הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 5819-08-19

לפני:

כב' השופטת בכירה עידית איצקוביץ – אב "ד
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן

התובע
צבי גרוס
ע"י ב"כ עו"ד סופי טיקוצקי מטעם הלשכה לסיוע משפטי

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

פסק דין

1. לפנינו תביעה כנגד החלטת ועדת הרשות לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה) התשט"ז-1956 (להלן – תקנה 18) מיום 19.6.19 אשר דחתה את תביעת התובע לקצבה כנכה נזקק בגין התקופה מיום 1.8.16 עד 30.9.18 (להלן – תקופת התביעה).

2. התובע הגיש תביעה לפגיעה בעבודה, שאושרה. נקבעו לו נכויות זמניות (על ידי ועדה רפואית לעררים) בגין תקופת התביעה, כדלקמן:
א. מ-1.8.16 עד 30.9.17 – 30%
ב. מ-1.10.17 עד 30.9.18 – 40%

3. התובע הגיש תביעה להכיר בו כנכה נזקק לתקופה שלאחר ה-28.4.16.
הנתבע הכיר בזכאות התובע לתקופה 28.4.16 עד 31.5.16 ודחה את הבקשה עבור יתר התקופה. בגין התקופה מ-1.6.16 עד 31.7.16 התביעה נדחתה בשל הכנסות מהעבודה ובגין התקופה מיום 1.10.17 ועד ליום 30.9.18 עקב יכולת התובע לעבוד. יצוין כי החל מיום 1.10.18 נקבעה לתובע נכות יציבה ולכן, תקופה זו אינה רלוונטית לבקשה לקצבה לנכה נזקק.

.4 כנגד החלטת הנתבע הגיש התובע תביעה לבית הדין - תיק בל 5955-10-16 שהתנהל לפני ראש ההרכב השופט ת איצקוביץ. הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה "התובע יוזמן לדיון מחדש בפני ועדת רשות. הוא יכול להעלות כל טענותיו ולהביא מסמכים רפואיים" (פסק דין מיום 16.6.17).
ועדת הרשות שהתכנסה מכוח פסק הדין הכירה בתובע כנכה נזקק לתקופה 28.4.16 עד 31.5.16 בלבד ובקשתו נדחתה עבור כל יתר התקופה.
על החלטה זו הגיש התובע תביעה נוספת לבית הדין (תיק בל 40424-02-19) שבה הסכים הנתבע להחזיר את התיק לוועדת רשות וליתן לתובע וב א כוחו הזדמנות לטע ון לפני הוועדה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין ביום 14.5.19 על ידי כב' השופטת יפית מזרחי-לוי (להלן – פסק הדין המחזיר).
בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה ועדת רשות מיום 19.6.19.

5. ועדת הרשות מיום 19.6.19 התקיימה בנוכחות התובע ובא כוחו. הוועדה קבעה כי בתקופת התביעה התובע היה מסוגל לעבודה כלשהי. כן ציינה הוועדה כי "המסמכים הרפואיים שהציג מטעמו מדגישים גם הם כי אי מסוגלותו נובעת ממכלול בעיותיו הרפואיות שאינן קשורות לפגיעה שבגינה נדונה התביעה לנכה נזקק (נפגעי עבודה)".

6. הדיון בתיק התנהל דרך סיכומים בכתב.

7. להלן עיקר טענות ב"כ התובע

הוועדה לא נימקה את מסקנתה לפיה לתובע "סיכוי סביר לעבודה כלשהי" כלל וכלל.

השאלה לה היה על הוועדה להשיב הייתה האם למבוטח שאינו יכול להפעיל יד דומיננטית, כשהוא סובל מכאבים פיזיים קשים, דיכאון וחרדה ומטופל בתרופות לשיכוך כאבים ותרופות פסיכיאטריות, יש "סיכוי סביר לעבודה כלשהי", כתנאי הזכאות לפי תקנה 18א.

הוועדה לא התייחסה לנכות הרפואית הזמנית הגבוהה יחסית שנקבעה לתובע בתקופת התביעה ולא הסבירה מהן פעולות וסוג עבודות בשוק העבודה שהתובע מסוגל לבצע במגבלותיו הללו.

הוועדה אף לא שקלה את רמת הסבל של התובע מהכאבים, בנוסף למגבלותיו הפיזיות, ואת השפעת הכאבים על יכולתו לעבוד בעבודה כלשהי.

הוועדה לא התייחסה לתרופות שהתובע מקבל לשיכוך כאבים ולטיפול נגד הדיכאון ולא שקלה את השפעתן על היכולת לבצע עבודה כלשהי.

הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות הדעת שהוגשו מטעם התובע.

8. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע

ניתנה לתובע זכות הטיעון והוא הופיע בפני הוועדה לכל הפחות פעמיים, בליווי בא כוחו. התובע ובא כוחו טענו בהרחבה לפני הוועדה האחרונה.

הוועדה הקשיבה לטענות התובע ובא כוחו, קראה את המסמכים הרפואיים ולאחר ששקלה את הנטען החליטה כי התובע מסוגל לעבודה כלשהי.

הוועדה קבעה, לאחר עיון , כי המסמכים הרפואיים מדגישים כי אי מסוגלותו הנטענת של התובע לעבודה נובעת ממכלול בעיות רפואיות שאינן קשורות לפגימה שהוכרה כפגיעה בעבודה.

התובע משלם מדי חודש דמי ביטוח כעצמאי ולא שינה דיווח זה בתקופה בה הוא טוען להיותו נכה נזקק.

לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, ודאי לאור דיווחי התובע על עיסוקו במשלח ידו ותשלום דמי ביטוח כעצמאי.

החלטת הוועדה מנומקת וברורה, מבוססת על שיקולים ענייניים.

9. המסגרת הנורמטיבית

תקנה 18 א' קובעת:
"(א) בתקנה זו -
"הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על-ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה; "נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות.
(ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים.
(ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה לפי תקנה זו, תקנה 16א או תקנה 17; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול.
(ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע".

מטרת תקנה 18 היא לעזור - לתקופה מוגבלת - לנפגעי עבודה שעקב פגיעתם אינם יכולים לעסוק בכל עבודה, ואין להם הכנסה מעבודה בפועל. אלה יימצאו ללא פרנסה, אף שמצבם הרפואי באותה תקופה אינו מצדיק קביעת דרגת נכות של 100%.

הסמכות לקבוע אם מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית כתוצאה מפגיעה בעבודה הוא "נכה נזקק" נתונה ל"רשות" ולא לבית הדין. זאת מאחר שהקביעה נתונה לשיקול הדעת של הוועדה.
אי לכך בדיקת בית הדין מצטמצמת לסבירות החלטת ועדת רשות, עת שקלה האם קיים סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה, והאם נשמרו עקרונות הצדק הטבעי בדרך פעולת הוועדה ובהחלטתה.
אשר לשיקולי הוועדה, עצם העובדה כי הרכב ועדת רשות חייב לכלול פקיד שיקום מלמדת על כי השיקולים שעליה להביא בחשבון הם תעסוקתיים ולא רפואיים בלבד.

10. החלטת הוועדה בעניינו של התובע

בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, הוועדה שמעה את טיעוני התובע ובא כוחו.
הוועדה התייחסה למסמכים הרפואיים ולחוות דעתו של ד"ר סקולסקי, רופא תעסוקתי. לאחר התייחסות מעמיקה לאלה ולטענות התובע באשר לפגימותיו המשליכות על תפקודו, סיכמה הוועד:
"ועדת הרשות לאחר שהאזינה קשב רב למבוטח ולעוה"ד שלו – בדעה כי המבוטח – בעקבות התאונה מיום 27.1.2016 שבמהלכה נפגע בידו – מסוגל לעבודה כלשהי. המסמכים הרפואיים שהציג מטעמו מדגישים גם הם כי אי מסוגלותו נובעת ממכלול בעיותיו הרפואיות שאינן קשורות לפגיעה שבגינה נידונה התביעה לנכה נזקק ( נפגעי עבודה).
בסופו של דבר, ועדת הרשות דוחה את התביעה מכיון שהיא בדיעה כי בעקבות הפגיעה ביד שמאל שנדונה לעיל, הוא מסוגל לעבודה כלשהי. ולכן אינו עונה על תנאי הפעלת תקנה 18א (נכה נזקק).
חוזרים ומדגישים כי גם חווה"ד שהציג המבוטח מטעמו חוו"ד של הרופא התעסוקתי, ד"ר סקולסק, המבוטח שבנדון סובל ממכלול בעיות רפואיות נוספות והגבלות בתנועה אחרות שאינן קשורות לתאונה שבנדון".

כדי להכיר במי שנקבעה לו נכות זמנית כ"נכה נזקק" יש להראות כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות.

הוועדה בוחנת את מגבלותיו של התובע בכללותן, אך רק אלה שהן עקב הפגיעה בעבודה יכולות לשמש שיקול להכרה כ"נכה נזקק". הוועדה מסבירה כי לתובע בעיות רפואיות שאינן קשורות לפגיעה בגינה נדונה התביעה, ואף סבורה כי הוא מסוגל לעבודה כלשהי. כאמור לעיל, שיקולי הוועדה אינן רק רפואיים אלא גם תעסוקתיים, ולכך התייחסה הוועדה לאחר ששמעה את תלונותיו של התובע לגבי מצבו הרפואי – לא רק כתוצאה מהפגיעה בעבודה.
החלטת הוועדה ברורה, מנומקת וסבירה.
מעבר לכך, תקופת התביעה חורגת בהרבה מן התקופה המקסימאלית שבה ניתן להכיר תובע כ"נכה נזקק", שלא תעלה על 4 חודשים (חלק מן התקופה אף הוכרה בהחלטות קודמות שדנו בעניינו).

11. לסיכום

נוכח האמור לעיל, התביעה להכיר בתובע כ"נכה נזקק" נדחית.

כמקובל בהליכים בביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

12. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"א שבט תש"פ, (16 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גבריאל נבו,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר יצחק קוגמן,
נציג ציבור מעסיקים