הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ד"מ 46243-07-20

21 פברואר 2021
לפני:
כב' השופטת כרמית פלד

התובע:
ולדימיר אינאטוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד שלמה יעקובוביץ

-
הנתבעת:
תור קלאב ש.ס. בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד יגאל אורנשטיין

החלטה

הבקשה לסילוק התביעה על הסף
סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן ( 13.2.08); דב"ע מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער; דב"ע יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518).
בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות – ולו קלושה – שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה - בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586; ע"ע (ארצי) 80/07 יואב ברמץ נגד נגריית שירן בע"מ (15.7.07)).
בנסיבות בהן יש אפשרות שעובד עבד אצל מספר מעסיקים על בית הדין לברר מיהו המעסיק האמיתי ומהי תבנית ההעסקה האמיתית (ע"ע 1218/02 Xue Bin נ' א. דורי ; ע"ע 300245/97 אסולין ואח' נ' רשות השידור, פד"ע לו 689)
לטענת התובע הוא הועסק על ידי הנתבעת בחצריה (ר' סעיפים 1,5,7 לכתב התביעה). הנתבעת טוענת מנגד כי מעולם לא העסיקה את התובע. עוד טוענת הנתבעת כי התובע הועסק, ככל הנראה, על ידי קבלן כוח אדם. בתמיכה לטענתה זו מצרפת הנתבעת דוח נוכחות של התובע, ממנו עולה, לטענת הנתבעת, כי התובע הועסק על ידי קבלן כוח אד ם. התובע בתגובה חוזר על טענתו כי הועסק על ידי הנתבעת ובחצריה ומתייחס לקבלן כוח האדם הנזכר בבקשת הנתבעת כגורם "עלום".
בשאלה בסיסית ועקרונית מסוג זה, שעניינה זהות המעסיק ומתכונת ההעסקה יש להעדי ף בירור המחלוקת לגופה – עובדתית ומשפטית – על פני מחיקת התביעה על הסף. יש מקום להיכנס לעובי הקורה, ולבחון, בין היתר, את מודל העסקתו של התובע ואת זהות המעסיק, תוך שמיעת ראיות ובחינת העדויות, טרם הכרעה בסוגיה.
אם וככל שבסופו של הליך תדחה התביעה נגד הנתבעת לגופה – עשוי הדבר להיות כרוך בהשתת הוצאות על התובע.
על כן – הבקשה לסילוק התביעה על הסף – נדחית.
הבקשה לתמיכת טענות התובע בתצהיר
לטענת הנתבעת יש להורות לתובע לתמוך טענותיו בתצהיר, בהתאם לקבוע בתקנה 117 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב 1991, שכן נטען כי לא הביא ולו ראשית ראיה לטענותיו העובדתיות הבסיסיות .
בשלב הנוכחי לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה, שכן ככלל אין הכרח לצרף תצהיר לתמיכה בטענות כתב התביעה וסבורני כי לא מתקיימים בהליך זה נימוקים מיוחדים המצדיקים חיוב בהגשת תצהיר מהסוג האמור. הדברים נכונים מקל וחומר בהתחשב בהיקף ההליך . תצהירי עדות ראשית יוגשו לאחר קדם המשפט ולפני מועד ההוכחות.
מובהר שאם וככל שהתובע לא יעמוד בנטלים הבסיסיים המוטלים עליו בהתאם לדין עשוי הדבר להביא לדחיית תביעתו.
על כן גם רכיב זה של הבקשה נדחה.
הבקשה למשלוח הודעה לצד שלישי
הנתבעת מבקשת לשלוח למר אריה ולדימיר, קבלן כוח האדם אשר שמו מצויין על גבי דוח הנוכחות שצורף לבקשתה (להלן – קבלן כוח האדם או הקבלן), הודעת צד ג'. נטען כי התובע הועסק באמצעות קבלן כוח האדם (או חברה בבעלותו).
התובע בתגובתו אינו מתנגד "לצירוף נתבעת נוספת".
המסגרת הנורמטיבית בתחומה אנו מצויים הינה תקנה 18 א לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991, אשר קובעת כי:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או רשם, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
מנוסח תקנה 18 הנ"ל עולה כי בית הדין יורה על צירוף נתבע כל אימת שסבור הוא שהיה צורך לצרפו כנתבע מלכתחילה או אם סבור בית הדין כי נוכחותו של הנתבע דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. בתי הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהא שלמה, באופן שהיא תעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי. בשל כך נוטה בית הדין לפרש את תקנה 18 האמורה בפרשנות מרחיבה.
משהנתבעת העלתה טענה לפיה קבלן כוח אדם הוא אשר שימש כמעסיקו של התובע הרי שזה האחרון מהווה צד דרוש לצורך בירור ההליך ביעילות ובשלמות. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בטענת הנתבעת לפיה כלל אינה מכירה את התובע וממילא לא העסיקה אותו.
מטעם זה ובהעדר התנגדות התובע סבורני כי יש מקום לצרף את קבלן כוח האדם כנתבע נוסף לתביעה.
יחד עם זאת, אין מקום לטעמי להתיר לנתבעת לשלוח הודעת צד ג' לקבלן כוח האדם. אנמק.
הכלי הפרוצדורלי של מסירת הודעה לצד שלישי מוסדר בתקנות 216-233 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. בתי הדין לעבודה אימצו כלי פרוצדורלי זה, מכוח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. מוסד דיוני זה לא אומץ בבית הדין לעבודה באופן אוטומטי, אלא בשינויים המחוייבים מכוח הדין החל בהם, בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין ובמקרים בהם ראה שיש בכך כדי לפשט את הדיון, להקל ולעשות משפט צדק (ע"ע 23018-05-12 תדיר גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ נגד רימס אינטרנשיונל בע"מ ואח' (3.7.14) ; בר"ע 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ נגד יואל שי (7.6.07); ע"ע 1299/01 מכבי שירותי בריאות נגד וקסלר ואח').
כלי דיוני זה יופעל רק במקרים בהם אילו הוגשה תובענה בנפרד היתה התובענה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה. נפסק כי על בתי הדין לנהוג בזהירות בעת הפעלת כלי פרוצדורלי זה, על מנת שלא יחרגו מתחום סמכותם העניינית.
בהתאם להלכה הפסוקה בעת בחינת הסמכות העניינית יש לבחון את הליבה הגרעינית של עילת התביעה בהודעת הצד השלישי ואת המסכת העובדתית והעילה בתביעה העיקרית עליהן נסמכת הודעת צד שלישי. כאשר עילתה של ההודעה לצד שלישי עשויה להתפרש על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט נפסק כי יש להעריך את המשקל היחסי בין היסודות הללו, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת. על פי מרכיב זה יש להכריע את שאלת הסמכות (ע"ע (ארצי) 617/07 מדינת ישראל-משרד החינוך נגד אילנה ליטבק (22.10.08); בר"ע 46934-11-11 שיב"א ייזום ייעוץ והשקעות בע"מ נגד דפוס חמד ירושלים (2004) בע"מ (2.8.12)).
הנתבעת לא צרפה טיוטת הודעה לצד שלישי ממנה ניתן ללמוד על עילות הבקשה. מטעם זה כשלעצמו אין מקום להיעתר לבקשה. בנוסף, ומבלי לקבוע מסמרות, יש להניח (מהטעמים המפורטים בבקשת הנתבעת) כי העילות המצויות במחלוקת בין הנתבעת לבין הצד השלישי אינן בסמכות בית הדין לעבודה, כך שמלכתחילה לא היתה הנתבעת יכולה להגיש בבית דין זה תביעה נגד הצד השלישי. כמו כן, דיון בהודעה לצד שלישי בנסיבות ענייננו עשוי ל סרבל את ההליך, להאריכו שלא לצורך ולא לתרום לליבון יעיל של זכויות התובע. די בכך שקבלן כוח האדם יצורף כנתבע נוסף לתביעה.
מטעם זה אני מורה על צירוף קבלן כוח האדם כנתבע נוסף בתביעה ודוחה את הבקשה להגיש נגדו הודעת צד ג'.
הנתבעת, אשר ביקשה צירופו של הקבלן להליך, תגיש בתוך 14 ימים פרטים מלאים של קבלן כוח האדם.
התובע יגיש בתוך 14 ימים ממועד קבלת אותם פרטים כתב תביעה מתוקן בו יצורף הקבלן כנתבע נוסף. התובע ימציא את כתב התביעה המתוקן, בצירוף החלטתי זו, לנתבע הנוסף בתוך 14 ימים ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן.
כתבי הגנה מטעם הנתבעים יוגשו בתוך 30 ימים ממועד קבלת כתב התביעה המתוקן.
הבקשה להעברת הדיון לפסים רגילים תחת ניהול ההליך במסגרת של דיון מהיר
לטענת הנתבעת בשל מורכבות ההליך אין מקום לנהל אותו במסגרת דיון מהיר, באופן שבו נפתחה התובענה.
התובע לא התייחס בתגובתו לבקשה זו.
על כן, מנימוקי הבקשה, מאחר ומתעוררות בהליך זה מספר סוגיות, ובין השאר, שאלת זהות המעסיק, וסוגיית תבנית העסקה מורכבת – אני נעתרת לבקשה ומורה על העברת ההלי ך לפסים של דיון רגיל.
המזכירות תשנה את סיווג התיק לסע"ש.
הוצאות הבקשות יישקלו בסיום ההליך.
קדם משפט נקבע ליום 18.10.21 בשעה 12:30.

ניתנה היום, ט' אדר תשפ"א, (21 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.