הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 59235-04-21

01 ינואר 2022

לפני:

כב' השופטת דפנה חסון זכריה

המערער
שלמה בשרי
ע"י ב"כ: עו"ד שמואל פנחס
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורי כץ

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 12.4.21 שדחתה את תביעת המערער לקצבה בשיעור 188% והותירה את קצבתו בשיעור 112% (להלן – ועדת הערר או הוועדה ).

הרקע לערעור

המערער, יליד שנת 1960, סובל מניוון שרירים ונכותו הרפואית היא 100%.
ועדה לשירותים מיוחדים מדרג ראשון קבעה למערער קצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 112%.
המערער הגיש ערר על החלטת זו.
ועדת הערר שמעה ורשמה את תלונות המערער ובא כוחו כדלקמן:
המבוטח - בבית אשתי מרימה אותי מהמיטה בבוקר ושמה אותי בכיסא. אשתי מלבישה אותי. גם חולצה וגם מכנסיים. מתקלח בישיבה. אשתי מקלחת אותי. לא מצליח להתקלח לבד או לרחוץ את החלק הקדמי. מתקשה לאכול לבד. שותה עם קשית. מחזיק את הכוס. אשתי לוקחת אותי לשירותים. לעיתים יש בריחות שתן. בבית לא משתמש בבקבוק לשתן. אני סובל מעצירות שתן. לוקח כדורים. מתקשה לאכול כריך. צריך רק אוכל רק כמו מרק. מדבר בניידה. אך לא מבינים אותי. יכול להדליק טלוויזיה אך קשה לי. יש לי משקפי קריאה. אשתי מכינה לי בקופסא את הכדורים ולוקח אותם. לסידורים כמו קופת חולים הולך רק עם מלווה צמוד. אני הפסקתי לנהוג.

עו"ד - מדובר בעניין משפטי יותר. במקרה של התובע כבר נקבע שמרותק לכיסא גלגלים וזקוק לעזרה במעברים. במשרד הבריאות החליטו 100% נכות רפואית וכן מרותק לכיסא גלגלים. וכן נקבע בביטוח לאומי כמרותק לכיסא גלגלים בניידות. מדובר בהנחיה – חוזר מנכ"ל – ברגע שמרותק לכיסא גלגלים צריך לקבל אוטומטית 12 נקודות בניידות וכן 12 נקודות ברחצה והיגיינה אישית. צרפתי את חוזר המנכ"ל. לגבי אכילה אוכל רק דברים נמסים. מתקשה בבליעה. ובחוזר הזה מדובר שמי שמתקשה בבליעה צריך לקבל 8 נקודות. מקבל קצבת ניידות לחסר רכב".

הוועדה ציינה את ממצאיה, כדלקמן:

ניידות
משתמש בכסא גלגלים וזקוק לעזרה בהעברה לכסא או הסעתו – תלוי לחלוטין 12 נקודות

הלבשה
זקוק לעזרה בהלבשת חלק עליון או תחתון. הערה: תנועות ידיים חופשיות. הרים את 2 ידיו מעל הראש – עזרה רבה 8 נקודות

רחצה
זקוק לעזרה פעילה בחלקה מפעולות הרחצה – עזרה רבה 8 נקודות

אכילה ושתיה
זקוק לעזרה/השגחה בחימום והגשה. הערה: השגחה בזמן האכילה – סיוע קל 4 נקודות

הגיינה אישית
משתמש בשירותים אך זקוק לעזרה ב 2 או 3 מהמרכיבים הבאים: ניידות, הלבשה, טיפול אישי אחרי הפרשות. הערה: זקוק לעזרה בניידות והלבשה – עזרה רבה 8 נקודות.

בסופו של יום, קיבלה הוועדה את הערר בעניין מידת התלות בניידות, ודחתה אותו בעניין מידת התלות של המערער ברכיב הרחצה, ההיגיינה, האכילה והשתיה.
מכאן הערעור.
במהלך הדיון המקדמי שהתקיים ביום 9.11.2021 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עניינו של המערער יושב לוועדת הערר על מנת שתשקול בשנית את קביעתה בסוגיית מידת התלות של המערער בעניין הרחצה.
עם זאת, הצדדים נותרו חלוקים ביניהם ברכיבי ההיגיינה והאכילה.

עיקר טענות הצדדים
לטענת המערער, ועדת הערר שגתה בכך שקבעה כי הוא זקוק לעזרה רבה ברכיב ההיגיינה האישית, שכן בחוזר המוסד לביטוח לאומי 1951 מגודר מבוטח הרתוק לכסא גלגלים כמי שתלוי לחלוטין בזולת בניידות ובכל הנוגע להיגיינה אישית. בהתייחס לאכילה ושתיה נטען כי ועדת הערר קבעה כי המערער זקוק להשגחה בזמן האכילה ומשכך היה עליה לקבוע ניקוד מקסימלי גם ברכיב זה, בין היתר בשל הקושי ממנו הוא סובל בבליעה.

מנגד טען המשיב, כי חוזרי המוסד לביטוח לאומי אינם מחייבים את הוועדה לעררים וכי ועדת הערר הייתה מודעת למצבו של המערער, הפעילה שיקול דעת וקבעה את מידת התלות בזולת על פי הבנתה. ועדת הערר קבעה כי תנועות ידיו של המערער חופשיות ומכאן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה בעת שקבעה ניקוד חלקי בלבד ברכיב ההיגיינה. ביחס לאכילה ולשתיה טען המשיב כי ברכיב זה נדרש קושי בבליעה, שאין מתקיים במקרה של המערער.

דיון והכרעה

סעיף 206 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ב-1995 מגדיר שירותים מיוחדים הניתנים לנכה כשירותים לטיפול אישי בו לעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. המבחנים למתן שירותים אלה מפורטים בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט – 1979 והזכאות מותנית בכך שייקבע כי הנכה תלוי בזולת בביצוע פעולות היומיום (לבישה, אכילה, שליטה בסוגרים, רחצה וניידות עצמית בבית).

במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים (שירותים מיוחדים) מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד, ולבחון האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999). עם זאת, נפסק כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בהיבט הרפואי של קביעת הנכות (בר"ע (ארצי) 22955-07-14 גיל מנשה - המוסד לביטוח לאומי (2014).

לאחר שעיינתי במסמכם שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי עם המשיב. ואפרט .

בהתייחס להיגיינה האישית, הוועדה ציינה בפרוטוקול כי תנועות ידיו של המערער חופשיות וכי הוא הרים את ידיו מעל הראש בבדיקה. בנסיבות אלה ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה, מדוע קבעה כי הוא אינו תלוי לחלוטין בזולת. הוועדה אף ציינה כי המערער משתמש בשירותים ואף מטעם זה אינו תלוי לחלוטין בסיוע הזולת.

בהתייחס למידת התלות של התובע באכילה ולשתיה – הוועדה קבעה, כאמור, כי ידיו של המערער חופשיות וזאת לאחר שצפתה במערער מבצע פעולה זו, לבקשתה.
ניתן להתחקות, אפוא, אחר הלך מחשבתה של הוועדה בעת שקבעה כי המערער מסוגל לאכול עם ידיו ואינו תלוי לחלוטין בזולת בהאכלה. המערער עצמו ציין אף הוא לפרוטוקול כי הוא מתקשה לאכול כריך וכי הוא "צריך רק אוכל רק כמו מרק", כך שאף לשיטת המערער אין אינדיקציה לכך שהוא מתקשה בבליעה או כי נדרש להזינו בדרך אחרת.

למעלה מן הצורך ייאמר, כי אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הוועדה כפופה להוראות חוזר המוסד לביטוח לאומי, שכן אלה מחייבים את עובדי המוסד ולא את חברי ועדות הערר החיצוניות הפועלות כגופים עצמאיים מעין שיפוטיים.
בית הדין הארצי פסק בעניין צבי ויזל כי לא זאת בלבד שוועדות ערר אינן כפופות להוראות חוזר ביטוח לאומי, אלא שהן אף אינן נדרשות להתייחס להוראות חוזי המוסד לביטוח לאומי (בר"ע (ארצי) 14091-03-19 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו צבי ויזל (10.9.2019).

סוף דבר

הערעור מתקבל בחלקו, בהתאם להסכמת המשיב בעניין הרחצה. משכך,
עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה מיום 12.4.21 על מנת שתשקול בשנית את קביעתה בשאלת הרחצה.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
היות והערעור התקבל בהתאם להסכמת המשיב, ויתר טענות המערער נדחו– אין צו להוצאות.

371על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, כ"ח טבת תשפ"ב, (01 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .