה לאור נסיבותיו ומכלול הראיות, ואין לקבוע מראש מסמרות. כמו כן, שם צוינה רשומה מוסדית כחלופה נוספת להוכחת אותה החברות בארגון העובדים.
זאת ועוד, לא הוסבר מה יחשב סדיר, קל וחומר לא ננקב מספר מסוים של חודשים או שנים אשר עונים על ההגדרה "תקופה משמעותית". היינו, לא ברור האם לצורך אותה רציפות נדרשת חברות רציפה ועקבית או תשלום רצוף ועקבי, שהרי גם אדם שמשלם פעם אחת חצי שנה מראש ופעם אחרת חצי שנה רטרואקטיבית יכול להיחשב חבר ברציפות בעיני הר"י, משום שחברותו לא בוטלה בין לבין, בעוד שעל פניו מבחינת סדר תשלומים נדמה כי לא מדובר בתשלום סדיר.
אשר על כן, איננו סבורים שיש בכך כדי לסתור את אמיתות תוכנה של הרשומה המוסדית כראיה רלוונטית לצורך בחינת היציגות.
מסמכי הרשומה הופקו ביום 11.2.18 ולא במועד ההכרזה 8.2.18
לטענת מכבי, בדיקה של המסמכים שצורפו על ידי הר"י מעלה כי למעלה משלושים רופאים שילמו עבור חודש פברואר בתקופה שבין 8.2.18 (מועד ההכרזה) ל – 11.2.18 (מועד הפקת מסמך מב/9), כאשר ברשומה המוסדית נרשם בכל מקרה במועד התשלום 1.2.18. לו הייתה הר"י מדפיסה את המסמכים במועד הכרזת היציגות, היה מופיע כי רופאים אלו לא שילמו דמי חבר לחודש פברואר. לפיכך, אין לראות במסמכים אלו כהוכחת יציגות.
לטענת הר"י, אין נפקות לטענה זו, שכן בשלושים הרשומות בהן צוין תשלום ב – 1.2.18 מדובר בקבוצת רופאים המשלמים באופן קבוע מדי חודש בחודשו באמצעות הוראת קבע, ולגבי כולם הר"י הגישה קבלות המעידות על ביצוע התשלום.
ההכרעה –
לאחר שבחנו את הטענה, אשר למשמעותה הכללית ביחס לשאלת החברות התייחסנו לעיל, איננו סבורים כי יש בה כדי להעלות או להוריד ממהימנותה של הרשומה המוסדית והרלוונטיות שבה לצורך הוכחת היציגות.
ראשית, כפי שכבר ציינו בעת שבחנו את שאלת הוכחת חברות באמצעות תשלום דמי חבר, עיון בלוח השנה מעלה כי ה- 8.2.18 היה יום חמישי בשבוע וה – 11.2.18 היה יום ראשון (ראו גם בעדותה של גב' מנדל ע' 29 ש' 12 – ע' 30 ש' 10). משכך, ובהינתן שאיננו יודעים את שעת הפקת המסמך (שיכול היה להיות מוקדם בבוקר), קיים ספק אם יש בכך כדי להוריד ממהותו ולפגום במהימנותו.
שנית, ממילא אין מחלוקת כי קיים מס' לא מבוטל של רופאים אשר מועד התשלום האחרון שלהם לא היה 02/18 אלא אף קודם לכן (למשל ובעיקר: נרשם תחת הכותרת תאריך תשלום דמ"ח אחרון: 12/17). על כן, אין בכך שהיו נוספים 30 רופאים לקבוצה זו כדי לשנות. מבדיקה מדגמית שערכנו, ביחס לרופאים ששילמו למעשה ביום 11.2 (כך שלכאורה אילו היה מוצא התדפיס ביום 8.2.18 לא היו מופיעים כחברים) עלה כי מדובר ברופאים אשר שילמו בחודש הקודם (01/18), ומשכך בכל מקרה ניתן היה למנותם כחברים, בהתאם להוראות תקנון הר"י במועד הכרזת היציגות. זאת היות שכאמור, אנו סבורים כי כל אימת שהתשלום בוצע בטווח הקבוע בתקנון ולפיו חבר שלא שילם עד ארבעה חודשים לא תופסק חברותו, אין הבדל האם בוצע התשלום עבור 02/18 במועד מוקדם למועד ההכרזה או שמא הושלם בדיעבד, במהלך חודש 02/18 או לאחריו. כלומר, מדובר בחבר ששילם עבור חברותו בטווח הרלוונטי בעבר, כך שעודנו מוגדר חבר על פי התקנון, באותו מועד שבו הופק פלט הרשומה המוסדית.
מעבר לכך, איננו סבורים כי יש בהפקת הרשומה ביום העסקים הבא משום עילה לפסילתה כראיה לצורך הוכחת היציגות. בהקשר זה יש לזכור ולהזכיר אף את המעבר הפסיקתי מכללי קבילות למשקל, כך שלכל היותר יכול להיות משקלה של הרשומה המוסדית לצורך הוכחת היציגות נמוך יותר, באופן המייצר דרישת ראיה לתמיכה (כאשר אף ראיות לתמיכה כגון קבלות ודוחות ניכויים הוצגו בפנינו בהליך זה).
עדי הר"י לא ידעו להשיב על שאלות ב"כ מכבי על סמך הרשומה
בסיכומיה טענה מכבי עוד כי העובדה שעדי הר"י לא ידעו על סמך אותם מסמכים להשיב על שאלות בסיסיות, אלא לאחר שיעיינו במערכות הר"י, מוכיחה אף היא כי לא ניתן לראות בהם כראיה להוכחת היציגות. טענה דומה הועלתה גם על בסיס העובדה שהר"י נדרשה להציג מסמכים נוספים לצורך ביסוס טענתה ליציגות.
לטענת הר"י בסיכומי התשובה מטעמה, מדובר בטענה בעלמא. עיון בפרוטוקול מעלה שעדי הר"י הבהירו שהיציגות הוכרזה לאחר בדיקה יסודית ומדוקדקת שהוכיחה כי יש למעלה משליש באופן ודאי.
ההכרעה –
כאמור, איננו סבורים כי יש בעובדה שלא מדובר בראיה חד משמעית או מכרעת באופן בלעדי כדי לגרוע מעצם היותה ראיה מהימנה בהליך לצורך הוכחת היציגות. שוכנענו באמיתות תוכנה ביחס למידע הנכלל בה למיטב "ידיעת" מערכות הר"י מהן הופקה במועד שבו הופקה. לא שוכנענו כי יש בכך שהיה צורך בהצגת ראיות נוספות לשם הוכחת מהימנותה של הרשומה המוסדית, בפרט מקום שבו ביקשה מכבי לערער על מהימנותה, כדי להוכיח שלא הייתה מהימנה מלכתחילה. מדובר בטענה בלתי הגיונית, שכן אין בעצם הצגת ראיות נוספות לתמיכה בראיה מרכזית, נוכח טענות הנתבע לכך שאין די בה, כדי לגרוע מעצם מהימנותה, להוכחת הנטען.
כך אף אין בכך שבמענה לשאלות אחדות, כגון משך החברות ורציפותה, אשר אכן הרשומה אינה מתיימרת להציג מענה להן, נאלצו עדי הר"י להבהיר כי יהיה עליהם לבצע ברור נוסף כדי לגרוע הרשומה או ממשקלה. אדרבה, בנסיבות העניין גם מתן תשובה כי יש לבצע בדיקה על מנת להשיב, מצביעה לטעמנו על מהימנותם של עדי הר"י בעדותם.
סיכומה של נקודה זו, באנו לכלל מסקנה כי לא הופרכה מהימנותה של הרשומה המוסדית שהוצגה, וכי מדובר בראיה רלוונטית לצורך הוכחת היציגות במועד ההכרזה, ברמה העקרונית. עם זאת, נותרה השאלה ברמה המעשית, האם יש בנספח מב/9 לגופו, הוכחה כי הר"י עמדה בדרישת השליש לצורך הכרזת היציגות במועד ההכרזה.
האם ניתן ללמוד על יציגותה של הר"י מן הראיות שהוצגו – בחלוקה על פי אופן ביצוע תשלום דמי חבר
קבוצה א' – 154 רופאים שילמו דמי חבר באמצעות ניכוי משכר במכבי (המספר עודכן מ – 155 לנוכח הודעת הר"י)
לטענת מכבי, יש להפחית מרשימה זו 16 רופאים סה"כ (17 במקור, אולם אחת (ד"ר בר ישי אורית) נגרעה במסגרת הודעת הר"י), לפי החלוקה הבאה:
יש להפחית 7 רופאים משום שאינם מופיעים בדיווח הניכוי משכירים שמכבי העבירה להר"י [רשימת הרופאים אשר מכבי מנכה משכרם צורפה כנספח מב/8 לתשובת הר"י; רשימת הרופאים אשר לא נכללו באותה רשימה צורפה כנספח 27 לתגובת מכבי מיום 22.7.20 (להלן – תגובת מכבי השניה )]. טענת הר"י כי כביכול מכבי מנכה גם משכרם של הרופאים שלגביהם הוצגה ראיה, היא השערה בלתי מבוססת ולא בכדי הר"י לא הגישה כל אסמכתא בעניין. בסיכומיה הוסיפה וטענה מכבי כי ב"כ מכבי בדקה את תלושי השכר של אותם רופאים ולא מופיע בהם ניכוי כזה או אחר של דמי חבר.
כמו כן, יש להפחית 9 רופאים נוספים: 3 רופאים (נספח 28 לתגובת מכבי השניה) משום שהם אינם מופיעים ברשימת הניכויים לחודש 3/18, באופן מעורר חשש, שהר"י לא הפריכה, כי הם ביטלו את חברותם עוד בחודש פברואר ואף קודם למועד ההכרזה, ו - 6 רופאים (נספח 30 לתגובת מכבי השניה) בטענה שהם אינם משלמים דמי חבר באופן רציף ולתקופה משמעותית.
לטענת הר"י, מעבר לרשומה המוסדית שהוצגה, חברותם של אותם 154 רופאים נתמכת הן בתצהיר גב' מנדל, הן ברשימת הניכויים שמכבי שלחה להר"י ביחס לניכוי דמי חבר לרופאים אלו לחודשים ינואר – פברואר 2018 (נספח מב/4 לתשובת הר"י). היות שהניכוי מופיע בתלושי השכר, חזקה שהרופא הסכים לו ומעוניין בחברות בהר"י.
אין יסוד לטענת מכבי שמקבוצה זו יש להפחית 7 רופאים משום שאינם מופיעים בדוח הניכוי משכירים. מכבי אינה טוענת כי היא אינה מנכה דמי חבר לאותם רופאים, אלא שאינם מופיעים ברשימה ולא בכדי. מכבי מנכה ומדווחת להר"י על ניכוי דמי החבר של אותם רופאים ברשימת הרופאים העצמאיים שנשלחת להר"י וזאת עקב טעותה של מכבי, ולמרות שאין מחלוקת שכל 366 הרופאים הינם שכירים. מעבר לכך, אותם רופאים הינם חברי הר"י וותיקים, מרביתם מזה 20 שנים ברצף.
בתגובה לכך שמכבי טענה בסיכומיה כי בדקה את אותם תלושים, הוסיפה וטענה הר"י בסיכומי התשובה, כי מדובר בטענה עובדתית חדשה, ומטעה. לפיכך, צירפה הר"י לסיכומי התשובה מטעמה ראיה לסתור מוצג 11, הוא החלק הרלוונטי בדוח הניכויים לעצמאים של מכבי לחודש 2/18 ובו ניתן לראות שמכבי ניכתה לאותם 7 רופאים תוך סיווגם המוטעה.
יש לדחות את טענת מכבי כי יש להפחית 3 רופאים נוספים, אין ולו ראשית ראיה לכך שרופאים אלו ביקשו לבטל את חברותם. היות שמדובר ברופאים שמכבי ניכתה להם משכר, חזקה שהיו מודיעים למכבי על ביטול החברות על מנת להפסיק את הניכוי. מאחר שהר"י הוכיחה שאותם 3 רופאים שילמו דמי חבר למועד היציגות, ולא הוכח אחרת, יש להביאם בחשבון במבחן הכמותי. ביחס ל – 6 הרופאים הנותרים לגביהם טענה מכבי, הרי שמרופאים אלו, אף לשיטת מכבי, נוכו דמי חבר משך מס' חודשים לפני מועד ההכרזה.
הכרעה
לאחר שבחנו את נימוקי הצדדים ביחס לפער שבין 155 הרופאים לגביהם טענה הר"י כי שילמו דמי חבר באמצעות ניכוי משכרם במכבי (נספח מב/4 לתשובת הר"י), לבין 147 הרופאים המופיעים בדו"ח מכבי ביחס לניכויים שבוצעו לחודש 02/18 (נספח מב/8 לתשובת הר"י), איננו סבורים כי יש להפחית רופאים אלו ממניין הרופאים החברים בהר"י, מן הנימוקים שלהלן.
ראשית, למען הבהירות בלבד, יצוין כי ד"ר אורית בר ישי (אשר ממילא נכללה בהודעת הר"י על גריעת עשרה רופאים) כן מופיעה בנספח מב/8 אולם ביחס לניכוי מחודש 01/18 ולא ביחס לניכוי לחודש 02/18, והדבר מתיישב עם הודעת הר"י על גריעתה. ניתן להניח כי נגרעה לאחר חודש פברואר, הואיל ובדיעבד התברר כי לא השלימה תשלום עבורו. בכך נבדלת ד"ר בר ישי מיתר הרופאים שברשימה זו לגביהם טענה הר"י כי מדובר בניכוי שבוצע לנוכח סיווגם בטעות כעצמאים. בכל מקרה, אין באמור כדי להעלות או להוריד מן המסקנות להלן, והדברים נכתבו לשם שלמות התמונה בלבד.
שנית, ביחס ליתר הרופאים, הגם שמכבי הצביעה על כך שהם אינם מופיעים ברשימת הניכוי משכירים, אין זה מן הנמנע כי הועבר תשלום באמצעות ניכוי משכר עבורם ממכבי להר"י בדרך אחרת. מקובלת עלינו טענת הר"י שמכבי לא טענה וממילא לא הוכיחה כי היא אינה מבצעת ניכוי משכרם, אלא לכל היותר כי הם אינם מופיעים ברשימת הניכוי משכירים שהועברה בין הצדדים. לא הייתה כל מניעה מצדה של מכבי לבצע בדיקה של תלושי שכרם של אותם רופאים בודדים ולצרפם לעיוננו במסגרת התגובה שכללה רשימה שמית בלבד (נספח 27 לתגובת מכבי השניה), כלומר עובר לשלב הסיכומים.
לנוכח קביעתנו בדבר מהימנותה של הרשומה המוסדית נכון למועד הפקתה, הרי שלא הוכח שאותם רופאים אינם חברים, או שלא מבוצעת הפרשה עבורם, אלא לכל היותר שלא מבוצעת הפרשה עבורם בכובעם כשכירים במכבי, על פי הרשימה בנספח מב/8 לתשובת הר"י. היות שהרשומה המוסדית ממילא אינה כוללת מידע בדבר אופן התשלום, אזי גם מן העבר השני אין בכך כדי לפגום במהימנותה או להפריכה כראיה לגופה.
לאור האמור, איננו מקבלים לא את הטענה לבדיקה שבוצעה על ידי ב"כ מכבי בתלושי השכר, אשר אינה מגובה בתצהיר, וממילא צוינה כעובדה במסגרת הסיכומים בבחינת הרחבת חזית, ובעיקר מבלי שצורפה הראיה עצמה. בהתאם אף איננו מקבלים את הרשימות של הרופאים העצמאים שצורפו בתגובה לסיכומי התשובה מטעם הר"י, אף על פי שגם הר"י ידעה על טענותיה של מכבי וצריכה הייתה, לו רצתה, להגיש בקשה ולקבל רשות להגישם.
גם באשר ל – 9 הרופאים הנוספים, אותם מנתה מכבי ברשימות שצורפו כנספחים 28 ו – 30 לתגובת מכבי השניה , איננו סבורים כי יש לגרוע אותם.
ביחס לשלושת הרופאים שלכאורה לא שילמו עבור 03/18 (המופיעים בנספח 28 לתגובת מכבי השניה), לא שוכנענו שאין להביאם במניין דרישת השליש אך משום שלא הופיעו בדוח הניכוי משכר לחודש מרץ. ראשית, אנו סבורים כי מכבי אינה יכולה לטעון מחד גיסא כי יש לבחון את היציגות במועד ההכרזה ובו בלבד על מנת לשלול חברותם של מי שטרם שילם עבור חודש 02/08, ומאידך גיסא לטעון כי היות שלא שילמו לאחר מועד ההכרזה, בחודש העוקב, כי יש לגרוע אותם הגם שאין מחלוקת כי היו חברים במועד ההכרזה. אשר על כן, היות שמדובר במי שהיו חברים ואף שילמו בגין חברותם במועד ההכרזה, יש לראותם כחברים בהר"י לצורך בחינת היציגות. מעבר לכך, היות שכל שנטען הוא כי עבור אותם שלושה רופאים מתוך כמאה וחמישים (שמכבי היא המנכה את דמי החבר משכרם), לא בוצע ניכוי משכרם לחודש מרץ, לא שוכנענו כי יש לגזור מכך כי מדובר ברופאים שביקשו לבטל חברותם. על מכבי, אשר היא שמנכה את דמי החבר משכרם של רופאים אלה היה להציג בקשות/טפסים ספציפיים להפסקת החברות מעבר לטבלה מרכזת. נזכיר בהקשר זה כי אף ב עניין מאוחדת הוזכר כי בהתאם לסעיף 18.2 לתקנון הר"י, הפסקת חברותו של מי שהצטרף באמצעות תשלום דמי חבר, תעשה בהתאם להוראות סעיף 19, באמצעות מתן הודעה בכתב (או אם חדל מביצוע תשלום משך ארבעה חודשים ומעלה).
ביחס לששת הרופאים הנותרים, אשר נטען כי לא הוצגה רציפות לצורך הוכחת חברותם בפועל, הרי שכפי שכבר קבענו, איננו סבורים כי נדרש תשלום סדיר לאורך תקופה משמעותית לצורך הקביעה שמדובר בחברים, במקרה דנן, מן הנימוקים שהובאו בהקשר זה לעיל, ובראשם כי לא מדובר בחובה פסוקה לשם הוכחת חברות, ואנו במצב שבו הוצגה רשומה מוסדית ומדובר בהתארגנות ראשונית.
מעבר לכך, בעניינינו, כל ששת הרופאים היו חברים לראשונה מס' שנים לא מבוטל קודם לכן, ושילמו על פי נספח מב/9 לבקשה תשלום אחרון גם בחודש 12/17. רובם גם מופיעים ברשימות לחודשים ינואר – מרץ 2018 (נספח מב/4 לתשובת הר"י ו- 29 לתגובת מכבי השניה ) באופן המספק לטעמנו לצורך הכללתם ברשימת החברים במועד ההכרזה עת מדובר בהתארגנות ראשונית, כאמור. יצוין כי לא נעלם מעיננו כי ד"ר לימן דניאל רבקה אינה מופיעה ברשימה לחודש 01/18, אולם על פי הרשומה המוסדית מדובר במי שהחלה חברותה בשנת 2007, ושילמה דמי חבר גם בחודש 12/17, וגם בחודש 02/18 (מועד הכרזת היציגות), כך שאף אם היינו סבורים כי נדרש רצף, הרי שניתן לראות שיש כזה, למצער במידה מספקת להכרה בהתארגנות ראשונית.
קבוצה ב' – 84 רופאים שילמו דמי חבר בניכוי משכר ממקום עבודה אחר (המספר עודכן מ – 86 לנוכח הודעת הר"י)
לטענת מכבי, מלבד רשימה שמית שנערכה על ידי הר"י, לא צירפה האחרונה שום אסמכתא נוספת. אין כל בסיס לטענת הר"י כאילו היא מנועה מלגלות את מקום העבודה הנוסף בשל צנעת הפרט של הרופאים, בשים לב לעובדה שמדובר במידע פומבי שניתן להשיגו בנקל. כמו כן, טענתה של הר"י כאילו יש להסתפק בתצהירה של גב' מנדל אינה אלא ניסיון להתנער מחובת ההוכחה המוטלת עליה. מדובר בטענה מסוכנת ההופכת את הוראות החוק לפלסתר, מה גם שממילא לא ניתן להסתפק בעדות זו מאחר שהיא מסתמכת על אותם מסמכים אשר המידע בהם אינו מעודכן ואינו מדויק.
לטענת הר"י, גם כאן, מעבר לרשומה המוסדית, רשימת 84 הרופאים (נספח מב/5 לתשובת הר"י) נתמכה בתצהיר גב' מנדל אשר הצהירה כי יש ניכוי דמי חבר עבור כל מי שמשלם דרך מעסיק אחר כמופיע ברשומה המוסדית. כמו כן, כבר נפסק בעניין מאוחדת, כי עובד ייחשב חבר בכל מקומות העבודה בהם הוא מועסק לצורך מבחן השליש. מדובר ברופאים שמועסקים במקום עבודה נוסף, שאינו תמיד ידוע למכבי ואין זה מתפקידו של ארגון העובדים לחשוף נתון זה ולפגוע בפרטיות הרופא, כאשר מעבר לכך כארגון עובדים אין להר"י גישה לתלושי השכר. בנוסף אין אפשרות להדפיס נתון זה והרופאים אינם מקבלים קבלה כאשר אופן התשלום הוא ניכוי משכר. בסיכומי התשובה הוסיפה הר"י כי בעניין מאוחדת הסתמך ביה"ד על תצהירה של גב' מנדל וכך יש לעשות גם כאן.
הכרעה
נקדים ונזכיר מתוך עניין מאוחדת, כי ככלל אין חשיבות לשאלה מה היה מקום העבודה שבו עבד בעת שהצטרף החבר לראשונה לארגון העובדים, ויהיה אשר יהיה מקום עבודתו הנוסף, אם הוא אמנם מועסק בו, ותהיה אשר תהיה דרך הצטרפותו והסיבה לכך – בכל מקרה ימנה הוא כחבר לצורך המבחן הכמותי. עוד נפסק בנקודה זו כי "כל עוד תקנון הארגון לא קושר בין תוקפה של החברות ובין עבודתו של החבר במקום מסוים או מסייג את החברות בדרך אחרת, אותו חבר נותר חבר לכל דבר ועניין. ממילא, במישור היחסים שבין החבר לארגון, לכוונת העובד – ככל שקיימת כוונה כזו – לסייג את חברותו רק כל עוד הוא עובד במקום עבודה מסוים, אין כל נפקות."
אשר על כן, נותרת להכרעתנו השאלה הראייתית בדבר הטענה לעצם החברות באמצעות מעסיק אחר. קיבלנו את נספח מב/9 לבקשה כרשומה מוסדית, ומהימנותה לא הופרכה. אף ככל שנפלו בה שגיאות, לא מצאנו כי יש בהן כדי לפגוע במהימנותה כראיה, אשר לה אף נלווה תצהיר עליו נחקרה גב' מנדל בפנינו, וככלל הוצגו גם קבלות ונתונים המעידים ומחזקים את נכונות האמור ב ה.
בהקשר זה נקבע בעניין מאוחדת כי "עדות של גורם מוסמך בהר"י על קבלת דמי חבר מפלוני אלמוני, גם אם אינה עולה כדי "רשומה מוסדית", יכולה לשמש ראייה לתשלום דמי חבר. ודאי כך הוא כאשר, בתגובתה של מאוחדת לא הועלתה השגה ביחס ל"בסיס הנתונים" (למעט לגבי מספר הרופאים בקבוצה א')." מכאן אנו מבצעים היקש נדרש גם לענייננו, כי די בתצהירה של גב' מנדל, אשר התרשמנו ממהימנותה בעדותה בחקירה הנגדית בפנינו, התומך ברשומה המוסדית, כדי להוות הוכחה מספקת לכך שבוצע ניכוי משכרם של אותם רופאים באמצעות מעסיק אחר.
קבוצה ג' – 128 רופאים שילמו דמי חבר ישירות להר"י (המספר עודכן מ – 135 לנוכח הודעת הר"י)
לטענת מכבי, גם ביחס לרופאים המשלמים להר"י ישירות, לגביהם צירפה קבלות, לא הוכיחה תשלום רציף וסדיר של דמי חבר. חלק מהקבלות מציגות תשלום מאוחר למועד הכרזת היציגות [כגון בעניינה של ד"ר נצר טומקינס אשר כעולה מקבלותיה שילמה רק בדצמבר 2018 בדיעבד]; עבור חלק מהרופאים (שניים במספר) לא הוצגו קבלות כלל; קבלות אחרות מלמדות כי התשלום האחרון של דמי החבר בוצע כמה חודשים קודם למועד ההכרזה, כך שלמעשה לא בוצע כל תשלום במועד ההכרזה; קבלות אחרות מראות כי בוצע תשלום אך ללא רצף תשלומים.
מעבר לכך, ניכר כי חלק מהקבלות הופק לצורכי ההליך בלבד, ולא בזמן אמת, לפיכך לא ניתן ללמוד מהם דבר, כל שכן חברות וולונטרית ואותנטית.
לטענת הר"י, גם כאן כאמור מעבר לרשומה המוסדית, צורף תצהיר לתמיכה ברשימה השמית (נספח מב/6 לתשובת הר"י), וכן קבלות המעידות על תשלום דמ"ח מרופאים אלו למועד ההכרזה. לסיכומיה צירפה הר"י טבלה להפרכת טענות מכבי. אין להפחית רופאים ששילמו במועד מאוחר למועד ההכרזה: ראשית, מתוך 56 רופאים לגביהם טענה מכבי כי שילמו בדיעבד, הרי שמתוכם 31 רופאים משלמים בהוראת קבע, כאשר הללו נגבות מחשבון הבנק של החבר ב – 10 לחודש. לא מדובר בתשלום בדיעבד, אלא בתשלום המעיד דווקא על מידה גבוהה של מחויבות. ברור שאין לראות בכך כתשלום בדיעבד, אך בשל האופן הטכני שבו מבוצעת הגביה. שנית, לגבי היתר, הציגה הר"י קבלות על תשלום דמי חבר ל – 02/18 ולכן מדובר בטענה תיאורטית בלבד. הרופאים המשלמים להרי ישירות מקבלים דרישת תשלום בתחילת כל שנה ורשאים לבצע את התשלום לפי נוחותם. סעיפים 25-26 לתקנון הר"י צופים מצב של תשלום מאוחר, וקובעים שניתן לשלם רטרואקטיבית. הטענה שהר"י לא יכולה הייתה לדעת במועד הכרזת היציגות שהרופא ישלים את דמי החבר ומשכך לא יכולה הייתה לכלול אותו ברשימה הינה תיאורטית וחסרת נפקות מקום בו הציגה הר"י קבלות תשלום. טענה זו אינה נכונה ביחס למשלמים באמצעות הוראת קבע או דרך המעסיק, לגביהם ניתן היה להניח שיועבר תשלום. כמו כן, בהתאם לסעיף 25 אין לבטל חברות בטרם חלפו ארבעה חודשי אי תשלום רצופים, והר"י יכולה הייתה להניח על בסיס דפוסי התשלום של חבריה כי תשלומים אלו יועברו גם אם באיחור, ויכסו רטרואקטיבית, כפי שקרה בפועל.
הכרעה
השגותיה של מכבי ביחס לעובדים המשלמים דמי חבר ישירות להר"י, מורכבות ממספר טענות, אשר לחלקן כבר התייחסנו לעיל ועל כן על מנת שלא להלאות את הקורא לא נרחיב עליהן.
הטענה הראשונה היא שלא הוכח תשלום רציף וסדיר - בהקשר זה כבר קבענו כי איננו סבורים שעולה מ עניין מאוחדת כי מדובר בחובה נדרשת, בפרט מקום בו מדובר בהתארגנות ראשונית ומשכך אין בכך כדי לפגום בחברותם של אותם רופאים;
הטענה השניה היא שיש רופאים שלא הוצגה עבורם קבלה עבור ביצוע התשלום - מעיון במסמכי הצדדים (ע"ע נספח 31 לתגובת מכבי השניה ), עולה כי ד"ר יובל פולטורק וד"ר סמדר ריין הם שני הרופאים שלא הוצגה ביחס אליהם קבלה. מחד גיסא, אכן יש לתמוה מדוע מקום שבו הר"י הציגה קבלות עבור כלל המשלמים ישירות, לא הוצגה ראיה נוספת מסוג זה גם עבור שני אלו. מאידך גיסא, מקום שבו קיבלנו את נספח מב/9 כרשומה מוסדית, ובהינתן שעדותה של גב' מנדל הייתה מהימנה עלינו ובמסגרתה העידה באופן ספציפי לעניין זה כי: "זה כנראה התפספס, ככה זה נראה לי, כי יש פה תשלום אז זה כנראה התפספס" (ע' 28 ש' 19 – ע' 29 ש' 6). הרי שאנו מקבלים כי רופאים אלו היו חברים במועד הכרזת היציגות. בשולי הדברים, יצוין כי ממילא, כפי שיתבהר בסיומם של דברים, אף אם היינו מפחיתים את שני הרופאים האלה עדיין הייתה הר"י עומדת בתנאי היציגות.
הטענה השלישית היא שיש רופאים אשר שילמו במועד מאוחר להכרזת היציגות – אף בעניין זה ביארנו לעיל מדוע אנו סבורים, כי ככל שהתשלום הושלם בדיעבד בטווח הקבוע והמקובל על פי תקנון הר"י, אין בכך כדי להוביל לשלילת חברות העובד בהר"י. היות שמכבי ציינה את ד"ר הילה נצר טומקינס באופן ספציפי כדוגמא לאמור, נתייחס ונאמר כי אכן, נוכח המועד בו שילמה בדיעבד עבור חודש 02/18 ובהתאם לכללי תקנון הר"י, איננו סבורים שיש למנותה במסגרת החברים במועד הכרזת היציגות, ובהתאם הורינו לעיל כי אין למנותה בכלל החברים לצורך בחינת היציגות במועד הכרזתה.
הטענה הרביעית, ובדומה לאמור, היא שיש רופאים ששילמו במועד מוקדם להכרזת היציגות – היינו כי טרם בוצע תשלום עבור חודש פברואר, אשר בו הוכרזה ייציגות. בעניינם של רופאים אלה מצאנו כי יש להחיל את אותם כללים, על פי התקנון.
לבסוף, אשר לטענה כי מעיון בקבלות עולה שחלקן הופק לצרכי ההליך, ולא בזמן אמת במועד התשלום, לא התרשמנו כי יש בכך כדי להוריד מערכם להעיד על חברות וולונטרית או אותנטית, שהרי אין בכך משום פגיעה במהימנות הראיה על עצם ביצוע התשלום במועד הנקוב בה.
סוף דבר
לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות באנו לכלל מסקנה כי עלה בידי הר"י להוכיח יציגותה במכבי. מצאנו כי 356 רופאים מבין הרופאים השכירים במכבי שילמו להר"י דמי חבר והיו חברים בה במועד הכרזת היציגות. לפיכך, היות שיחידת המיקוח מונה 1008 רופאים שכירים במכבי, הרי הר"י הוכיחה עמידה בדרישת השליש.
משמדובר בסכסוך קיבוצי, כמקובל,דד אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' אב תשפ"א, (12 יולי 2021), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע. בצלאל פינגולד

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ