הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 71231-11-18

21 יולי 2020
לפני:
כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

התובע:
אשר בן חיים

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

ביום 12.5.20 התקבלה חוות דעתו של המומחה ד"ר דוד אנג'ל. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות, וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה:
האם תסכים כי בתיקו הרפואי של התובע בקופת החולים קיימים רישומים רבים כי הוא סובל מסוכרת לא מאוזנת שנים רבות, מעשן ובעל משקל עודף עם BMI סביב 30?
האם תסכים כי בהתאם למסמכים רפואיים התובע הינו מעשן וסובל מעודף שומנים בדם ומטופל בסטטינים?
האם תסכים כי בשנת 2007 עבר החולה בדיקת US כתף ימין ואובחן גוש חשוד לליפומה?
האם תסכים כי US כתף ימין בשנת 2017 אובחנה TENDINITIS OF RC ללא עדות לקרעים?
האם תסכים כי בדיקת MRI כתף ימין מיום 9.6.17 מדגים קרע חלקי בגיד סופראספינטוס ולא קרע מלא?
האם תסכים כי בחוות דעת של אורתופד ד"ר רם ירון מיום 28.8.17 נרשם "הדמיה MRI כתף ימין קרע מלא של SSP וזאת בניגוד לסיכום של ב דיקה רשמית על ידי רנטגנולוג ד"ר פרידמן יהודה מבית החולים אסותא?
האם תסכים כי בהתאם למסמכים רפואיים בתיקו התובע סבל גם מכאבים בכתף שמאל והיו אירועים של פגיעות בכתף על רקע חבלות שונות?
האם תסכים כי הספרות הרפואית מורה על השפעה בולטת של מספר נתונים על תהליכים ניווניים בגידים בכרית המסובבת בפרט, וגורמים אלו הם סוכרת, השמנה, דלקת פרקים ניוונית ורמות שומנים בדם. במאמרם של ABATE וחבריו מ2013 – occurrence of tendonpathologies in metabolic disorder אשר פורסם בעיתון rheumatology 52: 599-608, נרשם כי השמנה וסכרת מעלים פי 5 את שיעור השינויים הניווניים בגידים ומוזכר במיוחד TENDINOPATHY בכרית המסובבת?
האם תסכים כי במאמר של Van Rijin מ2010 – systematic review מדובר על הקשר בין גורמי עבודה ופגיעות ספציפיות בכתף בהן קרע הכרית המסובבת, השקה (צביטה) תת אקרומיאלית ( SIS), ולחץ העצב הסופרה סקפולרי ובהתאם למאמר זה פעולות מסוימות נמצאו קשורות לsis אף שהדגש כי הקשרים שתוארו התבססו על עבודות בודדות ועדיין צורכים אימות בעבודות עתידיות ולא נמצא כל קשר בין העבודה לקרעים בכרית המסובבת והמחברים גם הצביעו על שכיחות התלונות שמקורן בכתף באוכלוסיה; והצביעו על POINT PREVALENCE של 6.9-26%, ONE MONTH PREVALENCE של 18.6-31% ו- ONE YEAR PREVAKENCE של 4.7-46.7% ?(1).
האם תסכים כי בדוח NATIONAL INSTITUTE OF OCCUPATIONAL HEALTH AND SAFETY מ-1997 הודגש כי בהתאם לפרסום הסקירה של המוסד לביטוח לאומי לבריאות בעבודה של ממשלת ארה"ב לא נמצא קשר בין מחלות הכתף להפעלת כוח או לוויברציה (3)?
האם תסכים כי בסוף נובמבר 2017 פורסמה עבודתם של VAN DER MOLEN וחב' המהווה META-ANALYSIS של עבודות קודמות הנוגעות לקשר בין העבודה והתחלואה בכתף (4): נמצא קשר בינוני ליד מורמת ולעומס על הכתף ( OR 1.9-2.0), קשר נמוך לפעולה חוזרת, וקשר נמוך – נמוך מאד לכוח המופעל ביד ולוויברציה ( OR 1.3-1.5)?
האם תסכים כי LUIME וחב' במאמר שפורסם ב- SCAN J OF RHEUMATOLOGY ב-2004 הצביעו על שכיחות התלונות שמקורן בכתף באוכלוסייה; המחברים הצביעו על POINT PREVALENCE של 6.9-26% ONE MONTH PREVALENCE של 18.6-31% ו- ONE YEAR PREVAKENCE של4.7-46.7% ?(2).
BONE-WALKER במאמרה בעיתון ARTHRITIS AND REHUMATISM בשנת 2004 מצאה שכיחות כאבי כתף באוכלוסייה בגילאים 25-64 48% בכל שבוע נתון (10)?
האם תסכים כי ב-2010 פורסם מחקרם של YAMAMOTO וחב' הנוגע לשכיחות קרעים מלאים של הכרית המסובבת בכתף באוכלוסייה (4). העבודה בוצעה בסיוע סונוגפיה ( US). ב-36% מהאוכלוסייה הסימפטומטית נמצאו קרעים וב-17% מהאוכלוסייה האסימפטומטית. בסה"כ נמצאו קרעים ב-21% האוכלוסייה הקשורה לחבלה, ליד דומיננטית ולגיל, כאשר בגילאי 20 לא זוהו קרעים, בגילאי 60 נמצא קרע ב-27% מהאוכלוסייה, בגילאי 70 ב-46%, ובגילאי 80 ב-50% (5). בספרות רשמו המחברים, נע שיכור הקרכים בין 5-39% מהאוכלוסייה, בהתבסס גם על ניתוחי גוויות.
באם תסכים כי ב-2013 פורסמה עבודתם של MINAGAWA וחב', ששוב התבססה על סקירה סונוגרפית ( US) של האוכלוסייה. כאשר ב-644 נבדקים זיהו קרע מלא וב-22% מהאוכלוסייה: 0% בגילאי ה-20, 11% בגילאי ה-50, 15% בגילאי ה-60, 27% בגילאי ה-70, ו-37% בגילאי השומנים (6). 35% מהקרעים בלבד היו סימפטומטיים בעוד ש-65% היו אסימפטומטיים (5)?
האם תסכים כי ב-1991 ביצעו JEROSCH וחב' דיסקציה ב-122 גופות (5). קרעים חלקיים בכרית המסובבת זוהו ב-29% הגופות וקרעים מלאים ב-30%. השכיחות עלתה עם הגיל (7)?
האם תסכים כי MILLER וחב' בפרק 46, SHOULDER AND ELBOW INJURIES בספר היסוד האורתופדי CAMPBELL'S OPERATIVE ORTHOPEDICS במהדורה 13 בעריכת AZAR וחב' מ2017 עמוד 2311, ציינו שכיחות קרעים באוכלוסייה של 30-50% כחלק מתהליך ההתבגרות הטבעית (8). REILLY וחב' בעיתון SURG ENGL.R COLL. ANN 116-121: 88 בשנת 2008 ציינו שכיחות קרעים של 30%? (9).
אנא אשר כי כאשר מתייחסים לRR/OR יש לחשב נכונה את AR ( attributable risk) לכל גורם יחד ובנפרד וכמו במקרה נדון היה צורך לחשב מרכיב גנטי, גילו של התובע, והשפעת עבודתו לתחלואה של הכתף? במידה ולא – אנא נמק.
אנא אשר כי חישוב AR ( attributable risk) בסטטיסטיקה הרפואית מתבצע לפי נוסחה מתמטית (SINGLE AR =(RR-1)/RR (RR=RELATIVE RISK)) ואצל התובע היה צורך לחשב גורם 1-עבודה, גורם 2-גיל, גורם 3-עישון, גורם 4- סוכרת, גורם 5-שומנים בדם? במידה ולא, אנא נמק.
כיצד חישבת את השפעת הגורמים האישיים של התובע לתחלואת הכתף? אנא נמק.
כיצד אתה יכול לבסס את קביעתך בהתייחס לספרות הרפואית ולמדדים סטטיסטיים מקובלים ברפואה כי עבודתו של התובע גרמה לו לתחלואה של הכתף וזאת בסבירות מעל 20%? אנא נמק.
לאור כל האמור לעיל, האם חל שינוי בחוות דעתך?
ספרות ומראי מקום:

  1. van rijn r.m. et al, association between work-related factors and specific disorders of shoulder – a systematic review of literature' Scandinavian j work environmental health, 36 (3) pp 189-201, 2010.
  2. luime jj. Et al, prevalence and Incidence of shoulder pain in the population: a systematic review , scandinavian j of rheumatology, 33 pp 73-81, 2004.

3.national institute for occupational health and safety, musculoskeletal disorders and workplace factors: a critical review of epidemiologic evidence for work – related musculoskeletal disorders of the neck upper extermity and low back. Publication no 97-141, 1997.
4.van der molen H.F. work related risk factors for specific shoulder disorders: systematic review and meta-analysis, occupational environmental medicine, 74 pp 745-755, 2017.
5. yamamoto A. et al, prevakence and risk factors of the rotator cuff tear in the general population, j shoulder elbpw surgery, 19 pp 116-120, 2010.
6.minagawa h. et al, prevalence of systematic and asymtomatic rotator cuff tears in the general population: from mass-screening in one village, journal of orthopedics, 10 pp 8-12, 2013.
7. jerosch j. the incidence of rotator cuff rupture. An anatomic study, acta ortho. Being. 57(2) pp 124-129, 1991.
8. miller et ak. Shoulder and elbow injuries` campbell's operative orthopedics 13th edition, vol.3, 2017.
9.p.reilly et.al., dead men and radiologists don't lie: a review of cadaveric and radiologic studies of rotator cuff taer prebalence. Ann r coll-surg engl 2006; 88. 116-121.
10. karen wallker-bone et al. prenalence and impact of musculoskeletal disorders of the upper limb in the general population. Arthritis and rheumatism; vol. 51, no.4, august 15, 2004, pp 642-651.

ההחלטה תומצא לצדדים, ולמומחה תומצא ההחלטה הנוכחית בצירוף המסמכים הרפואיים, יחד עם החלטת המינוי הקודמת.

התיק יובא לעיוני ביום 22.8.20.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, (21 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.