הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 53623-12-19

לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום

התובע
ציון חיים אייל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לירון דגון

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה בעקבות שלילת זכאותו לקצבת ניידות, על פי מכתב מאת הנתבע מיום 21/11/19.
במכתב נאמר כי בעת שהוגשה התביעה לגמלת ניידות, מלאו לתובע 67 שנים וכי לא הוגשה בקשה מטעמו ללשכת הבריאות בטרם מלאו לו 67 שנים.

2. דברי התובע נשמעו בישיבת 6/12/20. כן נשמעו דברי הנתבע.

3. התובע יליד 1952, הגיע לגיל 67 ביום 12/6/19.
התביעה להטבות על פי הסכם הניידות, הוגשה ביום 5/11/19, לאחר שהתובע הגיע לגיל 67.

4. בהתאם להוראות סעיף 23 להסכם הניידות מיום 1/6/77, אין אפשרות להגיש תביעה לגמלת ניידות לאחר הגעה לגיל 67.
התובע הבהיר בדיון, כי טיפל בבת הזוג שלו שהיתה חולה מאד ונזקקה לניתוח ולכן לא הגיש את התביעה במועד.
עוד טען כי לא נאמר מעולם שהוא יכול לבחור בין קצבת ניידות לקצבת שארים ואם היו אומרים קודם – היה ממהר להגיש את התביעה.

5. על כך נשיב כי הוראות הסכם הניידות הן ברורות וחד משמעיות ועל פיהן, לא ניתן לקבל תביעה שהוגשה לאחר שהמבוטח הגיע לגיל 67.

מדברי הנתבע עולה כי בחודש אוקטובר 2019 הודיעו לתובע שהוא זכאי לבחור באפשרות הגבוהה יותר – בין קצבת שארים לקצבת נכות כללית וכי התובע בחר בקצבת נכות כללית, שהיא בשיעור גבוה יותר.

6. נוכח הוראות ברורות של הסכם הניידות, ומשהתביעה הוגשה לאחר שהתובע הגיע לגיל 67, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"א, (09 פברואר 2021), בהעדר הצדדים.