הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 52258-10-19

18 אוקטובר 2021

לפני:

כב' השופט אורן שגב

התובע
ציון אברהם
ע"י ב"כ: עו"ד יעקב כהן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירלי וינגרטן – צ'רניקר

פסק דין

מר ציון אברהם (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגיעה בידיו כתאונ ת עבודה בהתאם לסעיף 79 ל חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן- החוק); על פי תורת המיקרוטראומה.
הנתבע דחה את התביעה בנימוק כי לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע; לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי העבודה, וכי מדובר במצב תחלואי טבעי (מכתבו דחייה מיום 29.10.2018 צורף לכתב התביעה). מכאן התביעה שבפנינו.

עיקרי ההליך:
בתיק שבכותרת התנהל ביום 29.12.2020 דיון הוכחות במסגרתו נחקר התובע על תצהירו.
לאחר שמיעת עדות התובע, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

טענות התובע:
לטענת התובע הוא עבד כל חייו כאינסטלטור. עבודתו כללה, לטענתו, ביצוע פעולות חוזרות ונשנות לרבות משיכה, אחיזה, כיפוף ופתיחת אומים וברגים בלחץ וכן עבודה עם כלים רוטטים ובניהם מברגות ומקדחות, פטיש אוויר וכלי עבודה נוספים.
עוד טוען התובע, כי במהלך השנים הוא סבל מכאבים בכפות ידיו, כאבים שהחמירו עם השנים. רק כאשר הכאבים החמירו והובילו אותו למצב של חוסר תפקוד, הוא הגיש את תביעתו.
בכל הנוגע לטענת הנתבעת ביחס להיקף העבודה הנמוך טוען התובע, כי הוגשו דו"חות חלקיים בלבד אשר אין בהם בכדי לשקף את עבודתו. התובע כלל לא נשאל בחקירתו הנגדית לעניין שעות עבודתו.

טענות הנתבע:
לטענת הנתבע, התובע היה עד יחיד ולא הוגשו ראיות נוספות מטעמו להוכחת היקף וסוג העבודה שבוצעה על ידו. התובע לא הגיש חשבוניות/קבלות המלמדות על היקף עבודתו.
הנתבע הגיש דו"חות הכנסה עבור 15 השנים האחרונות לעבודתו של התובע מהם ניתן ללמוד על הכנסותיו הנמוכות. לטענתו, הכנסות נמוכות מלמדות על היקף עבודה נמוך ועל כן, אין תשתית מספקת לפי עילת המיקרוטראומה.
גם ביחס לעבודתו של התובע עם כלים רוטטים לא הונחה תשתית מספקת ולא ניתן להבין באיזה היקף בוצעה עבודה זו.
לנוכח כלל האמור טוען הנתבע, כי עבודתו של התובע כללה ביצוע פעולות מגוונות ולא כללה ביצוע של פעולות חוזר ות ונשנות זהות או דומ ות במהלך יום עבודה.

דיון הכרעה:
השאלה העיקרית לה אנו נדרשים בשלב זה, היא האם הניח התובע תשתית עובדתית ראויה לביסוס טענתו, לפיה ביצע פעולות חוזרות ונשנות, באופן המצדיק בחינה של הפגימה בידיו על פי תורת המיקרוטראומה.
על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על התובע להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן הולידה את הנזק. ובלשון בית הדין הארצי בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל (פורסם בנבו, 09.08.2017):
"בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08)).".
עוד יאמר כי בהתאם להלכה הפסוקה אין די כי יום העבודה של התובע מורכב ממגוון פעולות שונות, על מנת לדחות על הסף את טענתו להכרה במיקרוטראומה. כך, יש לבחון האם ניתן לבודד מתוך יום העבודה, פעולה מסוימת, הנעשית באופן רפטטיבי והפועלת על מקום מוגדר. ראו לעניין זה עב"ל (ארצי) 32417-01-12 דליה חסידי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 02.12.2012) –
"... ולענייננו אנו. כעולה מהעובדות שהובאו בפני בית הדין האזורי, כללה עבודת המערערת במהלך היום פעולות שונות. אולם, אין די בכך כדי לדחות על הסף את הטענה לקיומן של פעולות חוזרות ונשנות ויש לבחון אם במסגרת אותן פעולות שונות שביצעה המערערת ניתן לאבחן ולבודד פעולה חוזרת ונשנית, שפעלה על מקום מוגדר, או שמא מדובר בפעולות שהן זהות במהותן, היינו, הן פועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר. בשני המקרים מהוות פעולות אלה תשתית להכרה בעילת המיקרוטראומה. על מנת להשיב על שאלה זו יש "לחלץ" מתוך יום העבודה של המערערת את אותן פעולות חוזרות ונשנות או הדומות במהותן. אכן, ייתכן כי בסופו של יום יתברר שאין בהיקף הפעולות שביצעה המערערת כדי לעמוד בדרישת ה"חוזרות ונשנות", ואולם העובדה שקיימות פעולות נוספות, אין בה כשלעצמה כדי לאיין את קיומן של אותן פעולות (ראו לעניין זה עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד, ניתן ביום 20.12.07)."

ומן הכלל אל הפרט
לאחר שנתתי את דעתי לראיות שהוצגו בפניי , באתי לכלל מסקנה, כי התובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת לבחינת הפגיעה בידיו על פי תורת המיקרוטראומה, ולהלן אבהיר.
ראשית, אציין כי דו"ח ההכנסות של התובע שהוצג על ידי הנתבע מתייחס לפרק זמן ארוך ומספק של 15 שנים ממנו ניתן ללמוד על הכנסותיו והיקף עבודתו של התובע. הכנסתו השנתית הגבוהה ביותר של התובע מכל התקופה שהוצגה בפניי עומדת על סך של 62,525 ₪, קרי, 5,210 ₪ בממוצע לחודש.
אף על פי שאין בסך הכנסותיו של אדם בכדי ללמד על היקף עבודתו, הרי שהתובע עצמו לא הצהיר ולא הוכיח כלל את כמות שעות עבודתו היומיות.
התובע עצמו אף העיד כי מחודש מאי 2012 ירד היקף עבודתו:
"ש.בטופס התביעה אתה מציין ואני מפנה אותך לעמ' 4. שאתה הפסקת לעבוד כתוצאה מהפגיעה בשנת 2012 מיום 10 למאי?
ת.היו לי עבודות קטנות ולא עבודה קשה כמו שעבדתי. אני לא יכולתי."
(עמ' 2 לפרוטוקול בשורות 9-11).
עם זאת התביעה עצמה הוגשה לנתבע רק ביום 28.05.2018, כשש שנים לאחר מועד הפגיעה ולאחר שהחלה הירידה בהיקף ביצוע העבודה. התובע עומת עם שאלה זו וכך השיב:
"ש.אתה טוען שבשנת 2012 סבלת מכפות הידיים. למה אם כך רק בשנה זו סבלת למה פנית רק בשנת 2018 בתביעה למל"ל. לאור הערת חברי שבשנת 2012 העניין הוחמר, אז אני שואלת אם קודם לכן סבלת מדוע המתנת עד לשנת 2018 להגשת התביעה?
ת.לא סבלתי לפני 2012. ב- 2012 זה התחיל לאט לאט. אני לא פניתי למל"ל אני המשכתי לעבוד רגיל. השארתי את זה ככה. גם הגב שלי המשכתי ובגלל זה הגעתי למצב שהיום אני נמצא בו."
(עמ' 4 לפרוטוקול בשורות 13-17).
בנוסף וכאשר נשאל התובע האם יש ברשותו חשבוניות/קבלות המעידות על ביצוע העבודה השיב שייתכן והן בבית ומכל מקום הן לא הוצגו בפניי. גם טענתו לפיה עבד עם כלים רוטטים נטענה בעלמא, ללא כל פירוט ומבלי שניתן יהיה ל אבחן ולבודד פעולה מסוימת משאר הפעולות שבוצעו על ידו.
גם אם אקבל את טענת התובע המתייחסת לסיבת מועד הגשת התביעה לנתבע, הרי שהתשתית העובדתית שהונחה בפניי אינה מקימה עילה על פי תורת המיקרוטראומה.

אחרית דבר
לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולכן אני דוחה את התביעה.
כמקובל בתובענות מסוג זה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ב, (18 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .