הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 51577-04-18

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר אסי מזרחי

התובע
גד גבר
ע"י ב"כ עו"ד אברהם סקוריק
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

פסק דין

1. התובע מבקש בתובענה זו שיתר לחץ דם יוכר בפגיעה בעבודה, על רקע עבודה במשמרות מתחלפות, בעילת המיקרוטאומה.

2. הצדדים הגיעו לתשתית עובדתית מוסכמת כדלקמן:

א. בשנים 1979 עד 1997 (כ – 18 שנים) התובע עבד ברפת בקיבוץ רגבים ובקיבוץ גבעת חיים איחוד.

ב. העבודה ברפת בשני הקיבוצים היתה מחולקת ל – 3 משמרות:
המשמרת הראשונה היתה מהשעה 3 לפנות בוקר עד 12 בצהריים;
המשמרת השניה היתה מהשעה 12 בצהריים עד השעה 20 בערב;
המשמרת השלישית היתה מהשעה 20 בערב ועד חצות.

ג. התובע עבד בכל יום משמרת אחת ולעיתים אף שתי משמרות.
המשמרות לא היו קבועות, אלא היו מתחלפות מדי יום ביומו.
לא היתה לתובע שגרה קבועה של שעות עבודה ושעות שינה, שכן הוא עבד ביום ובלילה לסירוגין.

ד. משנת 1997 ועד שנת 2003 התובע עבד במפעל "אמבר מכון לתערובת".
בשנים אלה הוא יצא לעבודה בשעה 2 בלילה וחזר מהעבודה בשעה 14 בצהריים לערך.

ה. בשנים 2003 עד 2008 התובע עבד ב"אמבר מכון לערבות" יחד עם פועל נוסף, ולכן היה מתחלף איתו במשמרות לסירוגין, כך שבחלק מהימים הוא עבד במשמרת הלילה ובחלק מהימים הוא עבד במשמרת היום, ולא היתה לו שגרה קבועה של שעות עבודה ושעות שינה.

3. פרופ' עמיחי שטנר מומחה כמומחה/ יועץ רפואי. המומחה נתן את חוות דעתו ביום 10.10.19.

4. בהמשך לחוות הדעת התובע ביקש להציג למומחה שאלות הבהרה ואילו הנתבע ביקש שבית הדין ישקול מחדש את ההחלטה על מינוי מומחה, לאור הנפסק בעב"ל (ארצי) 29129-06-18 בנימין – המוסד לביטוח לאומי , 6.5.19 (להלן – עניין בנימין), שם נפסק כי עבודה במשמרות מתחלפות כשלעצמה אינה מקימה תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה.

5. בהחלטה מיום 24.12.19 נדחתה בקשת התובע להציג שאלות הבהרה למומחה, וזאת לאחר הפסיקה הברורה (עניין בנימין), לפיה לא ניתן לראות בעבודה במשמרות מתחלפות כמקימה תשתית לפי תורת המיקרוטראומה. על כן נקבע כי על הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב.

6. חלף סיכומי התובע, הוגשה בקשה מטעמו להשלמת התשתית העובדתית. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 27.1.20, בה נקבע כי מדובר למעשה בבקשה לנהל את התובענה מחדש, על יסוד עובדות שמעולם לא נטענו על ידי התובע, עד שלב מאוחר בבירור התביעה, לרבות בתצהיר שצורף לכתב התביעה. עוד הוער כי התיאור העובדתי שצוין בבקשה לא נתמך בתצהיר, אלא בספרות רפואית.

7. בסופו של יום, הוגשו סיכומי הצדדים.

א. התובע טען כי המומחה מטעם בית הדין קבע שקיים קשר סיבתי בין מחלתו ובין תנאי העבודה. כן הלין על כך שהנתבע הגיש את הודעתו, לפיה הוא חוזר מהסכמתו למינוי מומחה, על יסוד הנפסק בעניין בנימין, למרות שפסק הדין שם ניתן עוד במאי 2019. כלומר, לפני שהנתבע נתן הסכמתו בתיק זה. בנסיבות אלה, ביקש התובע כי מקום בו הנתבע הסכים למינוי מומחה, שמצא קשר סיבתי, ולו על דרך של החמרה, יש להכיר במחלתו ולקבל את התביעה.

ב. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה, לאור הנפסק בעניין בנימין. עוד עמד על כך שבתיק לא היתה מחלוקת עובדתית לגבי תנאי עבודתו של התובע, אלא רק מחלוקת משפטית. הנתבע גם הפנה לחוות דעתו של המומחה, שציין כי עבודה במשמרות אינה בשום פנים הגורם ליתר לחץ דם. הנתבע הוסיף וטען כי לאור הנפסק בעניין בנימין, לא ניתן לקבל את התביעה, מה עוד שגם חוות הדעת אינה קושרת קשר סיבתי מספק בין תנאי העבודה ובין יתר לחץ דם.

8. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.

9. השאלה מה דין תובענה שבה מונה מומחה רפואי, על יסוד תשתית עובדתית לפיה המבוטח עבד במשמרות, ולאחר מכן שונתה ההלכה ( בעניין בנימין), נדונה בעב"ל (ארצי) 47067-12-19 פלוני - המוסד לביטוח לאומי, מיום 7.7.20 (להלן – עניין פלוני) .

כמו בעניינו של התובע, כך גם בעניין פלוני, הצדדים הגיעו להסכמה על התשתית העובדתית ומינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער, דהיינו עבודה במשמרות, לבין מחלתו. בעניין פלוני, המומחית הרפואית קבעה כי יש קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין מחלתו. בין לבין ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין בנימין.

בית הדין הארצי אישר את קביעת בית הדין האזורי, לפיה אין שוני מהותי בין עניינו של המבוטח (פלוני) ובין עניין בנימין ולכן "בדין קבע בית הדין האזורי כי התשתית העובדתית שהוסכמה על הצדדים במקרה זה אינה מתאימה לסיווג, מבחינה משפטית, כתשתית לעילת המיקרוטראומה".

בית הדין הארצי הוסיף והבהיר כי "השאלה אם מתקיימת תשתית לעילת המיקרוטראומה היא שאלה מעורבת עובדתית – משפטית ולא שאלה רפואית. רק לאחר שנקבע קיומה של תשתית עובדתית המתאימה משפטית לעילת המיקרוטראומה נבחנת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי".

כך גם בעניינו של התובע, כאשר לא היתה כלל מחלוקת לגבי תנאי עבודתו והתשתית העובדתית המוסכמת מבוססת על התיאור שבתצהיר התובע. כלומר, מקום בו התשתית העובדתית שנקבעה – בין בהסכמה ובין לאחר שמיעת הוכחות – היא כי התובע עבד במשמרות משתנות, תוצאת הדברים היא שעל פי הנפסק ב עניין בנימין, אין מדובר בתשתית עובדתית המתאימה משפטית לעילת המיקרוטאומה.

10. אף מבלי להידרש לפרשנות חוות הדעת שניתנה בעניינו של התובע, ואפילו בהנחה שנקבע בה כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין הליקוי הרפואי, לא ניתן לקבל את התביעה. לעניין זה יפים הדברים שפסק בית הדין הארצי בעניין פלוני:

"ערים אנו לקושי שניצב בפני המערער שמחד גיסא המומחית קבעה קיומו של קשר סיבתי, אך מאידך גיסא נדחית תביעתו 'בהעדר ביטוח'. נזכיר, כי נוכח הוראות החוק ובעיקר נוכח היותה של רשימת מחלות מקצוע רשימה סגורה (שלא עודכנה מזה זמן רב), יתכנו מצבים שבהם העבודה גרמה למבוטח באופן זה או אחר לליקויים הרפואיים, אולם אלה לא יוכרו כפגיעה בעבודה [עניין בנימין; עב"ל (ארצי) 11714-12-16 יוסף דוייב – המוסד לביטוח לאומי (4.5.2017)]."

11. לאמור לעיל נוסיף כי בעניין פלוני בית הדין אף נימק את ההצדקה לדחיית התביעה, בשל שינוי ההלכה, וחרף הסכמת הצדדים למינוי מומחה. להלן תמצית הנמקתו, היפה גם לעניינו של התובע (ההדגשות במקור – ד.ו) :

"לבסוף יש להידרש לטענה כי נוכח ההסכמה בין הצדדים על מינוי מומחה רפואי על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת בעילת המיקרוטראומה, לא היה מקום לשוב ולהידרש לשאלת קיומה של תשתית לעילת המיקרוטראומה בראי הלכת בנימין.
על פי הילך טיעון זה על בית הדין האזורי היה ליתן את פסק דינו על יסוד הסכמות הצדדים, שהושתתו על המצב המשפטי שהיה בעת גיבושן. קרי, על בית הדין היה לעצום עיניו מהשינוי הנורמטיבי בנוגע להיקפה המשפטי של עילת המיקרוטראומה בהקשר של עבודת משמרות. טענה זו מרחיקת לכת, ואין בידינו לקבלה.
... אם מובא טעם מבורר וראוי, השוקל כנגד הערך המצוי בבסיסן של הסכמות דיוניות, רשאי בית המשפט להתיר לצד להשתחרר מהסכמתו.
...
... לבית הדין מסור שיקול הדעת להחליט אם לאפשר לצד לחזור בו מהסכמה מוקדמת שניתנה במסגרת ההליך שבפניו, ועליו להפעילו בשים לב למכלול שיקולים, ובכללם – מושא ההסכמה הדיונית המקורי; הגנה על צפיותיו הסבירות והלגיטימיות של בעל הדין שכנגד; מידת הסתמכותו של בעל הדין שכנגד והמידה בה שינה מצבו לרעה לאור ההסכמה הדיונית; שימור ההסכמה כדי ליצור תמריץ במקרים עתידים להגיע להסכמות מבלי לחשוש שאלה תפרמנה על נקלה; הטעם בגינו מבוקשת החזרה מההסכמה, וככל שהמדובר בשינוי נסיבות עד כמה זה מהותי; חיוניות החזרה מההסכמה לעשיית צדק; העיתוי בו מתבקשת החזרה מההסכמה; ועוד.
עקרונות אלה הוחלו גם בתובענות כנגד המוסד שעילתן חוק הביטוח הלאומי [ראו: בר"ע (ארצי) 69031-10-18 צבי שפירא – המוסד לביטוח לאומי (22.5.19)],
...במקרה דנן, אין המדובר בהסכמה דיונית בנוגע לדרך התנהלות הצדדים במהלך הדיון או בנוגע לפן העובדתי. כאמור, ההסכמה המקורית היתה למינוי מומחה רפואי על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת אשר בה מקופלת גם הסכמה למסקנה משפטית בנוגע להתאמת העבודה במשמרות לעילת המיקרוטראומה. פסק הדין בענין בנימין העמיד על מכונה את ההלכה המשפטית, והוא בגדר שינוי נסיבות משפטי מהותי בכל הנוגע להיות העבודה במשמרות תשתית לעילת המיקרטרומה. משהועמדה ההלכה על מכונה חל שינוי נסיבות מהותי ואיננו רואים מניעה לכך שהמסקנה המשפטית המקופלת בהסכמה למינוי מומחה תיבחן לאור ההלכה החדשה. זאת הן בהיבט המגבלות החלות על צדדים מתדיינים המבקשים לחזור בהם מהסכמתם והן בהיבט תפקידו של בית הדין נוכח כך שהמדובר בדין מהותי, אשר בית הדין אמון על עיצובו. קיים אינטרס ציבורי כי פסקי דין ישקפו את המצב המשפטי בעת נתינתם, לרבות התפתחויות שחלו בעוד התובענה תלויה ועומדת, ולא על יסוד המצב המשפטי ההיסטורי בעת הגשת התובענה או התהוות עילתה. ניתן אף לומר כי מעבר למסך הבערות – עת לא ברור לטובת מי יפעל שינוי ההלכה המשפטית – זו גם צפייתם הסבירה של הצדדים.
אכן, ניתן להבין את תחושת האכזבה של המערער מכך שהלכה משפטית חדשה שניתנה בעוד התובענה תלויה ועומדת "טרפה את הקלפים" ושינתה את תוצאת ההתדיינות. עם כל ההבנה לכך אין לטעמינו מנוס מהמסקנה אליה הגענו. "

12. לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.

בהתחשב בכך שפסק הדין בעניין בנימין ניתן ביום 6.5.19, בעוד שהנתבע הסכים בתובענה זו למינוי מומחה/ יועץ רפואי ביום 28.6.19 , לאחר שההלכה המשפטית הובהרה והועמדה על מכונה, אנו סבורים שלמרות דחיית התביעה, יש מקום לחייב את הנתבע בהוצאות (ר' גם החלטה מיום 24.12.19).

לפיכך, בנסיבות הדיוניות המתוארות לעיל, הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 4,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"א, (15 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אריק מאיר, נציג ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

אסי מזרחי,
נציג ציבור (מעסיקים)