הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 49036-05-17

14 ספטמבר 2020
לפני:
כב' השופטת אירית הרמל

התובע:
אלמוג אמידי
ע"י ב"כ: עו"ד בן יהודה

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רייכנברג

החלטה

בפנינו תביעה שהגיש מר אלמוג אמידי (להלן – התובע) נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר באירוע תאונתי אשר אירע לו ביום 12.8.2015 במסגרת תרגיל משטרתי, כתאונת עבודה. הנתבע הכיר בליקוי שאירע לתובע באותו אירוע בצוואר וברגל ימין אך לא הכיר בליקוי שאירע לו לטענתו באותו אירוע בגב.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום הרפואה האורתופדית, ד"ר אהוד שרצר ז"ל, אשר הספיק להגיש חוות דעתו ביום 22.10.2018 אך למרבה הצער נפטר בטרם היה בידיו להשיב לשאלות הבהרה מטעם התובע. משכך, ביום 27.5.2020 מונה מומחה רפואי אחר, ד"ר דוד אנג'ל.

לד"ר אנג'ל הועברו העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית הדין, כדלקמן:

"א. התובע יליד שנת 1992, במועדים הרלוונטיים לתביעה, בהיותו בן 22 לערך שירת כמתנדב במשטרה.
ב. ביום 12.08.2015 השתתף התובע בתרגיל משטרתי. במסגרת התרגיל במהלך ריצה נתקל התובע בחפץ בשביל ונפל על ברך ימין.
ג. התובע פונה באמבולנס לבית החולים מאיר. שם אובחנו שבר בטיביה ובפיבולה ברגל ימין.
ד. התובע טופל - כפי המפורט במסמכים הרפואיים.
ה. ביום 17.08.2015 שוחרר התובע לביתו לאחר אשפוז.
ו. התובע פנה לאורטופד ביום 15.11.2015 והתלונן, בין היתר, על כאבי גב. התור לרופא זה הוזמן ונקבע מראש על ידי התובע. פרק הזמן בו זומן התור מראש הוא כמקובל בקופת חולים כללית.
ז. הנתבע הכיר בפגיעה ברגל ימין. מאוחר יותר הוכרה גם פגיעה צווארית ונדחתה תביעה להכרה בפגיעה בגב".

ד"ר אנג"ל התבקש להשיב על השאלה כדלקמן:

"האם בפגיעה מיום 12.08.15 כפי שמתואר לעיל, שהוכרה כפגיעה בעבודה לעניין פגיעה צווארית ופגיעה ברגל ימין, נפגע התובע גם בגב?"

ביום 14.6.2020 הוגשה חוות דעת המומחה ובה נקבע כך:

"להערכתי לא ארעה פגיעה בגב באירוע הנפילה מיום 12.8.15. אין ברישומים שקבלתי זיהוי של ליקוי בגב. אין ברישומים בקבלה לאישפוז ובמהלך האישפוז ציון של תלונה או ממצא בגב. גם ברישומי המעקב הרפואי אחרי האישפוז אין ציון של תלונה בגב, וזאת עד תאריך 15.11.15 בפנייה המוזכרת גם בחלטה.
גם אם יש בקופת החולים המתנה לבדיקת אורתופד, היה התובע במעקב אורתופדי מסודר עקב השבר ברגל, ותלונה על הגב לא צוינה במהלך המעקב.
לו היה נגרם בנפילה נזק לגב, צפוי היה שהדבר יבוא לידי ביטוי ברישומים לאחר הנפילה. גם אם בימים הראשונים תפסה הפגיעה בשוק את כל תשומת הלב, היה צפוי שתלונות בגב יופיעו ברישומים אח"כ".

הצדדים הורשו להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה (החלטה מיום 29.6.2020). התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה כפי שיפורט להלן, הנתבע הגיב ולתובע ניתנה הזכות להשיב לתגובת הנתבע. בתשובתו מתרעם התובע על עצם זכותו של הנתבע להתנגד לשאלות הבהרה המבוקשות על ידו (ס' 1(ג) לתשובת התובע). לענין זה יובהר כי ככלל, המדיניות הנוהגת בבית הדין לעבודה היא כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (ראו בר"ע 29316-03-13 חיים עובדיה – המוסד לביטוח לאומי (23.3.2015) וכן בר"ע 7210-02-16 נעמי צוק – המוסד לביטוח לאומי (18.4.2016).
עם זאת,
"הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי (13.4.1995)); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי (1987))...; האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא...; האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עבל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.2010)(להלן – פס"ד בן סימון) . (ראו בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.2011) וכן בר"ע 60775-12-12 אמיר קושניר – המוסד לביטוח לאומי (17.9.2013)).

כאמור, שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט (פס"ד בן סימון). בחקירה נגדית קיימת זכות לצד שכנגד להתנגד לשאלות המופנות למומחה ולצד השואל להגן על שאלותיו. כך גם כאשר עסקינן בבקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה.

להלן נדון בשאלות הבהרה המבוקשות על ידי התובע, אחת לאחת, כדלקמן:

שאלה מספר 1
האם הודעת התובע בדבר רשימות הפלוגתאות מטעמו הועברה לעיונך?

החלטה: למומחה הועברו אך ורק העובדות כפי שצוינו בהחלטת המינוי מיום 27.5.2020. על כן שאלה זו לא תועבר למומחה והיא נדחית.

שאלה מספר 2
האם נכון שהמומחה נותן חוות דעת עבור המוסד לביטוח לאומי?
הנתבע לא התנגד לשאלה.
החלטה: השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 3
האם נכון שהמומחה יושב בועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי?
הנתבע לא התנגד לשאלה.
החלטה: השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 4
האם המומחה נותן חוות דעת פרטיות? אם כן, לאילו גורמים?
האם המומחה נותן חוות דעת לגופים מוסדיים? אם כן, לאילו גורמים?
האם המומחה נותן חוות דעת עבור אנשים פרטיים?
הנתבע מתנגד לשאלות אלו מן הטעם של פגיעה בפרטיות המומחה. מנגד טען התובע בתשובתו לתגובת הנתבע כי בתשובות המומחה לשאלות אלו יש כדי להשליך על טענותיו המשפטיות לרבות לענין מידת ניסיונו ומומחיותו במתן חוות דעת בכל הקשור לסוגיות העומדות על המדוכה.

החלטה: התובע לא הבהיר מדוע אין לו די בפרטי השכלתו וניסיונו של המומחה המצוינים בחוות דעתו. על אף זאת ונוכח ההלכה שהובאה לעיל – השאלה תועבר למומחה.

שאלה מספר 5
התובע נפגע בתאונה שאירעה לו ביום 12.8.2015, כאשר במהלך תרגיל משטרתי שהתקיים בחושך נתקל בחפץ, נפל ועקב כך הובהל לבית חולים "מאיר" כשהוא סובל, בין היתר, משבר שליש אמצעי טיביה פיבולה עם תזוזה וביום 15.8.2015 עבר ניתוח לקיבוע השבר הנ"ל.
המומחה מתבקש לאשר כי סביר שנפגע יתרכז תחילה בנזק העיקרי שנגרם לו עקב התאונה הנ"ל, דהיינו, בשבר. אם לא, מדוע המומחה מציין מפורשות דברים אלו בחוות דעתו?
האם מנגנון הנפילה והחבלה, לכשעצמו, תומך בתלונות התובע לפגיעה או כאבים בעמוד שדרה בכלל ובגב בפרט? אם לא – מדוע לא? המומחה מתבקש להפנות לספרות מקצועית בענין זה.
הנתבע מתנגד לשתי תתי השאלה. לענין שאלה 5(א) טען הנתבע כי המומחה ציין כי לא קיימים רישומים על ממצא בגב במיון ובאשפוז אחריו וכן לא קיים רישום על ממצא בגב במעקב הרפואי לאחר האשפוז עד 15.11.2015. עוד טען הנתבע כי המומחה השיב לשאלה זו בחוות דעתו משהדגיש כי "לו היה נגרם בנפילה נזק לגב, צפוי היה שהדבר יבוא לידי ביטוי ברישומים לאחר הנפילה. גם אם בימים הראשונים תפסה הפגיעה בשוק את כל תשומת הלב, היה צפוי שתלונות בגב יופיעו ברישומים אח"כ". כנגד כך טען התובע בתשובתו כי שאלה זו נדרשת לחידוד הסוגיה עד תום, במיוחד לאור שאלות ההבהרה הבאות מטעמו.
לענין שאלה 5(ב) התנגד הנתבע מן הטעם כי השאלה חסרת תכלית. כנגד כך טען התובע בתשובתו כי שאלה זו דרושה כדי לבסס תשתית ראייתית לטענתו כי אין ללמוד מהביקורות שנערכו בבית החולים דבר לענין הגב שכן אין בהן גם אזכור לתלונה כלשהי של התובע בענין הפגיעה ברגל.

החלטה: לענין שאלה 5(א) – המומחה אישר בחוות דעתו כי "גם אם בימים הראשונים תפסה הפגיעה בשוק את כל תשומת הלב, היה צפוי שתלונות בגב יופיעו ברישומים אח"כ". בכך התייחס המומחה בחוות דעתו לאישור המבוקש בשאלה זו. עם זאת המומחה ציין כי היה צפוי שתלונות בגב יופיעו "ברישומים אח"כ" ולא הבהיר אם הרישום מיום 15.11.2015 יכול להיכלל בהם. על כן, השאלה תופנה למומחה בניסוח שונה כדלקמן:
לאלו רישומים התכוון המומחה כאשר ציין בחוות דעתו כך: "גם אם בימים הראשונים תפסה הפגיעה בשוק את כל תשומת הלב, היה צפוי שתלונות בגב יופיעו ברישומים אח"כ"? האם הרישום מיום 15.11.2015 נכלל ברישומים אלו? אם לא – מדוע לא?
לענין שאלה 5(ב) – זו עשויה להוות שאלת השלמה לשאלה 5(א) ונוכח ההלכה שהובאה לעיל – השאלה תופנה למומחה.

שאלה מספר 6
המומחה מציין בחוות דעתו, בין היתר, כי "גם אם בימים הראשונים תפסה הפגיעה בשוק את כל תשומת הלב, היה צפוי שתלונות בגב יופיעו ברישומים אח"כ".
המומחה מתבקש לאשר כי סביר שבמכתב השחרור של ביה"ח מאיר לא תופיע תלונה על הגב וזאת בשים לב לעובדה שבדרך כלל אדם מתרכז בנזק העיקרי שנגרם לו וסבור כי הכאבים הנוספים יחלפו להם מאליהם, הכאבים לאחר ניתוח מורכב וכו'.
אם לא – מדוע לא? מדוע ציין המומחה את הדברים הנזכרים בהדגשה ברישא לשאלה?
הנתבע התנגד לשאלה בנימוק המופיע בשאלה מספר 5. התובע חזר על תשובתו כמפורט בשאלה מספר 5.

החלטה: ראו החלטה בענין שאלה מספר 5. שאלה מספר 6 על כל תתי סעיפיה תופנה למומחה.

שאלה מספר 7
המומחה מציין בחוות הדעת, בין היתר, כי "גם אם בימים הראשונים תפסה הפגיעה בשוק את כל תשומת הלב, היה צפוי שתלונות בגב יופיעו ברישומים אח"כ". עוד מציין המומחה בחוות דעתו כי "גם אם יש בקופת החולים המתנה לבדיקת אורתופד, היה התובע במעקב אורתופדי מסודר עקב השבר ברגל והתלונה על הגב לא צוינה במהלך המעקב" (הדגשות לא במקור).
המומחה מתבקש לאשר כי ה"מעקב אורתופדי" אליו הוא מתייחס הוא המעקב האורטופדי בבית החולים "מאיר". אם לא – מהו המעקב האורתופדי עליו המומחה מסתמך?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי המומחה כיוון גם לביקורת האורתופדית בקופת החולים.

המומחה מתבקש לאשר כי הביקורות בבית החולים נעשות אך ורק לעניין הטיפול שניתן לתובע בבית החולים, קרי בגין הניתוח שהם ביצעו ברגלו. אם לא – מדוע לא? מדוע בכל המקרים או ברובם המכריע של המקרים, הטיפול הרפואי עצמו לאחר השחרור מבית החולים ניתן על ידי רופאי קופת חולים ובכלל זה על ידי אורתופדים של קופת חולים ולא על ידי רופאי בית החולים?
הנתבע התנגד לשאלה זו מאחר וברור ולא יכולה להיות מחלוקת על כך כי חולה במעקב, שיתלונן על בעיה נוספת שלא אובחנה במהלך תאונה וקשורה לתחום האורטופדי בו עוסקת המחלקה המטפלת, יזכה להתייחסות ולטיפול.

המומחה מתבקש לאשר כי הטיפול בבית חולים הוא קבלת "עזרה ראשונה" וכי לאחר ייצוב מצבו הרפואי של הפציינט הוא ישוחרר להמשך קבלת טיפול רפואי במסגרת רופאי קופת החולים. אם לא – מדוע רופאי בתי החולים לא ממשיכים לטפל בנפגעים שהגיעו אליהם לבית החולים אלא משחררים אותם בסיום הטיפול ו/או האשפוז להמשך טיפול ומעקב במסגרת קופת החולים?

המומחה מתבקש לאשר כי בבית החולים ניתן טיפול רפואי בגין הניתוח, כאשר הטיפול הרפואי בגין נזקים נוספים אחרים, אם קיימים, צריכים להינתן במסגרת קופת חולים. זה תפקידו של אורתופד בבית החולים ליתן לתובע טיפול רפואי כולל אלא שהוא מתרכז בניתוח שהתובע עבר בבית החולים והטיפול בכלל או בשאר בעיותיו האורתופדיות של התובע צריכות להינתן על ידי אורתופד במסגרת קופת החולים בה הוא חבר. אם לא – מדוע לא? מדוע אורתופד של בית החולים, שביצע ניתוח בברך ובודק האם הניתוח צלח אם לא צריך לטפל בתלונות אחרות של הנפגע אותן ניתן ויש לברר במסגרת קופת חולים?
הנתבע התנגד לשאלות 7(ג) ו-7(ד) לעיל מן הטעם כי בכל בתי החולים קיימות מרפאות חוץ בכל התחומים העוסקות ומטפלות בכל הפגימות.

המומחה מתבקש לאשר כי בכל הביקורות שנערכו בבית החולים "מאיר" לא מאוזכרת שום תלונה של התובע, גם לא לעניין הרגל. דהיינו, אין שום תלונה של התובע – לא לגבי הרגל ולא לגבי שום איבר אחר. אם לא – נא הפנה לתלונותיו של התובע.

אין חולק כי התובע סבל מכאבים והגבלה ברגל – איך המומחה מסביר את זה שאין בביקורות בית החולים מאיר כל אזכור לתלונה של התובעת בכלל ועל הרגל בפרט?

המומחה מתבקש לאשר כי לא ניתן ללמוד מהביקורות בבית החולים האם התובע סבל או לא סבל מכאבים בגב. אם לא – מדוע לא? איך המומחה מסביר שאין כל תלונה גם לא על הרגל שאין מחלוקת כי הוא סבל שם מנזק קשה יחסית?
הנתבע התנגד לשאלות 7(ה) ועד 7(ז) מן הטעם שהן חסרות תכלית והיפותטיות.

החלטה: באשר לשאלה 7(א) המומחה ציין בחוות דעתו כי התובע היה "במעקב אורתופדי מסודר עקב השבר ברגל" ולא פירט האם המעקב האורתופדי היה בבית חולים "מאיר" ו/או בקופת חולים כללית. השאלה תופנה למומחה.
באשר לשאלות 7(ב) – 7(ז) – התובע מבקש להוכיח גרסתו העובדתית על פיה בבית החולים נתנו לתובע מענה לענין הרגל בלבד ובענין הגב הפנו אותו לטיפול בקופת חולים. דע עקא כי המומחה הרפואי התבקש להשיב על שאלה ספציפית כדלקמן: "האם בפגיעה מיום 12.08.15 כפי שמתואר לעיל, שהוכרה כפגיעה בעבודה לעניין פגיעה צווארית ופגיעה ברגל ימין, נפגע התובע גם בגב?"

זאת ותו לא. שאלות ההבהרה נועדו להבהיר חוות דעת רפואית של המומחה, המבוססת על עובדות שנקבעו על ידי בית הדין או בהסכמת הצדדים. ד"ר אנג'ל הוא עד מומחה ולא עד רגיל ולא ניתן לעשות שימוש בשאלות ההבהרה לצורך הוכחת גרסה עובדתית. מכאן ששאלות 7(ב) עד 7(ז) נדחות ולא יופנו למומחה.

שאלה מספר 8
המומחה מתבקש לאשר כי בפעם הראשונה בה התובע הגיע לטיפול אצל אורתופד קופת חולים, ד"ר סטצקביץ, ביום 15.11.2015, יש אזכור לתלונתו גם על כאבים בגבו?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי המומחה בעצמו ציין בחוות דעתו כי אין רישום על תלונה הקשורה לגב בקופת החולים עד ליום 15.11.2015. בתשובתו טען התובע כי שאלתו זו מבוססת על רשימת הפלוגתאות והמוסכמות שנערכו על ידי בית הדין.

החלטה: למומחה אין אלא מה שמצוי לפניו. המומחה ציין בחוות דעתו כי "ברישומי המעקב הרפואי אחרי האישפוז אין ציון של תלונה בגב, וזאת עד תאריך 15.11.15 בפנייה המוזכרת גם בהחלטה". משכך, אין מקום לשאלה והיא נדחית.

המומחה מתבקש לאשר כי במסמך הרפואי הראשון שנערך לאחר שחרורו של התובע מבית החולים בו יש אזכור לתלונותיו – מוזכרת תלונה גם על כאבים בגב.
המומחה מתבקש לאשר כי בפעם הראשונה שהתובע הגיע לאורתופד קופת חולים יש כבר אזכור לכאבים והגבלות גם בגב. אם לא – מדוע לא? נא להפנות למסמך הנ"ל?
הנתבע התנגד לשתי שאלות אלו מן הטעם שהתובע מפנה למסמכים רפואיים מבלי לציין מועדם ולכן לא ניתן להתייחס אליהם.

החלטה: התנגדות הנתבע מתקבלת מטעמיה. התובע לא פירט ולא הציג המסמכים הרפואיים עליהם הוא מסתמך. השאלות נדחות ולא יופנו למומחה.

שאלה מספר 9
לאור האמור בשאלה מספר 8 – האם ניתן לקבוע ברמת הסתברות העולה על 50% כי הנזק בגב מקורו בתאונה נשוא הליכים אלה? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי שאלה 8 נדחתה ולא הופנתה למומחה.

החלטה: התנגדות הנתבע מתקבלת מטעמה. השאלה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 10
האם ידוע למומחה על אירוע תאונתי אחר ו/או מקור אחר, זולת אירוע התאונה, שבעקבותיו החל התובע להתלונן על הבעיות בגב?
הנתבע מתנגד לשאלה מן הטעם כי בקרב האוכלוסיה קיימים חולים רבים הסובלים מכאבי גב מבלי שחוו אירוע תאונתי כלשהו.

החלטה: בהחלטת המינוי מיום 27.5.2020 הופנו למומחה עובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין והוא התבקש להשיב על השאלה כדלקמן:
"האם בפגיעה מיום 12.08.15 כפי שמתואר לעיל, שהוכרה כפגיעה בעבודה לעניין פגיעה צווארית ופגיעה ברגל ימין, נפגע התובע גם בגב?"
המומחה בדק החומר הרפואי שהיה בפניו, מצא שאין ברישומים שקיבל זיהוי של ליקוי בגב או תלונה או ממצא בגב ולכן קבע כי להערכתו לא אירעה פגיעה בגב באירוע הנפילה מיום 12.8.2015. בנסיבות אלו, אין מקום לשאלה בענין מקור כאביו של התובע בגבו ולכן השאלה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 11
לאור האמור בשאלות הקודמות, האם נכון כי לתאונה נשוא הליכים אלה יש השפעה משמעותית על ליקויו של התובע בגב? ודוק, השפעה משמעותית על פי הפסיקה משמעה בשיעור 20% ומעלה? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם האמור בשאלה מספר 10.

החלטה: שאלה בדבר השפעה של התאונה רלוונטית מקום בו נקבע ליקוי בגב וכי הליקוי נגרם עקב האירוע התאונתי. במקרה דנן, המומחה קבע כי לא אירעה פגיעה בגב ועל כן אין מקום לשאלה. השאלה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 12
בעת התאונה היה התובע כבן 22.
המומחה מתבקש לאשר כי לא הוצג בפניו תיעוד לגבי תלונות על כאבים בגב לפני התאונה.
בהנחה שהתלונות על כאבים בגב החלו רק לאחר התאונה ולכל היותר כשלושה חודשים לאחר התאונה יש כבר תיעוד רפואי על כך, מדוע אין מקום לקבוע כי הנזק בגב מקורו בתאונה?
בהנחה והתלונות על כאבים בגב החלו רק לאחר התאונה, האם ניתן לקבוע ברמת הסתברות של 51% כי הנזק בגב מקורו בתאונה? אם לא – מדוע לא?
בהנחה שהתלונות על כאבים בגב החלו רק לאחר התאונה, האם נכון כי לתאונה יש השפעה משמעותית על ליקויו של התובע, דהיינו, על כאביו בגב? אם לא- מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלות אלה מן הטעם כי תכליתן התנצחות עקרה עם המומחה באשר לקביעות רפואיות שממילא קבע והתייחס אליהן בחוות דעתו.

החלטה: התובע לא מציין תיעוד רפואי ספציפי ביחס לתלונות התובע על כאבים בגב לפני התאונה. יובהר כי החומר הרפואי שעמד בפני המומחה – עומד גם בפני התובע (ראו החלטות מיום 5.6.2019). כבר הובהר מספר פעמים בהחלטה זו כי המומחה קבע בחוות דעתו כי להערכתו לא אירעה פגיעה בגב בתאונה מיום 12.8.2015. בנסיבות אלו התובע לא הראה ולא הסביר מדוע לא נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הכאבים שהופיעו בגבו של התובע שלושה חודשים לאחר מכן. בנסיבות אלו השאלה על תתי סעיפיה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 13
התובע נפל במהלך ריצה, סבל משבר מורכב ברגל שהצריך ניתוח.
בהנחה והנזק בצוואר הוכר ואושר כי הוא נגרם עקב התאונה – מדוע אין מקום להכיר גם בגב?
בהנחה שהמומחה היה מאשר את הנזק בצוואר כקשור לתאונה – האם המומחה היה מאשר כי גם הנזק בגב קשור לתאונה? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלות אלו כי הן היפותטיות לחלוטין.

החלטה: התנגדות הנתבע מתקבלת מטעמה. לענין שאלה 13(א) – המומחה לא נדרש בהחלטת המינוי להסביר למה הליקוי בצוואר הוכר והליקוי בגב לא הוכר ובמובן זה יש בשאלה התנצחות שלא במקומה עם המומחה. שאלה 13(ב) היפותטית. לכן השאלה על תתי סעיפיה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 14
בתצהיר התובע ובתצהיר אמו אשר הוגש מטעמו הצהירו המצהירים כי לאחר הניתוח ברגלו, הטיפול היחיד שקיבל התובע היו ביקורות שנערכו במרפאות של בית חולים "מאיר". במסגרת ביקורות אלו, התובע ואמו הצהירו כי התלוננו על כך שהתובע סובל מכאבים בגב ובצוואר אך נענו על ידי הרופאים כי הם מטפלים רק במצב הרגל בעקבות הניתוח וכי כל נזק נוסף אחר צריך להתברר במסגרת קופת חולים.
האם המומחה ידע על העובדות עליהן הצהירו התובע ואמו?
האם נכון כי במסגרת ביקורות שנערכות בבית החולים בעקבות ניתוח שנערך שם – הטיפול מתמצה בבדיקת מצב האיבר שנותח ולא בטיפול רפואי כללי אשר צריך להינתן במסגרת שירותי קופת חולים? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי למומחה מועברות העובדות הנקבעות על ידי בית הדין ומסמכים רפואיים ואלה בלבד ולכן אין מקום לשאלה זו.
החלטה: התנגדות הנתבע מתקבלת מטעמה. התובע ואמו נחקרו על תצהיריהם ביום 13.2.2020 ובתום חקירותיהם הגיעו הצדדים להסכמה עובדתית לפיה: "התובע פנה לאורתופד ביום 15.11.15 והתלונן, בין היתר, על כאבי גב. התור לרופא זה הוזמן ונקבע מראש ע"י התובע. פרק הזמן בו זומן התור מראש הוא כמקובל בקופת חולים כללית". הצהרות התובע ואמו בדבר עובדות כמפורט בשאלה לא הוסכמו, על כן הן לא הועברו למומחה. משכך, אין מקום לשאלה על תתי סעיפיה והיא נדחית ולא מועברת למומחה.

שאלה מספר 15
האם נכון הדבר כי במסגרת ביקורות שנערכו בבית חולים "מאיר" בעקבות הניתוח שהתובע עבר ברגלו, הטיפול שניתן לו שם קשור אך ורק לנזק ברגל ולא לנזק או לתלונות שלו בצוואר או בגב ואלו צריכות להתברר במסגרת הטיפול הרפואי שניתן על ידי קופת חולים? אם לא – מדוע לא?
האם לא סביר בעיניך כי התובע פנה אל רופאי בית החולים כשהגיע לביקורות בכל הקשור לרגל שנותחה והתלונן על כאבים בגב ובצוואר אך נענה שזה לא תפקידם וכי סוגיה זו צריכה להתברר על ידי רופאי קופת חולים? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי היא מתבססת על הנחות תיאורטיות.

החלטה: כבר הובהר לעיל כי המומחה הוא מומחה רפואי אשר התבקש ליתן חוות דעתו המקצועית בשאלה רפואית ותו לא. המומחה אינו עד רגיל ושאלות ההבהרה לא נועדו לצורך הוכחת טענות עובדתיות שעדין דרושות הוכחה. בנסיבות אלו, השאלה על תתי סעיפיה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 16
התובע הצהיר כי לאחר התאונה הוא התרכז בנזק העיקרי שנגרם לו. קרי, בשברים המרוסקים ברגלו, כאשר רק לאחר מספר שבועות, כאשר הכאבים בגב ובצוואר הלכו והחמירו, הוא פנה לבירור רפואי.
האם נכון כי הנזק ממנו סבל התובע ברגלו בכלל והניתוח או נאלץ לעבור בפרט, גרם לכאבים עזים מאוד?
בעקבות התאונה אושר לתובע חופשת מחלה במשך כשלושה חודשים – האם זה סביר בעיניך? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלה מחוסר רלוונטיות.

החלטה: התנגדות הנתבע מתקבלת מטעמה. השאלה על תתי סעיפיה אינה רלוונטית לענין הגב ועל כן היא נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 17
האם לא סביר בעיני המומחה שאדם אשר סבל משברים מרוסקים ברגלו ונאלץ לעבור ניתוח לא פשוט – יתרכז תחילה בנזק העיקרי שנגרם לו ורק בשלב מאוחר יותר, כאשר מצבו מתייצב והוא נוכח לגלות כי הכאבים והמגבלות הנוספים מהם הוא סובל הולכים ומחמירים, פונה בשלב זה, מאוחר יותר, לקבלת טיפול רפואי? אם לא – מדוע לא? ומדוע המומחה ציין דברים אלו בחוות דעתו?
בהנחה שהתובע התרכז בתחילה בנזק העיקרי שנגרם לו ובהנחה שהתובע סבר בתחילה כי הכאבים בגב יחלפו מאליהם ועל כן לא פנה מיד לקבל טיפול רפואי ובהנחה שלאחר מכן לקח מספר שבועות עד שהתובע הגיע לביקורת על ידי אורתופד של קופת חולים – האם המומחה היה קובע כי קיים קשר בין התאונה לבין הנזק בגב? אם לא – מדוע לא?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי היא מבוססת על הנחות שלא הוכחו.

החלטה: תשובה לשאלה מספר 17(א) ניתנה כבר בשאלות קודמות. למשל, ראו בתשובה לשאלות 5 ו-6 לעיל. שאלה 17(ב) מניחה לפחות שלוש הנחות עובדתיות אשר לא הוכחו על ידי התובע ועל כן השאלה היפותטית ולא רלוונטית. בנסיבות אלו השאלה על כל תתי סעיפיה נדחית ולא תופנה למומחה.

שאלה מספר 18
האם נכון כי קופות החולים עמוסות לעייפה וכי לפעמים יש להמתין מספר שבועות מהרגע שבו נקבע תור ועד לרגע בו הפציינט נבדק על ידי אורתופד של קופת חולים?
הנתבע התנגד לשאלה זו מן הטעם כי היא מבוססת על הנחות שלא הוכחו.

החלטה: ראו החלטה בענין שאלה מספר 15. השאלה נדחית ולא תופנה למומחה.

סוף דבר:
שאלות הבהרה 2, 3, 4, 5 (בסייג המפורט בהחלטה בעניינה),6 ו-7(א) לעיל יועברו למומחה. כל יתר השאלות נדחות.
החלטה נפרדת תינתן למומחה.
ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, (14 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.