הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ד"מ 49317-10-18

20 יוני 2020
לפני:
כב' הרשמת מרב חבקין

התובע:
gebrehiwot mhari

-
הנתבעת:
י.ב. שיא משאבים בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בקשת הנתבעת להורות על דחיית התביעה.

לטענת הנתבעת, יש לקבוע דיון רק לאחר שהתובע יודיע שביכולתו להתייצב להעיד, וככל שאין באפשרותו להעיד יש להורות על דחיית התביעה כנגדו.

התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי עוד מספר חודשים טרם הגשת בקשת הנתבעת כבר היה ברור , כי התובע לא יתייצב לדיון בהתאם למדיניות החלה לגבי מסתננים שיצאו את ישראל. עוד נטע ן, כי התובע ביצע מאמצים רבים על מנת שתישמע עדותו , לרבות הגשת בקשה לעדות מוקדמת ופנייה לרשות ההגירה לצורך קבלת היתר כניסה לישראל על מנת להעיד במשפטו.

ולהכרעתי:
על פי תקנה 49(ב)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות בית הדין) רשאי בית הדין למחוק את התביעה כאשר תובע אינו מתייצב לדיון.

בעניין ע"ע 1127/00 אורסץ' – דניה סיבוס בע"מ, פד"ע לז 305 נפסק כי במקרים נדירים בהם תובע אינו מתייצב לחקירה נגדית מנימוקים נאותים יש לבחון את התביעה ולתת לחומר הראיות שהוצג את המשקל המתאים. הודגש באותו עניין, כי אין מדובר בהליך שגרתי.

במקרה שנדון מאוחר יותר, ע"ע 424/08 נמלי סלאח - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ ( 11.3.09), נקבע כך:
"האיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין ובמיוחד עת המדובר במהגר עבודה, לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, מטיל על בא-כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים.
במסגרת הקלת הליכי הפרוצדורה בתביעותיהם של מהגרי עבודה, נקבעו אמות מידה מחמירות אשר בהתקיימן בלבד, רשאי בית הדין להתיר אי התייצבותו של מהגר עבודה לדיון בתביעתו ואי חקירתו הנגדית על תצהירו, בשים לב לנסיבות המקרה הנדון ובכפוף להתקיימותם של תנאים אלה:
בחינת התנהלותו של בא-כוח התובע - האם הוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבותו של התובע לדיון, או התקיימותם של נימוקים ראויים המצדיקים אי-התייצבותו של התובע לדיון.
בחינת מהות התביעה; מתן משקל מתאים לחומר הראיות שהוצג בפני בית הדין; התוצאות העשויות לנבוע מאי התייצבותו של התובע לדיון בתביעתו, ולחקירה נגדית על תצהירו;
....
בית הדין רשאי להתיר היעדרותו של התובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא-כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא-כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה".

לאחר ששקלתי את הפרמטרים שנקבעו בעניין נמלי סלאח באתי למסקנה, כי אין זה המקרה בו יש להורות על מחיקת ההליך .

מצאתי, כי ניתן להמשיך בניהול ההליך גם בהיעדר התובע, וזאת על יסוד מסמכים ובהתאם לבקשת התובע שהוגשה חודשים רבים קודם לבקשת הנתבעת למחוק הליך זה. כל זאת בגין רכיבי תביעה לגביהם הוגש תצהיר , כמפורט בהמשך .

על מנת להסביר את מסקנתי, ראוי לעקוב אחר השתלשלות האירועים בהליך , הואיל וכפי שצוין בעניין נמלי סלאח, יש לתת את הדעת למכלול נסיבות המקרה.

התובע הגיש תביעתו ביום 21.10.18 בגין ניכוי פיקדון (חלק עובד) שלא הועבר לקופת מסתננים, חלק מעסיק שלא הועבר לקופת מסתננים וניכוי הודעה מוקדמת. התביעה המקורית הוגשה כנגד הנתבעת כנתבעת 1 וכנגד עיריית כפר סבא כנתבעת 2. בתביעה לא צוינה תקופת העבודה אך בתצהיר העדות הראשית שצורף צוין כי מדובר בתקופת העבודה 5/2016 עד 9/2018.

ביום הגשת התביעה הוגשה בקשה לעדות מוקדמת, בה נטען, כי התובע עתיד לעזוב את ישראל ביום 25.10.18 לאחר שקיבל אשרה להולנד. באותו היום ניתנה החלטה (מאת חברתי כב' הרשמת קרמר אשר בפניה נדונה בקשת העדות המוקדמת ) לפיה על ב"כ התובע להגיש הודעה על ביצוע מסירה עד למחרת בשעה 14:00 ובכפוף למסירה כאמור תישמע העדות ביום 25.10.18.

ביום 22.10.18 משלא הוגשה הודעה על ביצוע המצאה בשעה היעודה, ניתנה החלטה , כי הדיון יידחה לשבועיים לאחר הגשת הודעה על מועד טיסה אחר.

באותו יום ולאחר השעה 17:00 הגיש התובע הודעה, כי לא ניתן לדחות את הטיסה . במסגרת ההודעה הסביר ב"כ התובע, כי לא הגיש את אישור המסירה במועד שנקבע , שכן המזכירות הייתה סגורה ולא ניתן היה לסרוק את האישור . לפי האישור המסמכים נמסרו לנתבעת 1 ביום 22.10.18 בשעה 15:30. עוד ביקש התובע לקיים את הדיון ביום 25.10.18 (הבקשה מופיעה בתיק האלקטרוני ככזו שהוגשה רק ביום 23.10.18) . בד בבד הוגשה בקשת הנתבעת 1 לבטל את הדיון.

בהתייחס לבקשות אלה ניתנה ביום 22.10.18 החלטה הקובעת כי משלא הוגש אישור מסירה לנתבעת 2 הדיון בטל.

ביום 23.10.18 הוגשה בקשת התובע למתן החלטה לעניין הדיון. ביום 24.10.18 ניתנה החלטה לפיה כבר הוכרעה הבקשה לעניין הדיון וכי אין לשנות ממנה בשים לב למחדלי התובע בכל הנוגע לאישור המסירה לנתבעת 2 (שהוגש רק ביום 23.10.18) .

ביום 25.10.18 הגיש התובע בקשה לתיקון התביעה. התיקון המבוקש נוגע להוספת רכיבים של ניכוי משכר ולתקופת עבודה נוספת (מחודש 10/13) שלא צוינה בתביעה המקורית.

ביום 18.11.18 ניתנה החלטה לפיה תוקנה התביעה בהתאם לבקשת התובע. יצוין כי לא נשמעה עמדת הנתבעות לעניין תיקון התביעה.

כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 הוגש ביום 12.12.18. כתב הגנה מטעם הנתבעת 2 הוגש ביום 18.12.18.

ביום 26.2.19 התקיים דיון קדם משפט וב"כ התובע טען כי יבחן אפשרות להביא את התובע להעיד במשפטו.

התיק נקבע לדיון הוכחות ליום 17.6.19.

ביום 12.3.19 הודיע ב"כ התובע, כי בקשתו להביא את התובע לישראל נדחתה על ידי רשות ההגירה וכי יפעל לשינוי ההחלטה , וככל שיחול שינוי יעדכן. עוד הבהיר ב"כ התובע , כי בשלב זה הוא מבקש לנהל את הדיון על יסוד מסמכים. לבקשה צור ף מייל ממשרד הפנים.

ביום 13.3.19 ניתנה החלטה המורה לב"כ הנתבעת להגיש תגובה עד 24.3.19.

לא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעות, ואף ביום 29.4.19 הוגשה בקשה לארכה להגשת תצהירי הנתבעת 1 אשר נעתרה.

ביום 13.5.19 הוגש תצהיר הנתבעת 2. ביום 29.5.19 הוגש תצהיר הנתבעת 1.

בהמשך נדחה דיון הוכחות מספר פעמים. בסופו של יום, נקבע הדיון ליום 9.12.19. מספר ימים לפני הדיון הוגשה הבקשה הנדונה. הגם שנקבע , כי בקשה זו תתברר בדיון ב"כ התובע טען בדיון כי לא קיבל את הבקשה (יצוין כי טרם הדיון הוגשו מספר בקשות באותו עניין).

על פי החלטה שניתנה בדיון נדרש ב"כ התובע להגיש תגובה בכתב. כאמור לעיל , בהתאם לתגובתו, מתנגד התובע ל בקשת הנתבעת.

יצוין עוד כי בדיון הושגה הסכמה למחוק את הנתבעת 2 וניתן בעניינה פסק דין חלקי. על כן נותרה רק נתבעת 1 כנתבעת בהליך.

מתיאור העובדות עד כה עולה התמונה הבאה: התובע פעל בהתאם לסדרי הדין והגיש בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת. עקב אי מילוי ההחלטה לעניין ביצוע מסירה לנתבעת 2 הדיון בוטל.

התובע הגיש תצהיר בתמיכה לתביעה המקורית כולל מסמכים, אך לא הגיש כל מסמך לגבי תקופת העבודה הנוספת , הנטענת על פי כתב התביעה המתוקן . לא הוגש תצהיר לגבי רכיבים שנוספו .

ב"כ התובע הבהיר עוד בהודעה מיום 12.3.19 כי בשלב זה הוא מבקש לנהל דיון על יסוד המסמכים. הגם שניתנה לב"כ הנתבעת אפשרות להגיש תגובה לכך לא הוגש דבר ואין אלא לראות את הנתבעת כמי שהסכימה לבקשה זו של התובע , גם אם באופן משתמע.

מסקנתי מתחזקת מהעובדה כי הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית . יש לראות בכך הסכמה (ולו הסכמה בשתיקה) לניהול ההליך על יסוד מסמכים, שהרי לולא הייתה הסכמה , ההגיון מחייב, כי ה נתבעת תבקש להתיר ארכה להגשת ראיותיה עד שהתובע יודיע, כי קיבל היתר להיכנס לישראל . הנתבעת אפוא יצרה מצג לפיו היא מסכימה לניהול ההליך בהתאם לבקשת התובע.

הנתבעת נתלית בהערת ב"כ התובע, כי ינסה לפעול לשינוי החלטת משרד הפנים שלא להתיר כניסת התובע לישראל להעיד במשפט. העובדה , כי ב"כ התובע ציין שינסה לפעול לשינוי ההחלטה, אין בה לגרוע מבקשתו לנהל את ההליך על יסוד מסמכים. ממילא גם ניסיון לשינוי החלטת משרד הפנים, אין ודאות כי יצלח. ע ל כן, ככל שהנתבעת ביקשה להתנגד לבקשה זו של התובע , היה עליה להביע התנגדותה בהתאם להחלטה מיום 13.3.19 ולא חודשים רבים מאוחר יותר.

בהתאם לפסיקה, קיימת אפשרות במקרים מסוימים וחריגים לדון בהיעדרו של תובע עובד זר בהתאם למסמכים. במקרה זה , קיים הסבר לאי התייצבות התובע לדיון , שכן התובע יצא את ישראל לאחר שזכה למעמד רשמי בהולנד . כרטיס הטיסה נרכש על ידי סוכנות ענבל שהיא סוכנות הנסיעות הממשלתית , היינו הגם שאין מדובר בגירוש, עסקינן ביציאה מרצון בעידוד המדינה . ב"כ התובע שכנע, כי עשה מאמצים להבטיח התייצבות התובע לדיון , שכן צורפה החלטת משרד הפנים לדחות את הבקשה שהגיש .

לא ראיתי לנכון להטיל ספק בהצהרת ב"כ התובע בסעיף 6 לתגובתו , לפיה כמי שמייצג עובדים זרים רבים, ידוע לו אישית, כי מדיניות משרד הפנים לא שונתה , ולכן לא פנה בפנייה חוזרת לגבי התובע בתיק הנדון. על כן אין לומר שב"כ התובע לא פעל בשקידה ראויה.

יש גם לקחת בחשבון את מהות ההליך בכל הנוגע לרכיבי התביעה הנזכרים בתצהיר התובע (הפרשות לפיקדון וניכוי הודעה מוקדמת). סוגיית ההפרשות לפיקדון היא סוגייה תחשיבית, וניתן בנקל לדון על יסוד מסמכים. ככל שקיימת שאלה משפטית של הזכאות לכספים הללו אין מניעה לדון מבלי לשמוע את עדות התובע. עניין ניכוי הודעה מוקדמת בוצע במסגרת גמר חשבון כך שאין מחלוקת על עצם הניכוי . ממילא הנטל להוכיח את הצדקת הניכוי האמור מוטל על הנתבעת.

לא נעלמה מעיני הערת בית הדין הארצי בעניין ברע (ארצי) 4131-11-17‏ ‏ ‏lagese negesi‏ נ' ליאור גודעי (27.11.17) לפיה " המשך ניהול תביעה בהיעדר התייצבות של התובע, ללא הסבר ....כלל אינו מובן מאליו" (להלן: עניין ליאור גודעי).

כפי שפורט בהרחבה לעיל, נסיבות מקרה זה שונות בתכלית מהנסיבות שתוארו בעניין האמור. אכן, המשך ניהול המשפט בהיעדר התובע הוא החריג לכלל , אך שוכנעתי, כי בנסיבות מקרה זה נוכח רכיבי התביעה המקורית ובהתחשב בהשתלשלות האירועים כמפורט לעיל , יש להתיר זאת בהתייחס לרכיבי התביעה המקורית בלבד . בכך יושג האיזון הראוי בין זכויות הצדדים .

עוד יש לציין, כי המחדל הע יקרי מצד התובע היה באי המצאת המסמכים לידי הנתבעת 2 במועד שנקבע. לולא מחדל זה הייתה נשמעת העדות המוקדמת. לטעמי נוכח מכלול הנסיבות כמו גם מהותם של רכיבי התביעה בהם אתיר דיון (כמפורט בהמשך) , אין זה צודק שמחדל זה בלבד, הגם שאין להקל בו ראש, יכריע את הכף. אדגיש, כי אין בקביעתי זו משום הבעת דעה לגבי כל מקרה בו היה מחדל בהמצאת בקשת עדות מוקדמת . מדובר בתוצאה הנכונה והצודקת לנסיבות מקרה זה בלבד.

אשר לרכיבי התביעה: אני סבורה , כי בהתחשב בעובדה ש תצהיר התובע מתייחס לתביעה המקורית בלבד, ולא הוגש תצהיר ביחס לתביעה המתוקנת , אין מקום לדון בהיעדר התובע ברכיבים שנוספו בכתב התביעה המתוקן. אכן, כתב התביעה המתוקן התקבל לתיק . ברם, בבוא י לדון בשאלה , האם יש להמשיך בהליך בהיעדר תובע , האיזון הראוי ייקבע לאור הכללים שהתוו בפסיקה ובפרט נוכח האמור בעניין ליאור גודעי . משכך, בהיעדר תצהיר בעניין הטענות הנוספות, בהיעדר כל הסבר לשאלה , מדוע לא נכללו הרכיבים הללו בתצהיר המקורי, ואף בהיעדר מסמכים כלשהם לגבי תקופה קודמת , אין מקום להתיר דיון ברכיבים שנוספו במסגרת התביעה המתוקנת.

עוד יש להבהיר, ולמען הסר ספק , כי מצד התובע יכ ול הוא להגיש כראייה מסמכים בלבד. משלא הוגשו מסמכים נוספים עד כה , מעבר למסמכים שצורפו לתצהיר , הרי שמסמכים אלה בלבד הם המסמכים מטעמו של התובע . תצהיר התובע עצמו אינו חלק מהראיות היות שלא התאפשר לב"כ הנתבעת לחקור את התובע. יש לציין , כי להוצאת התצהיר יש נפקות רק לעניין הודעה מוקדמת הואיל ויתר הרכיבים הם תחשיביים ו לכל היותר מצריכים דיון בשאלה משפטית.

נוכח מסקנתי שלעיל, התיק נקבע לדיון לצורך המשך דיון ו חקירה נגדית של נציג הנתבעת וזאת ביום 12.7.20 שעה 13:30. הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים קצרים בעל פה במועד הדיון.

אשר להוצאות: חרף דחיית הבקשה, בהתחשב בכך שהיה על ב"כ התובע להיערך לטיעונים בעל פה בעניין בדיון, ולא נעשה כן, הגם שהחלטתי מיום 6.12.19 נצפתה על ידו (בהתאם לנתוני נט המשפט) - אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תש"פ, (20 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.