הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 48718-11-19

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוחנן צנגן

התובע:
הרצל צח
ע"י ב"כ: עו"ד מישל ון דן סטין
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי וידנה

פסק דין

האם הפגיעה בכתפו של מכונאי רכב עצמאי נגרמה לו עקב עבודתו במוסך – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

ביום 1.7.21 קבענו כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה לפגיעה בכתפו של התובע עקב תנאי עבודתו.

וזוהי התשתית שנקבעה:

התובע יליד 1957 העובד כמכונאי רכב עצמאי בעסקו בשם "מוסך המרינה".

התובע עבד מ-07:30 או בסמוך לכך ועבד עד השעה 17:00 ובימי שישי עבד לסירוגין.

התובע טיפל בכ- 2 רכבים ביום.

התובע עובד על רכב במשך מספר שעות. במצטבר ידיו מונפות מעל לגובה הכתף במשך כשעה ביום עבודה (חצי שעה לכל רכב), זאת כאשר הרכב על ליפט והתובע נדרש לטפל ברכב כשהרכב מעליו.

במהלך עבודתו מרים התובע משקלים (מצבר, גיר) אם כי נעזר בעגלה, מנוף וג'ק על מנת לשנע את הכלים הכבדים. מדובר במשקלים שונים ופעולות שמתבצעות מידי פעם על פני יום העבודה.

במהלך יום עבודה התובע פותח וסוגר כ- 100 ברגים ביום (כולל פתיחה וסגירה).

כמו כן, לצורך עבודה זו, התובע נדרש להניף ולהוריד 8 גלגלים (בשני רכבים).

נוסף לאלה מבצע התובע עבודות על הגיר, המנוע ושאר חלקי הרכב. התובע עובד עם כלים רוטטים במשך 1/2 שעה עד שעה ביום באופן מצטבר (פטיש אוויר, מברגות וראצ'ט).

ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.

התובע סובל מכאבים מכתפו הימנית.

ביום 6/7/21 מינינו את ד"ר יעקב פעילן כמומחה מטעם ביה"ד לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלתו.

ואלה השאלות שהופנו לד"ר יעקב פעילן והתשובות שנתקבלו ממנו:

שאלה:
מהו ליקויו של התובע בכתפו הימנית?

תשובה:
"בכתף הימנית אובחנה תסמונת צביטה."

שאלה:
האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

תשובה:
"כן. קיים קשר סיבתי סביר של גרימה עקב תנאי עבודתו, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד."

שאלה:
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

תשובה:
"כן."

שאלה:
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

תשובה:
"כן."

בפרק ה"דיון" לחוות הדעת כותב המומחה:

"מר צח אובחן כסובל בכתפו הימנית מתסמונת הצביטה, הכוללת שינויים ניווניים מפרקיים רצועתיים וגידיים, ובהמשך לקרע הדרגתי של השרוול המסובב.
מדובר בתהליך ניווני, איטי, הדרגתי-כרוני, המתחיל לרוב בגיל 40-50.
מעיון בתיק הרפואי שהובא לעיוני - אצל מר צח לא ידוע על גורמי סיכון מקומיים או סיסטמים הידועים כגורמים להופעת התסמונת.
תיאור תנאי עבודתו של מר צח, כפי שתוארו בהחלטת ביהמ"ש - כולל עבודה מעל לגובה הכתפיים עם הפעלת כח ושימוש במכשירים רוטטים - סביר שגרמו לתסמונת, לפי תאורית המיקרוטראומה (CUMMULATIVE STRESS DISORDER)."

האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת ברשימת מחלות המקצוע בתוספת השנייה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)?

ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בכתף ימין? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

המומחה לא השיב לשאלות לעניין מחלת מקצוע .

לא נתבקשו שאלות הבהרה ע"י מי מהצדדים.

טענות הצדדים

טענות התובע
על יסוד חוות הדעת של המומחה אשר קבע קשר סיבתי של גרימה על פי תורת המיקרוטראומה, יש להכיר בליקוי ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה.

כאמור בהחלטת ביה"ד הונחה תשתית עובדתית לפיה ביצע התובע פעולות חוזרות ונשנות שאינן רציפות אולם ניתן לבודדן והן נעשו על פני פרקי זמן משמעותיים.

התובע הוכיח כי הוא נדרש במסגרת עבודתו להרמת ידיים מעל גובה הכתפיים בכל יום עבודה והרמת משאות כבדים ועבודה עם כלים רוטטים מעל גובה הכתפיים כגון מקדחות, מברגות, מסורים, דיסקים, פטיש אוויר, משחזות, ראצ'ט וכל אלה גרמו לו לפגיעה בכתף ימין.

התובע עותר לקבל את תביעתו ולפסוק לו הוצאות ושכ"ט בשל התמשכות ההליך.

טענות הנתבע
הנתבע חוזר על כל האמור בסיכומיו מיום 16.6.21 לפיהם לא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

חוות הדעת שהוגשה ע"י המומחה אינה מאפשרת קבלת התביעה.

ביה"ד דחה את גרסת התובע לפיה הוא מטפל ב-5 רכבים וקבע כי מדובר ב-2 רכבים ביום והוא נדרש להרים ידיו מעל לגובה כתפיו במהלך חצי שעה לכל רכב.

ביה"ד לא התייחס לכך שהפעולות לא היו ברצף והן היו שונות במהותן. מדובר בטיפולים שונים לרכבים מדגמים שונים.

למרות קביעת ביה"ד כי פסקי הדין שהובאו ע"י הנתבע לא עסקו בהרמת ידיים, הרי שעב"ל 709/08 יהודה מודחי – המל"ל עסק בהרמת ידיו ודובר בו בעובדי מוסכים, כדוגמת התובע, שנדרשו לעבוד תוך הרמת ידיהם מעל לגובה הכתפיים. על פי הפסיקה אין בשגרת עבודתו של עובד מוסך להקים תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה מפאת היותה מורכבת מתנועות מגוונות על פי סדר משתנה.

התובע גם עסק בניהול ומטלות נוספות.

חוות הדעת של ד"ר פעילן לקונית וחסרה נימוקים.

המומחה קובע דבר והיפוכו שכן הגיע למסקנה שמדובר בתהליך ניווני אך במקביל ק ובע קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלתו. המומחה לא עונה על שאלת הקשר הסיבתי ולא פעל על פי הנחיות ביה"ד והדיוק הנדרש בהן .

המומחה לא יכול לפטור עצמו בקביעה כללית בביטוי "קשר סיבתי סביר" וזאת בשונה מחוות דעת אחרות שניתנו ע"י אותו מומחה.

המומחה נמנע מקביעה מפורשת בחוות דעתו לקיומו של קשר סיבתי העולה על 50%.

נטל הוכחת קיומו של קשר סיבתי מעל 50% מוטל על התובע. התובע זנח את זכותו להפנות שאלות הבהרה.

דין התביעה להידחות.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

קבענו כי הונחה תשתית עובדתית בעבודתו של התובע. משכך ומשאיננו ערכאת ערעור על החלטתנו שלנו, לא מצאנו מקום להתייחס לכך שוב אלא נפנה להחלטתנו מיום 28.6.21.

הנתבע מלין על חוות הדעת של המומחה אך לא מצא לנכון להפנות אליו שאלות הבהרה.

המומחה מסביר כי אכן תסמונת הצביטה (בכתף) כוללת שינויים ניווניים , אך קובע כי תנאי עבודתו של התובע גרמו לפגיעה בכתפו והשיב באופן נחרץ כי קיים קשר סיבתי.

לא נעלם מעינינו כי המומחה לא השיב לשאלות בתשובה מלאה כפי שנהוג לעשות אך השיב באופן נחרץ בדבר שאלת הקשר הסיבתי ושאלת ההשפעה של תנאי העבודה ולא השיב על השאלה בעניין מחלת מקצוע אולם משהשיב על פגיעה על דרך המיקרוטראומה והצדדים לא ביקשו להפנות שאלות הבהרה, די בכך כדי לקבל את התביעה.

לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה"
(עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן"
(דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

נוכח האמור לעיל, אנו מאמצים את חוות הדעת אשר לא הוזמה בשאלות הבהרה.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ב, (13 נובמבר 2021), במעמד הנוכחים/ בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר משה בן דוד, נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר יוחנן צנגן, נציג ציבור (מעסיקים)