הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 52990-05-19

לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
מר בצלאל פינגולד – נציג ציבור עובדים
גב' יהודית טל – נציגת ציבור מעסיקים

התובע

עודד שמשוני
ע"י ב"כ עו"ד ארז פורמנסקי

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי ברדוגו

פסק דין

התובע הגיש תביעה שבה ביקש להכיר באירוע מיום 24.5.18 כפגיעה בעבודה.
לפי האמור בכתב התביעה, באותו יום ביצע התובע הובלה וחלוקה אצל לקוח במודיעין עלית, יישוב קריית ספר, סופרמרקט "אהבת חסד". בשעה 7:30 התובע פירק סחורה שהייתה מונחת על משטח. הוא עלה למשאית עם ג'ק חשמלי כדי להרים את המשטח. לאחר שעשה זאת, הוא הלך אחורה לכיוון דלת הארגז של המשאית. הוא לא הבחין שהוא בקצה של הדלת ההידראולית (רמפה), מעד ונפל מגובה על רגליו תוך שהוא נוחת בצורה לא טובה על רגלו השמאלית. הוא חש לחץ וכאב עז וחד בברך שמאל. התובע סיים את החלוקה ונסע לביתו.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי לא אירעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).

הנתבע טען כי נטל ההוכחה הוטל על התובע, בעל מניות יחיד ובעל שליטה בחברה שבה הוא עבד.
לחילופין, טענה ב"כ הנתבע כי לא קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הליקויים הרפואיים בברך שמאל. לא קיימת השפעה של עבודתו של התובע (ושל האירוע הנטען) על התפתחות הפגימה בברך. לחילופי חילופין, ככל שקיימת השפעה כאמור, השפעה זו פחותה באופן משמעותי מהשפעתם של גורמים אחרים על הופעת הפגימות נשוא התביעה.

ראיות שנשמעו
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו. בנוסף, הוגשה הודעה של התובע שנמסרה לחוקר המוסד.
הוגש מטעם התובע תצהיר של אשתו, גב' צהלה שמשוני, מנהלת אדמיניסטרטיבית של החברה שבבעלות התובע. גב' שמשוני לא הייתה נוכחת בעת האירוע, הצהירה כי בעלה סיפר לה על כך, לאחר שהיא ראתה שהוא סוחב את הרגל.
כן העיד מטעם התובע מר מוחמד גרירה (להלן – מוחמד), מנהל הפצה בחברה לשיווק פירות וירקות שהתובע הוא קבלן המשנה שלה.

מר מוחמד העיד שהתובע התקשר אליו וסיפר לו שהוא נפל ו"שלא לקחת אותו בחשבון בעבודה" (ע' 3, ש' 20-23 לפרוטוקול הדיון).

הנתבע מתבסס בין היתר על החומר הרפואי, מאחר שהתובע פנה לראשונה לרופא המשפחה (ד"ר עלאא) ביום 31.5.18 (כשבוע לאחר האירוע) ונרשם באנמנזה: "ללא טראומה". לדברי התובע, הוא חשב שהכאב יחלוף לבד ולכן, רק כאשר המצב לא השתפר הוא פנה לרופא, שלא שאל אותו איך זה קרה. הוא הופנה לצילום ורק לאחר שגילו שיש קרע במניסקוס וסדק בברך, הרופא שאל אותו והוא סיפר כיצד זה קרה.

האם אירעה לתובע "פגיעה בעבודה"?

גרסתו של התובע לגבי מה שאירע לו בעבודה היא קוהרנטית ואמינה.
אין סתירה בין גרסתו של התובע בתצהירו, בהודעה לחוקר המוסד ובעדותו בדיון.

בהודעה לחוקר סיפר התובע:
"היה לי סחורה להוריד, פירות וירקות. עליתי על הרמפה של המשאית ובעזרת ג'ק חשמלי משכתי את המשטח לכיוון הצד האחורי של המשאית ברמפה. לא שמתי לב שהגעתי לסוף ומעדתי בקצה. נפלתי אחורה ונחתי על הרגליים אך על רגל שמאל בעיקר".

גם אשת התובע ומר מוחמד תומכים בגרסת התובע , כי הוא סיפר להם על האירוע, אשתו ראתה אותו סוחב את הרגל לאחר סיום אותו יום העבודה, ומר מוחמד התבקש שלא לשבץ אותו בין נהגי המשאית בסידור העבודה נוכח הפציעה.

אכן מעוררת תהיה העובדה שהרופא הראשון שטיפל בתובע, ד"ר עלאא – רופא משפחה, רשם באנמנזה "ללא טראומה", אך אנו מקבלים את גרסת התובע כי באותה הזדמנות הוא לא נשאל לגבי פרטי האירוע ונשאל רק לאחר שהוא קיבל את צילום שהראה את הפגימה.

נוכח האמור, אנו סבורים כי התובע הצליח להרים את הנטל הראיתי שהוטל עליו על כך שאירעה לו "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
לסיכום

נוכח האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעת התובע וקובעים כי הוא נפגע בעבודה ביום 24.5.18.

על הנתבע לבחון את זכאות התובע לדמי פגיעה. זאת מאחר שעלה בדיון כי התובע ביצע עבודה ניהולית כלשהי בתקופה שלאחר הפגיעה.

על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
7. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"א שבט תש"פ, ( 16 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר בצלאל פינגולד,
ציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת
אב"ד

גב' יהודית טל,
נציגת ציבור מעסיקים