הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 68932-11-17

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובע
יעקב בורנשטיין
ע"י ב"כ עו"ד מאור מורגנשטרן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

פסק דין

1. התובע, יליד 1953, שכיר בחברה שהוא אחד מבעליה, מבקש בתובענה זו להכיר בדליות ברגליו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה, על יסוד טענתו לפיה הוא עובד בעמידה במשך מרבית שעות היום.

2. התובע העיד כעד יחיד מטעמו.

לתצהיר התובע צורפו תמונות להמחשת העבודה בעמידה, אך מתשובת התובע לשאלה אם הפעולות המצולמות משקפות את עבודתו במהלך כל השנים, השיב תשובה לא ישירה שממנה ניתן להסיק כי השוק השתנה מאוד במהלך השנים ואופי הפעולות הולך ופוחת עם השנים (עמוד 3 שורות 2 - 7). כלומר, התמונות אינן משקפות את עבודתו (עניין שגם התברר במהלך חקירתו הנגדית של התובע).

3. התובע מסר הודעה לחוקר (צורפה לכתב ההגנה). לפי הדברים שמסר שם, העסק שבו הוא עובד נמצא בבעלות חלקית שלו (שותפות עם שני אחיו) ומועסקים בו כעשרה עובדים. (לפי דברי התובע בבית הדין, כיום מועסקים רק שלושה עובדים, כולל התובע ואחיו (עמוד 3 שורה 21) והדבר מלמד על היקף העבודה שפחת עם השנים ).

התובע נשאל אם הוא עומד ללא תזוזה בזמן העבודה והשיב:

"אין דבר כזה, אני לא עומד כמו פסל ... אני מסתובב בתוך המוסך 10- 20 מטרים לכל כיוון".

כשנשאל כמה שעות בממוצע הוא עומד ברצף במהלך יום עבודה, התובע השיב:

"זה לא דבר קבוע, בשנים הראשונות זה היה יותר כי היו יותר הלחמות, מה שאין הרבה היום, אם אני הולך על חמש שנים אחרונות למשל אז אני יכול לעמוד במהלך יום עבודה 4- 5 שעות סטטי לא רצוף."

כשנשאל שוב, כמה זמן עומד ברצף במהלך יום עבודה, התובע השיב:
"חצי שעה עד שעה וחצי פר עבודה"

4. מתיאור העבודה על ידי התובע, במהלך חקירתו הנגדית, עולה כי קיים הבדל בין היקפי העבודה במקום במהלך השנים. כבר צוין לעיל, מספרם המשתנה של העובדים במקום. בנוסף, התובע העיד שכאשר היה צעיר ורק התחיל לעבוד במקום, עסק בניהול. כמו כן, גם קיבל רכבים במוסך (עמוד 4 שורה 22).

התובע גם אישר שלמרות שעיקר העיסוק הוא בתיקון ושיפוץ רדיאטורים, קיימים הבדלים בין הרדיאטורים השונים, לפי כלי הרכב שבו הותקנו. בהתאם, גם משך העבודה על כל רדיאטור ("שעה – שעה וחצי" – עמוד 3 שורות 27 -28).

לא למותר לציין כי רק במקום אחד בחקירתו הנגדית, התובע טען שעומד בעמידה סטטית, אך מדובר בזמנים משתנים – " זה יכול ללכת קל – 10 דקות ואם זה קשה או גדול מאוד – שעה או שעתיים" (עמוד 4 שורות 11 – 13).

5. ראוי לציין כי קיימת האדרה בעדותו של התובע, כאשר מצד אחד טען כי תיקון רדיאטור אורך שעה או שעה וחצי ומצד שני, טען שבתקופה בה היתה הרבה עבודה, בשנים עברו, תיקן 6 -7 רדיאטורים ביום, כלומר יום עבודה שאורכו משתנה בין 6 שעות לכל הפחות ועד 10.5 שעות, כאשר במקביל התובע גם עסק בניהול המוסך ובקבלת רכבים. לא למותר לציין כי במקום אחר (עמוד 5 שורה 4) התובע ציין שתיקן ביום אחד 7 – 10 רדיאטורים.

6. זאת ובנוסף – התובע אישר שבחמש השנים האחרונות, "העסק הפך למוסך רגיל" (עמוד 4 שורה 29), כלומר התיאור לפיו התובע עוסק רק בתיקון ושיפוץ הרדיאטורים, אינו מדויק, בלשון זהירה. מכאן שגם אין לקבל את התיאור לפיו עבודתו של התובע מבוצעות אך ורק בעמידה סטטית, במשך כל שעות יום העבודה. זאת במיוחד כאשר בקש ר להיקף העבודה במוסך, ניכר מתשובות התובע כי הוא מבחין בין שנים שעברו, בהן היה נפח פעילות משמעותי במקום (בין במספר כלי הרכב שתוקנו ובין ש הדבר מצא ביטוי במספר העובדים במקום) ובין השנים האחרונות, בהן מדובר במוסך "רגיל", שבו התובע עובד עם אחיו ועוד פועל אחד.

7. התובע מבקש בסיכומיו לקבל את התביעה ולמנות מומחה רפואי וזאת על יסוד העובדה כי במקרים אחרים הנתבע הסכים למנות מומחה, מקום בו הוכחה עבודה בעמידה וכן הפנה לפסיקה לפיה ניתן למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין דליות ברגליים ובין עבודה בעמידה.

8. לעניין הסכמת הנתבע בתיקים אחרים – הרי שכל תיק נבחן על פי נסיבותיו. גם בעניינו של התובע, לא נטען על ידי הנתבע כי קיימת עמדה עקרונית לפיה אין להסכים על מינוי מומחה כשמדובר בעבודה בעמידה. אלא שעמדת הנתבע היא שהתובע כאן לא הוכיח עבודה ממושכת בעמידה. מסיבה זו, גם את הפסיקה אליה התובע הפנה, יש לבחון בהתייחס לעובדות שהוכחו על ידו.

יפים לעניין זה הדברים שנפסקו בעב"ל (ארצי) 23294-01-12 וזאנה –המוסד לביטוח לאומי, 27.4.20 –

"להסרת ספק נבהיר כי "עמידה ממושכת, שכלל אינה סטטית" – כבר הוכרה בפסיקתו של בית דין זה כמקימה תשתית עובדתית מספקת לצורך עילת המיקרוטראומה בהתייחס לדליות ברגליים (עב"ל 28951-10-11 יהודה שטרית – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.5.13; עב"ל 25106-09-11 ננה טורי – המוסד לביטוח לאומי , מיום 2.7.12). עם זאת, מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לא עולה כי המערערת עמדה על רגליה תוך תנועתיות או העברת משקל מרגל לרגל משך חלקים רצופים מיום עבודתה, כי אם ביצעה מגוון רחב של פעולות ותנועות - בעמידה, ישיבה והליכה - בכיתת הגן ובחצר, בהתאם לפעילות המשתנה בגן וצרכי הילדים. המערערת אף לא ניסתה להצביע על שעות מסוימות במהלך יום העבודה במהלכן הינה נדרשת לעמידה ממושכת, בין סטטית ובין תנועתית, אלא טענה באופן כוללני לעמידה והרמת משאות בהתייחס לכל יום עבודתה, וגרסה עובדתית זו - כאמור - נדחתה."

9. גרסתו של התובע בתצהיר שהגיש, לפיה הוא עובד בעמידה, כ - 7.5 שעות ביום, אינה מתיישבת עם הודעתו לחוקר וגם אינה עולה מתשובותיו של התובע בחקירתו הנגדית בבית הדין. כאמור, ניכר מתשובות התובע כי היו הבדלים משמעותיים במהלך השנים באופי העבודה במוסך. התובע לא הציג כל ראיה לגבי תקופות שונות והיקפי העבודה בכל תקופה. ממילא הגרסה לפיה הוא עובד רק בעמידה או לכל הפחות חלק משמעותי מיום העבודה, לא הוכחה כלל. גם אם תתקבל גרסת התובע לפיה בממוצע הוא עובד על רדיאטור בין שעה לשעה וחצי בעמידה, אין כל ראיה להיקפי העבודה במוסך, בין בחמש השנים האחרונות ובין בשנים קודמות. לא ניתן להבין מעדות התובע אם ישנן הפסקות במהלך יום העבודה וכיצד כימת והעריך את משך עבודתו בעמידה.

10. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

מאחר שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב תמוז תש"פ, (14 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת