הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 46198-06-19

03 פברואר 2021
לפני:
כב' השופט דורי ספיבק, סגן הנשיאה
נציגת ציבור מע סיקים גב' כרמן קלינגר
נציגת ציבור עובדים גב' שושנה סוזן סמק

התובע:
אבינועם טובים
ע"י ב"כ עו"ד רותם רז אל
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איברהים חורי

החלטה

האם מתקיימת תשתית עובדתית למינוי מומחה, לבחינת הפגיעה הנטענת בכתף שמאל של התובע, על דרך המיקרוטראומה?
התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות
התובע, יליד 1952, פנה לביטוח הלאומי בתביעה להכרה בפגיעה בכתף שמאל שלו כפגיעה בעבודה. ביום 5.2.19 הודיע לו פקיד התביעות כי החליט לדחות את תביעתו, ובעקבות זאת הגיש את התביעה שבפנינו.
בכתב תביעתו טען התובע כי הוא עבד כמחלק תוצרת חלב שכיר בחברת תנובה במשך יותר מ- 40 שנים, החל משנת 1976, ועד שנאלץ, עקב מצבו הרפואי, לסיים את עבודתו ב 30.9.17.
לטענתו של התובע בכתב תביעתו ובתצהירו, עבודתו כמחלק חלב כללה בעיקרה סחיבת משאות, רוב היום, מידי יום, החל מסמוך לשעה 02:00 לפנות בוקר עד שעה 14:00 לערך. לטענתו, במסגרת עבודתו הוא נדרש מדי יום להרים כחמש מאות ארגזי חלב במשקל של כעשרים קילוגרם, לסדרם במשאית, אחד על גבי השני, עד לגובה המשאית, ולפזרם אצל כחמישים לקוחות. עם הגעתו למקום האספקה, נדרש התובע לפרוק את הכמויות המוזמנות, להרים את הארגזים לצורך בדיקתם על ידי הלקוח ולאחר מכן להחזיר את הארגזים למחסן או לשטח המקררים. לטענתו, כל הפעולות הללו עד לשנת 2008 נעשו ללא כל אמצעי חשמלי למעט עגלת שינוע ידנית, כשגם לצורך השימוש בה היה עליו להעמיס את הארגזים על העגלה ולשנע אותה.
החל משנת 2008 החל התובע להשתמש במשאית עם רמפה ולעבוד עם עגלה הנקראת לול, בהיקף של כמטר על מטר, בעלת גלגלים ועם רשת סביבה. בלול מסוג זה נכנסו כ- 24 ארגזי חלב או 28 ארגזים מתוצרת אחרת, כשמשקלו הממוצע של לול מסוג זה, כשהוא מלא, כחצי טון.
את התוצרת שקיבל על משטחים ומתוך ארגזים היה על התובע לסדר בתוך הלול ולשנע את הלול למשאית, תוך הפעלת כוח רב ותוך הרמת ידיו מעל לגובה השכם. מלבד ההעמסה, היה על התובע לפרוק את הכמות המוזמנת במקום האספקה, להרים את הארגזים לבדיקת הלקוח ולסדרם חזרה לצורך העברתם למחסן או לשטח המקררים. בסיום עבודתו, סביב השעה 14:00, היה התובע חוזר לתנובה לצורך הורדת הארגזים הריקים מהמשאית למשטחים.
עוד לטענת התובע, למעט נסיעה של כ- 20 דקות מתנובה לאזור החלוקה שבאחריותו ומספר דקות מועט של נסיעה בין לקוחותיו, ביתר שעות היום הוא עסק בהעמסת הסחורה ופריקתה כמפורט לעיל.
דיון מוקדם התקיים ביום 28.10.19 בפני כב' השופטת שרה מאירי, ולאחריו הועבר התיק לשמיעת ההוכחות בפני מותב זה. דיון הוכחות התקיים ביום 3.11.20, ולאחריו סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב. עתה, משנאספו הסיכומים לתיק בית-הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.

טענות הצדדים

לטענת התובע עלה בידו להוכיח כי הנזק שנגרם לו אירע בשל רצף של תנועות זעירות חוזרות ונשנות עקב פעולות חוזרות ונשנות בעבודתו שהתאפיינה בהעמסת ופריקת משאות כבדים והרמת ידו פעמים רבות מעל גובה השכמות במרבית שעות עבודתו. עדותו הייתה אחידה, קוהרנטית וברורה ונתמכה בעדותו של עמית לעבודה.
לטענת הנתבע לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית לפגיעות חוזרות ונשנות שכל אחת הסבה נזק לתובע. לשיטת הנתבע, עבודת התובע לא התאפיינה בתנועות חזרות ונשנות שאופיין זהה. המדובר בסחורות וארגזים שונים בגודלם, במשקלם ובנפחם, אופן האחיזה בהם משתנה ובהתאם מידת הלחץ והכוח המושקעים באחיזתם והעמסתם. כך גם לגבי העובדה שהתובע עסק בנוסף גם בסידור, פריקה, בדיקת כמויות, נהיגה, איסוף סחורה והחזרת ארגזים ריקים.
דיון והכרעה
 
על פי תורת המיקרוטראומה, כדי לזכות בהכרה כנפגע עבודה יש להוכיח את שלושת היסודות הבאים:
"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.
רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)"

(עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נוח (22.12.14); כן ראו עב"ל 47434-09-13 חקנזרי נ' המוסד לביטוח לאומי (9.3.15)).

באשר ליסוד הראשון - "תנועות חוזרות ונשנות" - נפסק (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב (2.11.99)) שיש להוכיח את:
"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק ממש הפוגע בכושר עבודתו של העובד. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות אבן במקום שבו הן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של פגיעות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן', כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

יובהר, שעצם העובדה שעובד מועסק בעבודה פיזית קשה, כשלעצמה, שייתכן שאף גרמה לו לאורך השנים לפגיעה פיזית, אינה מהווה תשתית עובדתית המאפשרת הכרה בפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה (עב"ל 2400-10-11 זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי (12.12.12, והאסמכתאות שם). עם זאת, ככל שקיימת פעולה משמעותית מתוך העבודה, שניתן לבודד אותה ולומר שהיא נעשתה בחלק משמעותי רוב היום, והפעולה עונה למבחנים שבפסיקה להכרה במיקרוטארומה, יש למנות מומחה ( עב"ל 25130 יושבאייב נ' המוסד לביטוח לאומי (17.6.12)).
אשר לעבודת סבלות, נפסק, כי אין מניעה להכיר בה כעבודה שגרמה לפגיעה בעבודה פי תורת המיקרוטראומה, ובתנאי שבית הדין ישתכנע שהעבודה היתה כרוכה בפעולות "דומות במהותן, שחזרו על עצמן זמן ממושך מדי יום", תוך שנפסק כי יתכן מצב שבו לאור תיאור עבודות הסבלות על ידי העובד כפעולות של "הרמה, נשיאה ופריקה, פעם אחר פעם.... יעבור הנטל אל המוסד לסתור את הטענה לפיה היא היתה כרוכה ב"פעולות אשר מעצם טבען צריכות להיות רצופות" (הלכת יושבאייב, שם). בהלכה הפסוקה הודגש עוד, בהקשר לעבודת סבלות, כי יש ליתן משקל משמעותי להתרשמות בית הדין מעדות של העובד, כמו גם לראיות חיצוניות התומכות בעדותו (עב"ל 38256-06-14 חילו נ' המוסד לביטוח לאומי (21.3.16)).
בעניין הרמת משא נפסק כי יש להוכיח שמדובר בפעולות הרמה חוזרות ונשנות של משקל לגובה קבוע. כלומר, נדרש סדר תנועות רצוף, קבוע ואחיד בפעולות ההרמה המבוצעת במסגרת העבודה. כך למשל, בעניין אמנון כובש הוכרה תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעיינו של דוור שבמשך 22 שנים הרים והוריד תיק הדואר הכבד, תוך שהוא מתנייד איתו, לעיתים רגלית, לעיתים עם עגלה, ולעיתים עם קטנוע. (עב"ל 90/06 כובש נ' המוסד לביטוח לאומי (17.8.06).
לאחר בחינת מסכת העדויות והראיות, הגענו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח תשתית עובדתית המצדיקה, על פי הפסיקה, מינוי מומחה, וננמק.
עדותם של התובע ועמירם שפירא, עד מטעמו, הן בתצהיריהם והן בפנינו, היתה אמינה וקוהרנטית, ואף שנשאלו שאלות רבות, לעתים מכשילות, לא מצאנו בעדותם סתירות או אמירות אחרות שלא נתנו בהם אמון, הן לעניין מהות העבודה והן לעניין הבעיה הרפואית בכתף. וכך נאמר בתצהירו של שפירא שעבד בתנובה יחד עם התובע:
3. בעשר השנים הראשונות לעבודתי שם הייתי מגיע לעבודה בשעה 01:00 לערך ומעמיס את הסחורה על משאית בארגזים כשאני מרים משקלים של בין 12 ל-20 ק"ג. הייתי מרים עד גובה עמידה על קצות האצבעות בתוך המשאית.
4. כל לילה העמסתי כך בין 2.5 ל-6 טון.
9. בשנת 2008 תנובה עברה למחסן חדש ואז עבדתי על משאית חדשה עם רמפה והתחלנו לעבוד בלולים. סה"כ כולל משקל הלול – כחצי טון שעליי לסחוב אותו. בתוך הלול הייתי מסדר את הסחורה.
10. כך עבדתי 6 ימים בשבוע בתחילה 12-14 שעות ביום ולאחר מכן בסוף כ-7 שעות ביום.
12. עבדתי עם אבינועם טובים באותה מחלקה החל ממועד תחילת עבודתי ועד לסיום עבודתי בתנובה.
13. כל בוקר נפגשתי עם אבינועם בתנובה ולעיתים גם בחזרה. ראיתי אותו מעמיס ומסדר סחורות כפי שאני עשיתי ביחד איתו כפי שפירטתי לעיל.
14. אבינועם שיתף אותי בבעיות שיש לו בכתף שמאל ובטיפולים שהוא מקבל. היה לי ברור כשמש שזה תוצאה של העבודה שלנו.

גם בדיון שנערך ביום 3.11.20 הפגין התובע מהימנות וביטחון עצמי כשהשיב על שאלות נציג הנתבע, לעתים גם כשהלה הקשה עליו. כך למשל משנשאל לגבי מהות תביעתו (עמ' 2 ש' 16 לפרוטוקול):
ש. למה אנחנו נמצאים כאן היום, מה קרה לך בגוף שהגשת תביעה?
ת. אני הגשתי תביעה כי יש לי קרע בגיד ביד שמאל, ורציתי שיכירו בזה מחלת מקצוע. לשאלת בית-הדין אני מבהיר שהכוונה לכתף שמאל.
ש. איך יד שמאל באה לידי ביטוי בעבודתך, כשאתה ימני?
ת. אני לא פקיד כותב, אני מרים ארגזים, יש לו שתי ידיות והוא כבד, ארגז חלב 16 ליטר, ועוד שני קילו, מרימים בשתי ידיים כיד לשים אותו אחד על השני, ואותו הדבר גם מורידים אותו בשתי ידיים.

וכך משנשאל על המעבר לעבוד עם לולים (עמ' 3 ש' 13):
ש. אז אנחנו מבינים שעבודתך היתה להגיע למחסן, לקבל לולים מוכנים, להעלות את הארגזים לרמפה ולהכניס למשאית?
ת. לא, אתה מטעה. במשאית האחרונה שקניתי תנובה עברה למחסן חדש, והתחילו לעבוד בלולים, ואז בשמונה שנים האחרונות היתה משאית עם רמפה. רוב השנים עבדתי בלי לולים. בערך משנת 2009.

וכך גם כדי להבהיר את לוחות הזמנים שעל פיהם רוב זמנו עסק בהרמה (עמ' 4 ש' 13):
ש. סיימת את הנסיעה לחנות הזאת, לקח לך 5-15 דקות, פרקתם עוד 10-20 דקות לפרוק את הסחורה ואתה חוזר עם הארגזים הריקים עושה נסיעה של 10-15 דקות לחנות הבאה וחוזר על הפעולות.
ת. הזמנים כפי שאתה אומר אותם לא קרובים ולא מדוייקים בכלל, הנסיעה מחנות לחנות, אם אני נוסע מהשופרסל לויקטורי זה 2 דקות נסיעה, אבל בממוצע לוקח לי בכל חנות 50-60 דקות, אני מוריד סחורה, הוא בודק, אחר כך מכניס למקררים, לוקחים את החזרות ומעמיסים את הארגזים והולכים למקום אחר.

ושוב כשב"כ הנתבע ניסה לשרטט תמונה שונה של מהות העבודה (עמ' 5 ש' 1)
ש. זה לא כמו שהסברת קודם, אתה לא עושה עבודה של מחסנאי, מסדר את הסחורה בפנים, בסה"כ אתה מגלגל את העגלה ומביא אותה בפנים ובינתיים אתה נח ומחכה?
ת. ממש לא נכון, לא נח ולא מחכה, פותח למחסנאי את הארגזים אחרי זה מכניס את הסחורה, אני לא מסדר אותה במקרר.

כך גם עדותו של שפירא בנוגע למהות עבודתם, תאמה את עדות התובע והייתה בהירה, חסרת סתירות ומדויקת (עמ' 7 ש' 15):
ש. יש חוסר היגיון, אתה מופקד על החלוקה אתה אמור לבדוק כמה חתיכות גבינה ואם שמו לך נכון, זה לא עובד לפי ברקוד שמחסנאי סורק?
ת. לא, חוסר ההיגיון שלי תשאיר אותו במקומו, אתה מקבל סחורה, זה עובד לפי הזמנה, בערב לפני מכינים אותה, אתה מגיע עם רשימה עם פירוט, לפעמים 200-300 פריטים ואני עומד לבדוק אותם.

התובע גם הוכיח כי פנה לטיפול רפואי בזמן אמת והלין על כאבי הכתף, שאותם ייחס לעבודתו. כך, בביקור שערך התובע ביום 1.12.15 אז התלונן לראשונה על כאבים בכתף, מזה כחודש, אצל ד"ר שפי מיכאל ובביקור נרשם "מוגבל בתנועות בעיקר באדדוקציה ללא חסר נוירולוגי פריפרי". לאחר שבאולטרסאונד לא נמצא דבר, קיבל פיזיותרפיה וכדורים אך גם אז לא נרשמה הטבה עד שהומלץ על זריקה ביום 28.1.16. כאשר הוסיף להתלונן גם בביקורים חוזרים ב 24.5.16 וב – 26.9.16 ובהמשך התלונן גם על רדימות אצבעות 4 ו – 5, אובחנה בהדמיה דלקת, הומלץ על MRI שבאמצעותו אובחן קרע מלא בכתף ופרצות במספר גבהים בעמוד השדרה. בדיון על תכנית טיפולית נרשם כי יש מקום לשקול ניתוח. תלונותיו של התובע נמשכו גם לאורך שנת 2018 ו- 2019.
התיעוד ברשומות הרפואיות הללו תאם את שהעיד בחקירתו בדיון (עמ' 5 ש' 6):
ש. מתי התחלת להרגיש פגיעה בכתף שמאל ולהתלונן על זה?
ת. הלכתי לאורטופד בגלל כאבים...
ש. מתי?
ת. לא זוכר זמנים מדוייקים, כל כמה חודשים הייתי אצלו ועשה לי זריקה ואמר שיש לי דלקת, אחרי כמה פעמים, בשנים האחרונות בעבודה היו לי כאבים בכתף והיה לי קשה מאוד להזיז את היד , הלכתי לאורטופד והוא אמר דלקת וזריקה לכאבים, אחרי כמה חודשים הוא אמר לי שצריך ניתוח אי אפשר להמשיך זריקות, וסיפרתי לו איך אני עובד הוא אמר לי שיש לי עבודה קשה, הוא שלח אותי לצילום והתברר שיש לי קרע.

וגרסתו נתמכה גם על ידי עדותו של שפירא שהעיד בחקירתו כך (עמ' 8 ש' 17):
ש. שמעת תלונות מהתובע לגבי מה שהוא מרגיש?
ת. כן, הרבה פעמים. בשנים האחרונות שמעתי שזה כואב לו, ב- 5-7 שנים האחרונות היו לו כאבים בכתף.
עיינו בסיכומי הנתבע, ובדוגמאות מחומר הראיות שהביא בנסיון להוכיח עמדתו כי עבודת התובע היתה מגוונת במידה כזו שאינה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. אף שצודק הנתבע בכך שמחומר הראיות עולה שעבודת התובע כללה פעולות שונות – סידור, העמסת ארגזים, ריקונם ועוד – והוא אף צודק שחלק מהזמן עסק התובע בהורדת הסחורה גם באמצעות רמפה חשמלית, הרי שאין בכך כדי לשנות את המסקנות העובדתיות בדבר מהות עבודתו כמפיץ המרים, מוריד וסוחב לאורך כל יום העבודה ארגזים כבדים. כך גם באשר לטענת הנתבע כי "עבודתו של התובע הייתה בסיועו של עוזר צמוד שחלק עמו את נטלי התפקיד". אנו השתכנענו מעדותו של התובע כי החל לעבוד לבדו כשעוד היה חזק ונזקק לכסף ובשלב מסוים היה לו עוזר שחלק עמו את העבודה ואין אנו סבורים שעובדה זו יש בה כדי לשנות את מסקנותינו. באשר לטענתו של הנתבע כי אף התובע העיד כי גודלם של המשאות שהרים היו שונים הן במשקלם והן בנפחם, לא מצאנו עדות לכך בפרוטוקול הדיון למעט בתחילת חקירתו כאשר הסביר "בהתחלה היינו באים בבוקר להעמיס, מקבלים ארגזי חלב שבכל אחד 12 שקיות חלב. לאחר מכן הארגזים נעשו גדולים" (ע' 2 ש' 8 ו-9). לעומת זאת מצאנו בתצהירו של התובע כי העיד בסעיף 8 שכל ארגז שקל כ- 13 ק"ג ועם תוספת הקרח כ- 16 ק"ג. ובסעיף 16 לתצהירו העיד התובע כי משעברה תנובה למחסן חדש והחלו לעבוד בשיטת הלולים העמיסו ארגזים במשקל 18 ק"ג. גם העד שפירא העיד בסעיף 3 לתצהירו כי העמיס סחורות במשקל של כ- 20 ק"ג.

סוף דבר

הגענו לכלל מסקנה שהתובע הניח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לצורך המשך בירור תביעתו.
התשתית העובדתית שתועבר היא זו המפורטת בסעיפים 5 עד 25 וכן 27 לתצהיר עדות התובע.
החלטה בדבר מינוי מומחה לצורך בחינת הקשר הסיבתי, והשאלות שיופנו אליו, תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"א, (03 פברואר 2021), בהעדר הצדדים.

גב' שושנה סוזן סמק, נציגת ציבור עובדים

דורי ספיבק, שופט
סגן הנשיאה

גב' כרמן קלינגר ,
נציגת ציבור מעסיקים