הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ס"ק 39228-06-17

31 מאי 2020

לפני:

כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין
נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית זמני ערמוני
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון

המבקשים

  1. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
  2. וועד הפעולה של עובדי מכבי

ע"י ב"כ: עוה"ד יאיר דוד, רוית קרן-רוזין, בטי מצר-לוי, רן קונפינו ואפרת גרינברג-יוסף
-
המשיבה
מכבי שירותי בריאות
ע"י ב"כ: עוה"ד נעמה בביש, אורלי ג'רבי ואפרת אפטרגוט

פסק דין

1. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עסק (ארצי) 15780-09-19 מכבי שירותי בריאות - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (2019)), בערעור שהוגש על פסק דיננו במסגרתו נדונה שאלת יחידת המיקוח במכבי שירותי בריאות וכפועל יוצא יציגותה של ההסתדרות הלאומית במכבי, נקבע:

"משכך, כאשר מוסיפים את מספרם הכולל של עובדי "מעונות תל השומר" כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי (66 עובדים), וכאשר מפחיתים את הרופאים ואת המנכ"ל בהתאם לפסק דינו של בית הדין האזורי, מגיעים לסך כולל של 7,166 עובדים ביחידת המיקוח נכון ליום 27.7.17, ובהתאם השליש הנדרש נכון למועד הכרזת היציגות האמורה הוא 2,389 עובדים. לאומית הציגה כאמור 2,416 טפסים, ובהפחתת תשעת העובדים לגביהם מצאה מכבי ליקויים בטפסי הצטרפותם - עומד המספר על 2,407 חברים. מספר זה עשוי להספיק, והמחלוקת נותרה לגבי 38 עובדים שנטען כי עזבו את מכבי טרם יום 27.7.17 (כאשר אין מחלוקת שיש להפחיתם ממספר החברים ככל שאכן עזבו את מכבי טרם המועד האמור, אך יש מחלוקת בשאלה אם אכן עזבו, כפי העולה מסעיף 164 לפסק דינו של בית הדין קמא) ו - 4 חברים נוספים לגביהם טוענת מכבי כי כלל אינם עובדיה (כאשר גם בהקשר זה אין מחלוקת שיש להפחיתם ככל שאכן אינם עובדי מכבי, אך קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה זו כפי העולה מסעיף 164 האמור לפסק הדין). ככל שעובדים אלה יופחתו ממספר החברים, משמעות הדברים תהא כי לאומית אינה עומדת בשליש הנדרש, ובמקרה כזה יש לבטל את קביעת בית הדין האזורי כי הייתה ארגון העובדים היציג במכבי נכון ליום 27.7.17".

2. למען תהא התמונה שלמה נבהיר, כי מסגרת פסק הדין שניתן על ידנו ביום 23.8.2019 נפלה מלפנינו טעות אריתמטית בחישוב סך כל העובדים ביחידת המיקוח. לפיכך, בעוד בפסק הדין שניתן על ידנו סברנו כי ניתן להשאיר בצריך עיון את השאלה האם יש לגרוע מסך כל העובדים ביחידת המיקוח את 42 העובדים ביחס אליהם טענה מכבי מראשית הדרך כי לא היו עובדיה נכון למועד הקובע/עזבו את מכבי קודם למועד הקובע (להלן – "טפסי המריבה"), אזי משהועמד מספר העובדים ביחידת המיקוח על 7,166 איש ואישה ומספר הטפסים שהציגה ה הסתדרות הלאומית במועד הקובע עמד על 2,407, התעוררה במלוא עוזה השאלה, האם יש להפחית ממספר זה של טפסים את 42 טפסי המריבה.

3. זאת יש להבין: לצורך בחינת יציגותה של ההסתדרות הלאומית היה עליה להציג 2,389 טפסים. משהוצגו 2,407 טפסים אזי ככל שיוחלט שיש להפחית ממספר זה את 42 טפסי המריבה, ברי כי מספר טפסי ההצטרפות (שיעמוד, אם כך, על 2,365) לא יהיה די בו כדי לקבוע שההסתדרות הלאומית עמדה בחובת הצגת השליש הנדרש. משמעות הדברים ברורה: במקרה כזה יהא עלינו לקבוע כי ההסתדרות הלאומית אינה הארגון היציג במכבי.

4. משהוחזר התיק אלינו "על מנת לבדוק אם הוכח מספר החברים הדרוש בהתחשב בשתי השאלות שנותרו להכרעה (ביחס ל - 42 עובדים סך הכול), וזאת על יסוד כל החומר המצוי בתיק (מלבד השלמת טיעונים קצרה, ככל שבית הדין האזורי יסבור שהדבר דרוש)" הורינו לצדדים להגיש טיעוניהם בשאלת טפסי המריבה.

5. לאחר שכל אחד מהצדדים הגיש תגובה ותשובה לעמדת הצד שכנגד מצאנו, כי אין באפשרותנו להכריע בסוגיה בלא שנשמע ראיות בענין זה. משכך, קבענו כך:

"לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים אני סבורה שלא ניתן להכריע בשאלה העומדת להכרעה בפנינו, כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בלא שיוצגו מסמכים כראיה לתמיכה בטענות מכבי ולפיהם העובדים הנזכרים כלל לא היו עובדי מכבי במועד הכרזת היציגות. משכך, תמציא מכבי ראיות לתמוך בטענותיה ובכלל זה, טפסי 102/ טפסי 161/ מכתבי התפטרות/ פיטורים וכל מסמך אחר שיהיה בו כדי לתמוך בטענתה. מסמכים אלו יוגשו במסגרת תצהיר שיוגש על ידי מי מטעמה של מכבי וזאת עד ליום 8.3.2020".

6. בקשת רשות ערעור שהגישה ההסתדרות הלאומית על החלטה זו נדחתה על ידי כב' הנשיאה, השופטת ורדה וירט-ליבנה אשר קבעה (לדברים, כפי שנראה להלן, חשיבות לטענות הצדדים בפנינו):

"לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הערכאה הדיונית שיש בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, או כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית הופעל שלא כהלכה. בית הדין האזורי מצא כי אינו יכול להכריע בשאלה העומדת לפתחו בלא שיוגשו ראיות רלבנטיות על ידי מכבי ולנוכח אינטרס גילוי האמת הורה למכבי להגיש את המסמכים הרלבנטיים. בכך הגשים בית הדין האזורי את הוראותיו של חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 שכן זו הדרך היעילה ביותר והדרך "הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".
יתרה מכך, לא מצאתי ממש בטענות ההסתדרות הלאומית שמחד גיסא טענה שלא בכדי לא הגישה מכבי מסמכים אלו - שהיו ברשותה - עד שלב זה של ההליך שכן אם היה במסמכים אלו בכדי לסייע לטענותיה "לא הייתה מכבי מהססת מהצגת מסמכים אלו", ומכאן כי "נדמה שהתנגדותה הנחרצת והחוזרת של מכבי להצגת המסמכים אומרת דרשני". זאת, בעוד שמאידך גיסא טענה ההסתדרות הלאומית כי בכל מקרה כלל אין מקום לאפשר למכבי להגיש מסמכים אלו מאחר שמדובר ב"חוסר איזון דיוני בוטה". נראה לפיכך כי טענות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, משמדובר בטענות סותרות.
בנסיבות אלו לא מצאתי כיצד החלטתו של בית הדין האזורי מקפחת את מי מהצדדים, וגם מטעם זה, לא מצאתי בטענות שבבקשת רשות הערעור כל נימוק המצדיק את התערבותו של בית דין זה."

(ר' ברע (ארצי) 7433-03-20 הסתדרות העובדים הלאומית - מכבי שירותי בריאות (2020))

7. ביום 4.5.2020 התכנסנו בבית הדין, חרף משבר הקורונה, על מנת לשמוע את עדותה של גב' מיכל הדס, מנהלת מחלקת פרט ותנאי העסקה במכבי, אשר צרפה לתצהירה 38 טפסי 161 של 38 עובדים אשר, לטענת מכבי, לא עבדו אצלה נכון למועד הכרזת היציגות, הוא המועד הקובע, וכן אישור מפירמת ראיית החשבוןKPMG סומך חייקין ביחס לארבעה א/נשים נוספים/ות שחתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית אלא שכלל לא הועסקו כעובדים נכון לאותו מועד.

8. נקדים ונאמר, כי לא עלה בידי ההסתדרות הלאומית לטעת ספק בליבנו באשר לאותנטיות של טפסי 161 שהציגה מכבי, אשר על פי תוכנם, כלומר: מועד סיום העסקתם של 38 העובדים שטפסיהם צורפו (ונכללים במסגרת טפסי המריבה), סיימו עבודתם במכבי לפני המועד הקובע.

9. אכן, כפי שהראתה ההסתדרות הלאומית, במרבית הטפסים מועד החתימה על הטופס מאוחר במספר שבועות או חודשים למועד סיום העבודה המצוין על גבי טופס 161. אלא, שאין בכך כדי להצביע על חוסר האותנטיות של הטפסים. גב' הדס העלתה שתי אפשרויות בשלן נחתמו טפסי 161, לעיתים, שבועות רבים לאחר שהעובד/ת סיים/ה את עבודתו: האחת - כי מדובר בעיכובים בהגעת המידע (דו"ח יתרות) מקופות הגמל והשניה – כי העובד נדרש לחתום על טופס 161א' והתמהמה לעשות כן . ובלשונה:

"ש. ...יש סיבה למשל שטופס מסוים ממוצא שלושה חודשים אחרי שעובד עוזב אולי יותר?
ת.כן. יכול להיות ש-כמו שהסברתי קודם הם תלויים במועד אספקת המידע דרך קופות הגמל וקרנות הפנסיה, כל עוד הם מתעכבים אי אפשר למלא את הטופס הזה. ויש עוד תהליך שנקרא טופס 161 א', אם זה מעניין ש-
. . .
ת. עושים את זה יחד עם העובד וגם שירות שאנחנו
ש. אוקי ומתי הוא חותם על זה?
ת. אחרי שמעבירים לו את זה ממחלקת שכר הוא אומר אני רוצה לפרוס מיסים וכדומה ואז כל התהליך הזה לוקח יותר זמן,
ש. זה רק שהוא רוצה לפרוס מיסים?
ת. אנחנו עושים את זה באופן אוטומטי לגבי עובדים שעזבו מעל 10 שנים כי פשוט בדקנו, זה חלק מהשירות של מעשית שאנחנו רוצים להקל עליהם את כל הנושא של המיסוי בגמר חשבון..."

(ר' פרוטוקול עמ' 513 שורות 25-12)

10. אכן, שלל סיבות יכול ותגרומנה לאיחור בהנפקת טופס 161 לעובד/ת. בין אם מדובר במי שקיימת היתה מחלוקת בינו לבין מכבי על זכאותו לקבלת פיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתו, מחלוקת שנפתרה בדרכי נועם ואחריתה בשחרור כספי הפיצויים לידיו, בין אם, כטענת גב' הדס, נדרש העובד לחתום על טופס 161א' וחלפו מספר שבועות עד אשר המציא את הטופס חתום, בין אם מדובר בקופת הגמל שהתעכבה בהמצאת דו"ח היתרות ועוד ועוד.

11. יפים לעניננו דבריו של בית הדין הארצי לעבודה בענין חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י - דורית לוי (עע (ארצי) 29744-11-18 (2020)) ביחס לטענת המשיבה כי כספי הפיצויים שולמו לה באיחור היות וטופס 161 הומצא לה כחודשיים לאחר מועד ניתוק יחסי העבודה, טענה שנדחתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה:

"הוראות סעיף 20 הוספו ל חוק הגנת השכר בתיקון מס' 12 לחוק שנתקבל בחודש מרץ 1977. בעשרות השנים שחלפו חלו שינויים מהותיים בסדרי תשלום פיצויי פיטורים. לכל העובדים מועברים כיום, מכוח דין, תשלומים למרכיב הפיצויים בקופות גמל. שחרור כספי הפיצויים מחייב על פי דיני המס המצאת טפסי 161 (דיווח מעסיק) ו – 161א (דיווח עובד). המצאת הטפסים אינה יכולה להתבצע ביום סיום העבודה כמצוות סעיף 20(א)(1) ל חוק הגנת השכר ולא ניתן להעבירם לקופת הגמל אף תוך 15 ימים בהתאם להקלה המוקנית למעסיק מכוח סעיף 20(ה) לחוק. הטעם לכך פשוט: על המעסיק להעביר תשלומים לקופת הגמל גם בגין חודש העבודה האחרון של העובד ועליו לעשות כן עד ליום ה – 15 בחודש העוקב ( תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), התשע"ד – 2014). רק לאחר ביצוע התשלום יעלה בידה של קופת הגמל לערוך את חישוב הפיצויים הצבורים בקופה ולהעבירו למעסיק על מנת שהמעסיק ימלא טופס 161 ויחשב את סכום ההשלמה (במידת הצורך). בהקשר זה נבהיר, כי למתן הוראת שחרור לקופה ללא צירוף טופס 161 אין כל נפקות מאחר ש"השובר" לתשלום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לספק לקופה הוא טופס 161 והקופה אינה רשאית לפעול בלעדיו ( דב"ע (ארצי) נג/3-234 ברקן – טלדייין אינטרקונטיננטל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כז 189 (1994)).
בכך אין די. החל משנת 2006 נדרש העובד להגיש דיווח נפרד (טופס 161א), בהמשך לטופס 161, כתנאי לסיווג הפיצויים כמענק הפטור ממס עד לתקרה הנקובה בסעיף 9(7א) לפקודה ולהחלת הסדרי רצף פיצויים ורצף קצבה (ראו: סעיף 2 לחוזר מס הכנסה 4/2006 – משפטית / שומה; סעיף (27) לדברי ההסבר למילוי טופס 161).
מהנתונים שבפנינו עולה כי ביום 17.5.2015 הומצא למערערת אישור הראל. על פני הדברים פרק הזמן הוא פרק זמן סביר, בהתחשב בחג הפסח ובימי חול המועד שחלו בין המועד להעברת תשלומים לפוליסה בגין חודש העבודה האחרון (15.4.2015) לבין המצאת טופס 161. עוד עולה כי המשיבה עצמה פנתה לרשות המסים לצורך קבלת טופס 161א' רק ביום 24.6.2015 כעולה מנספחי ט' לתצהירה, למעלה מחודש ימים לאחר שלטענתה קיבלה את טופס 161 מהמערערת, ובעקבות פנייתה אף אושר לה לייעד את כספי הפיצויים בפוליסה לקצבה וניתן לה פטור מתשלום מס על הסכום החד פעמי שהועבר לחשבונה על ידי המערערת.
מכאן עולה, כי המערערת הקדימה וביצעה את השלמת פיצוי הפיטורים ביום 27.5.2015 ללא ניכוי מס, עוד בטרם היתה רשאית לעשות כן משלא הומצא טופס 161א עד אותו המועד. נכונים אנו להניח כי אכן חל עיכוב קל בין המועד שבו היה על המערערת להמציא את מכתב השחרור וטופס 161 למשיבה לבין המצאתו בפועל, עקב איחור מסוים בבקשת המערערת לקבלת אישור הראל. נניח גם כי איחור נוסף של ארבעה ימים חל בהעברה למשיבה של טופס 161 שנערך בהתאם לנתוני אישור הראל. עדיין, הערכת התנהלותה של המערערת ששילמה למשיבה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ללא ניכוי מס עוד טרם ניתן היה לעשות כן – ובלוח זמנים דומה לזה שהמשיבה נדרשה לו כדי להמציא את טופס 161א על מנת להעביר לידה את הפוליסה – מלמדת כי פעלה בזמן סביר ובתום לב. כלל נסיבות העניין אינן מצדיקות, לפיכך, את הפעלת "הסנקציה הדרקונית" של חוק הגנת השכר אשר תכליתו "לשמש תמריץ כלכלי מרתיע מפני הפרת הוראות החוק" ( ע"ע (ארצי) 473/09 מוטור אפ בע"מ – יניב ורד [פורסם בנבו] (1.11.2011))".
12. ואולם, משאיננו נדרשים לדון בשאלה האם הלינה מכבי את פיצויי הפיטורים של אותם עובדות ועובדים או שמא עומדת לה טענת הגנה בענין זה, אלא בשאלת האותנטיות של הטפסים ובייחוד מועד סיום העבודה של אותם עובדים, לא מצאנו ליתן משקל כלשהו לדחיינות או טעות בתום לב שנפלה מלפני מכבי במילוי הטפסים.

13. עדותה של גב' הדס, אשר אמנם לא חתמה על טפסי 161 במו ידיה, היתה מהימנה בעניננו, ודי בכך כדי להפיס את דעתנו ולשכנענו, כי מועד סיום העבודה אשר צוין על כל אחד מטפסי 161 שהוגש, הוא הוא המועד בו סיים/ה העובד/ת את עבודתו/ה במכבי:

"ת. אני מבינה שאני באתי כאן להצהיר על זה שהעובדים האלה לא היו עובדי מכבי בתאריך הנקוב. פה אתה יכול לחקור אותי מא' ועד ת' מה שלא תגיד אני אגיד הם לא היו עובדי מכבי, למה? כי אני אישית, אני אישית מיכל הדס נכנסתי למערכת ובדקתי שהם לא היו עובדי מכבי. אתם ביקשתם ראיה, זה לצורך הענין הראייה. אם היא מולאה בזמן או לא מולאה בזמן...היא מבחינתי מהווה הוכחה שהעובד אז לא עובד מכבי.
שאלת ביה"ד: כשאת אומרת אני בדקתי,
ת. אני בדקתי אישית במערכת אצלנו. יש לנו,
שאלת ביה"ד: זאת אומרת איך את מזינה, איך את בודקת...
ת. מגיע טפסי הצטרפות, אני, אנחנו מקלידים אותם כדי שזה יהפוך להיות אקסלי ומצליבים אותם עם הנתונים של עובדי מכבי
שאלת ביה"ד: טפסי ההצטרפות שלהם?
ת. כן
שאלת ביה"ד: את מקלידה אותם אצלך ובודקת? אוקי
ת. כן, אני רואה זה עובד מכבי נכון, זה עובד מכבי, נכון, זה לא עובד מכבי. אז אנחנו בודקת, נכנסת למערכת ואז יש שתי אופציות אחת שהוא לא היה עובד מכביever אני לא יודעת...והדבר השני שהוא היה עובד מכבי אבל בתאריך של ההצהרה הוא כבר לא היה עובד מכבי, הוא עזב לפני.
שאלת ביה"ד: מה מופיע לך מבחינת הטפסים במערכת? כשאת נכנסת את אומרת אוי קפץ לי ש-
ת. יש לי ככה..יש לי קודם כל את תאריך הפסקת העבודה, ואז יש לי סט שלם של טפסים שחתומים על ידי המחלקה שלי ששלחנו לעובד לביתו...אחרי שהוא הפסיק לעבוד. הודעה על זה שהוא עבד במכבי בתאריך...אישורים ומכתבי שחרור לקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות"

(הדגשה שלי – י.ז.ג)
(ר' פרוטוקול עמ' 514 שורות 33-29 ובעמ' 515 שורות 26-1)

ובהמשך –

"שונה הדבר אם העובד הוא כן מכבי עובד או לא עובד מכבי. פה זה חלוט, פה יש לי כאן שוב מנעד של הוכחות להגיד הוא לא עובד מכבי, אני לא משלמת לו שכר, אני לא רואה אותו במערכות שלי, להיפך אני רואה שהוא הפסיק לעבוד, יש לי תיק שלם שאני נכנסת אליו אני רואה את כל המכתבים שהוא קיבל שהוא הפסיק לעבוד"
(ר' פרוטוקול עמ' 527 שורות 32-28)

14. ההסתדרות הלאומית סברה כי יש לזמן את עורך המסמך למתן עדות על מנת שניתן יהיה לראות בו כראיה קבילה. ואולם, בהתאם להנחיות מס ההכנסה על המעסיק למלא את הטופס וזאת הוא עושה באמצעות אורגן שלו. מאחר וגב' הדס היא אורגן של המעסיק אין צורך כי הטופס יוגש על ידי מי שהזדמן לו לחתום על הטופס לאחר מילוי הפרטים, אלא די בעדותו של האורגן וודאי מנהלת בכירה בשורות המעסיק.

15. נאמר בהקשר זה, כי מאמינים אנו לגב' הדס אשר העידה כי הנתונים העומדים בבסיס הכנת טופס 161 ועל בסיסו הוא נערך, מועברים למחלקת השכר ממחלקת משאבי האנוש בראשה היא עומדת, וכי בדקה ביחס לכל אחד מהעובדים/ות נשוא טפסי המריבה האם עבד/ה נכון למועד הקובע.

16. עוד ציינה גב' הדס, כי יש לה אינדיקציות נוספות לכך שמאן דהוא הפסיק לעבוד במכבי לאחר תאריך מסוים, כמו למשל, העובדה שלא הוזנו בגינו שעות עבודה, לא הונפק תלוש שכר ועוד (ר' פרוטוקול עמ' 516 שורות 33-18).

17. אין זאת אלא, שמילוי הטופס על ידי חשב/ת שכר כזה/ו או אחר/ת, על בסיס הנתונים שהועברו אליה/ו על ידי מחלקת משאבי האנוש ובהנתן שגב' הדס בדקה את הנתונים באמצעות הצלבתם עם נתונים אחרים העומדים בפניה ומצויים בתיק העובד/ת, אינו פוגם כהוא זה בקבילות ומשקל טפסי 161 כראיה.

18. כפי שקבענו במעמד הדיון, לא מצאנו להורות על זימונם של חשבי וחשבות השכר השונים החתומים על טפסי 161 לצורך חקירתם על ידי ההסתדרות הלאומית.

19. אף טענת ההסתדרות לאומית כי גב' הדס יכולה היתה לצרף העתק "אישור לעובד על תקופת עבודתו" שניתן לכל אחת ואחד מ-38 העובדים נשוא טפסי המריבה מכח הוראת סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001, דינה להדחות.

20. סברנו, כי גם אם מכבי היתה מצרפת את המכתבים ששלחה לאותם עובדים בהם מצוין מועד תחילת וסיום עבודתם, ניתן היה להעלות כנגדה טענות מן הגורן ומן היקב באשר לאותנטיות של אותם מכתבים, שמטבע הדברים נערכים בתוכנת WORD וניתנים – לו היה מאן דהוא חפץ בכך – לשינוי בכל עת.

21. דווקא העובדה שמכבי בחרה לצרף טפסי 161, אותם טפסים שהעתק הימנם נשלח גם לרשות המיסים (ר' עדותה של גב' הדס פרוטוקול עמ' 515 שורות 33-32; עמ' 513 שורות 7-5) מחזק את דעתנו, כי גב' הדס ומכבי לא היו מהינות להמציא טפסים מפוברקים, שונים מאלה שנשלחו לרשות המיסים רק על מנת להבטיח כי תוצאת פסק הדין תהא כי ה הסתדרות הלאומית אינה הארגון היציג במכבי.

22. גב' הדס נשאלה בחקירתה ביחס לארבעת הטפסים שנחתמו על ידי מי שלא היו עובדי מכבי, לגרסתה, במועד הקובע. כלומר: כי אין מדובר במי שהועסק על ידי מכבי וסיים עבודתו אצלה לפני מועד הכרזת היציגות נשוא הליך זה, אלא במי שמעולם לא הועסק על ידה. גב' הדס הסבירה כיצד, להבנתה, יתכן שמאן דהוא ציין בטופס ההצטרפות ללאומית כי הוא עובד מכבי:

"ת. מבחינתי אני מצהירה על עובדים במעמד עובדים שכירים. אם היה מישהו ומסתובבים במכבי מתנדבים, שירות לאומי, whatever, הם לא עובדים. יש מכבי יזמות, יש כל מיני ישויות שהם לא עובדים שכירים, אני לא אחראית עליהם, ומבחינתי, ככל שאני מבינה כשאומרים שהוא עובד מכבי אני אומרת הוא לא עובד מכבי, הוא לא מקבל מאיתנו תלוש משכורת, הוא לא נקלט על ידנו אני לא מכירה אותו. הוא לא במערכות שלי"

(ר' פרוטוקול עמ' 518 שורות 7-1)
23. עיון במסמכי ההצטרפות של אותם ארבעה "עובדים" מעלה, כי אחד מהם, היה בן 20 במועד חתימתו על טופס ההצטרפות ללאומית ואחרת היתה בת 19 במועד החתימה על טופס ההצטרפות. מכאן שבהחלט יתכן שמדובר במי ששירת באותה עת ב"שירות לאומי" (בהקשר זה ר' סעיף 21 לסיכומי מכבי).

טרם סיום

24. התפלאנו לקרוא בסיכומי ההסתדרות הלאומית (ר' סעיפים 8-9 לסיכומי ההסתדרות הלאומית) כי "נפסק לא אחת כי הינה עדה (גב' הדס – י.ז.ג) לא מהימנה" תוך שההסתדרות הלאומית מצטטת מתוך פסק דינו של מותב אחר בראשותה של כב' השופטת קרן כהן (ר' סק (ת"א) 32346-01-16 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל - מכבי שירותי בריאות (2017)). אשר לדידנו, לא מצאנו מקום להטיל ספק במהימנותה של גב' הדס.

25. זאת ועוד. לא היה מקום לתרעומת שהביעה ה הסתדרות הלאומית בסיכומיה (ר' סעיפים 6-2 לסיכומיה) על החלטתנו להורות למכבי להציג ראיות לתמיכה בטענתה כי העובדים ששמם מפורט בטפסי המריבה כלל לא היו עובדיה במועד הכרזת היציגות, לאור דחיית בקשת רשות הערעור שהגישה על החלטה זו (ר' החלטת כב' הנשיאה, ורדה וירט ליבנה ברע (ארצי) 7433-03-20 הסתדרות העובדים הלאומית - מכבי שירותי בריאות (2020)) (ר' גם סעיפים 19-16 לסיכומי מכבי).

סיכום ומסקנות

26. שוכנענו, לאחר בחינת הראיות שהוצגו על ידי מכבי, כי יש להפחית את 42 טפסי המריבה ממספר טפסי ההצטרפות שהציגה ה הסתדרות הלאומית למכבי נכון למועד הקובע.

27. מאחר וסך כל העובדים ביחידת המיקוח נכון ליום 27.7.2017 עמד על 7,166 עובדים/ות על מנת שההסתדרות הלאומית תחשב כארגון היציג במכבי היה עליה להציג 2,389 טפסים. ההסתדרות הלאומית הציגה אמנם 2,4 07 טפסים ואולם, בהתאם לקביעותינו דלעיל, יש להפחית ממספר זה 42 טפסים של מי שלא היו עובדי מכבי נכון למועד הכרזת היציגות /עזבו את מכבי קודם למועד הכרזת היציגות. משכך, יש לראות בהסתדרות הלאומית כמי שהציגה 2,365 טפסי הצטרפות בלבד, פחות מהשליש הנדרש לה לצורך הוכחת יציגותה.

28. ההסתדרות הלאומית לא היתה, איפוא, הארגון היציג במכבי נכון למועד הקובע.

ניתן היום, ח' סיוון תש"פ, (31 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

הגב' רונית זמני ערמוני
נציגת ציבור עובדים

יפית זלמנוביץ גיסין, שופטת

מר אבי אילון
נציג ציבור מעסיקים