הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 75683-07-19

לפני:
כב' הנשיאה- הדס יהלום
נציג ציבור עובדים מר משה כהנא
נציג ציבור מעסיקים מר ערן בסטר

התובעת:
עיזבון עליה סרג'יו זנזורי ז"ל –
ע"י היורשת זנזורי אסתר

ע"י ב"כ: עו"ד מישל ון דן סטין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד שי רלי ברדוגו

החלטה

1. ביום 5.9.2018 הוגשה בשם עליה סרג'יו זנזורי ז"ל (להלן: "המנוח") תביעה למוסד לביטוח לאומי, לתשלום דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה בגין אירוע מוחי שאירע לו ביום 13.5.2018.
בעת הגשת התביעה, המנוח היה בין החיים. התביעה הוגשה על ידי אשתו, זנזורי אסתר, מכוח היותה האפרוטופוסית לגוף ולרכוש שלו באותה עת.

2. התביעה נדחתה על ידי הנתבע בהחלטה מיום 7.1.2019.

3. ביום 30.3.2019 נפטר המנוח.

4. ביום 31.7.2019, לאחר הפטירה, הוגשה התביעה בתיק כאן, כנגד החלטת הנתבע מיום 7.1.2019 שלא להכיר באירוע המוחי כ"פגיעה בעבודה". התביעה הוגשה על ידי התובעת, בכובעה כאלמנה ויורשת (יחידה) של המנוח.

5. הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף עקב העדר יריבות בין הנתבע לבין התובעת ועקב העדר עילה.
לטענת הנתבע, התובעת אינה זכאית לקבלת גמלת נכות מעבודה או תשלום דמי פגיעה מכוח סעיפים 303 ו-308 לחוק הביטוח הלאומי.
לטענתו, גמלה כאמור נועדה לסיפוק צרכיו השוטפים של המבוטח (המנוח) ואינה ניתנת להעברה מכל סוג בהתאם לסעיף 303 לחוק. במקרה זה, התביעה שהוגשה נדחתה טרם פטירת המנוח, משמע, לא הוכרה זכאותו של המנוח והתביעה לבית הדין הוגשה לאחר פטירתו. משכך, לא נוצר חוב של הנתבע כלפיו ולא נתקיים התנאי שנקבע בסעיף 308 לחוק בדבר תשלום חוב גמלה לשאירים.

הנתבע ביסס את טענותיו על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה עב"ל (ארצי) 51409-03-16 אבי איזנברג – המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.3.2019. הנתבע דחה גם את טענת התובעת לאפליה בטיפול בתביעות בין מבוטחים , בטענה שאין לה הצדקה עניינית.

6. התובעת טענה בתגובה כי עומדת לה הזכות להגיש את התביעה מכוח סעיף 308 לחוק, הואיל והיא השאירה של המנוח.
לטענתה, המנוח הגיש תביעה למוסד עוד בחייו, ולכן יש לקיים בירור בתביעתו גם לאחר מותו, באשר אפשר שלאחר הדיון בתביעה, יסתבר כי המנוח היה זכאי לגמלה טרם מותו.
עוד לטענתה, אין כל נפקות למועד הדחייה על ידי פקיד התביעות – אם ניתנה בחייו או במותו, וזאת נוכח נסיבותיו הרפואיות הקשות של התובע, אשר ממילא לא יכול היה לעמוד בפני וועדה רפואית לבדיקה בגין מצבו הסיעודי ולא היה אפשרי לבדוק אותו אלא להסתמך על המסמכים הרפואיים בלבד.
עוד נטען כי התביעה הוגשה לבית הדין בתוך שנים עשר החודשים מיום קבלת ההודעה על דחיית התביעה על ידי הנתבע, בהתאם לסעיף 296 לחוק וכי כל פרשנות אחרת של הנתבע, מרוקנת מתוכן את הוראות סעיפים 308 ו-296 לחוק .
נטען כי אין כל נפקות אם ההכרה הייתה ניתנת על ידי פקיד התביעות במסגרת התביעה לדמי פגיעה, או לאחר הגשת התביעה לבית הדין.
עוד נטען כי הנתבע בהתנהלותו יוצר אפלייה בין מבוטחים ופועל בניגוד למדיניותו לבחון תביעות לקצבת נכות אף לאחר מות המבוטח.

7. על פי הוראות החוק, זכותו של מבוטח לקבלת גמלאות מכוח חוק הביטוח הלאומי פוקעת עם פטירתו. תכליתן של הגמלאות על פי החוק הן להבטיח את קיומו של המבוטח בחייו.
בסעיף 303 (ג) לחוק נקבע:
"זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה."

בעניין עב"ל (ארצי) 51409-03-16 אבי איזנברג – המוסד לביטוח לאומי, מיום 5/3/2019 נאמר:

"הוראות החוק מלמדות אם כך שככלל, זכותו של מבוטח לקבלת גמלאות מכוח חוק הביטוח הלאומי פוקעת עם פטירתו. נקודת המוצא האמורה נובעת מההנחה כי "הגמלה נועדה לספק את צורכי מחייתו של האיש ולא את צורכיהם של יורשיו" (בג"צ בן יעקב). כיוון שתכליתו של החוק היא תכלית סוציאלית מובהקת (ולא נזיקית או קניינית), והגמלאות המשולמות מכוחו הן גמלאות אישיות וייעודיות למבוטח המסוים הממלא אחר תנאי החוק - הגמלאות נועדו (ככלל, שכן מובן שלכל גמלה יש תכלית משלה) להבטיח את קיומו של המבוטח בהווה, וזאת להבדיל מפיצוי רטרואקטיבי שלו, קל וחומר פיצוי רטרואקטיבי של יורשיו".

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם שאירי המבוטח יכולים לבוא בנעליו, זאת כאמור בסעיף 308 לחוק הקובע:

"הזכאי לגמלה בכסף שנפטר בלי שגבה מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב
הגמלה לשאיריו כמשמעותם בפרק י"א, על אף האמור בסעיף 303(ג)".

8. כעולה מהוראות החוק, המחוקק הבחין בין "זכות לגמלת כסף" אשר אינה עוברת בירושה, לבין "חוב הגמלה" אשר ישולם לשאיריו של מבוטח.

9. בהתאם לפסיקה, נדרשים שני תנאים מצטברים כדי להפעיל את הוראת סעיף 308 לחוק:
האחד - כי מדובר בזכות לגמלה הקיימת בעת פטירת המבוטח;
השני - כי התובע את התשלום הוא שאירו של המבוטח כהגדרתו בחוק.
עב"ל 46/98 דינה אילן ז"ל - המוסד לביטוח לאומי, לה(2000) 524 (2000)‏‏).

10. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.
להלן יפורטו הנימוקים.

גמלת נכות מעבודה ודמי הפגיעה נועדו לספק את צרכי מחייתו של המבוטח והיא אינה עוברת בירושה בהתאם לסעיף 303 לחוק.

11. בהתאם לסעיף 308 לחוק, על מנת שבן משפחה של מבוטח יהיה זכאי לקבל גמלה שטרם נגבתה על ידי המבוטח, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, קיומו של "חוב גמלה" שטרם שולם למבוטח; השני, התובע הוא "שאיר" כמשמעות המונח בפרק י"א לחוק.

בכל הנוגע לתנאי הראשון, ציינה כב' השופטת דוידוב-מוטולה בפסק הדין בעניין אייזנברג, כי לעמדתה אין זה סביר לדחות את התביעה נוכח מועד הפטירה בלבד, בהתחשב בתכליתו הסוציאלית של החוק - להעניק את הגמלה למי שזכאי לה, לא רק לצורך סיפוק צרכי מחייתו, אלא גם לסיפוק צרכי מחייתם של שאיריו התלויים בו.

12. במקרה שלפנינו, התביעה הוגשה על ידי אלמנת המנוח והיורשת היחידה שלו. התובעת טוענת כי היא עונה על ההגדרה של "אלמנה" בהתאם לסעיף 238 בפרק י"א לחוק וכי היא שאירה שלו.
הצדדים לא ציינו את העובדות הרלבנטיות לעניין הגדרתה של התובעת כ"שאירה" . לא צויין מה הגיל של התובעת והאם בשעת פטירת המנוח היו עמה ילדים כמשמעם בחוק. משכך לא ניתן לקבוע, כעובדה, כי התובעת אכן "שאירה" לעניין סעיף 308 לחוק.
עם זאת, נדגיש, כי הנתבע לא חלק על טענה זו של התובעת.

13. אף אם נניח כי התובעת היא אכן שאירה של המנוח, הרי שבעניינו לא מתקיים התנאי השני- קיומו של "חוב גמלה" שטרם שולם למבוטח שנפטר.

14. בפסק הדין בעניין איזנברג עלתה הסוגיה מתי מתגבשת זכות תיאורטית לקבלת גמלה לכדי " חוב גמלה" כהוראת סעיף 308 לחוק.
חברי המותב - למעט כב' השופטת דוידוב- מוטולה – הסתפקו בקביעה כי היורשים באותו מקרה לא עונים על ההגדרה של "שאירים" והותירו את ההכרעה במשמעות המונח "חוב גמלה" לעת מצוא.
כב' השופטת דוידוב-מוטולה דנה בעניין בהרחבה בשאלות העולות מסוגיה זו :

"השאלה הפרשנית הראשונה העולה מהוראות חוק הביטוח הלאומי היא באיזה שלב מתגבשת זכותו של מבוטח לקבלת גמלה שנתבעה מהמוסד, באופן המאפשר לראותה כ"חוב גמלה" שחל עליו סעיף 308 לחוק. האפשרויות בקשר לכך מגוונות, נוכח השלבים הרבים שעשויים לעמוד בדרכו של מבוטח המבקש כי תוכר זכאותו לקצבה מכוח החוק - האם די בזכות תיאורטית של המבוטח שטרם הגיש עליה תביעה למוסד (אך ניתן לקבוע שהתקיימו התנאים המזכים אותו לפי דין בקבלת הקצבה), או שמא נדרש שהמבוטח בעצמו יגיש תביעה למוסד למימוש זכותו? האם די בעצם הגשת התביעה על ידי המבוטח עצמו למוסד, או שמא נדרש שפקיד התביעות כבר יכיר בזכאות טרם פטירתו של המבוטח? ככל שמדובר בזכאות שמחייבת גם קביעת אחוזי נכות על ידי ועדה רפואית - האם יש הכרח שגם שלב זה יושלם טרם שהמבוטח הלך לעולמו (כאשר קיימים מספר שלבים גם בהליכים בפני הוועדות הרפואיות, לרבות ערעורים לבית הדין על החלטותיהם)? וככל שפקיד התביעות החליט לדחות את התביעה - האם יש הכרח שהמבוטח עצמו יפנה לבית הדין בקשר לכך על מנת שנשתכנע כי קיים "חוב קצבה", או ששאיריו רשאים לעשות כן לאחר פטירתו? והאם נדרש שיינתן פסק דין המכיר בזכאות טרם הפטירה, או שמא די בעצם הגשת התביעה לבית הדין על ידי המבוטח טרם פטירתו, ומה יהא הדין במצב של הגשת ערעור לבית הדין הארצי? "

עוד נאמר:

"בחינה של המקרים שנדונו בהלכה הפסוקה מעלה כי במצב בו כלל לא הוגשה תביעה למוסד על ידי מבוטח שהלך לעולמו, אלא שאיריו ביקשו להגיש את התביעה בשמו לאחר מותו - נקבע כי לא התגבשה זכות, וממילא לא נוצר "חוב גמלה" (דב"ע (ארצי) נו/306 -0 שלמה קטש - המוסד לביטוח לאומי (22.7.97); עניין גדיש). משמעות הדברים היא כי זכותו של המבוטח פקעה, ולא ניתן עוד לדרוש אותה. דברים דומים נקבעו לגבי מצב בו ניתנה החלטה של פקיד התביעות הדוחה את התביעה, ולא הוגשה על ידי המבוטח תביעה לבית הדין טרם פטירתו (עב"ל (ארצי) 1160/04 אסתר ענבי - המוסד לביטוח לאומי (10.4.05); להלן: עניין ענבי; אם כי בעניין נאור אפשרו חריגה מכך בהתחשב בנסיבות המיוחדות שנדונו שם)".

15. בהתאם לפסיקה אליה מפנה כב' הש' דוידוב – מוטולה, ככל שניתנה החלטה של פקיד התביעות הדוחה את התביעה, ולא הוגשה על ידי המבוטח תביעה לבית הדין טרם פטירתו, נקבע כי הזכות לא התגבשה וממילא לא נוצר "חוב גמלה".

בעניין עב"ל 1160/04 אסתר ענבי – המוסד לביטוח לאומי (מיום 10.4.2005) נאמר :
"יהיה זה מרחיק לכת למדי להתיר ניהול דיון בתביעה לגמלה הנושאת אופי אישי ואינה עוברת בירושה על ידי שאירי המנוח, בה בשעה שהמנוח עצמו לא הגישה לבית הדין".

16. במקרה דנן, נדחתה התביעה שהוגשה לביטוח לאומי טרם פטירת המנוח והתביעה לבית הדין הוגשה רק לאחר פטירתו.

17. אכן, קיימים מקרים בהם המוסד מתיר הגשת תביעות על ידי שאירים של מבוטח שהלך לעולמו, גם כאשר התביעה לבית הדין מוגשת לראשונה לאחר הפטירה (ראו: עב"ל (ארצי) 57366-09-11 אסתר שקד – המוסד לביטוח לאומי (מיום 25.2.2015) וכן ב"ל (אזורי ת"א) 3879-08-12 יונה תבור – המוסד לביטוח לאומי (מיום 9.8.2015).
יחד עם זאת, המקרים שהובאו לעיל אינם דומים לענייננו והסוגיות אינן זהות. בנוסף, באותם מקרים המוסד לביטוח לאומי לא העלה טענה לדחיית התביעה מכוח סעיפים 303 או 308 לחוק ומשכך, טענה זו לא נדונה. אין זה המקרה לפנינו, בו הנתבע מבקש לסלק על הסף את התביעה מטעם זה.

18. גם קו הגבול שהציעה כב' הש' דוידוב-מוטולה למועד התגבשות הזכות, אינו מסייע לתובעת לתמוך את טענותיה:
"לטעמי כאשר המנוח הגיש הליך להכרה בזכותו בעודו בחייו (בין תביעה למוסד, בין תביעה לבית הדין האזורי, בין ערעור ועדה רפואית ובין ערעור לבית דין זה) והליך זה החל להתברר טרם פטירתו והסתיים בסופו של דבר (גם אם לאחר הליכי תביעה וערעור) בהכרה בזכאות, אין לקבוע שאין לפנינו 'חוב גמלה' רק מהטעם כי ההליך טרם הספיק להסתיים במועד פטירתו של התובע. דחיית תביעה בנסיבות אלו אינה סבירה לטעמי נוכח התבססותה על טעם פרוצדוראלי-אקראי (משך הזמן בו התבררה התביעה, שאינו תלוי בדרך כלל בתובע עצמו), ובעיקר תפגע בתכליתו הסוציאלית של החוק, להעניק את הגמלה למי שזכאי לה לא רק לצורך סיפוק צרכי מחייתו, אלא גם לסיפוק צרכי מחייתם של שאיריו התלויים בו...תוצאה כזו תקטין את הפגיעה במבוטח (שעלול לחשוש שזכותו תאבד ככל שלא יצליח לשרוד עד תום ההליך, ובכך נגרמת הן פגיעה בכבודו; הן עוגמת נפש; והן פגיעה בתכנון הכלכלי שלו ושל שאיריו) ותמנע היווצרותו של תמריץ שלילי מפני מיצוי זכויות"

19. במקרה שלפנינו, התביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה, נדחתה בטרם נפטר המנוח. התביעה לבית הדין הוגשה על ידי אלמנתו.
משכך, בהתאם לסעיף 308 לחוק , לא התגבשה זכותו של המנוח לקבלת הגמלה בכסף באופן שניתן לראותה כ"חוב גמלה".
במילים אחרות - אין מדובר ב"חוב גמלה" שהמנוח היה "זכאי" לו ולא נגבה במלואו לאחר פטירתו בהתאם לסעיף 308 לחוק וזאת בהתאם לפסיקת בית הדין בעב"ל (ארצי) 1160/04 אסתר ענבי – המוסד לביטוח לאומי (מיום 10.4.2005).

20. התובעת הפנתה לפסק הדין דב"ע (ארצי) 98/ 17- 0 זהבה גלפרין – המוסד לביטוח לאומי (מיום 28.4.1998) - אולם שם , המנוח הגיש תביעה לבית הדין עוד במהלך חייו, גם אם התביעה הוכרה בדיעבד לאחר פטירתו. במקרה דנן, כאמור, לא הוגשה תביעה לבית הדין במהלך חיי המנוח.

21. לאור כל האמור, בקשת הנתבע לסילוק על הסף, מתקבלת.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר כהנא

הדס יהלום, נשיאה

נציג מע סיקים מר בסטר