הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 56481-08-19

03 מרץ 2021
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
התובע:
נוריאל נוריאלי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

הצדדים נחלקו בדעותיהם בשאלה האם יש להכיר בפגימות התובע בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. יצוין כי באשר למחלת הסרטן בשלפוחית השתן ממנה סובל התובע, הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי.

טענות הצדדים
לטענת התובע כעולה מעדותו ומעדות העד מטעמו עבד שנים רבות בעבודה פיזית קשה אשר כללה הרמות משאות כבדים , תוך פיתול וכיפוף הגב וכן חשיפה ממושכת לרטט וויברציות באופן יומי.

התובע הוסיף וטען כי במסגרת עבודתו בחברה אשר בבעלותו העוסקת בייצור ציוד לענף הבנייה , נהג על משאית ללא כיסא הידרא ולי עם גלגלי גומי קשים משך 3 עד 4 שעות ביום, החל משנת 1991 ועד לשנת 2005. בי ן השנים 1976-1990 עת עבד בחברה אחרת , עבד עד לשנת 1990 עם מלגזה בשטח כורכר ומשנת 1990 עבד בשטח מרוצף או אספלט.

לטענת התובע ביצע עבודות השחזה בגובה 30 ס"מ מהרצפה תוך יישור וכיפוף הגב, כאשר ההשחזה נעה בין 15 דק' ל- 60 דק' מידי יום. משעה שעדות התובע הייתה רציפה ועקבית ונתמכת בעדות העד מטעמו אשר הנתבע וויתר על חקירתו, יש לקבל את גרסת התובע ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה.

לטענת הנתבע, לא הונחה תשתית עובד תית מספקת לקיומה של פגיעה מיקרוטראומטית בגבו של התובע משעה שיומו של התובע משתנה ודינמי ואינו מבצע פעולות חוזרות ונשנות כדרישות הפסיקה.

הנתבע הוסיף וטען כי התובע ביצע פעולות מגוונות במנחים שונים לרבות התכופפות, נשיאת משקלים שונים, הרמת משקלים בגדלים שונים, מנח ידיים משתנה, השחזה, צביעה, חיתוך, ריתוך, ניקיון, פיקוח, הליכה וישיבה, ועבודות משרדיות על כן, מדובר בתנועות אשר אינן דומות אחת לרעותה, הן מבחינת המאמץ והתנועות הכרוכות בביצוען , המשקל והתדירות.
כמו כן פעולת השינוע אשר בצע וכן העבודה עם המכבש אינה רצופה ומעדותו עולה כי בצע פעולות נוספות הנוגעות למוצרים שונים במשקלים וכמויות שונות.

הנתבע הוסיף וטען כי העובדה כי התובע בצע עבודה הכרוכה במאמץ פיזי אין בה כשלעצמה להכיר בליקוי התובע על פי תורת המיקרוטראומה, בפרט שעה שהתובע הוא עובד עצמאי עליו רובץ נטל הוכחה מוגבר. משלא הובאה כל ראיה אובייקטיבית להוכחת תשתית עובדתית על פי תורת המיקרו טראומה , יש לדח ות את התביעה בנוגע לפגימת הגב הנטענת.

דיון והכרעה
אשר להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה  נזכיר כי עסקינן  ביציר הפסיקה אשר נועד למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עת לא קבע ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח [פורסם בנבו ] (22.12.14)). עוד נקבע כי:
"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתלוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח כי במהלך העבודה נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע נה / 185 – 0 המוסד נ' אברהם חלופה, פד"ע לג 25; דב"ע נו/ 2- 0 תמר פלד נ' המוסד, פד"ע לב 495; עב"ל 141/08 נסים מסלטי נ' המוסד, (לא פורסם)).

בנוסף, בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "אירועים זעירים ומאותרים בזמן" אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, ואזי את הנזק יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה – אזי יראו את הנזק כתוצאה של הליך תחלואתי – לא תאונה. (דב"ע מט / 214 -0 המוסד נ' שלמה ניסים, פד"ע כב' 130; דב"ע נו/ 180 -0 שושנה שווארץ נ' המוסד, (לא פורסם)).

על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל [ פורסם בנבו]( 09.08.2017) פסק בית דין הארצי כי: " בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08).

כמו כן נפסק כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" [דב"ע (ארצי) מח/77 - 0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)].

מן הכלל אל הפרט
עיון בשאלון למבוטח (נ/3) אשר נרשם על ידי התובע מעלה כי התובע תיאר את עבודתו כעבודת ייצור, עבודת מסגרות, עבודת מתכות, עבודה עם מלגזה כאשר רוב השנים העבודה נעשתה במלגזה ללא כיסא הידראולי.
בתביעתו לתשלום דמי פגיעה (נ/2) התובע מפרט את העבודות אשר בצע:"ריתוך, מסגרות, השחזה, צביעה ועוד. לאורך השנים בצע עבודות על מלגזות, הרים והרכיב מבלטים – משקל מבלט מגיע ל כ – 30 ק"ג".

עיון בתצהיר התובע מעלה כי התובע עבד בין השנים 1976-1990 בחברת "שלמה בן דוב בע"מ" והחל משנת 1991 ועד היום עובד הוא בחברה אשר בבעלותו. מתצהירו עולה כ י במסגרת עבודתו עסק במהלך השנים בעבודות ריתוך, מסגרות , השחזה , צביעה, נסיעה במלגזות ישנות תוך חשיפה ממושכת לרטט ויברציות באופן יומי (סעיף 2 לתצהיר). בהמשך הצהיר התובע כי עסק אף בעבודות חיתוך, כיפוף וניקוב מתכות באמצעות מכבשים הכוללים בתוכם מבלטים. הזנת ציוד במכבש באופן שדרש כיפוף חוזר ונשנה של הגב במשך עשרות פעמים ביום וכן החלפת מבלט אשר שקל עשרות ק"ג, והרכבתו תוך כיפוף ואימוץ עמוד השדרה (סעיפים 19-20 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית העיד התובע כי המוצרים המיוצרים והעבודות הנעשות במפעל הינם מוצרי מתכת מגוונים ובשלושת השנים האחרונות ישנם גם מוצרי פלסטיקה (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 12-22). עוד עולה מעדות התובע כי ע בד גם כמנהל עבודה וגם כעובד ומפקח בשטח (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 7-10). בהמשך העיד לעניין הפעולות והעבודות אותן הוא מבצע :"... לא. אני מפוזר על הכל, אם צריך מלגזה אז אני עובד לפעמים זה שעות על מלגזה ולפעמים זה יכול להיות שעות של ריתוך, זה לפי הצורך לשאלתך .. (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 18-19). כן העיד כי בשנים הראשונות לעבודתו התחיל את יום העבודה בשעה 06:30 בעבודה עם המלגזה וסידור חומר לפועלים כאשר עד לשנת 1990 הרצפה הייתה רצפת כורכר (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 4-8). לאחר מכן הבהיר כי נדרש לפעולות שינוע כאשר זמן השהייה על המלגזה השתנה מאוד בהתאם לסוג העבודה.

באשר לעבודות נוספות אשר בצע העיד התובע כי עבד עם מכבש ונדרש להכניס חומר למכבש ולעבד אותו כאשר לצורך כך הרים מוצרים שונים במשקלים שונים(עמ' 6 לפרוטוקול ש' 12-16). כן העיד כי נדרש להרמת והרכבת מבלט אשר משקלו נע בין 10 עד 40 ק"ג ויותר. את פעולת הרמת המבלט בצע כל יום אולם, לא ברור כמה פעמיים ביום נמשכה פעולה זו, משך הזמן הנדרש לביצוע הפעולה וכן מדובר בהרמת מבלט שמשקלו השתנה כעולה מעדות התובע.

עוד העיד התובע כי מלבד פעולות המנויות לעיל נדרש לבצע עבודת השחזה בגבהים משתנים עם דיסק, צביעה בהתזה וריתוך כאשר עבודת הרתכות אינה דומה לעבודת ההשחזה (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 16-20), ובהמשך העיד כי עבודת הרתכות עלולה להמשך בין רבע שעה למספר שעות. כמו כן מעדותו ביחס לפעולת הצביעה בהתזה עולה כי נדרש לפעולה השונה מפעולת ההשחזה או הריתוך כאשר היה מצוי במנח אחר לצורך פעולה זו. עוד העיד כי :"....לשאלה לגופה לא יכול להיות יום שלם שאני עושה רק ריתוך או רק צבע." בהמשך העיד כי בצע עוד פעולות כגון הכנה לצבע , ניק יון עם סמרטוט המהול בטינר (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5-8).

ניתוח גרסת התובע בתצהירו ועדותו מוביל מסקנה כי התובע בצע מגוון של עבודות הכוללות עבודת השחזה , חיתוך, צביעה בהתזה , הרמת מוצרים שונים במשקלים שונים . יצוין כי לצורך ביצוע כל אחת מהעבודות נדרש הוא להפעלת שרירים ואיברים אחרים כך שלא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ממנה עולה כי מדוב ר בסדרה של פעולות זהות במהותן חוזרות ונשנות מדי יום ביומו. התובע העיד כי עשה את כל הפעולות שהיו דרושות בין אם נסיעה על מלגזה ובין אם פעולות אחרות כפי שצוין לעיל.

לאור האמור לעיל , המסקנה העולה מעדות התובע היא כי לא מדובר בביצוע אותה פעולה באופן חוזר ונשנה ואף לא ניתן לבודד פעולה מסוימת מיום העבודה, שכן התובע אשר לא תחם זמנים לכל פעולה ופעולה ואף העיד כי הפעולות משתנות בהתאם ליום העבודה.

מכלול כל הנתונים הנזכרים לעיל מוביל ממסקנה כי יש לדחות את טענת התובע להכרה בפגיעה גבית על פי תורת המיקרוטראומה , משלא הונחה תשתית ראייתית להוכחת הטענה.

ניתנה היום, י"ט אדר תשפ"א, (03 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.