הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 46198-06-19

03 פברואר 2021
לפני:
כב' השופט דורי ספיבק, סגן הנשיאה

התובע:
אבינועם טובים
ע"י ב"כ עו"ד רותם רזאל
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים חורי

החלטה

1. ד"ר אייל ריבלין, מרח' רוטשילד 6 קרית אונו , מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי בתחום האורטופדיה (להלן - המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בתביעתו של התובע להכיר בפגיעה בכתף שמאל כפגיעה בעבודה.

2. להלן העובדות הרלבנטיות לצורך מתן חוות הדעת ע"י המומחה:

א. התובע יליד 1952. התובע החל לעבוד בשנת 1976 בתנובה כמחלק חלב.

ב. התובע היה מגיע לעבודתו בשעה 02:00 לערך ומעמיס משאית חלק כאשר את כל הארגזים היה מקבל דרך שרשרת קרח ארגז-ארגז. התובע היה מרים כל ארגז ושם אותו בתוך המשאית, אחד על השני, עד לכל גובה המשאית. משקלו של כל ארגז בערך 13 ק"ח. עם הקרח – 15-16 ק"ג.

ג. התובע העמיס כל לילה כ-400-500 ארגזים. כל העבודה של התובע בוצעה בתנאי קור קשים. לאחר מכן היה נוסע התובע לאיזורי החלוקה, כלומר לחנויות ומכולות והיה מוריד בכל חנות את הכמות המוזמנת. מדובר היה בכ- 50 לקוחות ביום.

התובע היה מוריד את הסחורה ליד החנויות/מכולות, ולאחר מכן היה חוזר אל החנויות לקחת מהם את האריזה (הארגז) הריק. האריזה שוקלת כמה ק"ג. התובע לקח ביחד כמה ארגזים בכל פעם יחד.

בסביבות השעה 13:00-14:00 היה מסיים את הנ"ל וחוזר לתנובה, שם הוריד את כל הארגזים הריקים מהמשאית למשטחים.
כל הפעולות הללו נעשו בידיו ללא שום אמצעי חשמלי. היתה רק עגלה ידנית לשינוע הארגזים מהקרקע ליד המשאית עד לחנות.

בשעה 14:00 בערך היה מגיע הביתה. כך עבד התובע משנת 1976 עד 2008.

ד. בשנת 2008 תנובה עברה למחסן חדש ואז עבד התובע על משאית חדשה עם רמפה והתחיל לעבוד בלולים. לול הוא עגלה עם גלגלים עם רשת מסביב והיקפה כמטר על מטר בערך.
בתוך הלול יש 4 עמודים של חלב או תוצרת. בלול של חלב נכנסים כ- 24 ארגזי חלב כאשר משקלו הממוצע של ארגז הוא 18 ק"ג. בסה"כ כולל משקל הלול – כחצי טון לול שעליו היה לסחוב. בלול של תוצרת נכנסים 32 ארגזים.
לסחוב משמעותו שהתובע היה מקבל את התוצרת על משטחים, מהמשטחים היה מעביר לתוך הלול בידיים, לאחר מכן דוחף או סוחב את הלול לתוך המשאית.

לאחר מכן התובע היה מגיע למקום האספקה, שם הוריד את הלולים למקום האספקה ודחף או סחב מחניית המשאית עד למחסן החנות היכן שממתין המחסנאי לקבל ממנו את הלול.

אצל המחסנאי פרק התובע את הלול ברובו כדי שהוא יבדוק את הסחורה.
לאחר מכן לקח התובע את הלולים מיום קודם ושם בהם אריזות ריקות והעמיס על השמאית.
התובע נסע לתנובה הוריד את כל האריזה מתוך הלולים ושם על משטחים.
עבודת הפריקה וההעמסה של הסחורות בוצעו על ידי התובע עד לגבוה שהיה עומד על קצות אצבעות הרגליים כדי להגיע. התובע היה מרים לגובה הזה ומוריד משם ומדובר במשקלים עצומים כאמור.

ה. הנהיגה מתנובה (בקריית אריה) לכפר סבא) האיזור של התובע, ופעם זה היה גם רעננה ותל מונד לתקופה קצרה) בבוקר ארכה כ- 20 דקות. בחזרה זה לקח כ- 35 דקות. נסיעה מחנות לחנות היא עניין של דקות. בכל יתר שעות העבודה עסק התובע בהורדה והעמסה של הסחורה כמפורט לעיל.
עבודתו של פריקת והעמסת הסחורה התבצעה 6 ימים בשבוע, כ- 10 שעות ביום. היו תקופות לאורך השנים שהתובע עבד 12 שעות ביום, בסוף העבודה בתנובה עבד התובע 7 שעות ביום.

בשנת 2017 יצא התובע לפנסיה מוקדמת עד גיל פרישה.

3. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:

ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכתף שמאל?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בכתף שמאל שלו או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי בכתף שמאל או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ב. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי של התובע בכתף שמאל עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את הליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

4. המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 יום מהיום, בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו ולהצהיר שידוע לו כי חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית הדין, על כל המשתמע מכך

5. אם מי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין, עם העתק לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

6. המזכירות תמציא למומחה החלטה זו בצירוף כל התיעוד הרפואי של התובע שנתקבל בתיק בית הדין.
לב"כ הצדדים תמציא המזכירות את ההחלטה ללא צירוף התיעוד הרפואי.

7. לעיוני ביום 10.3.21.

ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"א, (03 פברואר 2021), בהעדר הצדדים.