הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 53849-01-18

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובעת
רעיה דייזי קוצין

-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נועם בן שלום

פסק דין

1. התובעת, עו"ד במקצועה, מבקשת בתובענה זו שתקופת עבודה בת שלושה חודשים (אוגוסט עד אוקטובר 2015) בה עבדה בשירותו של עו"ד ממן, תוכר כתקופת עבודה, בקשר לזכאותה לדמי לידה.

2. המחלוקת נשוא הליך זה היא האם התקיימו בין התובעת ובין עו"ד ממן יחסי עובד – מעסיק.

3. רקע עובדתי:
א. התובעת עורכת דין במקצועה. טרם התקשרותה עם עו"ד ממן, עבדה כשש שנים בתפקיד עוזרת משפטית בהנהלת בתי המשפט (עד יום 31.12.14).

ב. לאחר שסיימה לעבוד בהנהלת בתי המשפט, התובעת קיבלה מהנתבע דמי אבטלה ובמקביל חיפשה עבודה.

ג. בחודש פברואר 2015 התובעת גילתה שהיא הרה. התובעת ילדה ביום 3.12.15 ובעקבות לידה זו הוגשה תביעה לדמי לידה נשוא תובענה זו.

ד. כאמור, תקופת העבודה שבמחלוקת היא בין החודשים אוגוסט לאוקטובר 2015.

ה. ביום 25.8.2016 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לדמי לידה אושרה וכי חישוב דמי הלידה נערך באופן זמני. במכתב מיום 26.8.2016, הנתבע הודיע כי באופן זמני אושרה תביעתה לדמי לידה לתקופה החל מיום 1.11.2015 ועד ליום 6.2.2016 לפי הכנסה חודשית בסכום של 4,832 ₪.

ו. ביום 25.1.2017 הנתבע הודיע לתובעת שתביעה לדמי לידה נדחית מאחר שהיא אינה עונה על הגדרת עובד שכיר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

4. לפי גרסת התובעת, בתקופה שבמחלוקת היא הועסקה על ידי עורך דין פנחס (פיני) ממן. עיקר עבודתה היה הכנת כתב ערעור לבית המשפט העליון, אם כי טיפלה גם בתיקים אחרים במשרדו של עו"ד ממן.

עוד ציינה התובעת כי בשל הריונה, שהיה הריון בסיכון, עבדה ברוב תקופת ההעסקה בביתה וזאת בתיאום עם מעסיקה. היא עבדה 8 שעות ביום, במועדים גמישים ועל פי נוחותה, אם כי היתה זמינה למעסיקה בכל שעה. הקשר בין התובעת ובין עו"ד ממן היה בעיקר באמצעות דוא"ל וכן קוימו מספר פגישות. בנוסף, התובעת היתה בקשר עם עו"ד שכירה במשרדו של עו"ד ממן – עו"ד לינוי שמילוביץ.

שכרה של התובעת בתקופת העסקה עמד על 15,000 ₪ ברוטו לחודש והוא שולם לה במזומן, לשיעורין ולא מדי חודש בחודשו.

5. מטעם התובעת הוגשו שלושה תצהירים – תצהיר התובעת, תצהיר של עו"ד שמילוביץ ותצהירו של עו"ד ממן. עו"ד ממן לא התייצב לישיבת ההוכחות ובהסכמת הצדדים הודעתו לחוקר הנתבע הוגשה לתיק.

כבר בשלב זה יוער (בתשובה לטענות הנתבע בסיכומיו) כי בנסיבות בהן עו"ד ממן לא התייצב להעיד בפני בית הדין, אין מקום ללמוד מסקנות לגבי מהימנות תשובותיו בפני החוקר מטעם הנתבע.

דיון והכרעה
6. לאחר ששמענו את עדות התובעת ועדותה של עו"ד שמילוביץ, לאור התרשמותנו מעדויות אלה ובהתחשב בכך שגרסת התובעת היתה אחידה לכל אורך ההליך, כאשר אין חולק כי למעט קשר מקצועי, אין קשר אחר בין התובעת ובין עו"ד ממן, הגענו למסקנה כי יש לקבל את התביעה.

7. בפתח ההנמקה יש לציין כי בין התובעת ובין עו"ד ממן אין כל קשר, לבד מההתקשרות לביצוע עבודה משפטית על ידי התובעת, בתקופה שבמחלוקת.

אמנם לא נחתם חוזה בכתב בין הצדדים, ואף השכר שולם לשיעורין ולא כמקובל (אחת לחודש), אך מדובר בעניין ראייתי (קיומו של חוזה עבודה בכתב) או סוגיה שאינה בליבת הקביעה אם התקיימו יחסי עבודה בין שניים (אופן תשלום השכר).

בהקשר זה ראוי להוסיף שעו"ד שמילוביץ אישרה בעדותה שגם לה שולם שכר במזומן, לעתים לשיעורין וגם איתה לא נחתם חוזה עבודה ( עמ' 3 ש' 13 - 16 ועמ' 4 ש' 7 – 11 לפרוטוקול). עניין זה מעיד על התנהלותו של המעסיק ואין לזקוף זאת לחובת התובעת.

8. מהעדויות שנשמעו ברור שהתובעת אכן ביצעה עבודה עבור עו"ד ממן, והדברים שנשמעו באולם בית הדין תואמים את דברי התובעת בהודעתה לחוקר הנתבע.

מאחר שמדובר בעבודה משפטית, שיכולה להתבצע בכל מקום, שבו יש מחשב וקישור למרשתת, אין תימה כי התובעת, שהיתה בהיריון בסיכון גבוה, בחרה לעבוד מביתה. עניין זה אינו שולל קיומם של יחסי עבודה. מאותה סיבה, גם אם התובעת היתה ברוב הזמן עצמאית בביצוע העבודה, אין הדבר שולל קיומם של יחסי עבודה.

לכך יש להוסיף כי המשימה העיקרית אליה התובעת נשכרה היתה הכנת ערעור בתיק גדול. כלומר משימה פרוייקטלית ומוגדרת, ובכך יש להסביר את ההתקשרות לשלושה חודשים בלבד. עניין זה גם מהווה הסבר לכך שלאחר שהתובעת סיימה את המשימה שלשמה נשכרה, לא גויס עובד אחר למשרד.

זאת ובנוסף - להבנתנו, מקום בו מדובר באישה בהיריון, כאשר ידוע שקיים קושי במציאת עבודה בשלב זה (והדבר נאמר כתיאור של מצב עובדתי, שיש לשאוף לשנותו), הרי שהעובדה שהתובעת בחרה להשתכר במתכונת העסקה לא שגרתית, ללא חוזה בכתב, תוך קבלת שכר במזומן ולשיעורין, לא אמורה לפעול כנגדה.

בנוסף, מאחר שמדובר בתקופת התקשרות קצובה, לביצוע משימה מסויימת, העובדה שלא שולם לתובעת דבר מעבר לשכר העבודה, אינה שוללת את המסקנה כי אכן מדובר ביחסי עובד – מעסיק.

9. בתשובה לטענות הנתבע בסיכומיו, נשיב כך:
א. לעניין מהות ההתקשרות – מקובלת עלינו עדותה של התובעת בבית הדין לפיה היא גויסה לעבודה אצל עו"ד ממן לצורך הכנת ערעור לבית המשפט העליון (עמ' 5 ש' 5 – 6 לפרוטוקול). התובעת נשאלה אם שלושה חודשים לוקח לכתוב כתב ערעור כזה והשיבה: "זה ערעור מאוד גדול ובנוסף היו תיקים נוספים שעבדתי עליהם, בקשות דחופות שהייתי צריכה להגיב עליהן. זה לא מהות העבודה אבל זאת היתה העבודה העיקרית" (עמ' 6 ש' 18 – 20 לפרוטוקול). חיזוק לגרסת התובעת נמצאת גם בעדות עו"ד שמילוביץ לפיה עיקר עבודתה מול התובעת היה בתיק אבן פז (הוא תיק הערעור; עמ' 4 ש' 1 – 4 לפרוטוקול).

התובעת הצהירה כי בתקופת ההעסקה הכינה את כתב הערעור וגם נתנה מענה לתיקים אחרים במשרדו של עו"ד ממן (ס' 23 – 24 לתצהירה). בעדותה שהובאה לעיל חזרה על גרסתה.

דברים דומים נמסרו על ידי התובעת בהודעתה לחוקר (נ/1). התובעת מיום 15.7.2014נשאלה בענין החומר הקשור לכתיבת כתב הערעור ואשר נשאר בביתה (ש' 23 – 32 ב-נ/1). הכוונה לאותו חומר שצולם ונשלח לחוקרת עדי בנספח ו' לכתב התביעה. כמו כן, נשאלה התובעת מדוע המשיכה לעבוד אצל עו"ד ממן לאחר שכתב הערעור הוגש ביום 8.10.2015. התובעת השיבה כי לאחר ההגשה היה צורך בתיקון כתב הערעור והיה צריך להגיש בקשה לרשות ערעור "ואז גם היו דברים עם התיק של אח שלו" (ש' 95 – 103 ב-נ/1). דברים דומים מסר עו"ד ממן בחקירתו אצל הנתבע, כאשר אישר שמלבד כתיבת כתב הערעור התובעת גם עשתה "בקשות ושלחה לי למייל. היא נתנה לי ייעוץ בתיק גירושין של אח שלי ודיברנו בטלפון. העברתי לה את ההחלטה כדי לשמוע את חוות דעתה." (ש' 56 – 57 להודעתו).

ב. לעניין אי התייצבותו של עו"ד ממן – מאחר שמדובר במי שאין לו קשר לתובעת, למעט ההתקשרות הפרוייקטלית נושא התובענה, אין לזקוף לחובת התובעת את אי התייצבותו של העד לישיבת ההוכחות (למרות שחתם על תצהיר מטעם התובעת). מצב זה שונה ממצב בו התובעת נמנעת מלהעיד המעסיק מלכתחילה, שאז עצם הימנעותה עשויה לפגוע באמינות גרסתה או כאשר מדובר במעסיק שיש לו קשר משפחתי או אחר לעובד שהעסיק.

ראוי לציין כי אי שיתוף הפעולה מצד המעסיק לא התבטא רק באי התייצבותו לחקירה בבית הדין אלא אף קודם. במכתבו מיום 26.5.2016 ביקש הנתבע מהתובעת להמציא מסמכים כדלקמן: דו"ח רווח והפסד בעסק לשנת 2015, דו"ח מע"מ לחודשים אוגוסט ועד אוקטובר 2015, הסכם שכר טרחה בתיק הפרויקט, חוזה העסקה, מכתב מרו"ח מדוע דו"ח 8.15 שולם באחור (נספח ג' לכתב התביעה). התובעת הצהירה כי המסמכים המבוקשים אינם בשליטתה, אלא בשליטת המעסיק. היא העבירה המכתב למעסיק וזה, מסיבות השמורות עמו, סירב לשתף פעולה (ס' 30 – 31 לתצהירה). לא למותר לציין כי במסגרת חקירתו נדרש המעסיק להמציא המסמכים הנ"ל והוא הסכים (ש' 137 – 140 להודעתו).

ג. גם אם התובעת סייעה מדי פעם לעו"ד ממן עוד לפני ההתקשרות נשוא התובענה, הרי שמדובר במענה לשאלות מעת לעת, כפי שהשיבה לעו"ד אחרים ובתקופה זו היכרותה עם עו"ד ממן היתה שטחית ביותר (סעיפים 8- 12 לתצהירה ור' גם בחקירתה הנגדית - עמוד 5 שורות 7 - 10).

כך גם מסרה לחוקר מטעם הנתבע. בנ/1 הסבירה התובעת כי בחודשים מרץ-אפריל 2015, כאשר היתה מובטלת, עו"ד ממן נהג להתקשר אליה, כמו עוד עורכי דין אחרים, כדי להתייעץ. היתה להם מכרה משותפת שתיווכה ביניהם והוא נהג להתקשר ולשאול שאלות משפטיות. לשאלת החוקר הסבירה כך:

"זה עורכי דין שאני מכירה אותם שמתקשרים להתייעץ לגבי תיק, יש לי ניסיון מאוד גדול של תיקי משפחה ובעיקר תיקים של השופטת שעבדתי איתה, אני יודעת איך דברים מתנהלים, מה הולך לקרות בדיון, מה תהיה ההחלטה ולכן יש עורכי דין שמתקשרים אלי.
...
הוא היה מתקשר ושואל שאלות, פעם על אח שלו שניהל תיק אצל השופטת שהייתי עוזרת שלה, פעם היה תיק ירושה שהיא שאל אותי לגבי שופטת שהתמחתי אצלה. אלה היו השיחות בינינו". (ש' 47 – 64 לנ/1).

כלומר מדובר בהתייעצות מקובלת בין קולגות ולא מעבר לכך והדברים שונים מהותית מעבודה משפטית מרוכזת במשימה אחת - הכנת כתב ערעור לבית המשפט העליון. בעניין זה מקובלת עלינו תשובתה של התובעת, לפיה "יש הבדל בין עזרה חד פעמית ובין להיות מועסקת ולתת מענה מידי" (עמ' 6 ש' 28 לפרוטוקול).

לא למותר לציין כי דברים דומים נמסרו גם על ידי עו"ד ממן בחקירתו (ש' 85 – 86, 103 – 110 להודעתו).

10. לסיכום כל האמור לעיל – שוכנענו כי למרות שלא כל הסממנים המובהקים של קיומם של יחסי עובד – מעסיק התקיימו בהתקשרות בין התובעת ובין עו"ד ממן, הרי שלאור אופי ההתקשרות, העובדה כי מדובר בעורכי דין ושאר השיקולים שפורטו לעיל, יש לראות את התובעת כמי שהועסקה על ידי עו"ד ממן.

11. סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך 5,000, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב תמוז תש"פ, (14 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת