הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 73367-01-18

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
מר איסר באומל, נציג ציבור (עובדים)
מר גיל אלוני, נציג ציבור (מעסיקים)

התובעת:
רחל מלכה
ע"י ב"כ עו"ד שילת דהן
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי

פסק דין

האם הפגיעה בשורש כף היד של התובעת נגרמה לה עקב עבודתה כמנהלת חשבונות וחשבת שכר כספים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

א. הצדדים הגיעו לתשתית עובדתית מוסכמת אשר תועבר למומחה רפואי שימונה על ידי בית הדין:

התובעת ילידת 1960 .
התובעת עובדת כמנהלת חשבונות וחשבת כספים במלונות פתאל בע"מ משנת 2000 ועד היום .
התובעת עובדת 5 ימים בשבוע, 12-10 שעות מדי יום עבוד ה.
כ- 90% מיום העבודה של התובעת מתבצע אל מול מחשב תוך הקלדה ושימוש בעכבר. התובעת עוסקת הן בהקלדת מלל והן בהקלדת ספרות לצורך הקלדת תזרימים ודוחות כספיים באמצעות שתי הידיים.
מצבה הרפואי של התובעת כעולה מהתיעוד הרפואי.   

ב. ביום 5.12.18 מינה ביה"ד את ד"ר פעילן כמומחה רפואי מטעם ביה"ד.

ג. אלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

שאלה :
ראשית מתבקש המומחה להשיב, מהו ליקויה של התובעת בכפות ידיה?

תשובה :
CTS דו"צ.
על רקע עברה - לא נשללה CTS כחלק מתסמונת DOUBLE CRUSH ולא כחלק מפולינוירופתיה.

שאלות לעניין מחלת מקצוע –
שאלה :
האם המחלה ממנה סובלת התובעת נכללת בגדר פריט 26 לרשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) המתייחסת ל-"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" ו/או בגדר פריט 13 לרשימה המתייחס ל- "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"?

תשובה :
לא. אין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה.
וזאת בהנחה שנשלל הקשר הסיבתי לפולינוירופתיה ול- DOUBLE CRUSH SYND.
בתנאי עבודתה אצל הגב' מלכה לא נגרם עומס/לחץ/רטט/כח ממוקם על הליגמנט הכפי, ע"י פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, במשך שעות רבות ביום ולאורך שנים רבות ורצופות.בהקלדה או עבודה עם עכבר - בשורש כף היד יש תנועה קלה בלבד. לא נגרם עומס/לחץ/כח/רטט מכני ממוקם על הליגמנט הכפי בתעלה הקרפלית. בכל מקרה - פריט 26 דן בגידים. ב- CTS מדובר בלחץ על עצב. כך שברור שהפריט אינו רלבנטי. פריט 13 דן בעצב. בתנאי עבודתה של הגב' מלכה - אין גרימת לחץ על הליגמנט הכפ י והעצב המדיאני.

שאלה :
ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין המחלה ממנה היא סובלת בכפות ידיה? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

תשובה :
אין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה.

שאלות לעניין מיקרוטראומה –
שאלה :
האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי בו לקתה בכפות ידיה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

תשובה :
לא. אין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה.

שאלה :
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

תשובה :
לא. אין קשר סיבתי, לא כגרימה ולא כהחמרה.

ד. לאחר קבלת חוות הדעת, ביקשה התובעת לפסול את חוות דעתו של המומחה. ביה"ד דחה את הבקשה.

התובעת הגישה בר"ע על החלטה זו. הבר"ע נמחקה על הסף מחוסר מעש ומחמת התיישנות.

ה. ביום 6.9.19 הגישה התובעת בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה ובקשה לפסילת המומחה. ביה"ד דחה את הבקשה מאחר שהיא הוגשה בפעם השנייה ולאחר שהיא נדחתה ע"י בית הדין ובר"ע שהוגשה נמחקה כאמור לעיל. עוד קבע בית הדין כי מאחר ששאלות הבהרה לא הוגשו במועד אלא באיחור של חודשים ו שאלות ההבהרה שנתבקשו ע"י התובעת היו המשך ה"קו" של התובעת שמטרתו פסילת המומחה. אין מקום להעברת שאלות ההבהרה.

טענות התובעת:

התובעת חוזרת על טענותיה המשפטיות לפסילת חוות הדעת.

המומחה דוגל באסכולה שאינה מכירה ב-CTS אצל העובדים העוסקים בהקלדה אינטנסיבית ממושכת במהלך עבודתם.

על פי פסקי דין שצוטטו על ידי התובעת בסיכומיה, ד"ר פעילן סבור שתסמונת התעלה הקרפלית יכולה להיגרם רק בעבודה עם מברגים, קונגו, פטישי אויר, מקדחות, דיסקים בלבד.

לפי השקפת עולמו של ד"ר פעילן, הקלדה אינה מסוג העבודות היכול לגרום לתסמונת.

קביעתו של המומחה סותרת את ההנחיות הפנימיות לפיהן, אצל קלדניות ואצל הפקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה אופייניות תסמונת התעלה הקרפלית.

התובעת מפנה להנחיות נשיאת ביה"ד הארצי בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים.

בפסיקה נקבע, כי פגיעה מסוג זה היא מחלת מקצוע. המומחה שולל את האפשרות למחלת מקצוע.

הדעת הסוציאלית לא סובלת מצב שאצל מבוטחת אחת כן תוכר התסמונת כפגיעה ואילו אצל האחרת לא והכל תלוי בזהות המומחה.

פגיעה מסוג זה מוכרת כפגיעה בעבודה.

בית הדין מתבקש לקבל את התביעה.

טענות הנתבע:

המומחה קבע כי אין קשר סיבתי לא לפי מחלת מקצוע ולא לפי מיקרוטראומה.

בית הדין מתבקש לדחות את התביעה.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

המומחה קבע באופן חד משמעי כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ל-CTS שממנה היא סובלת.

המומחה מבהיר כי בהקלדה או בעבודה עם עכבר, יש תנועה קלה בשורש כף היד ולא נגרם לחץ או רטט או עומס על כף היד.
המומחה מסביר כי מחלתה של התובעת לא באה בגדר פריט 26 למחלות המקצוע המתייחס לגידים ומחלת התובעת היא בעצב וגם אינה באה בגדר פריט 13 מאחר שאין בתנאי עבודתה גרימת לחץ על כפות הידיים.

באשר לטענת התובעת בנוגע לפסילת חוות דעתו של המומחה, הרי שהתייחסנו לכך בהחלטתנו מיום 12.5.19 ומיום 12.12.19.

התובעת אשר לא אמרה נואש ולאחר מחיקת הבר"ע שהגישה על החלטת ביה"ד, שבה וביקשה לפסול את המומחה. ביה"ד כאמור לעיל, דחה את הבקשה. אין לנו אלא לחזור על החלטתנו.

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ונהירה והמומחה אף ביקש לקבל בדיקת EMG, לאחר שמונה למומחה רפואי בתיק, לשם מתן חוות הדעת ולהשלמת התמונה הקלינית.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

נוכח כל האמור, אנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה.

התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ‏ל' ניסן תש"פ ( ‏24 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר איסר באומל,
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)

קלדנית: איילת מ.