הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 46546-02-18

09 ספטמבר 2020
לפני:
כב' השופטת אירית הרמל

התובע:
ישראל הוכמן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. הריני ממנה מומחה רפואי מטעם בית הדין את פרופ' ולטר מרקביץ – הירקון 37 חיפה. מומחה בתחום הקרדיולוגיה , על מנת שיחווה דעתו בשאלה: האם קיים קשר סיבתי בין האירוע שאירע לתובע בעבודה ביום 20.11.2016 לבין אוטם שריר הלב בו לקה?

2. העובדות הרלוונטיות הן כדלקמן:

התובע, רופא במקצועו, עבד בעת הרלוונטית כרופא יועץ סוכרת במכון סוכרת בקופת חולים "מכבי" בסניף יגאל אלון בתל-אביב.
שעות עבודתו היו מ-08.30 ועד 17.00 לערך.
מתוקף תפקידו התובע נתן יעוץ סוכרת בימי ראשון בסניף בלפור ובסניף רמת אביב של קופת חולים "מכבי".
בבוקר יום 20.11.2016, בדרכו לעבודה בקופת חולים "מכבי" סניף בלפור, נסע התובע ברחוב בלפור ובצומת עם רחוב מלצט עצר מול תמרור עצור. באותה עת התובע זיהה רכב שנוסע ברחוב מלצט (להלן – הרכב החולף) ועל פי הערכתו היה לו די זמן לעבור את הצומת. להפתעתו, נהג הרכב החולף הגביר את מהירותו והרכבים כמעט התנגשו. הם עצרו בחריקת בלמים וכך נמנעה תאונת דרכים. לאחר מכן, נהג הרכב החולף יצא מרכבו והגיב בהיסטריה. הוא פנה אל התובע בצעקות, קללות והטיח בו אשמות. התובע ניסה להרגיע אותו והתנצל על כך שאולי לא העריך נכון את המרחק בין הרכבים, אך ללא הועיל. נהג הרכב החולף המשיך לקלל את התובע ואף היכה באגרופיו על רכב התובע.
התובע היה כל העת המום והדבר גרם לו לחץ רב, הן בשל כך שכמעט אירעה לו תאונת דרכים מסכנת חיים והן בשל תגובתו של נהג הרכב החולף. התובע אף חשש שנהג הרכב החולף יתקוף אותו.
לבסוף, נהגים שעצרו את רכביהם, הרגיעו את נהג הרכב החולף והוא נכנס לרכבו ונסע מהמקום. בעקבות כך, נכנס התובע לרכבו ונסע למקום עבודתו שהיה במרחק כדקה משם.
התובע לא הצליח להירגע וכל הזמן חשב על תגובתו של נהג הרכב החולף ועל האסון שנמנע.
התובע הגיע למקום עבודתו והחל לקבל מטופלים שהוזמנו מראש. לאחר בדיקה של מטופל אחד הרגיש התובע ברע. הוא חש חולשה נוראית, בחילות והזעה. האחות שעבדה אתו באותו יום, גב' ילנה פסחוב, הביאה לו מים והוא שכב לנוח. התובע וגב' פסחוב חשבו כי ככל הנראה מדובר בקלקול קיבה או התרגשות שתחלוף או וירוס. היא ביצעה בתובע בדיקת אקג ולא נמצא ממצא פתולוגי. לאחר בדיקה זו ומנוחה נוספת של חצי שעה, התובע עדיין חש ברע ולכן נסע לנוח בביתו.
במהלך כל אותו יום המשיך התובע לחוש חולשה ובלילה כמעט ולא ישן.
למחרת, 21.11.201, בבוקר התובע נסע לעבודתו במכון סוכרת בקופת חולים "מכבי" סניף יגאל אלון לקבל מטופלים שהוזמנו מראש. לאור תחושתו הרעה החליט לבצע בדיקות טרם שהחל בעבודתו. הוא ביצע בדיקת אקג במוקד יום ובדיקות דם. בעקבות חריגות באקג הוא הופנה בנט"ן לבית החולים "איכילוב", שם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב.

3. המומחה מתבקש להשיב לשאלות כדלקמן:

מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שבפניך?
ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המפורטות לעיל לבין אוטם שריר הלב בו לקה התובע?
ד. ככל שתשובתך לשאלה א' חיובית, האם לדעתך סביר יותר להניח כי אוטם שריר הלב היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה? או שמא סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

4. המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו המקצועית בתוך 30 יום מקבלת כתב מינוי זה. חוות הדעת תינתן בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [ נוסח חדש], התשל"א – 1971 ובכלל זה על המומחה, לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

5. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך שבעה ימים ממועד קבלת החלטה זו. הצדדים אינם רשאים לפנות ישירות אל המומחה הרפואי.

6. המזכירות תמציא למומחה הרפואי החלטה זו בצירוף כל התיעוד הרפואי של התובע שנתקבל בתיק בית הדין וכן תעודה רפואית ראשונית לנפגע בעבודה מיום 30.11.2016 אשר הוגשה על ידי התובע לתיק ביום 29.1.2019.

7. המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ללא צירוף התיעוד הרפואי.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 9.9.2020 בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.