הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 5913-01-17

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר אלי ביהרי

התובע
דניאל דנשפרד
ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי ברדוגו

פסק דין

התובע עובד כבודק איכות במפעל מערומים לפצצות. האם הפגיעה בכתפו נגרמה לתובע עקב תנאי עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

ביום 1.7.19 קבענו כי הונחה תשתית עובדתית ע"י התובע על פי תורת המיקרו טראומה.

א. התובע עובד בחברה אשר מייצרת מרעומים לפצצות.
ב. התובע עובד משרה מלאה.
ג. התובע עובד במעבדת המרעד.
ד. התובע מבצע קיבוע של בין 70 ל-100 ברגים ביום, ולשם כך התובע מפעיל את המרפק קדימה ואחורה כאשר אגרופו נשאר באותו גובה. פעולה זו מבצע התובע במשך שעה ביום, 4 פעמים בשבוע. התובע אינו מבצע פעולות אלו ברציפות אלא בין לבין מבצע עבודות אחרות.
ה. בנוסף התובע מבצע הידוק של המרעומים והוא מבצע את אותה פעולה כפי שפורט לעיל וכן כשמרפקו פונה ימינה ושמאלה. פעולה זו מבצע התובע במצטבר ביום כשעה.
ו. מובהר בזאת כי התובע אינו מבצע את הפעולות ברציפות, אלא על פני יום עבודה, כאשר בין ביצוע פעולה חוזרת ונשנית זו מבצע התובע עבודות נוספות משרדיות.

2. ביום 2.7.19 מינינו את ד"ר דוד אנג'ל כמומחה מטעם ביה"ד על מנת שייחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלתו של התובע לתנאי עבודתו.

3. אלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו :

שאלה:
מהו ליקויו של התובע במרפק יד ימין?

תשובה :
הליקויים שאובחנו במרפק ימין של מר דנשפלד דניאל היו אפיקונדיליטיס לטראלית שאובחן וטופל בשנת 2012 (מה שמכונה "מרפק טניס"), ובשנת 2014 אפיקונדיליטיס מדיאלית (מה שמכונה "מרפק גולף").

שאלה :
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

תשובה :
הפעלה מאומצת של השרירים שמתחברים לאפיקונדיל הלטראלי והאפיקונדיל המדיאלי תורמת להתפתחות מרפק טניס ומרפק גולף. ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% קשר סיבתי כלשהו בין העבודה לליקויים הנ"ל.

שאלה :
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

תשובה :
מנגנון תרומת העבודה הוא בנזקים מוגדרים, זעירים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה לליקויים. (מיקרוטראומ ה).

שאלה :
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)."

תשובה :
שאלת הכרה במיקרוטראומה הינה פעמים רבות (וגם במקרה זה) שאלה של הערכה כמותית (ולא שחור/לבן). כאן מדובר בארבע שעות בשבוע של סגירה ופתיחת ברגים כשהמרפק נע קדימה ואחורה, ועוד שעה ביום הידוק מרעומים כשהמרפק נע לצדדים. הפעולות אינן ברציפות ובמהלכן מתבצעות עבודות אחרות (משרדיות). לא מדובר בעובד שפותח וסוגר ברגים תוך מאמץ ברוב יום העבודה.
להערכתי בנתונים אלה השפעת העבודה אינה משמעותית (פחותה מ- 20%).

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה, וביה"ד נעתר לבקשה.

ואלו שאלות הבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו :

שאלה :
בעובדות המוסכמות צוין, כי התובע מבצע קיבוע של בין 70 ל- 100 ברגים ביום תוך שהוא מפעיל את המרפק קדימה ואחורה כאשר אגרופו נשאר באותו גובה. האם לא ניתן לומר, כי מדובר בעובד שפותח וסוגר ברגים במאמץ על בסיס כמעט יומיומי, בצורה המתאימה להליך המיקרוטראומה? נא פרט, נמק והסבר.

תשובה :
קבעתי כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודתו לליקויים שנמצאו וציינתי גם כי מנגנון התרומה מתאים למנגנון מיקרוטראומה. אולם כדי שתוכר אחראיות עבודה למחלה במנגנון מיקרוטראומה נחוץ שהתרומה תהיה משמעותית (ובמקרה זה דעתי היתה שהתרומה אינה משמעותית כפי שהסברתי בתשובה ד' בחוות דעתי).

שאלה :
נוסף על כך, התובע מבצע הידוק של המרעומים והוא מבצע את אותה פעולה כפי שפורט לעיל, וכן כשמרפקו פונה ימינה ושמאלה. האם לא ניתן לומר, כי מדובר בעובד שפותח וסוגר ברגים במאמץ על בסיס כמעט יומיומי, בצורה המתאימה להליך המיקרוטראומה? נא פרט, נמק והסבר.

תשובה :

.....

שאלה :
האם מצאת בחומר הרפואי כי התובע החל לסבול מבעיה רפואית במרפקו הימני עובר לתחילת עבודתו על פי ממצאים רפואיים מוכחים?

תשובה :
אין בחומר הרפואי שהומצא לי ציון תלונות במרפק קודם לעבודתו. עם זאת, אין בכך כדי לקבוע כי בעבודה נגרמו נזקים בלתי הפיכים שגרמו לליקוי.

שאלה :
מה הם הנתונים האחרים אותם מצאת, ואשר מהווים מעל 80% ממאזן ההשפעות מלבד עבודתו של התובע, אשר לגביה ציינת כי היא אינה משמעותית ופחותה מ- 20%?

תשובה :
מרפק טניס ומרפק גולף קורים באוכלוסיה הכללית גם ללא גורמי סיכון מיוחדים. אין לי מידע על פעולות שעושה מר דנשפלד מחוץ לעבודה, ואני יכול לשקול רק את כמות הנזקים מהעבודה כפי שהיא מתוארת בהחלטה.

שאלה :
מהי תקופת הזמן ו/או מספר השנים שבהן יש לעבוד על פי דפוס פעולותיו של התובע כפי המתואר בעובדות החלטת המינוי, כדי להגיע להכרה על פי תורת המיקרוטראומה?

תשובה :
הסברתי כי שאלת הכרה במיקרוטראומה הינה פעמים רבות (וגם במקרה זה) שאלה של הערכה כמותית (ולא שחור/לבן). כאן מדובר רק בארבע שעות בשבוע של סגירה ופתיחת ברגים כשהמרפק נע קדימה ואחורה, ועוד שעה ביום הידוק מרעומים כשהמרפק נע לצדדים. הפעולות אינן ברציפות ובמהלכן מתבצעות עבודות אחרות (משרדיות). לא מדובר בעובד שפותח וסוגר ברגים תוך מאמץ ברוב יום העבודה. בנתונים אלה לא הייתי ממליץ להכיר באחריות העבודה ללא קשר למספר השנים. לו היתה העבודה המאומצת הזו למשל במשך 4-6 שעות ביום, היה מקום להכרה כזו. כאן מדובר רק בארבע שעות בשבוע לברגים ועוד שעה ביום למרעומים, כשהפעולות אינן ברציפות ובמהלכן מתבצעות גם עבודות משרדיות. אין כאן הפעלה רציפה וממושכת מספיק כדי להצדיק הכרה כזו.

טענות הצדדים :

טענות התובע:

יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף.

המומחה קבע קשר סיבתי רפואי של מעל 50%. המומחה לא ידע להצביע על גורמים נוספים אשר היו להם השפעה משמעותית מעל 81% במאזן ההשפעות על מרפקיו של התובע.

המומחה לא מצא כל עדות לתחלואה טבעית או לגורם תורשתי אשר היו יכולים להשפיע על מחלת התובע.

המומחה לא ציין את המחקרים הרפואיים עליהם התבסס. קביעתו של המומחה סובייקטיבית ולא מעוגנת באסכולה רפואית.

משהליקויים החלו לתובע רק לאחר תחילת עבודתו ולא היה לתובע מצב רפואי קודם, הרי שיש מקום למינוי מומחה רפואי נוסף על מנת שיחווה דעתו בשאלות מאזן ההשפעות.

המומחה לא התייחס לכמות הברגים הגדולה שהתובע נאלץ לפתוח בכל אחת מארבע הפעמים שהוא פותח ברגים במהלך השבוע ולא נתן הסבר מדוע אם לא מדובר בתחלואה על רקע תנאי עבודתו, אזי מדוע רק למרפקו הימני נוצרו שני הליקויים, מרפק טניס ומרפק גולף ואלו במרפק שמאל אין כל אבחנה פתולוגית.

התובע עותר למינוי מומחה נוסף.

טענות הנתבע :

לא מתקיימת תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה.

חוות דעתו של המומחה מנומקת וחד משמעית.

מחוות דעתו של המומחה ומחוות דעתו המשלימה עולה כי לא קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לתסמונות מהן סובל התובע.

המומחה לא התבקש להפנות למאמרים רפואיים ולא התבקש להסביר מדוע הליקויים במרפק הימין שונים ממרפק שמאל.

אין עילה משפטית או סיבה ראויה למנות מומחה נוסף או אחר.

בית הדין מתבקש לאמץ את חוות הדעת של המומחה.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

המומחה קובע כי אכן קיים קשר סיבתי שמעל 50% בין תנאי עבודתו של התובע לליקויים מהם סובל התובע (מרפק טניס ומרפק גולף) אך השפעת העבודה פחותה מ- 20%.

המומחה מסביר כי כמות פתיחה וסגירה של ברגים (4 שעות בשבוע) שהתובע מבצע לא באופן רציף אינה מצדיקה הכרה על פי תורת המיקרוטראומה. יוער, כי לנוכח חוות הדעת של המומחה יתכן שלא היה כלל מקום למ נות מומחה רפואי בתיק .

המומחה השיב באופן נהיר ומנומק לשאלות ביה"ד ולא נתבקש להשיב לעניין מחקרים רפואיים או למתן הסבר מדוע קיים שוני במצב הקליני בין המרפקים השונים.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ונהירה.

נוכח כל האמור לעיל, אנו מאמצים את חוות דעתו של המומחה.

משכך, התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ‏ל' ניסן תש"פ ( ‏24 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור מעסיקים
מר אלי ביהרי

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

קלדניות : אתי קובה, איילת מ.