הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ס"ק 16863-07-20

לפני:

כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' יהודית טל

המבקשת בתיק ס"ק 16863-07-20 והמשיבה בתיק ס"ק 17030-07-20
דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עינת כרמי ברק או עו"ד מורן לנטוש
-
המשיבה בתיק ס"ק 16863-07-20 והמבקשת בתיק ס"ק 17030-07-20
הסתדרות העובדים הלאומית
ע"י ב"כ עו"ד רוית קרן-רוזין או עו"ד בטי מצר-לוי או עו"ד רן קונפינו

פסק דין

ביום 8.7.20 הגישה דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ (להלן – דור אלון או החברה) בקשת צד לסכסוך קיבוצי למתן צווים הצהרתיים וצו עשה בעניין ניסיון התארגנות של עובדיה באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית (להלן – ההסתדרות). הטענה העיקרית של דור אלון היא כי חלוקת מתנות, מטען נייד וכרטיס מועדון הטבות "שווה", למצטרפים לחברות בהסתדרות הובילה לפגם ברצון העובדים (וולונטריות) להתאגד, ולכן דין הצטרפותם להתבטל.
להלן סעדים שהתבקשו על ידי החברה:
צו הצהרתי שבמסגרתו ייקבע כי תהליך הצטרפות עובדיה להתארגנות באמצעות ההסתדרות, שבמסגרתו חולקו לעובדיה מתנות והטבות שונות, בד ובבד ובתנאי של החתמתם על טפסי הצטרפות, הוא פסול ועולה כדי שוחד וקבלת דבר במרמה. לפיכך יש לפסול את כלל טפסי ההצטרפות;
צו הצהרתי שבמסגרתו ייקבע כי נוכח היות טפסי ההצטרפות פסולים ולא מעידים על הצטרפות העובדים להתארגנות הרי שההסתדרות לא הוכיחה יציגות בקרב עובדי ה חברה ולא עומדת בדרישות הדין;
צו עשה שיורה כי ההסתדרות מנועה מעתה ואילך מלחלק מתנות לעובדים ככל שתנסה לשוב ולהחתים את עובדי החברה לשם שכנועם להצטרפות לארגון עובדים.
בתמיכה לבקשה של דור אלון צורף תצהירו של מר דוד אליהו (להלן – מר אליהו), שמועסק בחברה החל משנת 1997 ומשמש בתפקיד מנהל רשת מתחמי התדלוק והמסחר של החברה.
עוד באותו היום הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קיבוצי, וביום 19.7.20 הגישה את תגובתה לבקשה של החברה, וביקשה להכיר ביציגות שלה בקרב עובדי דור אלון. ההסתדרות ביקשה לדחות את כל טענותיה של דור אלון, וטענה כי לא נפל כל פגם באופן הצטרפותם של העובדים להסתדרות.
להלן סעדים שהתבקשו על ידי ההסתדרות:
להורות לדור אלון למסור לידיה נתונים מדויקים לגבי כמות העובדים שהועסקו ביום 22.6.20 באמצעות אסמכתאות אובייקטיביות;
לקבוע כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי תחנות התדלוק בדור אלון;
צו עשה קבוע המורה לדור אלון לנהל לאלתר משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות כארגון יציג בעניינים המנויים בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים);
כן, התבקש להתיר לפצל סעדים כדי להגיש תביעה לפיצוי כספי המפרטת את ההפרעות להתארגנות העובדים שבוצעו על ידי דור אלון.
בתמיכה לתגובה של ההסתדרות צורף תצהירו של מר חי לופטון (להלן – מר לופטון), מנהל חטיבת התארגנויות וגיוס בהסתדרות הלאומית שמועסק בהסתדרות החל משנת 2014, ואשר ליווה באופן אישי את התארגנות עובדי דור אלון יחד עם רכזי גיוס.
ביום 8.7.20 ניתנה החלטה (בתיק ס"ק 17030-07-20) כי דיון בבקשה ייערך יחד עם הדיון בתיק ס"ק 16863-07-20.
יצוין שביום 10.8.20 הודיעה ב"כ דור אלון כי ההסתדרות הגישה כנגדה באופן אישי וכנגד משרדה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בטענת לשון הרע ופגיעה בזכויות יוצרים, ובצידה דרישה לקבל סעד כספי בסך של 330,000 ₪.
ביום 10.8.20 ניתנה על ידי אם בית הדין החלטה כי לא מדובר בעניין שבסמכות בית הדין.

עובדות
ההסתדרות, ארגון עובדים כללי הפועל למען קידום ענייני העובדים במדינת ישראל, הודיעה כי משמשת כארגון העובדים היציג של עובדי תחנות התדלוק בדור אלון החל מיום 22.6.20 (891 עובדים שהצטרפו מתוך 2,000 עובדי החברה). להלן השתלשלות העניינים.
דור אלון מפעילה מתחמי תדלוק ומסחר בכל רחבי הארץ. לגרסת ההסתדרות, החברה מחזיקה ב-187 תחנות תדלוק בפריסה ארצית. בהתאם לאתר החברה, ישנן 218 תחנות תדלוק, אולם מבדיקת הרשימה שבאתר החברה עולה כי 31 תחנות מסווגות כתחנות שנסגרו.
מר אליהו, כאמור מנהל רשת מתחמי התדלוק והמסחר של דור אלון שעובד ברשת כ-23 שנים, העיד כי ברשת ישנם כ-2,000 עובדים (עמ' 13 ש' 18-19, 24-28 לפרוטוקול הדיון).
ביום 8.6.20 הפכה התארגנות העובדים בחברה לגלויה. עשרות נציגים של ההסתדרות הגיעו לסניפי החברה, לטענתם תוך הקפדה על הוראות הדין ועל הנחיות הריחוק החברתי, והחלו להחתים עובדים על טפסי ההצטרפות. במקביל לכך, נשלחו הודעות SMS מההסתדרות לטלפונים של העובדים כדי לאפשר למי שמעוניין להצטרף באופן מקוון.
נוסח מכתב ההצטרפות להסתדרות: "אני מסכים לתנאי חוקת ההסתדרות הלאומית... אני מאשר למעסיק לנכות דמי חבר משכרי ולהעביר להסתדרות הלאומית בשיעורים שייקבעו על ידי מוסדותיה שעשויים להשתנות מעת לעת...". כן רשום שהחתימה נעשית מרצון חופשי. את דמי החבר גובה ההסתדרות החל מרגע החתימה על ההסכם הקיבוצי (עמ' 4 ש' 26-31 לפרוטוקול הדיון).
לכל עובד המצטרף כחבר מן המניין להסתדרות ניתן כרטיס מועדון צרכנות "שווה". מועדון "שווה" הוא קולקטיב צרכני מבית ההסתדרות, המעניק לחבריו הנחות משמעותיות במגוון בתי עסק, חברות תיירות, פרויקט נדל"ן, סוכנויות רכב, מועדוני כושר, מסעדות, בתי אופנה ועוד. לצד ההטבות ברשתות זכאים החברים לסל השירותים העיקרי של ההסתדרות, הכולל הטבות בביטוחי בריאות, פנסיה, ייעוץ משפטי, סיוע בקידום מקצועי במקום העבודה, ייעוץ וליווי במקרים של תאונות עבודה, סיוע במעונות יום, מתן הלוואות ומלגות לעובדים ועוד. כלל ההטבות ניתנות אך ורק לחברים מן המניין שהצטרפו להסתדרות.
נוסף על כך, ההסתדרות חילקה לעובדי דור אלון מטענים ניידים עם לוגו של ההסתדרות.
ביום 8.6.20 נשלח מטעם ההסתדרות באמצעות מר איתמר שרוני (להלן – מר שרוני), סמנכ"ל התארגנויות וגיוס, אל מר אליהו, כאמור מנהל רשת מתחמי התדלוק והמסחר של החברה, מכתב אשר להתארגנות עובדי החברה בהסתדרות, שלשונו:
"...
הריני לעדכנך כי בימים האחרונים התחיל השלב המתקדם בהתארגנות עובדי החברה במסגרת התאגדות ראשונית בהסתדרות הלאומית.
חשוב לציין, כי להתאגדות העובדים קדמה הכנה של מס' חודשים במסגרתה התקבלו פניות רבות של עובדי החברה אשר ביקשו להתאגד, הוקם ועד פעולה נרחב וגדול היקף בפרסיה ארצית.
נציגי ההסתדרות הלאומית הונחו לנהוג בצורה מכבדת, לשמור על הסדר הציבורי, תוך אי הפרעה לשגרת העבודה וכמובן שמירה על כללי הריחוק החברתי וההיגיינה בהתאם לכללים הנהוגים בימים אלו.
אנו תקווה כי הנהלת החברה תנהג בהתאם לדין, תימנע מהתערבות אסורה עפ"י הדין בהתארגנות העובדים ותכבד את רצונם של עובדיה להתאגד במסגרת ההסתדרות הלאומית.
בכל שאלה ופרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מנהל חטיבת ההתארגנויות מר חי לופטון...".
(העתק המכתב צורף כנספח א לבקשה של דור אלון).

ביום 10.6.20 השיב מר אליהו במכתב ששלח אל מר שרוני (לטענת ההסתדרות המכתב נשלח ביום 11.6.20), שלשונו:
"...
קיבלתי את מכתבך מיום 8.6.2020 בעניין ניסיון ההתארגנות בחברתנו.
לחברה אין כל כוונה להתערב ו/או למנוע ניסיון זה. חברתנו מכבדת את החוק.
יחד עם זאת, החברה עומדת על כך שהדברים יבוצעו בהתאם לכללי הדין, בין היתר כנדרש להלן. אנו דורשים מכם לפעול בצורה חוקית וישרה.
בתוך כך, הנכם נדרשים כדלקמן:
לחדול מהצגת מצגי שווא וסילוף העובדות לפיהם, כביכול, הושגה יציגות. זאת, הן באמצעי התקשורת השונים והן בפני עובדי החברה, בפרסומים כאלו ואחרים.

מדובר על מצג שמטרתו להטעות, בוודאי בשלב זה, הגורם להטלת ספק בדבר יוזמה והצטרפות רצונית של העובדים.
לחדול לאלתר מחלוקת מתנות/שוברים/פיתויים/פיזור הבטחות שונות לעובדי החברה לקבלת הטבות כאלה ואחרות במטרה לגרום להם להצטרף לשורותיכם. המדובר בצעד שבמהותו מהווה הטעיה מכוונת לשם "קניית קולות" תוך ניצול חולשה, חוסר ידיעה והבנה של העובדים אשר במסגרת תהליך הרשמה תמים לכאורה, לקבלת כרטיס הטבות והנחות, ממלאים "על הדרך" טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית כתנאי סף לקבלת ההטבות.
אציין כי ככל שהעובדים ו/או חלקם מצטרפים להתארגנות כתוצאה מהטבות כאלה ואחרות המסופקות על ידיכם בתמורה לכך, הרי שאין המדובר על התארגנות רצונית, על כל המשתמע מכך, ולמעשה מדובר על עבירות פליליות שבעיקרן – הפרת אמונים, שיבוש שיקול דעת היציגות באמצעות שוחד וטובות הנאה אישיות.
להקפיד לפעול כפי שהצהרתם במכתבם ולהימנע מכל פגיעה בשגרת העבודה. למיטב ידיעתנו נציגכם פונים אל עובדים בזמן העבודה, תוך הפרעה לעבודה ולשירות הניתן ללקוחות החברה, ובכך גורמים נזקים לחברה. נבקשכם לחדול מכך ולפנות לעובדים אך ורק מחוץ לשעות העבודה.
החברה פעלה ותמשיך לפעול בהתאם לכללי הדין, בכל עניין ובפרט בעניין זה, בד בבד עם שמירה על זכויותיה ומניעת כל פגיעה בעובדיה ובסדרי העבודה".
(העתק המכתב צורף כנספח ה לבקשה של דור אלון).
ביום 11.6.20 השיבה ההסתדרות באמצעות בא כוחה למר אליהו וטענה כי:
"...
2. מעיון במכתבך עולה אין המדובר אלא בטענות מופרכות וכוזבות אשר כל כולן ניסיון לכפר על התנהלותה הקלוקלת של החברה החל מהרגע בו נודע לזו על התארגנות העובדים...
3. לגופם של דברים:
3.1 מרשתי אינה קשורה בפרסומים שונים באמצעי התקשורת...
עוד יש להוסיף לעניין טענתך בעניין זה: כלל העובדים אשר הצטרפו לשורותיה של ההסתדרות הלאומית עשו זאת מרצונם החופשי, באופן וולונטרי והעובדה כי החברה מנסה לקשור את הצטרפותם של העובדים ל"פרסומים ומצגי שווא" כטענתך – אינה אלא טענה מופרכת, הזויה וחסרת כל בסיס.
כך גם טענתך באשר חלוקת "פיתויים"/"שוברי מתנות"/"פיזור הבטחות שונות לעובדי החברה לקבלת הטבות כאלה ואחרות" – המדובר בטענה כוזבת וטוב לו לא הייתה מועלית. יובהר כבר עתה, כי כל עובד המצטרף לשורותיה של ההסתדרות הלאומית זכאי לקבל מכוח חברותו את כרטיס ההטבות של מועדון "שווה" מבית ההסתדרות הלאומית ואין בקבלת כרטיס זה (המהווה כאמור הטבה לכל חברי ההסתדרות הלאומית) בכדי "הטעיה מכוונת" כלשונך.
...
רוצה לומר: טענותיך במכתבך שבסימוכין נדחות על הסף בהיותן טענות כוזבות שכל מטרתן ניסיון נוסף לפגוע בהתארגנות העובדים תוך הטלת ספקות באותנטיות וברצונם של העובדים.
עוד יש להוסיף על עניין זה כי יש להצר על ניסיונה של החברה להטיל דופי ו/או ספק ביכולתם של העובדים לקבל החלטות...
...
לאור האמור לעיל, הריני לדחות את דרישתך כאמור במכתבך שבסימוכין. נציגי מרשתי ימשיכו בפעילותם הארגונית בכפוף לדין.
למען הסדר הטוב וככל שיש לחברה טענות ספציפיות אודות תחנה מסוימת בה שהו נציגי ההסתדרות הלאומית ולשיטתה הפרו את הוראות הדין – מתבקשת החברה להעבירן לידי הח"מ בכדי שיהא ניתן להתייחס לטענות באופן קונקרטי ולא לטענות בעלמא.
..."
(העתק המכתב צורף כנספח ו לבקשה של דור אלון).

לאחר המכתב שלעיל, ונוכח הטענות של דור אלון כנגד ההסתדרות, שוחח יו"ר ההסתדרות עם מנכ"ל החברה. בפגישה זו העלה מנכ"ל החברה טענות זהות כפי שהועלו במכתבו של מר אליהו כנגד ההסתדרות, והבהיר כי הוא אינו שבע רצון מהשי שניתן לעובדים בחברה.
לאחר השיחה הורה יו"ר ההסתדרות לנציגי ההסתדרות לחדול מחלוקת השי וזאת כדי לקדם שיח של שיתוף פעולה בין הצדדים. לאחר מכן המשיכה ההתארגנות בדור אלון.
ביום 15.6.20 שלח מר אליהו מכתב אל עובדי החברה שלפיו:
"לאחרונה נודע לנו כי ישנו ניסיון התארגנות בחברה, באמצעות ארגון עובדים – ההסתדרות הלאומית.
בהתאם לדין, הנהלת החברה ניטרלית לחלוטין והנחתה את המנהלים בחברה לא להתערב בתהליך ולא להביע עמדות חיוביות או שליליות בעניין זה.
מכם עובדינו היקרים אנו מבקשים – להמשיך ולתת שירות מסור ומקצועי ללקוחותינו ולהימנע מכל פגיעה במהלך העבודה התקין והשוטף.
נא הקפידו כי כל עיסוק בעניין ניסיון ההתארגנות ייעשה לפני/אחרי שעות העבודה או המשמרת, בלבד".
(העתק המכתב צורף כנספח ח לבקשה של דור אלון).

ביום 16.6.20 הגיש מר אליהו תלונה למשטרת ישראל כנגד ההסתדרות בגין חלוקת מתנות על ידה לעובדי החברה, שמהווה לעמדת החברה עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה, תחבולה ושידולי מרמה (העתק המסמך בדבר הגשת התלונה צורף כנספח ז לבקשת החברה).
ביום 17.6.20 שלחה ההסתדרות מכתב אל מר אליהו בדבר "התראה חמורה טרם נקיטת הליכים משפטיים – התערבות פסולה וחמורה והפרעה להתארגנות עובדים בהסתדרות הלאומית", שלפיו:
"לפני זמן קצר נודע למרשתי, כי בשעות האחרונות התחזו מספר נציגי הנהלת החברה ועובדים אשר נשלחו מטעמה לעובדי תחנות התדלוק והתקשרו אל נציגי מרשתי בכדי לברר באופן דקדקני את נסיבות הצטרפותם לארגון העובדים וכן לשם ביצוע תחקור של נציגי מרשתי את טענתה של החברה כפי שהובאה במכתבך, באשר לחלוקת "פיתויים/שוברי מתנות/פיזור הבטחות שונות לעובדי החברה לקבלת הטבות כאלה ואחרות".
כבר בפתח הדברים יודגש ויובהר, כי ניסיונה החמור של ההנהלה להוליך שולל את נציגי מרשתי ולנסות בזדון ובכוח להטיל רבב באופן הצטרפות העובדים לארגון העובדים ולכנות פעילותיה הלגיטימיות כ"פיתויים" מהווה הפרעה פסולה בהתארגנות עובדים, פגיעה בזכותם הלגיטימית והבסיסית של העובדים להצטרף להתארגנות העובדים בהסתדרות הלאומית, על כל המשתמע מכך.
...
כפי שהבהירה הח"מ במכתב מיום 11.6.2020, כל עובד המצטרף לשורותיה של ההסתדרות הלאומית זכאי לקבל מכוח חברותו סל שירותים אשר חלקו העיקרי מעוגן בכרטיס ההטבות של מועדון "שווה" מבית ההסתדרות הלאומית. ויודגש, כי אין בקבלת כרטיס זה (המהווה כאמור הטבה לכל חברי ההסתדרות הלאומית) בכדי "הטעיה מכוונת" כטענתה של החברה.
כמו כן, במסגרת פעילותה הלגיטימית של מרשתי בקרב עובדי דור אלון, חולקו מתנות ממותגות עם לוגו של ההסתדרות הלאומית (מתנות בעלות ערך פעוט – מטען).
כאשר התבצעה החלוקה היא ניתנה לכלל עובדי דור אלון ללא קשר להצטרפות של עובד למרשתי, ללא קשר לחתימתו על טופס הצטרפות. כך שבאופן רנדומלי עובדי דור אלון שהצטרפו ואשר לא הצטרפו קיבלו מתנה צנועה זו של קידום מכירות.
...".
(העתק המכתב צורף כנספח ט לבקשה של דור אלון).

ביום 18.6.20 השיבה ב"כ דור אלון לב"כ ההסתדרות במכתב שלפיו:
"...חרף הבטחה שניתנה למנכ"ל החברה על ידי יו"ר ההסתדרות הלאומית – מר יואב שמחי (הגורם הבכיר ביותר בארגונכם), כי מרשתך תחדל מחלוקת מתנות לעובדים המצטרפים להתארגנות, הדבר לא מומש, ולהיפך.
החברה רואה התנהלות זו של מרשתך בחומרה וסבורה כי יש לחלוקת המתנות משמעויות רבות, לרבות פליליות...".
(נספח א לבקשה של ההסתדרות).
ביום 22.6.20 הכריזה ההסתדרות על יציגותה בקרב עובדי תחנות התדלוק בדור אלון. לשון המכתב: "הריני מתכבד להודיעכם כי החל מיום 22.6.2020 ההסתדרות הלאומית הינה ארגון העובדים היציג בקרב עובדי תחנות הדלק ועובדי הנוחות. זאת לאחר הצטרפותם של הרוב הדרוש בקרב העובדים, עליהם יחול ההסכם הקיבוצי, אשר הצטרפו באופן אישי, מרצונם החופשי והמודע ובאופן וולונטרי" (העתק המכתב צורף כנספח י לבקשה של דור אלון, טפסי ההצטרפות ורשימת המצטרפים צורפו כנספח ג לבקשה של ההסתדרות).
כן שלחה ב"כ ההסתדרות אל ב"כ דור אלון מכתב בו נענו כלל טענותיה אשר להתארגנות העובדים שלפיו: "כלל העובדים אשר הצטרפו להסתדרות הלאומית עשו זאת מרצונם החופשי, באופן וולונטרי, אותנטי וניסיונה של מרשתך לטעון בעניין זה הינו בבחינת פגיעה בהתארגנות העובדים...". ההסתדרות העבירה לידי החברה את טפסי ההצטרפות ואת רשימת שמות העובדים שהצטרפו (העתק המכתב צורף כנספח י"א לבקשה של דור אלון).
ביום 25.6.20 פנתה ב"כ דור אלון במכתב אל ב"כ ההסתדרות ובו הודיעה אשר להצטרפות לכאורה של עובדי החברה להסתדרות והכרזת היציגות, כי היא עורכת בדיקה ובחינה של טפסי ההצטרפות. כן ביקשה לקבל הודעות בדבר ביטול הצטרפות של עובדים, ככל שיש כאלו (העתק המכתב צורף כנספח י"ב לבקשה של החברה).
ביום 29.6.20 השיבה ב"כ ההסתדרות לב"כ החברה כי:
"...ביטולי עובדים אשר הועברו לידי ההסתדרות הלאומית טרם הכרזת היציגות לא באו במניין העובדים ברשימות אשר הועברו לידי מרשתך... מספר המבטלים טרם ההכרזה עומד על 6 עובדים בלבד... לאחר מועד הכרזת היציגות, התקבלו בהסתדרות הלאומית 2 ביטולי חברות – אשר כאמור אינם רלוונטיים לצורך יציגותה של ההסתדרות הלאומית וברי כי הביטולים האמורים ממילא לא משפיעים על יציגותה של מרשתי אשר עומדת איתנה... לאור האמור לעיל, נדרשת מרשתך לקבל את יציגותה של ההסתדרות הלאומית ולהודיענו בהקדם בדבר תיאום פגישת משא ומתן והיכרות בין הצדדים...".
(העתק המכתב צורף לבקשה של ההסתדרות).
ביום 6.7.20 פנתה ב"כ ההסתדרות לב"כ החברה והבהירה לה כי ככל שלא תתקבל תשובתה של החברה עד ליום 7.7.20 תפנה ההסתדרות לבית הדין (העתק המכתב צורף לבקשה של ההסתדרות).
ביום 6.7.20 בשעה 22:55 פנתה ב"כ החברה אל עו"ד בטי מצר לוי וביקשה כי תינתן שהות נוספת במתן תשובתה של החברה לעניין יציגותה של ההסתדרות. ההסתדרות הסכימה למתן ארכה נוספת בת 48 שעות למתן התשובה. לאחר מכן, בהיעדר הסכמה בין הצדדים, הוגשו שתי הבקשות לבית הדין.
עוד יצוין שביום 21.7.20 הגישה ההסתדרות הודעה בעניין זימונו של חבר ועד הפעולה מר גל זהר, מנהל בחברה, לבירור משמעתי באותו היום. דור אלון הגישה את תגובתה בה טענה כי מר גל זהר זומן לבירור משמעתי על רקע אי סדרים חמורים שהתגלו כמה ימים קודם לכן בכל הנוגע לדיווחי נוכחות שלו וחשד לדיווחי נוכחות כוזבים. לטענתה, מטרת הבירור הייתה לפרט לפניו את טענות החברה, להציג לפניו מסמכים, ולקבל את התייחסותו.
בדיון שנערך לפנינו ביום 22.7.20 התייחסו ב"כ הצדדים לעניין זה וב"כ ההסתדרות ציינה כי אין סעד בנוגע למר גל זהר (עמ' 4 ש' 10-24 לפרוטוקול הדיון).
ביום 23.7.20 הגישה ההסתדרות הודעה שלפיה דור אלון עדכנה את מר גל זהר כי היא מוציאה אותו לחופשה של שבעה ימים על חשבון מכסת ימי חופשתו. באותו יום הגישה ההסתדרות הודעה נוספת שלפיה היא רואה בפגיעה בחבר ועד פעולה המשך ישיר להתנהלותה של דור אלון בכל הקשור להתארגנות העובדים.
ביום 27.7.20 הגישה דור אלון את תגובתה ושבה על טענתה כי התגלו ממצאים חמורים בעניינו של מר גל זהר, ולאחר שיחת הבירור שנערכה לו הוחלט כי ישהה בחופשה, וכי בהמשך יקבל זימון לשימוע.
כאמור, לא התבקש סעד בנוגע למר גל זהר, ועל כן הדיון בעניינו מתייתר.

טענות דור אלון
לטענת דור אלון, בחודשים שקדמו להגשת בקשתה, החל ניסיון התארגנות בחברה באמצעות ההסתדרות. עם היוודע הדבר לחברה היא נמנעה מכל התבטאות או התערבות במהלך ואף תדרכה את מנהליה אשר לכללי התנהלות והתבטאות בכל הנוגע לניסיון ההתארגנות בקרב העובדים.
לגרסתה, כבר בימים הראשונים לניסיון ההתארגנות התגלו פגמים חמורים בהתנהלות ההסתדרות בכל הנוגע להחתמת העובדים על טפסי ההצטרפות, שהטילו בספק את הלגיטימיות של כל המהלך. נציגי ההסתדרות חילקו לעובדים המצטרפים להתארגנות מתנות – מטען נייד וכרטיס הטבות נטען "שווה", שבאמצעותו יכולים חברים בהסתדרות לקבל הטבות והנחות שונות. חלק מהעובדים בחרו להצטרף להסתדרות בשל כך.
עוד נטען מטעם דור אלון כי נציגי ההסתדרות הפריעו למהלך העבודה התקין. הם הגיעו למתחמי החברה ופנו לעובדים בזמן המשמרת כאשר לקוחות החברה המתינו לקבלת שירות. כן, כאשר התבקשו לצאת מהסניף על ידי העובדים עצמם סירבו לעשות זאת. כמו כן, בעוד שההסתדרות פעלה להשגת יציגות בקרב עובדי החברה והגיעה למתחמים לשם החתמת העובדים על טפסי ההצטרפות, היא הציגה לעובדים מצג שווא כאילו היציגות כבר הושגה, וההסתדרות כבר הוכרזה כארגון העובדים היציג בחברה.
דור אלון טענה כי חלוקת מתנות והטבות לעובדים בד בבד עם החתמתם על טפסי הצטרפות, מעבר למשמעויות הפליליות שיש לכך, פסולה ואינה ראויה. היא מרוקנת מתוכן את דרישות הדין בכל הנוגע להצטרפות העובדים לארגון עובדים. עוד ביתר שאת את הדרישה כי ההצטרפות תהיה אותנטית, וולונטרית ורצונית. חלוקת מתנות בזמן החתמת העובדים על טפסי הצטרפות הפכה את ההצטרפות עצמה לחלק משני וצדדי בעניין. מרבית העובדים, ביניהם עובדים חדשים, עובדים צעירים, ועובדים לתקופה מוגבלת לשם קבלת מענק שלא תכננו להמשיך ולהיות מועסקים בחברה למשך תקופה ארוכה, חתמו על הטפסים כבדרך אגב כאשר מה שעמד לנגד עיניהם היה קבלת ההטבות בלבד. בהתחשב בעובדה שההחתמות נעשו בעת שהעובדים היו מצויים בעיצומו של יום עבודה, כאשר השיח עם נציג ההסתדרות הוקדש ברובו לקבלת ההטבות, ספק אם העובדים הבינו שהם מתקשרים עם ארגון עובדים שזכאי לקבל מהם כסף שינוכה באופן שוטף משכרם.
על כן, לטענת דור אלון, מעשי ההסתדרות היו בגדר "קניית קולות" במטרה להשיג יציגות שתקנה להסתדרות זכאות לקבלת דמי חבר בשווי של כ-1% משכרם של כל עובדי החברה. כך שבאמצעות ההסכם הקיבוצי תוכל ההסתדרות לגבות במשך שנים דמי חבר מכל עובדי החברה, כולל אלה שבחרו שלא להצטרף כחברים בארגון. חלוקת המתנות לעובדים במקביל להחתמתם על טפסי הצטרפות מאיינת את דרישת הפסיקה כי הצטרפות להתארגנות תהיה רצונית וולונטרית.
עוד הוסיפה וטענה דור אלון כי חברות רצונית אינה נמדדת רק בכך שהטפסים של ההצטרפות הם תקינים ונחתמו על ידי העובדים, אלא יש לבחון באופן מהותי אם ההצטרפות היא רצונית. חברות רצונית היא הצטרפות מודעת ומושכלת של עובדים להתארגנות תוך הבנה של משמעויות הדבר וכוונה אמתית להצטרף לארגון העובדים. לעמדת החברה, חלוקת מתנות לעובדים בעת החתמתם על טפסי הצטרפות מטילה ספק בדבר רצוניות הצטרפות העובדים לארגון. קיים פגם משמעותי בהצטרפות העובדים באופן המצדיק בחינה מהותית של מניעי העובדים להצטרף להתארגנות.
דור אלון טענה כי הביאה ראשית ראיה על פגמים בתהליך הצטרפותם של עובדי החברה להתארגנות באמצעות ההסתדרות, באופן המצדיק פסילה של כלל טפסי ההצטרפות שהושגו באופן פסול נוכח חלוקת המתנות לעובדיה.
מעבר לכך, חלוקת מתנות לעובדים אגב חתימתם על טפסי הצטרפות לארגון עובדים מהווה פרקטיקה הנוגדת את כללי הצדק הטבעי, חובת תום הלב וחובה של גוף ציבורי להימנע מניגוד עניינים. מכאן שאף על פי שלא קיימת הוראה מפורשת בדין, אין זה ראוי כי ארגוני עובדים יגייסו עובדים באופן הכולל חלוקת מתנות.
כן ציינה דור אלון כי בחינת טפסי ההצטרפות העלתה כי ישנם כ-100 טפסי הצטרפות שיש לפסול אותם נוכח פגמים נוספים הקשורים לכשירות הטפסים הללו.
החברה טענה כי התנהלות ההסתדרות מהווה ניצול ציני ופסול של זכותם החוקית של עובדי החברה להתאגד. החברה הרימה את הנטל והציגה ראשית ראיה לכך שנפלו פגמים מהותיים בטפסי ההצטרפות שנחתמו על ידי עובדי החברה. על כן, יש לתת את הצווים המבוקשים על ידה.

טענות ההסתדרות
ההסתדרות טענה בפתח דבריה כי עובדי תחנות התדלוק בחברת דור אלון הבינו כי קיומו של ארגון עובדים במקום העבודה יכול לסייע בעת משברים כגון משבר הקורונה, שפוקד את המשק הישראלי, מול המעסיק. דווקא בעת הזו קיימת חשיבות עליונה לאפשר לעובדים לממש את זכותם החוקית להתארגן.
לגרסת ההסתדרות, בחודש ינואר 2020 פנתה אליה קבוצת עובדים בבקשה להתאגד בשורותיה על מנת להקים ועד עובדים ולהביא בסופו של יום לשיפור בתנאי העסקתם של העובדים וליחסים קיבוציים בין החברה ובין ארגון העובדים. אותה קבוצת עובדים שפנתה להסתדרות סיפרה כי לפני כשנה ניסו מספר עובדים להתאגד באמצעות ההסתדרות. ואולם, ניסיון ההתארגנות לא צלח, וכלל העובדים שניסו לבצע את מהלך ההתארגנות פוטרו מעבודתם בחברה. על כן, במשך תקופה תכננה ההסתדרות את הליך ההתאגדות באופן סמוי.
לטענת ההסתדרות, עם פריצתה של ההתארגנות, החלו מספר מנהלים בתחנות שונות בדור אלון למנוע את כניסתם של נציגי ההסתדרות לשטחם בטענה כי אלה מפריעים לעבודה השוטפת ומטרידים את העובדים. זאת, אף על פי שבאותה העת כלל לא נכחו לקוחות בתחנות ונציגי ההסתדרות ניגשו לשוחח עם עובדים אשר הסכימו, ואף ביקשו לשוחח עמם על ההתארגנות ועל ההסתדרות. ואולם, בשל התנגדותם של המנהלים נמנעה זכותם הבסיסית של העובדים לעשות כן. בהמשך, החברה שלחה נציגים מטעמה על מנת שאלה יתחזו לעובדים המבקשים להצטרף להסתדרות. החברה אף הפכה את מחלקת הביטחון בחברה למחלקת "ניטור" העובדים כדי לעקוב אחרי צעדי נציגי ההסתדרות והעובדים המבקשים להצטרף אליה.
ההסתדרות ביקשה לדחות את טענתה של דור אלון כאילו עובדים "צעירים" הם חסרי ידע וניסיון כבסיס לטענה בגין פגיעה בוולונטריות, וטענה כי לעובדים אלה עומדת הזכות החוקית לממש את זכותם להתארגן. וכן כי טענה זו של החברה אף עומדת בסתירה לאמנה בדבר חופש ההתאגדות והזכות להתארגן.
ההסתדרות טענה כי הכרזת היציגות שלה בקרב עובדי תחנות התדלוק בדור אלון נעשתה כדין. אמות המידה שקבע בית הדין לבחינת כשרותם של טפסי ההצטרפות בהתארגנות ראשונית, כאשר טענות כנגד כשרות הטפסים מועלות, הן גמישות ביחס לאמות המידה שחלות על בחינת טפסי הצטרפות בתחרות בין ארגונים במקום עבודה מאורגן.
לטענתה, אין חולק כי למעסיק זכות לגיטימית לבחון את כשרות טפסי ההצטרפות שנמסרו לידו. ואולם, עליו לעשות כן בתום לב ולבחון את הדברים בבחינה טכנית, כגון כמות הטפסים ביחס למספר העובדים המועסקים, אם אכן העובדים שמועסקים אצל המעסיק מילאו את הטפסים, ואם עולים מהטפסים הפרטים של העובדים. זאת ועוד. לפי הפסיקה אשר לתוקף של טופס ההצטרפות, עובד שהצטרף לארגון עובדים תהיה חברותו בתוקף כל עוד לא ביטל אותה.
על כן, על דור אלון היה לבחון את טפסי ההצטרפות באופן טכני בלבד ולהשיב להסתדרות את תשובתה אשר ליציגות, או ככל שישנם טפסים ספציפיים שלגביהם ישנן השגות היה עליה להעבירן לידי ההסתדרות בהקדם.
לטענת ההסתדרות, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הוצאת הצווים המבוקשים על ידה שכן עסקינן בהתארגנות ראשונית, וכן במעסיק המנסה לסכל את התארגנות העובדים באמצעים שונים כמו מעקבים, התחזות, העלאת טענות כוזבות כנגד הסתדרות ועוד. לטענתה, לדור אלון לא יגרם כל נזק עקב הוצאת הצווים. כן טענה ההסתדרות כי באה לפתחו של בית הדין בידיים נקיות. עוד טענה כי בכוונתה להגיש תביעה לפיצוי כספי בהתאם לקבוע בחוק הסכמים קיבוציים.
ההסתדרות טענה כי כל טענות החברה נטענו כדי לסכל את ההתארגנות. התארגנות העובדים פרצה ביום 8.6.20 כאשר ביום זה לא חולק המטען הנייד לעובדים, וביום זה הצטרפו 205 עובדים לשורותיה. ביום 9.6.20 החלו נציגי ההסתדרות בחלוקת מוצר ממותג לעובדים בין אם הצטרפו להסתדרות ובין אם לאו. בימים 9.6-10.6 הצטרפו 178 עובדים באמצעות טופס ידני. ביום 11.6.20 בשעות הצהריים הופסקה חלוקת המוצר וביום זה הצטרפו 31 עובדים באמצעות טופס ידני. עובדים שהצטרפו באמצעות קישור להסתדרות, קרי הצטרפות מקוונת, לא קיבלו את אותו מוצר. בהתאם לנתוני ההסתדרות הצטרפו 380 עובדים באופן מקוון.
לטענת ההסתדרות, הצטרפותם של העובדים בדור אלון היא הצטרפות אותנטית, שנעשתה מבחירה חופשית של כל עובד ומרצונו החופשי מבלי שהייתה עליו השפעה בלתי הוגנת. גישתה של דור אלון, שלפיה חלוקת מוצר ממותג לכלל העובדים, ללא קשר להצטרפותם לארגון העובדים, פוגעת בוולונטריות, היא גישה דווקנית המאיינת את יכולת ההבחנה של העובדים, את היותם ברי דעת – כאלה שיכולים לקבל החלטה אם ברצונם להצטרף או לאו. כמו כן, אשר לטענתה של דור אלון שלפיה יש לפסול את הצטרפותם של העובדים שקיבלו את המטען הנייד, טענה ההסתדרות כי אין בין טענה זו ובין זכות ההתארגנות של העובד וחופש ההתארגנות משום איזון ראוי.
ההסתדרות טענה כי היא אוחזת בידיה ראיות כי העובדים הצטרפו לשורותיה מרצונם החופשי, באופן אותנטי, מתוך רצון לשפר את תנאי העסקתם, להביא לשיפור בשכרם, וביחסה של ההנהלה כלפי העובדים ועוד. ההסתדרות אף ציינה כי כלל ההתארגנויות בשנים האחרונות על ידי כל ארגוני העובדים מלוות בפעילות לעובדים.
ההסתדרות טענה כי פעולותיה היו כדין, תוך שיח מקובל ובתום לב עם עובדי החברה, שביקשו להצטרף לשורותיה באופן אותנטי, וולונטרי, ותוך הסכמה מלאה מרצון חופשי לעשות כן. יתרה מכך, העובדה שהיו כמה מן העובדים שבחרו לאחר פרק זמן לחזור בהם מבקשת החברות בהסתדרות מלמדת כשלעצמה על כך שהיו מודעים לזכויותיהם.
כמו כן, ההסתדרות הכחישה את הטענות שהועלו כנגדה בעניין ביצוע עבירות בהיבט הפלילי (שאין זו הערכאה המתאימה לדון בהן).
ההסתדרות הוסיפה וטענה כי מעקב וצירוף תמונות של עובדים שבחרו לממש את זכותם להצטרף להסתדרות מהווה הפרעה להתארגנות, ופגיעה בזכות לפרטיות של אותם עובדים.

ראיות
בדיון שנערך לפנינו ביום 22.7.20 נחקרו על תצהיריהם מר לופטון, מטעם ההסתדרות, ומר אליהו, מטעם דור אלון.
ביום 29.7.20 הגישה דור אלון בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית הדין בעניין הגשת תכתובת ווטסאפ ולצירוף מסמכים נוספים. כתמיכה לבקשה צורף תצהירה של גב' אסנת גז, מנהלת מרחב בדור אלון, שהצהירה כי קיבלה מעובד שמשמש כמנהל מתחם 'עיר ימים' בנתניה צילום מסך של הודעות שנשלחו בקבוצת עובדים (שהיא לא חברה בה) על ידי עובדת במתחם. אותה עובדת העבירה ליתר העובדים הודעות שקיבלה ובהן קישור להצטרפות להסתדרות וכתבה כי 'מי שנרשם בקישור שיגיד לי כדי לקבל גם את המתנות/הטבות שבאות עם זה – מטען נייד וכרטיס נטען'.
ההסתדרות הגישה את תגובתה בה התנגדה לצירוף הראייה.
בית הדין נתן החלטה ביום 2.8.20 כי מבלי לקבוע אשר למשקל הראייתי של ההתכתבות יקבל את הראיה שצורפה לבקשה של דור אלון.
אנו סבורים כי מדובר בעדות מפי השמועה שכן גב' גז אינה חברה בקבוצה זו ולא קיבלה את ההודעה באופן ישיר. כמו כן, היא לא נחקרה על תצהירה. על כן, משקלה של ראיה זו נמוך.
לגבי הראיות ממצלמות האבטחה של דור אלון (סרטונים ותמונות), יצוין שראיות אלו אינן רלוונטיות להכרעה בענייננו, שכן אנו עוסקים בשאלה אם נפל פגם בהצטרפות לארגון המלווה ב"הטבה" מטעם הארגון, ולא בהפרעה לפעילותה של דור אלון מצד נציגי ההסתדרות במהלך החתמת העובדים על הטפסים (התייחסות נוספת בהמשך).
לאחר שהועלו הטענות כנגד ההסתדרות לעניין המתנות, התקשרו נציגי ההסתדרות לחלק מהעובדים שהצטרפו להסתדרות והקליטו את השיחה עמם במטרה להוכיח כי למתנות לא הייתה רלוונטיות להצטרפותם (עמ' 4 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון). ההסתדרות צירפה לסיכומיה תמלול שיחות שקיימו נציגי ההסתדרות עם כ-30 עובדים בדור אלון (וטענה כי נערכו למעלה מ-700 הקלטות), בהם מאשרים אותם עובדים כי הצטרפו להתארגנות מרצון חופשי (נספח א לסיכומים של ההסתדרות).
ראיות אלו צורפו בשלב הסיכומים מבלי שניתן לכך אישור, על כן לא ניתן לקבלן והדיון בהן מתייתר.
הצדדים הגישו סיכומים וסיכומי תשובה והתיק הועבר להכרעתנו.

האם עקב ההטבות שקיבלו עובדי דור אלון נפל פגם בהצטרפותם להסתדרות?
לפי התגובה שהוגשה מטעם ההסתדרות, אשר נתמכה על ידי תצהירו של מר לופטון, ביום 8.6.20 החל השלב הפומבי של ההתארגנות. באותו היום לא חולק המטען הנייד הממותג לעובדים, והצטרפו 205 עובדים לשורותיה באמצעות טופס ידני. רק ביום 9.6.20 לקראת מחצית היום החלו נציגי ההסתדרות בחלוקת המטען הנייד הממותג לעובדים, שהוכח שעלותו להסתדרות היה בסך 19.90 ₪ בתוספת מע"מ (העתק הקבלה צורף כנספח ב לתגובה של ההסתדרות), בין שהצטרפו ובין אם לאו. בין הימים 9.6.20-10.6.20 הצטרפו 178 עובדים באמצעות טופס ידני. ביום 11.6.20 בשעות הצהריים הופסקה חלוקת המוצר הממותג, וביום זה הצטרפו 31 עובדים באמצעות טופס ידני. מנגד, מטעם דור אלון נטען כי חלוקת המתנות נמשכה גם לאחר מכן, ומר לופטון השיב על כך כי ייתכן שמדובר היה במקרה נקודתי (עמ' 11 ש' 1-6 לפרוטוקול הדיון). עובדים אשר הצטרפו להסתדרות באופן מקוון כלל לא קיבלו את אותו מוצר ממותג. בהתאם לנתוניה של ההסתדרות 380 עובדים הצטרפו באופן מקוון (בהמשך מר לופטון העיד שייתכן שחלק מהם קיבלו את המתנה). ביום 14.6.20 הצטרפו 71 עובדים נוספים (סעיף 26 לסיכומים של דור אלון).

יצוין שגם אם לא ניקח בחשבון את 178 העובדים שהצטרפו במועדים שבהם חולקו המטענים הניידים, ישנם 687 עובדים שהצטרפו להסתדרות מתוך כ-2000 עובדים – ראו עדות מר אליהו (ע' 13 ש' 25-28 לפרוטוקול הדיון), שמהווים יותר משליש מהעובדים (2000/3=667).
בדיון מסר ב"כ ההסתדרות כי ביום 22.6.20, מועד הכרזת היציגות, הוגשו לדור אלון 891 טפסי הצטרפות (מתוך כ-2,000 עובדים). מהם 380 טפסים מקוונים שהעובדים מילאו באינטרנט. מתוך הטפסים הידניים חלקם הוחתמו ביום הראשון בו לא חולק המטען הנייד. לכן מספר העובדים שחתמו על הטופס וקיבלו את המטען הנייד הוא בסביבות 200 מקסימום. עוד הוסיף והבהיר כי היו עובדים שקיבלו מטען אף על פי שלא הצטרפו להסתדרות. לנציגי ההסתדרות ניתנה הוראה שלפיה כל מי שייגש אליהם יש להציע לו שי ממותג, ואחר כך לשאול אותו אם הוא רוצה להצטרף להסתדרות. זאת ועוד, לאחר שנציגי ההסתדרות הפסיקו לחלק את המטען הנייד, המשיכו העובדים להצטרף להסתדרות (עמ' 2 ש' 11-21 לפרוטוקול הדיון). לגישת ההסתדרות, נכון לסוף חודש יולי 2020 ישנם כ-1,500 עובדים בדור אלון שהצטרפו להסתדרות (עמ' 3 ש' 14-18 לפרוטוקול הדיון) – בסיכומי התשובה של ההסתדרות נטען כי אף לאחר מועד ההכרזה המשיכו עובדים להצטרף, וישנם למעלה מ-951 עובדים שהצטרפו להסתדרות (סעיף 14 לסיכומים).
יצוין שלעניין הצעת בית הדין בדיון, להשיב את השי שניתן לעובדים , הבהירה ההסתדרות בסיכומיה כי אין לה כל אפשרות לבקש מהעובדים להשיב את השי , כיוון שאין כל רישום למי מהעובדים נמסר, שכן הוא חולק לעובדים ללא קשר להצטרפותם.
נבחן אם עקב ההטבות שקיבלו עובדי דור אלון נפל פגם בהצטרפותם להסתדרות.

נטל ההוכחה
לעניין נטל ההוכחה נקבע:
"כאשר ארגון עובדים מכריז על יציגותו בקרב עובדיו של מפעל מסוים, ומודיע על כך למעסיק, בצירוף טופסי ההצטרפות החתומים על ידי לפחות שליש מהעובדים, והמעסיק כופר ביציגותו של ארגון העובדים – הרי שבעיקרון נטל ההוכחה כי למעשה ארגון העובדים לא השיג יציגות בקרב העובדים מועבר לכתפי המעסיק, והכל תלוי כמובן בנסיבות המקרה ובסוג הטענות המועלות. במקרה שלמעסיק בהקשר זה ישנן למשל טענות בדבר כשרות הטפסים הרי שעליו נטל הראיה להראות כי אכן נפלו בטפסים פגמים מהותיים, שיש בהם כדי לפגום בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות של לפחות שליש מעובדיו לאותו ארגון עובדים.
במקרה שהמעסיק מעלה טענה כללית מבוססת, כגון למשל טענה שארגון העובדים אינו מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להיותו ארגון עובדים, או למשל טענה לגבי דרך ההצטרפות (למשל טענה לגבי ההצטרפות המקוונת) חוזר הנטל לארגון העובדים להראות כי הוא בגדר ארגון עובדים על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, או כי מדובר בדרך הצטרפות התואמת את תקנונו, וכן כי בוצע הדרוש מבחינה טכנולוגית על מנת לוודא את האותנטיות והוולונטריות של ההצטרפות. ככל שארגון העובדים עומד בכך – שב וחוזר הנטל למעסיק להוכיח פגמים שנפלו בטפסים קונקרטיים, אם הוא עדיין סבור שהיו כאלה".
(בעס"ק 2764-09-15 קל אוטו בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל, מיום 26.3.16, ההדגשות לא במקור).

בענייננו, ההנחה היא שכאשר פנתה ההסתדרות לעובדי דור אלון, והעובדים שביקשו להצטרף לשורותיה חתמו על טפסי הצטרפות באופן ידני או באופן מקוון - עובדים אלה הצטרפו כחברים להסתדרות. ככל שדור אלון מעוניינת להפריך הנחה זו הרי שנטל הראיה מוטל עליה להוכיח כי נפלו בטפסי ההצטרפות פגמים מהותיים, שיש בהם כדי לפגום בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות של עובדיה להסתדרות.
עוד יצוין לגבי הטענה שעלתה בסיכומים של דור אלון בדבר היפוך סדר ראיות בהסכמה, כך שלמעשה נטל ההוכחה חל על ההסתדרות, אין לה בסיס משפטי ולכן, דינה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית - הצטרפות עובדים לארגון עובדים
בפסיקה נקבע:
"הצטרפות מדעת ומרצון חופשי
אין חולק כי ההצטרפות לארגון עובדים צריכה להיות מדעת ומרצון חופשי, שהרי יסוד ה"וולונטריות" בחברות הוא אחד מהתנאים להכרה בארגון כארגון עובדים לצורך משפט העבודה הקיבוצי בכלל ולצורך כריתת הסכם קיבוצי בפרט (בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63, מיום 27.2.1997).

שעה שהוכח כי עובד הצטרף כחבר לארגון עובדים, ולדרכי ההוכחה של הצטרפות זו נידרש בהמשך, אין למניעים אשר הביאו אותו לכך כל משמעות ואין כל צורך לבחון אותם. תהיה אשר תהיה סיבת הצטרפותו של החבר לארגון העובדים, כל עוד הוא חבר בארגון אזי חלות עליו כל החובות והזכויות של חבר הארגון ולארגון יש "כלפיו" את כל הסמכויות הקבועות בתקנונו. לרבות הסמכות לפעול לכריתתם של הסכמים קיבוציים במקומות עבודתו – מטרה שגם היא אחד מהתנאים להכרה בארגון כארגון עובדים לצורך משפט העבודה הקיבוצי בכלל ולצורך יציגות לכריתת הסכם קיבוצי במיוחד.
בעניין זה כבר נפסק בעניין ארגון עובדי בנק המזרחי, בצורה פשוטה ובהירה, כי:
"הסיבות והמניעים להצטרפות אדם לארגון כלשהו, וארגון עובדים בכלל זה, אינם מעלים ואינם מורידים. כל אדם המצטרף לארגון, ותהא סיבת הצטרפותו אשר תהא, הופך לחבר הארגון, וחלות עליו תקנות הארגון על הזכויות שהוא מעניק והחובות שהוא מטיל (דב"ע (ארצי) מח/1-5 ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כא 283 (1990)."
לאור האמור, כאשר עסקינן בשאלת ההצטרפות לארגון עובדים "מדעת ומרצון חופשי", הבחינה מוגבלת להיות ההצטרפות מרצון חופשי, במובן של העדר פגם בכריתה, כמשמעו בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, ושלא בכפייה. ככל שאין פגם בכריתה בכל הנוגע להצטרפות החבר לארגון העובדים, ככלל אין לבחון את המניעים של עובד להצטרף לארגון העובדים או אף את ההסתייגויות שלו מפעולות כאלה ואחרות של ארגון העובדים. בהתאמה, אין לשאול, לצורך מתן תוקף לחברות, אם החבר תומך בכינונה של "התארגנות" מסוימת או בצעד ארגוני כזה או אחר. ראשית, אדם שהצטרף לארגון חזקה כי קיבל על עצמו את תקנונו בכללותו, שכן ביחסים שבינו ובין הארגון משמש התקנון כ"חוזה"; שנית, גם אם לא כך הוא – ממילא אין לכך חשיבות, וכל עוד אין חברות "מסויגת", הקובע לעניין סמכויות הארגון ביחסיו עם החבר הוא התקנון (החוזה שבין הארגון והחבר).
למען הסר כל ספק יודגש, יהיו אשר יהיו מניעי ההצטרפות של החבר, החבר נותר חבר כל עוד זהו המצב לפי התקנון. מניעי הצטרפותו של עובד כחבר לארגון עובדים כלל אינם מעניינו של המעסיק וטוב יעשה המעסיק אם ירחק מאלה".
(עסק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל - קופת חולים מאוחדת, מיום 12.12.17, ההדגשות לא במקור).
עלו לפנינו שאלות כגון האם חלוקת המתנות פגעה בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות? האם נפלו בטפסי ההצטרפות פגמים מהותיים שיש בהם כדי לפגום בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות של לפחות שליש מעובדי דור אלון להסתדרות? האם מדובר בחברות רצונית אישית של העובד והסכמתו המושכלת מדעת ומרצון להצטרפות להסתדרות?
ואולם, לאור הפסיקה, כאשר עסקינן בשאלת ההצטרפות לארגון עובדים "מדעת ומרצון חופשי", הבחינה מוגבלת להיות ההצטרפות מרצון חופשי, במובן של העדר פגם בכריתה, כמשמעו בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן – חוק החוזים), ושלא בכפייה. כן נקבע כי אין לבחון את המניעים של העובד שהובילו אותו להצטרף כחבר בארגון.
אמנם, קביעתנו לגבי העדר השפעה של המניע להצטרפות לארגון אינה קביעה אבסולוטית. מן הראוי שחברות בארגון לא תהיה מותנית או מלוות בכל הטבות חיצוניות (למעט אלו שנובעות מן ההתאגדות עצמה). כמו כן, כאשר מדובר בהטבה שיש לה ביטוי בשווי כספי, יש להפעיל שיקול דעת לגבי גובהה הכספי של ההטבה. כך, לא דין מתנה סמלית וצנועה, כדין הטבה בעלת ערך כספי משמעותי (כך למשל מכשיר חשמלי או הטבה כספית משמעותית אחרת ).
בענייננו, ההסתדרות חילקה מתנה בשווי 19.90 ₪ לפני מע"מ, אף כי ייתכן שבעיניי העובדים מדובר היה במתנה בעלת ערך כספי גבוה יותר (99 ₪-199 ₪). מכאן שיש לבחון את סבירות ההטבה על רקע הוראות חוק החוזים.
יובהר כי ישנו חשש ממדרון חלקלק, דהיינו שיחולקו על ידי ארגוני העובדים מתנות בעלות ערך כלכלי רב יותר, וכך התכלית העיקרית שלשמה עובד מצטרף לארגון עובדים, שהיא הגנה על זכויות העובדים וקידום תנאי העסקתם דרך משא ומתן קיבוצי, עלולה להינזק.

כרטיס מועדון הצרכנות "שווה"
לעניין חלוקת מתנות במסגרת ההתארגנות הראשונית, כאמור אין מחלוקת כי במהלך החתמת עובדים על טפסי הצטרפות חילקה ההסתדרות שי ממותג - מטען נייד, שהוכח כי עלותו 19.90 ₪ בתוספת מע"מ (עלות רכישה על ידי ההסתדרות), וכן כרטיס הטבות נטען – ממועדון הצרכנות "שווה". אנו סבורים כי יש להבחין בין חלוקת כרטיס מועדון הצרכנות "שווה" למצטרפים כחברים ובין חלוקת השי.
מועדון הצרכנות "שווה" הוא קולקטיב צרכני מבית ההסתדרות הלאומית שמעניק לחבריו הנחות במגוון בתי עסק, חברות תיירות, פרויקט נדל"ן, סוכנויות רכב, מועדוני כושר, מסעדות, בתי אופנה ועוד. לצד ההטבות ברשתות זכאים החברים לסל השירותים העיקרי של ההסתדרות, הכולל הטבות בביטוחי בריאות, פנסיה, ייעוץ משפטי, סיוע בקידום מקצועי במקום העבודה, ייעוץ וליווי במקרים של תאונות עבודה, סיוע במעונות יום, מתן הלוואות ומלגות לעובדים ועוד. כרטיס זה ניתן אך ורק לעובד המצטרף כחבר מן המניין בהסתדרות. על כך ניתן ללמוד גם מהמכתב הנלווה לכרטיס (העתק צילום בעמוד 21 לבקשה של ההסתדרות), איגרת ברכה של מנכ"ל ההסתדרות לעובד המצטרף כחבר עם דף הסבר להפעלת הכרטיס (סעיף 47-50 לבקשה של ההסתדרות).
לשם השוואה, גם בארגוני עובדים אחרים קיימים מועדוני צרכנים לחבריהם. כך למשל: מועדון "ביחד בשבילך" הוא מועדון הצרכנות מבית ההסתדרות הכללית המעניק אף הוא לחבריו הטבות צרכניות שונות. מועדון "יחד" הוא מועדון בצרכנות מבית ההסתדרות הרפואית בישראל, "מועדון תמורה" הוא מועדון הצרכנות של החברים בארגון המורים ועוד (סעיף 51 לבקשה של ההסתדרות).
מר לופטון העיד כי ביום הראשון של ההחתמות (8.6.20) לא חולקו מתנות (הכוונה למטענים), אך חולק למצטרפים להסתדרות כרטיס מועדון "שווה" שכולל הטבות שונות. כרטיס מועדון שווה הוא כרטיס מועדון צרכנות שמיועד לחברי ההסתדרות הלאומית שמטרתו לתת לחברי ההסתדרות שירותי רווחה שונים. הרעיון של הכרטיס הוא קהל צרכני שמכפיל את כוחו. לאחר שממלאים טופס הצטרפות להסתדרות מקבלים את הכרטיס. אחר כך, בכניסה למערכת המועדון ממלאים פעם נוספת את טופס ההצטרפות שכולל את פרטי העובד. ישנם מועדוני צרכנות נוספים בארץ ביניהם של ההסתדרות הכללית, רשויות מקומיות ועורכי דין (עמ' 9 ש' 31-32, עמ' 10 ש' 1-9 לפרוטוקול הדיון). מר לופטון הוסיף והעיד כי הכרטיס אינו הזכות היחידה שטופס ההצטרפות להסתדרות מקנה לחבר, אלא זהו חלק מעניין בירוקרטי על מנת לוודא שהעובד הוא אכן חבר (עמ' 10 ש' 10-14 לפרוטוקול הדיון). אם עובד מפסיק את חברותו בהסתדרות אז המערכת מסנכרנת זאת ולא ניתן להשתמש עוד בכרטיס.
עוד הבהיר מר לופטון כי הפירוש של "חבר" הוא עובד שחותם על טופס הצטרפות להסתדרות, שכן בהתארגנויות ראשונות של מקום לא מאוגד מתחילים לשלם דמי חבר רק לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי (עמ' 10 ש' 15-23 לפרוטוקול הדיון). קרי, הכרטיס ניתן אך ורק למצטרפים להסתדרות וכל עוד הם חברים בה בלבד.
אנו מקבלים את טענת ההסתדרות כי נהוג ומקובל כי כלל ההטבות הניתנות על ידי המועדונים הם אך ורק לחברים מן המניין שהצטרפו לארגוני העובדים השונים. נראה שלא נפל כל פגם בהצטרפות העובדים החברים בהסתדרות למועדון הצרכנות "שווה" לאחר הצטרפותם להסתדרות.
עוד צוין בתגובת ההסתדרות כי כלל ההתארגנויות בשנים האחרונות על ידי כלל ארגוני העובדים מלוות גם בפעילות שונה לעובדים, כך למשל: התאגדות עובדי לומניס בהסתדרות הכללית לוותה בדוכן גלידות ומטעמים שונים; התארגנות עובדי תן ביס בהסתדרות הפועל המזרחי לוותה בדוכן ברד ודוכן נקניקיות; התאגדות עובדי חברת שלמה ביטוח בהסתדרות הכללית לוותה בדוכן גלידות וחלוקת עטים ממותגים; התאגדות עובדי AIG בהסתדרות הכללית לוותה אף היא בדוכני אוכל מסוגים שונים; כך בהתארגנויות האחרונות בהסתדרות חולקו לעובדים בקבוקוני אלכוג'ל ממותגים נוסף לדוכנים האמורים; כך גם בהתאגדות העובדים בענף הבנייה בהסתדרות הכללית חולקו תרמוסים, בקבוקי ספורט, ווסטים (סעיף 59 לתגובה של ההסתדרות) (העתק תמונות מההתאגדויות השונות צורף כנספח ג לתגובתה של ההסתדרות). מנגד, דור אלון טענה בסיכומיה כי הדוגמאות שהוצגו על ידי ההסתדרות בעניין התארגנויות אחרות לא רלוונטיות לענייננו. נראה שהדוגמאות הללו אכן מצביעות על פרקטיקה נהוגה בדמות אירועי "הפנינג" או חלוקת מתנות סמליות בקרב ארגוני העובדים.

חלוקת המטען הנייד על ידי ההסתדרות
מר לופטון, כאמור מנהל חטיבת הגיוס בהסתדרות הלאומית, העיד כי הוא אחראי ללוות ארגונים ועובדים שמעוניינים להקים ועדי עובדים, ולסייע לאותם עובדים להקים ועד עובדים במקום עבודה שהוא לא מאוגד. הוא העיד כי אמנם הוא לא היה בשטח עם נציגי ההסתדרות שהחתימו את עובדי דור אלון על טפסי ההצטרפות, אך הוא מנהל את ההתארגנות בשטח ומלווה את הגיוס באופן אישי. כך שאליו מגיעים החומרים והמידע והוא מתחיל את ההתארגנות (עמ' 8 ש' 33, עמ' 9 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון). הוא הוסיף כי הוא עסק בחודשים האחרונים גם בהתארגנויות נוספות, כך למשל ב"מכבי", ב"טרם" וב"קבוצת שינדלר", ולדבריו במספר מקומות חולקו מתנות. בחלק מהמקומות ניתנו מתנות בדמות מטענים ובחלק "אלכוג'ל" או מסיכות עם לוגו של ההסתדרות. מטענים חולקו במכבי, בשינדלר ובנמל אשדוד. לשאלת ב"כ דור אלון מה המטרה של חלוקת המתנות השיב מר לופטון כי חלק מהפעילות של ההסתדרות הוא חלוקת מוצרי מיתוג לכלל העובדים (עמ' 7 ש' 10-22 לפרוטוקול הדיון). לשאלת ב"כ דור אלון, מי מממן את המתנות, השיב מר לופטון כי להסתדרות יש מספר מקורות הכנסה – דמי חבר ושכירויות. עוד הבהיר כי כל הפעילות נעשית בהתאם לחוקה של ההסתדרות (התקנון) (עמ' 8 ש' 6-9 לפרוטוקול הדיון).
לשאלת ב"כ ההסתדרות, אם למרות שההסתדרות טענה כי הפסיקו לחלק מתנות ביום 11.6 הייתה חלוקת מתנות גם ביום 14.6, כך לפי הסרטונים (נדון בעניינם בהמשך), השיב מר לופטון כי ההנחיה המסודרת הייתה שלא לחלק מתנות בתאריך הזה. הוא הדגיש כי יכול להיות שמישהו מהנציגים לא ידע על ההנחיה, אך זה היה מקרה חריג (עמ' 10 ש' 30-33, עמ' 11 ש' 1-6 לפרוטוקול הדיון).
לשאלת ב"כ דור אלון אם מי שהצטרף באופן מקוון לא קיבל מתנה השיב מר לופטון כך:
"ש. בסעיף 36 אתה כותב שמי שהצטרף באופן מקוון לא קיבל מתנה?
ת. נכון. הוא לא יכול לקבל. אם נתנו לו בשטח אז יכול להיות שקיבל. יכול להיות שיש מקרה שקודם קיבל ואז הצטרף מקוון. הרוב המוחלט שהצטרפו דרך מחשב לא קיבלו. יכול להיות מספר סיבות שעובד קיבל גם וגם אחד זה שבמסגרת החלוקה הכוללת הוא שהה בתחנה. יש עובדים שחתמו גם על טופס ידני וגם באינטרנט. בזמן התארגנות ראשונית".
(עמ' 11 ש' 7-12 לפרוטוקול הדיון).
עוד העיד מר לופטון כי גם בימים האחרונים (לפני מועד הדיון) נציגי ההסתדרות המשיכו להחתים נציגים נוספים על טפסי הצטרפות, אך כבר לא חילקו מתנות (עמ' 12 ש' 23-28 לפרוטוקול הדיון). בסיכומים אף הבהירו ב"כ ההסתדרות כי ההסתדרות ממשיכה בחלוקת שי בכלל ההתארגנויות, שכן לטענתם אין כל פסול או פגם בכך.

האם לעובדים הייתה כוונה אמיתית להתארגן?
לדבריו של ב"כ דור אלון בדיון, רוב העובדים שחתמו על טפסי ההצטרפות בדור אלון היו מתחת לגיל 26, והיו בעלי ותק העסקה של פחות משנה. כן רוב העובדים הללו החלו את העסקתם בדור אלון לאחרונה - בתקופת הקורונה. בהינתן המצב בו העבודה בתחנות דלק היא עבודה מועדפת, חלק מהעובדים עובדים במשך מספר חודשים בלבד ואז עוזבים את העבודה. לדבריו, ההתארגנות לא מעניינת אותם, והם כבר לא יעבדו כאשר ייחתם ההסכם הקיבוצי. הטענה של דור אלון היא שחלוקת המתנות לעובדים היא פסולה, כיוון שהיא נחשבת למתנה "שווה" עבור עובד צעיר בעבודה מועדפת, כאשר ההסכם הקיבוצי כלל לא מעניין אותו (עמ' 6 ש' 9-29 לפרוטוקול הדיון).
מר אליהו, כאמור מנהל רשת מתחמי התדלוק והמסחר של דור אלון, העיד כי דור אלון תמיד הנחתה את מנהליה שלא להתערב בהתארגנות של עובדים (עמ' 15 ש' 8-12 לפרוטוקול הדיון). הוא השיב בשלילה לשאלת ב"כ ההסתדרות אם דור אלון תיעדו במצלמות את החתמות העובדים על טפסי הצטרפות, והבהיר כי יש בידיהם תמונות וסרטונים כיוון שבתחנות הדלק מצלמות שתפקידן לשמור על בטחון העובדים וכן למנוע גניבות ואירועים חריגים. בתמונות אלה ראו כי בזמן העבודה החתימו את העובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות. לשאלת ב"כ ההסתדרות אם יש תמונות של עובדים שקיבלו מתנות בלי שחתמו על טפסים השיב מר אליהו בחיוב, והוסיף והעיד כי הם לא ניסו לעקוב אחרי אותם אלף עובדים (עמ' 14 ש' 6-14 לפרוטוקול הדיון). בהמשך נשאל אם רואים בתמונה מישהו שקיבל מתנה מבלי לחתום השיב שאי אפשר לדעת (עמ' 14 ש' 15-18 לפרוטוקול הדיון). עוד לדבריו עובדים דיברו עם כל מיני גורמים בחברה ושאלו למה הם לא קיבלו את המתנה (עמ' 14 ש' 19-21 לפרוטוקול הדיון).
בעניין בדיקת טפסי ההצטרפות העיד מר אליהו כי על המעסיק לבדוק את הטפסים ולראות שאין כפילויות ושהם אכן שייכים לדור אלון. הטפסים נבדקו ודור אלון הודיעה כי היא לא מכירה ביציגות, שכן למעלה מ-100 טפסים של עובדים נפסלו משום שהם לא תקינים. כן הוא הבהיר כי להערכתו בגלל המתנות שקיבלו נפסלו הטפסים של כל האנשים שחתמו במתחמים – מדובר במאות אנשים. להערכתו, חולקו כאלף מתנות (עמ' 14 ש' 30-33, עמ' 15 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון). ב"כ דור אלון מסרה בדיון כי הטפסים הללו לא ישנו דבר בעניין היציגות (עמ' 6 ש' 1-7 לפרוטוקול הדיון). על כן, הדיון בטענה זו מתייתר.
בחקירה החוזרת העיד מר אליהו כי כל אחד רשאי להתאגד, אך עובדים מתחת לגיל 26, שמגיעים לעבודה בדור אלון לתקופה קצרה "אינם יודעים מה זה ועד". הוא הוסיף והעיד כי אף הייתה עובדת שנשאלה אם היא יודעת על מה היא חתמה והיא השיבה בשלילה (עמ' 15 ש' 28-31 לפרוטוקול הדיון). אף עובד לא זומן להעיד לפנינו וטענות אלו לא הוכחו.
עדותו של מר אליהו מציגה גישה פטרנאליסטית של המעסיק לגבי דרך התנהגות של עובדיו, מבלי שנעשתה בדיקה רצינית לכך. בכל מקרה, חוק הסכמים קיבוציים קובע יציגות לפי "מבחן כמותי" במועד הקובע (מועד הודעת היציגות). אם המחוקק היה דורש כדי לספור הצטרפותו של עובד שיהיה לו ותק מסוים במקום העבודה, היה קובע זאת – אך הדבר לא נקבע. כך שאין בסמכותו של המעסיק לדרוש תנאים שהחוק אינו דורש, כגון גיל, ותק במקום העבודה, ציפיות לגבי מועד חתימת ההסכם הקיבוצי וכו'.

מסקנות
לדעתנו, עצם חלוקת המטען הנייד היא פרקטיקה שאיננה רצויה, ואולם אין בכך כדי לפסול את חברות העובדים שהצטרפו להסתדרות. כאמור, בפסיקה נקבע כי שאלת ההצטרפות לארגון מרצון חופשי ובאופן וולונטרי צריכה להיבחן באספקלריה של דיני החוזים. אנו דוחים את טענתה של דור אלון שלפיה חלוקת כרטיסי מועדון "שווה" למצטרפים לחברות בהסתדרות ומטען נייד לעובדים עולים כדי "לחץ כלכלי" שהוביל לפגם ברצון העובדים להצטרף לשורותיה. כאמור, לעניין חלוקת כרטיס המועדון "שווה" קבענו כי לא נפל בכך כל פגם. קבענו כי מן הראוי שהצטרפות לארגון לא תהיה מותנית או מלוות בהענקת מתנה בעלת ערך כספי כלשהו (בשונה מקבלת כרטיס צרכנות, כפי שנהוג). ואולם, גם אם יש בחלוקת המטען הנייד הממותג לעובדים פגם, אין מדובר בפגם מהותי אשר גורם לפגיעה בהצטרפותם לפי דיני החוזים.
כמו כן, אנו מקבלים את טענת ההסתדרות כי מספר עובדים ביקשו לבטל את חברותם בהסתדרות, ועל כן העובדים ידעו שקיימת האפשרות לבטל חברות בארגון עובדים לאחר הצטרפותם. אנו סבורים כי לא נפל כל פגם בהתקשרות לפי דיני החוזים. מכאן שאנו דוחים את טענת דור אלון כי יש לפסול את טפסי ההצטרפות של עובדיה אשר קיבלו את המטען הנייד.
אנו בדעה כי הצטרפותם על העובדים בדור אלון היא הצטרפות אותנטית שנעשתה מבחירה חופשית ומרצון חופשי מבלי שהייתה השפעה בלתי הוגנת כטענתה של דור אלון. אין לקבל את גישתה הדווקנית של החברה, שלפיה חלוקת מוצר ממותג לעובדים המצטרפים להסתדרות, ועוד ביתר שאת לכלל העובדים ללא קשר להצטרפותם לארגון עובדים – כפי שטענה ההסתדרות , מאיינת את יכולת ההבחנה של העובדים ואת היכולת שלהם לקבל החלטה אם ברצונם להצטרף או לאו. אנו דוחים את טענותיה של דור אלון שלפיהן עבור אוכלוסיית עובדיה, שכוללת בעיקרה עובדים צעירים (מתחת לגיל 26), ובעלי ותק נמוך בכלל ובחברה בפרט (פחות משנה), שחלקם מגיע לשם קבלת מענק לעבודה מועדפת, חלוקת המתנות הוא גורם משפיע לחתימה על טפסי ההצטרפות. כאמור, מדובר בטענה פטרנליסטית שנטענה בעלמא ולא על סמך נתונים מבוסס ים, ועל כן דינה להידחות. ההלכה קובעת כי עצם החתימה על טופס ההצטרפות על ידי עובד מקימה חזקה עובדתית לקיומה של גמירות דעת להצטרפותו של עובד לארגון עובדים וכי משעה שהצטרף עובד לארגון עובדים, אין למניעים שהביאו אותו לכך כל משמעות ואין צורך לבחון אותם.
נוסף על כך, בסיכומים של דור אלון נטען כי הפסיקה הרחיבה את ההגבלות והאיסורים על מעסיקים בכל הנוגע להתארגנות עובדים, אך לא קבעה כללים או הנחיות המתוות את ההתנהלות הרצויה בכל הנוגע להתנהלות ארגוני עובדים בתהליך התארגנות ראשונית. אנו משאירים את השאלה אם על בית הדין לקבוע כללים ברורים לגבי התנהלות רצויה של ארגוני העובדים בהתארגנות ראשונית, בצריך עיון. נוכח החשיבות של זכות ההתארגנות של עובדים במדינה דמוקרטית, י ש לנהוג בזהירות בעת קב יעת אמות מידה להתנהלות ארגוני עובדים בעת התארגנות ראש ונית, זאת על מנת שלא להגביל את ההתארגנות. יצוין שבמהלך יחסי העבודה, לרבות בעת התארגנות ראשונית, כפופה ההסתדרות (וגם המעסיק או ארגון המעסיקים) לחובות תום לב והגינות מוגברת.
לעניין הטענות שהעלתה דור אלון בדבר עבירות פליליות שלדבריה היא מייחסת להסתדרות נבהיר כי אין אנו הערכאה המוסמכת לדון בטענות אלו.
מכל האמור לעיל, לאחר שבחנו את הבקשות מטעם הצדדים ואת כלל הראיות שנשמעו ושהוצגו לפנינו אנו סבורים כי לא נפל פגם מהותי באופן הצטרפותם של העובדים להסתדרות הלאומית, ושהיא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי דור אלון.
במקרה דנן, לא הוכח כי חלוקת המתנות מהווה פגם המאיין את רצונם של העובדים או כזה שלא מאפשר להם לבחור אם הם רוצים לחתום על טופס ההצטרפות להסתדרות או לאו. הצטרפות זו נעשתה מרצונם החופשי של העובדים, באופן וולונטרי ואותנטי.

בקשת ההסתדרות לפסילת ראיות שצורפו לבקשה של דור אלון
לאחר שהוגשו הסיכומים מטעם הצדדים, ביום 21.8.20, הגישה ההסתדרות בקשה לפסילת ראיותיה של דור אלון בהתאם לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. ההסתדרות טענה כי הסרטונים שצורפו לבקשה של דור אלון (נספח ב לבקשה) מהווים כשלעצמם פגיעה בהתארגנות העובדים ופגיעה בפרטיותם של העובדים.
ביום 3.9.20 הגישה דור אלון את תגובתה, בתמיכת תצהיר מטעם גב' מירי רוט, שמשמשת כמנהלת משאבי אנוש בחברה, בה טענה כי מדובר בבקשה שהוגשה על ידי ההסתדרות באיחור ניכר . זאת במטרה למנוע קביעה שלפיה נהגה שלא כדין בחלוקת מתנות לעובדי החברה במהלך החתמתם על טפסי הצטרפות להתארגנות. מכאן שללא שימוש בראיות אלו המצויות בידי החברה והוצגו על ידיה עוד בתחילת ההליך, ואשר אין בהן כדי להשוות פגיעה בפרטיות, לא יהיה לחברה יומה בבית הדין ולא תוכל לעשות שימוש בראיות רלוונטיות. ראיות אלו יש בהן כדי להוכיח את עצם חלוקת המתנות, תוכן המתנות, עיתוי חלוקת המתנות, והמשך חלוקת מתנות אף לאחר מתן התחייבות לחדול מכך.
בנוגע לטענה של דור אלון שלפיה נציגי ההסתדרות הפריעו לעובדי דור אלון בעבודתם השוטפת, העיד מר לופטון כי מתוקף תפקידו יש הנחיה ברורה שלא להפריע למהלך העבודה התקין ויש לפנות לעובדים בזמן הפסקה. דור אלון הגישה תמונות שבהן נראים עובדים שחותמים על טופס מול נציג – מ/1 ו-מ/2 (עמ' 9 ש' 6-16 לפרוטוקול הדיון). אשר לסרטון שהגישה דור אלון בו לדבריה נראית נציגה של ההסתדרות בסניף געש של דור אלון עומדת בחנות ולא מסכימה לצאת החוצה, השיב מר לופטון כי הוא לא יכול לאשר את הדבר כי לא ראה את הסרטון (עמ' 9 ש' 17-24 לפרוטוקול הדיון).
הבקשה אכן הוגשה בשיהוי שכן התמונות צורפו לבקשה של דור אלון, ואילו בקשה זו הוגשה רק לאחר שהוגשו הן הסיכומים והן סיכומי התשובה מטעם הצדדים. נציגי ההסתדרות החתימו את העובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות בתחנות דור אלון, וגם אם הדבר נעשה בזמן העבודה, כפי שטוענת החברה, אין בכך כדי לפסול את הצטרפותם של העובדים.
כאמור, ממילא, ראיות אלו אינן רלוונטיות להכרעה בענייננו, שכן אנו עוסקים בשאלה אם נפל פגם בהצטרפות לארגון המלווה ב"הטבה" מטעם הארגון, ולא בהפרעה לפעילותה של דור אלון מצד נציגי ההסתדרות במהלך החתמת העובדים על הטפסים.

בקשה לפיצול סעדים מטעם ההסתדרות
ההסתדרות ביקשה להתיר לפצל סעדים כדי להגיש תביעה לפיצוי כספי המפרטת כיצד הפריעה דור אלון להתארגנות עובדיה.
היתר לפיצול סעדים ניתן בהתאם לתקנה 26(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין לעבודה) לצורך תביעה עתידית. היתר לפיצול סעדים נועד למקרה שבו עילה אחת מצמיחה מספר סעדים שונים. בהתאם לתקנה 26(ג) לתקנות בית הדין לעבודה ניתן לבקש רשות מבית הדין לפיצול סעדים עד למועד הגשת התובענה הנוספת. כך שאין אנו נדרשים לבקשה זו כעת.
אנו מאחלים לצדדים משא ומתן פורה לקראת הסכם קיבוצי, ומקווים כי לא יהיה צורך בהליכים משפטיים נוספים ביניהם.
במהלך חתימה על פסק הדין הוגשה מטעם המבקשת "הבהרות חשובות מטעם המבקשת" בנוגע לנוהל החברה בשימוש במצלמות אבטחה ומאגרי תמונות אצל החברה. נוכח המסקנה אליה הגענו לעיל, אין אנו רואים לנכון להתייחס לאמור בהבהרות.

לסיכום
מכל האמור לעיל, ההסתדרות הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי תחנות התדלוק "דור אלון".

דין בקשת דור אלון להידחות.

משמדובר בסכסוך קיבוצי אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אלול תש"פ, (10 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גבריאל נבו,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

גב' יהודית טל,
נציגת ציבור מעסיקים