הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 51950-05-20

28 יולי 2021
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

התובע:
ישראל מינס
ע"י ב"כ עו"ד מישל ון דן סטין ו/או עו"ד אביטל מזורסקי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג' ואח'
החלטה

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. ביום 13.1.21 נשמעו הוכחות.
מטעם התובע העידו התובע ומר שרביט צמח (להלן: " מר שרביט").

3. לאחר שמיעת הראיות והמצאת תמונות המתעדות את אופי עבודת התובע , הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי בהתבסס על העובדות הבאות:
א. התובע יליד 1953.
ב. התובע עובד החל משנת 2004 בחברת "מנופי יהודה", משרה מלאה.
החל משנת 2018 התובע אינו נוהג במשאית.
ג. התובע סיים את עבודתו ב- 9/2020.
ד. במסגרת עבודתו התובע נוהג על משאית, מעמיס ופורק סחורה בצוות של כ- 3 אנשים בממוצע.
במהלך יום עבודה התובע וצוותו תולים שרשראות על גבי גלגל בתקרה של בית העסק ובעזרת שרשראו ת הברזל מושכים את הסחורה.
ה. יד דומיננטית שמאל.

כמו כן הסכים הנתבע להעברת התמונות למומחה.

4. התובע ביקש להוסיף את העובדות הבאות:
א. פעולות משיכת השרשראות אליהן נדרש התובע לאורך יום עבודתו כרוכות בהרמת הזרועות מעל גובה הכתפיים תוך מאמץ רב.
ב. במסגרת עבודתו, התובע נדרש לעבודת שינוע והעמסה תוך הרמת הידיים מעל גובה הכתפיים של מטענים כגון: מיכלים, מכונות, לוחות חשמל, ציוד של מזגנים (צ'ילרים), ציוד למחלבה.
ג. המשקלים אותם נדרש התובע לשנע ולהעמיס נעים בין 3 ל- 100 טון.

5. בהיעדר הסכמה מטעם הנתבע לתוספת המבוקשת ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

6. טענות התובע –
א. התובע הוכיח תשתית של פעולות חוזרות ונשנות באופן ממושך הכוללות הרמת משאות כבדים ועבודה עם כלים רוטטים מעל גובה הכתפיים.
ב. התובע העיד כי עד שנת 2018 היה נהג משאית, אך עבודתו כנהג משאית כוללת שינוע, עבודה הכרוכה בהרמת משאות כבדים, דחיפה במאמץ, משיכה ומתיחה תוך הרמת הזרועות מעל גובה הכתפיים.
ג. גרסתו של התובע נתמכת בעדותו של מר צמח שרביט, אשר העיד כי עבד עם התובע כ- 16 שנה וראה בעיניו את עבודת התובע צמוד על בסיס כמעט יומיומי.
ד. על מנת להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה יש להראות כי מדובר בתנועות החוזרות על עצמן משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, כאשר התנועות החוזרות אינן חייבות להיות זהות אלא דומות ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף.
כמו כן התנועות אינן חייבות להיות ברציפות וללא הפסקה, די שניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום העבודה.
ה. התובע עמד בנטל של הוכחת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של הרמת משאות כבדים ובתוך כך נדרש לעבודה מאומצת של הזרועות מעל גובה הכתפיים ועבודה עם מכשירים רוטטים וזאת במשך שנים רבות, שעות על גבי שעות.

7. טענות הנתבע –
א. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת למשך הזמן בו משך התובע שרשראות.
אין לקבל את טענת התובע כי משיכת השרשראות נמשכה לאורך יום העבודה כאשר התובע בעדותו טען כי הפעולה יכולה להימשך " 3, 4 וגם 8 שעות".
הנתבע מסכים לממוצע של 4 שעות ביום.
ב. המחלוקת ביחס להרמת ידיו של התובע מעל גובה הכתף נובעת מכך כי עבודת התובע כוללת מגוון פעולות וכי לא כל הפעולות כרוכות בהרמת ידיים מעל גובה הכתף. עבודת התובע כוללת נהיגה (עד 2018) פריקת סחורה והעמסה בצוות עובדים באמצעות מלגזה ו/או ידיו, דחיפה של סחורה, הרמה של סחורה ועוד .
ג. גם טענות התובע לעניין משקלים שנעים בין 3 ל- 100 טון לא קיבלו ביטוי במהלך ההוכחות שכן בעדות טען כי המשקלים משתנים.
ד. עבודת התובע מעלה פעולות שכוללות תנועות רבות בלתי רצופות אשר אין בהן כדי להוות תשית עובדתית למיקרוטראומה למעט העובדות שהוצעו על ידי הנתבע.
ההכרעה –

8. על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; קביעה לפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי הליקוי הגופני.

9. אשר לתשתית העובדתית נקבע כי על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים" חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה.
"על מנת להוכיח שליקוי מסוים יוכר כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח קיומו של רצף אירועים חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. ביחס למהות התנועות נקבע כי הן אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. כן נקבע כי תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו. יחד עם זאת, יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

[עב"ל (ארצי) 53422-03-15 בכור – המוסד לביטוח לאומי (6.3.16)]

10. התובע מתאר את עבודתו בתצהירו כך:
"אני יליד 1953, עבדתי כמפעיל מנוף ונהג משאית ועסקתי בעבודות העברה, פירוק התקנה ושינוע בחברת "מנופי יהודה בע"מ (להלן: "החברה"), החל משנת 2004 ועד סוף חודש פברואר 2020, מזה כ- 16 שנה.
בחודש מרץ 2020 יצאתי לפנסיה.
עבדתי בתחום מומחיותי המתואר לעיל מזה למעלה מ- 40 שנה.
עבודתי היתה כרוכה בעבודות שינוע והנפה ידניות, העברות ופירוק מפעלים, התקנת גנרטורים, התקנה של מערכות מיזוג ומכונות, ובתוך כך נדרשתי לעבוד עם כלים רוטטים כדלקמן: מקדחות רטט ומסורי חרב, דיסקים, קונגו לפי צורך.
עבודת השינוע בתוך המפעלים היתה כרוכה בהרמה של אביזרים ידניים, כגון: כננות שרשרת הרמה, טירפורים (מכשירי משיכה), מגבהים הידראוליים ומכניים (ג'קים) במשקל של עד 50 ק"ג ליחידה. גלגלות שינוע (טנקים) במשקל של כ- 40 ק"ג ליחידה ומערכות כבלים ושרשראות (סלינגים) לעבודות הרמה, לרבות שינוע מיכלים, מכונות אריזה, מייצרות וגנרטורים תוך דחיפה ומאמץ רב של הידיים.
עבודתי היתה כרוכה בהרמת משאות כבדים מדי יום כ 8-9 שעות נטו ממוצע ביום, כל יום וכן דרשה ממני כאמור, הפעלה של כלים רוטטים המלווים בוויברציות קבועות וממושכות.
עבודתי המתוארת לעיל, היתה כרוכה בפעולות של דחיפה במאמץ, משיכה, מתיחה תוך הרמת הזרועות מעל גובה הכתפיים.
מדובר בעבודה הכרוכה בהרמות חוזרות ונשנות של הידיים מעל לגובה הכתפיים והכל תוך כדי הרמת משאות כבדים כמפורט לעיל, באופן יומיומי במשך 8-9 שעות בממוצע ביום, 6 ימים בשבוע מזה למעלה מ- 40 שנה כאמור לעיל.
יובהר, כי בשנת 2018 נשלל רישיוני כנהג משאית, עקב בעיה בריאותית בראייה, ועבודתי אף נעשתה קשה ומאומצת יותר בהתקנות, הרמת משאות ושינוע".

(סעיפים 3-11 לתצהיר התובע)

11. הצדדים חלוקים בשאלות הבאות:
א. האם פעולת משיכת השרשראות נמשכת לאורך יום העבודה.
ב. האם פעולה זו היא מעל גובה הכתפיים תוך מאמץ רב.
ג. האם פעולת השינוע והעמסה מתבצעת תוך הרמת הידיים מעל גובה הכתפיים.
ד. האם המשקלים אותם נדרש התובע לשנע ולהעמיס נעים בין 3 ל- 100 טון.

12. אשר למשך הזמן של משיכת השרשראות, הנתבע מפנה לעדותו של התובע לפיה פעולת המשיכה נמשכת 3, 4 וגם 8 שעות (פרוטוקול עמ' 4 ש' 1-2). כך שלטענתו אין מדובר בפעולה אליה נדרש התובע לאורך יום העבודה.
לטעמנו אכן לא הוכיח התובע כי פעולת משיכת השרשראות נמשכת לאורך כל היום, ולמעשה אף לא טען כך.
עבודתו כוללת נסיעה, העמסה, דחיפה, לעיתים שימוש במלגזה, איזון תוך כדי דחיפה והתקנה. כך שלא נטען וממילא לא הוכח כי מדובר בפעולה שנעשית כל היום אלא לאורך היום.
מקובל עלינו כי פעולה זו נמשכת כ- 4 שעות בממוצע ביום עבודה.

13. אשר לטענה כי משיכת השרשראות כרוכה בהרמת הזרועות מעל גובה הכתפיים תוך מאמץ רב, התובע נשאל על כך בחקירה הנגדית:
" ש. מכל מה שתיארת, לרבות איך מה שהדגמת לנו, הפעולה שלך בידיים היא לא עוברת את הכתף.
ת. היא עוברת גם את הכתף.
ש. איך?
ת. אם יש לנו מיכל להרים, אנחנו צריכים להרים בחלקים קטנים בידיים, גם לוחות חשמל זה בידיים (מדגים תנועה מעבר לגובה הכתפיים).
ש. כמה אחוז עבודה במשך היום שאתה מרים את הידיים מעל גובה הכתפיים?
ת. יש יום שכל היום ככה, העבודה היא ככה.
ש. ויש יום...
ת. שתעבוד משהו אחר כמו גלגלות. (מדגים גם פעולה מעבר לגובה הכתפיים).
לגלגלת יש שרשראות בשני הצדדים ומושכים כל פעם מצד אחד. יש מצבים שאתה מתכופף ואז מושכים בכיפוף למטה, זה שעות לעבוד, זה מוות".

(פרוטוקול עמ' 4 ש' 29 – עמ' 5 ש' 9).

העד מר שרביט נשאל בעניין זה והשיב:
"ש. האם אתה יכול לחלק פעולות שהוא עושה מעל גובה הכתף למול פעולות מתחת לגובה הכתף?
ת. קצת קשה להגדיר את זה. פחות או יותר כשהוא עובד עם השרשרת, התנועה הזאת, יש ימים שמהבוקר עד הערב הוא עושה את זה, ויש ימים ש- 4 שעות.
ש. ואת זה הוא עושה כל יום? אתה בטוח?
ת. כמעט כל יום.
ש. אין לכם עוד עבודות שצריך לעשות? רק למשוך?
ת. דוחפים את המיכל בידיים, מגיעים למקום ואז צריך להרים.

(פרוטוקול עמ' 7 ש' 14-21)

14. גם התובע וגם מר שרביט, כאש ר הם מתייחסים לפעולות מעל גובה הכתפיים, לא מפרידים בין משיכת השרשראות לבין פעולות נוספות כמו העמסה או התקנה.
בנוסף אף התובע אשר מתאר את פעולת המשיכה בעזרת השרשראות, מאשר כי יש לפעמים שפעילות המשיכה נעשית כשהוא במצב כיפוף כלפי מטה.

15. לאחר שבחנו את הטענות, מסקנתו הינה כי ניתן לבודד פעולת משיכה שכרוכה בהרמת זרועות מעל גובה הכתפיים ופעולות נוספות שמוסכמות על הנתבע כמו שינוע והעמסה שחלקן נעשה מעל גובה הכתפיים.
נתנו אמון בגרסת התובע שנתמכה על ידי מר שרביט וממנה עולה כי עבודת התובע הן של משיכה בשרשראות והן של שינוע העמסה והתקנה נעש ית בחלקה מעל גובה הכתף ונמשכת בממוצע 4 שעות ביום.

16. אשר למשקלים אותם נדרש התובע לשנע ולהעמיס, התובע טוען למשקלים שבין 3 ל- 100 טון.
התובע בתצהירו התייחס לכך כי השתמש בכננות להרמה עד 10 טון, טירפורים, מגבהים הידראוליים ומכניים ל משקלים מ- 3 טון ועד 100 טון.
גרסה זו מצויה אף בתצהירו של מר שרביט.
בחקירתו הנגדית נשאל לגבי משקלים והשיב:
"יש 6 טון, יש 14 טון, יש 3 טון".
(פרוטוקול עמ' 3 ש' 8)
עדות זו לא נסתרה.
אין בעובדה כי מדובר במשקלים משתנים כדי לשלול את הבסיס למיקר וטראומה. אלא שאנחנו קובעים כי המשקלים אותם נדרש התובע לשנע ולהעמיס נעים בין 3 ל- 14 טון.

17. לפיכך אנו קובעים כי לעובדות המוסכמות על ידי הנתבע יתווספו העובדות הבאות:
א. פעולת המשיכה נמשכת בממוצע כ- 4 שעות ביום תוך מאמץ רב.
ב. פעולות ההעמסה, הפריקה, שינוע הסחורה ומשיכת השרשראות מתבצע ות בחלקן (בממוצע של 4 שעות ביום) מעל גובה הכתפיים.
ג. התובע נדרש לשנע מיכלים, מכונות, לוחות חשמל, ציוד של מזגנים (צ'ילרים) וציוד למחלבה. המשקלים אותם נדרש התובע לשנע ולהעמיס נעים בין 3 ל- 14 טון.
השינוע כאמור מבוצע בעזרת שרשראות.

18. החלטה תישלח למומחה בנפרד.
למומחה ישלחו אף התמונות.
יש לציין כי בתיק סרוקות תמונות.
ככל שהתובע מבקש להגיש תמונות צבעוניות, יגיש אותן במעטפה - לא לסריקה עד ליום 10.8.21.
לעיוני ביום 11.8.21.

ניתנה היום, י"ט אב תשפ"א, (28 יולי 2021), בהעדר הצדדים.

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ

חנה טרכטינגוט, שופטת