הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ד"מ 19393-09-19

לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציג ציבור (מעסיקים) גב' יעל רודניקי

התובעים
1. תרשיש לוי

-
הנתבעים
1. אופיר זרדב
ע"י ב"כ: עו"ד רן שפירא

פסק דין

1. התובע עבד בעסק של הנתבע, כנהג, במשך כשלושה שבועות, מיום 28/11/18 עד 20/12/18.
התובע קיבל תשלום עבור היומיים הראשונים לעבודה , אך לא קיבל תלוש שכר לחודש נובמבר.
התובע המשיך לעבוד בחודש דצמבר עד שפוטר. גם עבור חודש דצמבר לא קיבל תל וש שכר וכן לא קיבל שכר עבודה .

2. מוסכם על הצדדים כי השכר שהוסכם עם התובע עמד על 8,500 ₪ נטו.

3. הסכם עבודה נערך עם התובע במועד מאוחר לתחילת העבודה. ההסכם צורף לכתב ההגנה.

4. הנתבע טען שלא שילם את שכרו של התובע, שכן התובע סירב לתחום על טופס 101 ולכן לא ניתן היה להנפיק תלושי שכר. בנוסף טען שהתובע גרם נזקים ניכרים לכלי הרכב עליהם נהג, העולים על סכום השכר המגיע לו. לכתב ההגנה ולתביעה שכנגד צורפו חשבונית אודות תיקון לרכב וכן חשבונית על רכישת "גריל" לרכב. הנתבע הגיש תביעה שכנגד בעניין נזקים נטענים לרכב.

5. התובע נשאל בעדותו לגבי הנזקים הנטענים. לדבריו, נאלץ לבצע את העבודה ברכבים ישנים ומקולקלים. עוד טען כי גם אם נגרמו נזקים לכלי הרכב, הרי שהדבר לא היה באשמתו.
כך העיד:
"ש. ביום 30/11/18 תאשר שקרתה לך תאונה עם מסאדה 6 בראש העין.
ת. שאני פגעתי?
ש. כן.
ת. היתה נניח.
ש. תאשר שב- 10/12 היתה לך תאונה נוספת בה היה מעורב רכב אחר מסוג פורד בפתח תקוה.
ת. כן בהחלט. אני מזכיר ומדגיש שאני לא פגעתי. ואני רוצה לראות את הטענות שלו על נזקים במשאית.
ש. ב- 14/12 היית מעורב בתאונת דרכים נוספת שם נשבר לך הגריל של המשאית. תאשר.
ת. מאשר. יש נזקים?
ש. שברת את הגריל של המשאית?
ת. היה טרקטור שפגע בי. אני באתי לנתבע מחובתי ואחריותי להודיע לו, התקשרתי אליו והודעתי לו ואמרתי שאני אבקש מהמפעיל של הטרקטור פריד, את הפרטים. אני אומר לנתבע שאני אקח מפריד פרטים אז הוא אומר עזוב את פריד לך לרמת גן ותעשה עוד נגלה. ובהזדמנות. ואני כבר הייתי בחוץ לקחת ממנו פריד והוא אמר לי שלא צריך.
ש. תאשר שב- 20/12 יום העבודה האחרון שלך גרמת לנזק לגיר של המשאית כתוצאה מהעמסת יתר?
ת. לא גרמתי לשום נזק. זה משאית של 20 שנה והגיר היה בעייתי מהיום הראשון. אני נהג הובלות עפר מעולם לא ראיתי שהעמסת יתר אין סיכוי שהמשאית תתקע. נראה לך הגיוני שתוך 3 שבועות הגיר יילך?
ש. כמה זמן יש לך רישיון נהיגה על משאית מהסוג הזה?
ת. בסביבות 3,4 שנים.
ש. כמה שנים עבדת בפועל בתחום הזה של הובלות עפר?
ת. שנתיים, משהו כזה".

התובע העיד כי מסר לנתבע טופס 101 ביום 21/2/19, לפני הגשת התביעה, אך לא קיבל שכר גם לאחר שחתם על הטופס.

6. הנתבע טען בעדותו:
"התובע הגיע אלי לשטח של הבית אחרי שהוא חתם הוא ציין שאין לו איך להגיע בבוקר לעבודה, וביקש לנסוע עם המשאית כל יום הביתה. אני הסכמתי ואמרתי שאין בעיה והוא יכול לנסוע עם המשאית, הוא לקח את המשאית כבר ביום הראשון והתקשר אלי ואמר שהוא בראש העין ועשה תאונה. שאלתי איך יכול להיות והוא אמר שחתכו אותו מהצד. אמרתי לו שיתן לי לדבר עם הבן אדם, דיברתי עם הבן אדם ונתתי לו כסף עבור התיקון עצמו. אני יכול להביא אותו לעדות. התובע יצא לעבודה יום למחרת, ביום שישי עשה את התאונה, וביום ראשון התובע יצא לעבודה, התקשר אלי הנהג השני ואמר שהתובע לא יודע להעביר הילוכים ולא יודע לעבוד על המשאית. ניסיתי ליצור איתו קשר הוא לא ענה לטלפון. בסוף סיום העבודה דיברתי עם התובע והוא אמר שפעם ראשונה הוא עולה על משאית כזאת.
במשך תקופת העבודה הוא המשיך לעבוד ואמרתי לו שיקח דוגמא מנהגים אחרים, שמתי אותו בשטח סגור בפתח תקוה, והוא מעמיס ופורק באותו מקום. באותו יום הוא נכנס לשכונה בפתח תקוה ודפק לאישה את הרכב פורד. אותה אישה יצרתי איתה קשר ביקשתי ממנה לתקן את הרכב ושאני אשלם לה פרטי כי השתתפות עצמית זה 6000 ₪.
בהמשך העבודה של התובע מודיעים לי שהוא לא יודע לעבוד. השופל עמד דומם ולא זז, התובע ניסה לזוז שם והתדרדר על השופט ושבר את הגריל. למזלנו לא קרה שום דבר לשופל. אבל המשאית שלי יש לי תמונות להוכיח שכל הגריל שלה שבור.
יש לי את התמונות כאן בטלפון ואני יכול להראות. הוא שבר את הגריל ואני אמרתי שלא מתאים ונסיים את העבודה והוא ביקש עוד הזדמנות כי הוא מובטל. שמתי איתו כמה ימים את הנהג השני שיראה לו את אופן העבודה, ביום האחרון שהוא עזב הוא עבד אצלי ברמת גן, העמיס משקל יתר של חומר, וכשהוא בא לצאת מהרחוב, יש עליה, והוא פוצץ את הגיר של המשאית. לזה יש לי תיעוד שהקלטתי את המוסכניק יש לי את זה בטלפון כאן. הבעלים של המוסך אמר שזה רשלנות של שנהג כי הוא שחרר הילוך ושבר את הגיר".

7. לאחר ששמענו את עדות התובע ועדות הנתבע ועיינו בחומר שבתיק, להלן פסק הדין.

8. על מעסיק חלה חובה על פי חוק לשלם לעובד שכר עבודה.
נקבע בחוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 כי שכר שלא ישולם עד היום התשיעי לאחר החודש בו בוצעה הע בודה, יחשב שכר מולן המזכה את העובד בפיצויי הלנת שכר בשעור הקבוע בחוק.

בהתאם להוראות סעיף 25 (6) לחוק הגנת השכר, ניתן לקזז משכר עבודה:
"חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון החוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה".

8. במקרה הנדון, למעט תשלום על יומיים בחודש נובמבר , לא שולם לתובע שכר עבודה כלל.

9. באשר לנזקים הנטענים, הנתבע צירף לכתב ההגנה ולכתב התביעה שכנגד שתי חשבוניות המעידות לטענתו, על נזק שנגרם לרכב, בעטיו של התובע.
התובע נשאל על כך בעדותו ומסר הסברים, בין השאר העיד כי הרכבים שעליהם עבד היו רכבים ישנים. לגבי התאונות שבהן היה מעורב, העיד כי לא ארעו באשמתו ומסר הסבר לכל ארוע שעליו נשאל.

10. לאחר ששמענו את עדות התובע ועדות הנתבע, אנו קובעים כי הנתבע כלל לא הוכיח שהתאונות שפורטו בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, ארעו באשמת התובע. למעט עדותו של הנתבע, אשר לא היה במקום התאונות כלל, לא הובאו עדים אשר יתמכו בטענת הנתבע בעניין זה. מאידך, התובע מסר הסבר לכל תאונה שבה היה הרכב מעורב. עדותו לא נסתרה.
ממילא, הנתבע לא הוכיח מה שעור הנזק שנגרם לרכבים, למעט לעניין "גריל" שלגביו צורפה חשבונית.

11. אף לו היה הנתבע מוכיח כי התובע אשם בתאונות שארעו ואף לו היה מוכיח את סכום הנזק שנגרם, הרי שלאור הוראות סעיף 25(6) לחוק הגנת השכר, רשאי היה לקזז משכר התובע לכל היותר רבע מהשכר.

10. לאור האמור, תביעת התובע מתקבלת.
התובע זכאי לשכר עבודה בסכום שנתבע.
בנוגע לפיצויי הלנת שכר, נוכח התנהלות הנתבע – אי תשלום שכר עבודה בניגוד להוראות חוק מפורשות ואי הנפקת תלושי שכר, הרי שהתובע זכאי לפיצויי הלנת שכר.

11. סוף דבר, הנתבע ישלם לתובע שכר עבודה עבור חודש דצמבר 2018, בסך 6,800 ₪ וכן פיצויי הלנת שכר בסך 3,400 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
12. התביעה שכנגד נדחית.

13. הנתבע ישא בהוצאות משפט בסך 750 ₪, צמודים כחוק מהיום.
ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"א, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים מר נבו

הדס יהלום, נשיאה

נציגת ציבור מע סיקים גב' רודניקי