הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 46046-07-17

לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום

התובעת
סבטלנה מולדז'נוב
ע"י ב"כ עו"ד שרון אשל איילון מהסיוע המשפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה להכיר בה כידועה בציבור של מר יצחק רובין ז"ל (להלן-המנוח) שנפטר ביום 5/5/16.

2. לכתב התביעה המפורט צורף תצהיר של התובעת ותצהירים נוספים.
העדים נשמעו בישיבת 12/7/20 ובישיבת 9/8/20.
כמו כן נשמעו עדות מטעם הנתבע. הנתבע ביקש לזמן שני עדים נוספים אולם מפאת גילם ומפאת הקורונה, נאלץ לוותר על עדותם.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

3. התובעת צירפה פסק דין שניתן בתיק ק"ג 28577-09-16 מיום 29/11/16 המכיר בה כידועה בציבור של המנוח, לצורך קבלת זכויות מ- כלל פנסיה וגמל בע"מ.

4. נסקור להלן את העדויות, כפי שעלו מהתצהירים ומהחקירות הנגדיות וכן המסמכים שהוגשו.

5. המנוח נפטר ביום 5/5/16.
התובעת פנתה למוסד לבטוח לאומי בתביעה לקצבת שארים ביום 29/9/16.
התביעה נדחתה ביום 5/6/17, שכן התובעת לא המציאה צו ירושה.
בעקבות ההחלטה, הוגשה תביעה בתיק כאן.
לאחר הגשת התביעה, הודעה התובעת כי ניתן צו ירושה של המנוח וכי היורשים הם מחצית התובעת ומחצית ילידי המנוח.
הנתבע דן בתביעה לגופה והחליט לדחותה. בע קבות ההחלטה הוגש ביום 27/12/17 כתב תביעה מפורט.

6. ביום 13/8/20, הנתבע הגיש לתיק תעודת עובד ציבור מיום 27/5/19.
בתעודה נזכרת שיחה עם שני שכנים של המנוח וכן צורפו הודאות שלהם לחוקר המל"ל. הנתבע ביקש להזמינם למתן עדות אולם עקב גילם, לא יכולים היו ל התייצב למתן עדות.

8. להלן הוראות החוק הרלבנטיות:
סעיף 252 לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 קובע כי קצבת שארים תשולם למי שהייתה "אלמנה" של מבוטח.

סעיף 238 לחוק מגדיר "אלמנה":
"מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו."

סעיף 1 לחוק מוגדרת "אשתו" –
"לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו."

שני תנאים צריכים להתקיים בבת זוגו של מבוטח, שאינה אשתו, הטוענת להיותה אלמנה:
האחד – שהיא ידועה בציבור כאשתו של המבוטח.
השני – שהיא גרה עמו בשעת פטירתו.
עב"ל (ארצי) 28455-04-11 המוסד לבטוח לאומי –גודן (7.1.2013).

9. בהתאם להוראות החוק והפסיקה, על מנת להכיר בתובעת ובמנוח כידועים בציבור, יש לקבוע כי חיו ביחד וכי ניהלו משק בית משותף.
נקבע כי על מנת לקבוע כי בני זוג הם בגדר ידועים בציבור, על בית הדין להתרשם כי התקיימה מערכת יחסים אינטימית המעידה על קשירת גורל ועל ניהול משק בית משותף.

בעניין עב"ל (ארצי) 1169/01 אביטל נ' המל"ל (מיום 10/5/04) נקבע:
"'משק בית משותף', אינו יכול להיבחן לפי בחינה טכנית של מאפיינים מסויימים, אלא לפי התמונה הכללית המצטיירת מכלל הנסיבות. כך, ניהול חשבון בנק משותף הוא מאפיין, אך היעדרו אינו מביא בהכרח למסקנה כי לא מדובר במשק בית משותף. באותו אופן, כל שיתוף קבוע אחר בנכסים או העדרו אינו יכול להצביע לבד על מעמד בני זוג כידועים בציבור. משק בית משותף פירושו שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום מגורים, אכילה, לינה וכיו"ב, צרכים שאדם נזקק להם, כאשר כל אחד מבני הזוג תרם אם מכספו, אם מעמלו, את חלקו לפי יכולתו ואפשרויותיו (עב"ל (ארצי) 98/08 יחיאל – המוסד לבטוח לאומי [פורסם בנבו] (22.10.2012)).

לעניין התנאי של מגורים משותפים נקבע כי יש ליצוק לתנאי זה תוכן שונה בהתאם לנסיבות החיים, לגיל של בני הזוג ומכלול הנסיבות.

בעניין עב"ל (ארצי) 55213-09-20 יצחקי נ' המל"ל (מיום 15/6/21) סקר בית הדין הארצי את ההלכה בעניין הגדרת בני זוג כידועים בציבור, מקום בו החליטו בהחלטה מודעת להתגורר בבתים נפרדים. כך נאמר בפסק הדין:

"בעניין פוקילמן (עבל (ארצי) 21302-03-16 שרה אידה פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי (2.4.2019) [פורסם בנבו]) סקרה חברתי השופטת לאה גליקסמן את הפסיקה בנושא התנאים להכרה בידועה בציבור. ככלל נקבע, כי הגדרה זו "מושתתת על שלושה יסודות, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, והם: קיום חיי משפחה כבני זוג, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף" ".

וכן נאמר:
"... גם בשעה שלא מתקיימים מגורים משותפים או משק בית משותף במשמעותם הצרה ניתן להכיר במעמד של ידועה בציבור, אולם נדרשת "בחינה זהירה של כל מקרה לפי נסיבותיו". משמעות הדברים היא כי את התקיימות התנאים יש לבחון כחלק ממערכת היחסים הכוללת לפי כלל נסיבות המקרה, כאשר "התשובה לשאלה האם מוצדק לראות בנסיבות מסוימות שבהן בני זוג לא התגוררו יחדיו באופן מלא או חלקי 'מגורים משותפים' עשויה להיות מושפעת מן הקביעות הנוגעות לעצם קיומו של שיתוף זוגי במובנו המהותי" (עבל (ארצי) 47676-01-14 מזל סלח – המוסד לביטוח לאומי (4.4.2017) [פורסם בנבו]) ".

9. נסקור להלן את חומר הראיות.

10. כך נאמר בתצהיר התובעת:

2. הנני ילידת שנת 1962, התאלמנתי מבן זוגי הקודם בשנת 1997.
3. המנוח, יליד שנת 1943, ואשר התגרש מבת זוגו מספר שנים לפני היכרותי עמו.
4. אני והמנוח, הכרנו בשנת 2005 לערך, בעת עבודתי כמטפלת במקום עבודה בו המנוח שימש כמנהלה.
5. בחודשים האחרונים להיכרותנו, מערכת היחסים בינינו היתה אפלטונית בלבד, אך בתחילת שנת 2006, מערכת היחסים שלנו שינתה אופייה והפכה לרומנטית, וניהלנו מערכת יחסים רומנטית בלבד ללא מגורים יחדיו וללא תמיכה כלכלית מכל סוג שהוא, וזאת עד חודש ינואר 2014, מאחר ולא הייתי מעוניינת באותה עת "לעלות שלב" ביחסינו, ורציתי להמתין עד שבתי הקטנה, כריסטינה, תשתחרר משירותה הצבאי ותצא לחיים עצמאיים.
6. בחודש ינואר 2014, כשנה לאחר שבתי הצעירה השתחררה מהשירות הצבאי, הסכמתי "לעלות שלב" במערכת היחסים שלי עם המנוח, ועברתי להתגורר עמו בדירה שהשכיר ברח' נחמה 3 בראשון לציון, ואני התגוררתי עמו בדירה הנ"ל מאז חודש ינואר 2014 ועד לפטירתו של המנוח ביום 5/5/16.

בהמשך התצהיר, התובעת חוזרת פעם אחר פעם על התאריך ינואר 2014 ומפרטת את חיי הזוגיות שניהל ה עם המנוח, מגורים משותפים, מפגשים עם בני המשפחה, נסיעות לחו"ל ועוד.
עוד סיפרה על כוונה שלה ושל המנוח להינשא, אשר בסופו של דבר לא יצאה אל הפועל. התובעת סיפרה על כך שבהזמנה לחתונה של הבת שלה, שהתקיימה בחודש אפריל 2016, הופיעו היא והמנוח כהורי הכלה.
בכל הנוגע לניהול משק הבית המשותף הצהירה התובעת כי המנוח מימן את כל הוצאות הדירה, בין השאר באמצעות ילדיו שמימנו את שכר הדירה ואילו התובעת היתה אחראית על ביצוע מטלות הבית ורכישת מזון.
עוד הצהירה כי המנוח הוסיף אותה כמבוטחת בביטוח הרכב שלו וכי השתמשה ברכבו.

11. התובעת נחקרה בישיבת 12/7/20.
התובעת טענה בתצהיר שעברה לגור עם המנוח בדירתו ברחוב נחמה 3, בחודש ינואר 2014.
התובעת נשאלה לגבי הכתובת גורדון 30 והשיבה ששם גרו הבנות שלה. התובעת אישרה כי היא עצמה שינתה את הכתובת במשרד הפנים ל- גורדון 30, בחודש מרץ 2015 ( שנה ושלושה חודשים לאחר המועד שבו, לטענתה, עברה לגור עם המנוח). לטענתה עשתה כן שכן הבת היתה בתהליכי גיור והיה נכון שהשתיים יהיו רשומות בכתובת אחת. בהמשך השיבה שהבת התגיירה בשנת 2016.

12. התובעת אישרה כי בתחילת שנת 2014 קיבלה הבטחת הכנסה כבודדה, אף שלטענתה, עברה באותה עת לגור עם המנוח. התובעת השיבה על כך, כי לא שמה לב לנושא.

13. התובעת הציגה אלבום תמונות של חתונת הבת. בית הדין צפה בהזמנה לחתונה שהתקיימה ביום 17/4/16 שבה נרשם "איציק וסבטלנה" כהורי הכלה וכן צויין לפרוטוקול כי המנוח נראה ביחד עם הרב מתחת לחופה ובתמונות המשפחה.
עוד הוצגו תמונות נוספות של התובעת ושל המנוח משנת 2014 ו- 2015, בארץ ובחו"ל.

14. התובעת הגישה תצהיר של אחיו של המנוח, מר עמי אברהם רוביו.

כך נאמר בתצהיר:

2. הנני עמי רוביו, אחיו התאום של המנוח, יצחק רובין.
3. חייתי בארה"ב עד שנת 2010, בזמן שהותי בחו"ל אחי, יצחק, היה מטפל בענייני הרכושיים בישראל כמיופה כוחי.
4. ידוע לי על מערכת היחסים הזוגית בין יצחק וסבטלנה עוד משנת 2006.
5. אני מכיר את סבטלנה באופן אישי יותר החל משנת 2010 בה חזרתי לארץ מארה"ב ואף גרתי לתקופה קצרה אצל יצחק. אחי המנוח הכיר לי אותה כבת-זוגו, עמה ניהל מערכת יחסים רומנטית ובטרם עבר להתגורר עמה.
6. ידוע לי כי גם יתר אחי, ילדי המנוח ויתר המשפחה הכירו את סבטלנה עוד קודם לאותו מועד סביב השנה 2007.
7. לאחר כמה שנים שהיו במערכת יחסים זוגית ואוהבת הם עברו לגור יחד החל מינואר 2014 בראשון לציון. הם היו בזוגיות בתא משפחתי אחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין וזאת עד למועד פטירתו.
8. מערכת היחסים בין סבטלנה ליצחק הייתה מושתתת על אהבה רבה, כבוד, הערכה, אכפתיות, הקשבה ועזרה האחד לשנייה.
9. הייתי בשבעה שהתקיימה בבית של סבטלנה ויצחק. סבטלנה אירחה את השבעה אצלה בבית.
10. אני יכול להעיד כי כל המשפחה הכירה את יצחק וסבטלנה כזוג. היו מגיעים באופן קבוע יחד לאירועים משפחתיים כזוג נורמטיבי, הן לאירועים משמחים של המשפחה והן ללוויות שהתקיימו לצערנו במשפחה.
...
14. ידוע לי כי מעבר למערכת היחסים היציבה שהייתה ביניהם, יצחק וסבטלנה תכננו להתחתן, אך למרבה הצער, יצחק נפטר עוד בטרם הספיקו לעשות כן."

15. בחקירת העד הובהר שהעד גר בחו"ל תקופה ארוכה.
העד נשאל כיצד הוא יודע על התאריך ינואר 2014 שבו נטען כי התובעת והמנוח עברו לגור ביחד. כך השיב:

ש. לגבי ינואר 2014, מאיפה הגיע התאריך הזה? סע' 7 לתצהירך.
ת. אני הייתי בארץ והייתי בחיפה ושאלתי אותו אם אני יכול לבוא אליו לשבוע שבועיים והוא אמר שלא כי התובעת עוברת לגור איתו. זה היה בסביבות ינואר.
ש. כשהיית בחיפה זה היה בינואר 2014?
ת. לפני כן.
ש. עורכי הדין באים אליך בינואר 2016 ומכינים תצהיר, איך שיחזרת את התאריך?
ת. הלכתי אחורנית ושיחזרתי שדיברתי איתו. לי היה בית בארץ שהיה מושכר ואיציק היה לו יפוי כוח ממני והיינו מדברים מידי יום ביומו. את הדייר לא רציתי להוציא והיה לי גם בית בירושלים אז אמרתי שאני אגור בירושלים. דיברתי עם איציק אם אני יכול לגור אצלו שבוע שבועיים. זה היה באותו זמן שעזבתי את חיפה ועברתי לירושלים וזה היה ב- 14 לחודש. והוא עבר לגור עם התובעת ב- 14 לחודש.
ש. מתי בפעם הראשונה החל מינואר 2014 היית אצלו בבית?
ת. הייתי אצלו לכמה שעות אני לא זוכר מתי. הייתי אצלו כמה פעמים אבל אני לא יכול לזכור מתי.
ש. הפעם שאמרת שהיית אצלו כמה שעות זאת לא היתה הפעם היחידה?
ת. לא. הייתי הולך אליו והיינו הולכים לאכול צהריים הרבה פעמים.

16. כפי שיפורט בהמשך, בנותיו של המנוח העידו שהיחסים בין המנוח לבין אחיו מר רוביו היו גרועים ביותר, עד כדי כך שהמנוח שינה את שמו לרובין כדי להתרחק מבני המשפחה.

17. תצהיר נוסף מטעם התובעת, של גב' רחל מזרחי.
כך נאמר בתצהיר:

2. הנני בת דודתו של המנוח ואני הכרתי את המנוח מאז שנת 1950.
3. הכרתי את סבטלנה כחברתו-בת זוגו של המנוח מאז שנת 2008, עוד בטרם עברו להתגורר יחדיו.
4. ידוע לי שכשנה לאחר מסיבת הפורים בה היינו יחדיו אצל בן יאיר רובין (אחיו של המנוח) בחיפה, היינו בתחילת שנת 2014, סבטלנה עברה להתגורר עם יצחק בדירה שהשכיר ברח' נחמה 3 בראשון לציון, וכי הם היו יחדיו בזוגיות בתא משפחתי אחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין בדירה הנ"ל עד יום מותו של יצחק ביום 5.5.16.

18. בחקירתה, טענה שהיתה אצל המנוח פעמיים וראתה שם את התובעת, אולם לא ידעה לומר מתי היתה בפעם הראשונה, האם לפני ינואר 2014 או אחרי.
העדה נשאלה כיצד היא יודעת על התאריך ינואר 2014 והשיבה שהיא התחילה בזוגיות חדשה בדיוק באותה תקופה.

19. אחות של התובעת, גב' נטליה טליה, טענה בתצהיר כי התובעת והמנוח עברו לגור ביחד בחודש ינואר 2014.
באשר למועד המדויק - ינואר 2014, הצהירה:

3. ידוע לי שבחודש ינואר בשנת 2014, סבטלנה עברה להתגורר עם יצחק בדירה שהשכיר ברח' נחמה 3 בראשון לציון, וכי הם היו יחדיו בזוגיות בתא משפחתי אחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין בדירה הנ"ל וניהלו משק בית משותף כבעל ואשה, עד יום מותו של יצחק ביום 5.5.16.
הנני זוכרת זאת, מאחר וכשבוע לפני שסבטלנה עברה להתגורר עם יצחק בדירה הנ"ל, יצאנו יחדיו לנופש משפחתי גדול ומאוחד באילת (סבטלנה, יצחק, אני, בני-דניאל, בן זוגי-אבי ובתה של סבטלנה-כריסטינה), בחג הסילבסטר ביום 31.12.2013 במלון לה פלאיה אילת.

בחקירה נגדית נשאלה שנית על תאריך זה והשיבה:

"היא אמרה וראינו שהיא עברה לשם".

20. מר אברהם אלימלך, בין הזוג של אחותה של התובעת, הציג סרטון בו נראים המנוח והתובעת כאשר המנוח מאחל לה בריאות ומספר שהם ביחד עשר שנים ואוהבים אחד את השני. על פי דברי העד, הסרטון צולם ביום 9/2/14, ואולם כשהופנה העד לכך שיום ההולדת של התובעת היה במאי, השיב:

"אני לא יודע לענות. אני לא זוכר מתי יום ההולדת שלה. זה צולם בפארק יער בן שמן".

באשר לשותפות כלכלית בין בני הזוג העד נשאל והשיב:
"הם היו במשק בית ביחד, פעם היא משלמת פעם הוא משלם. ככה זה בני זוג".

וכשהופנה לתצהירו שם נאמר שהמנוח היה קונה אוכל הביתה, השיב:
"מדי פעם אם היו קניות אז היא קנתה. אני הלכתי על נושא המנוח, הוא היה העיקרי: אכל כשהיא קנה מידי פעם מכספה לא צריך לרשום שהיא הלכה מידי פעם למכולת ...".

21. מר גבריאל חיימוביץ הצהיר:

2. הנני בן זוגה לשעבר של נטליה, אחותה של סבטלנה.
3. אני הכרתי את יצחק מאז שנת 2006, עת סבטלנה הכירה לי אותו כבן זוגה, ועוד בטרם הם התגוררו יחדיו.
4. ידוע לי שמספר חודשים לפני חג הפסח שחל בשנת 2014, סבטלנה עברה להתגורר עם יצחק כזוג נשוי לכל דבר ועניין בדירה הנ"ל וניהלו משק בית משותף כבעל ואשה, עד יום מותו של יצחק ביום 5.5.16.
הנני זוכר זאת, מאחר ואני התארחתי בדירתם הנ"ל בחג הפסח בשנת 2014, כשהם כבר היו יחדיו בדירה הנ"ל מספר חודשים.

22. הבת של התובעת, גב' דיאנה טליה, העידה:

2. הנני ביתה של סבטלנה, והכרתי את המנוח מאז סוף שנת 2006, ממש לפני גיוסי לשירות חובה בצה"ל.
3. ידוע לי שבתחילת שנת 2006, יחסיהם של אמי והמנוח הפכו לרומנטיים והם הפכו לבני זוג, אולם הם עדיין לא התגוררו זה עם זה ולא היתה כל מעורבות כלכלית ביניהם, בגלל שהיה חשוב לאמי להמשיך להתגורר עימי ועם אחותי, עד שאחותי (הצעירה מבין שתינו), תשתחרר משירותה הצבאי, בטרם אמי תעלה שלב במערכת יחסיה עם המנוח.
4. אחותי השתחררה משירותה הצבאי בחודש דצמבר 2012, וכשנה לאחר מכן, היינו במהלך חודש ינואר 2014, אמי עברה להתגורר עם המנוח בדירה שהשכיר המנוח ברח' נחמה 3 בראשון לציון, ומאז הם חיו יחדיו בזוגיות בתא משפחתי אחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין בדירה הנ"ל וניהלו בית משותף כבעל ואשה, מחודש ינואר 2014 ועד יום מותו של יצחק ביום 5.5.16.

23. הבת של התובעת, גב' כריסטינה שלו, הצהירה:

2. הנני בתה של סבטלנה, והכרתי את המנוח מאז שנת 2006.
3. ידוע לי שבתחילת שנת 2006, יחסיהם של אמי והמנוח הפכו לרומנטיים והם הפכו לבני זוג, אולם עדיין לא התגוררו זה עם זה ולא היתה כל מעורבות כלכלית ביניהם, בגלל שהיה חשוב לאמי להמשיך להתגורר עמי ועם אחותי עד שהשתחרר משירותי הצבאי, בטרם תעלה שלב במערכת יחסיה עם המנוח.
4. השתחררתי משירותי הצבאי בסוף שנת 2012, וכשנה לאחר מכן, היינו במהלך חודש ינואר 2014, אמי עברה להתגורר עם המנוח, ואמי והמנוח חיו יחדיו בזוגיות בתא משפחתי אחד כזוג נשוי לכל דבר ועניין בדירה הנ"ל וניהלו משק בית משותף כבל ואשה, בדירה שהשכיר המנוח ברח' נחמה 3 בראשון לציון, מחודש ינואר 2014 ועד יום מותו של יצחק ביום 5.5.16.
5. אמי אירחה אותי ואת בן זוגי (שלימים הפך לבעלי) בדירת המגורים של אמי והמנוח, פעמים רבות ויחסינו היו קרובים מאוד.
יחסי עם יצחק התהדקו בשנים בהם הוא התגורר עם אמי, הואיל ובאותן שנים עברתי תהליך גיור בביהכנ"ס שהיה סמוך למקום מגוריהם, ונהגתי לבלות עמם זמן רב לרבות, עשינו קידוש יחדיו, הדלקנו נרות כל שבת יחד, נהגתי לצום ולשהות עמם ביום כיפור, נהגנו לשוחח רבות על הקשר בינו לבין אמי ועל הקשר בינו לבין ילדיו, והרגשנו מאוד קרובים זה לזה, כאילו מדובר ביחסי אב ובת.

כך אמרה בעדותה:

ש. כשנתת את התצהיר ב- 9/16 איך שחזרת את זמן המעבר של אמא שלך לגור עם המנוח?
ת. השתחררתי מהצבא ב- 2012 ואני זוכרת שתמיד רצינו שהיא תעבור לגור עם איציק ואמרנו שאני קצת אגדל היא תעבור. אני זוכרת שזה היה לפני החתונה שלי, התחתנתי ב- 2014. נכון שהתחתנתי ב- 2016 אבל עברתי לגור עם בעלי ב- 2014.
ש. את אומרת שרציתם לחכות שתגדלי וזה לקח בערך שנה וחצי, זאת אומרת את לא יודעת להגיד חודש ושנה?
ת. אני יודעת שזה היה מיד אחרי הצבא.
ש. כשנתת את התצהיר איך שחזרת את התאריך המדויק?
ת. אני זוכרת שזה היה בערך שנה, שנה וחצי אחרי שהשתחררתי. אני לא זוכרת ספציפית תאריך.

העדה התבקשה בחקירה חוזרת לתאר את יחסיה עם המנוח.
כך אמרה:

ש. השבת שהיית חלק מהחיים של אמא ואיציק. מה היה החלק של איציק בחייך?
ת. וואו, איציק היה סוג של אבא בשבילי, הוא היה מלווה אותי, הוא סידר לי את העבודה המועדפת ב- G4S איפה שהוא עבד, הוא היה מסיע אותי לצבא לבקו"ם למחנה 80 איפה שעשיתי את הטירונות, היינו נוסעים לגבול מצרים להביא לאחותי אוכל היא הייתה לוחמת, הוא היה מלווה שלי בחתונה וקנה לבעלי טבעת וחליפה, היינו יושבים אצלם הרבה. הוא היה סוג של אבא.

24. המוסד לבטוח לאומי זימן לעדות את בנותיו של המנוח.
הבת שמרית אלוני מסרה הודאה לחוקר המל"ל ביום 29/1/17.
הבת סיפרה שאביה והתובעת היו חברים, בילו יחד בסופי שבוע ובערבים, אך המנוח שמר על פרטיותו ולכן לא ידעה הרבה מעבר לכך.
כך אמרה:

ש. ספרי לי כמה שנים היו בזוגיות רובין יצחק ז"ל, אביך, וסבטלנה מולדזנוב?
ת. אנחנו יודעים על השנתיים שלוש האחרונות, לפני כן הוא לא חשף שהיא קיימת, וגם שומעים עליה פתאום נעלמה לכמה חודשים, אי אפשר להגיד שהיה שם משהו מסודר.
ש. היכן סבטלנה התגוררה?
ת. לא יודעת, אני חושבת גם בראשון.
ש. כמה זמן התגוררה סבטלנה עם אביך בנחמה 3?
ת. אני חושבת 4 חודשים 5 חודשים.
ש. מחקירות שלנו עולה כי סבטלנה התגוררה עם אביך מעל שנתיים?
ת. מה פתאום שום סיכוי, אולי ישנה אצלו אבל לא גרה איתו מעבר ל- 5 חודשים לפני שנפטר, בשום אופן.
ש. כשסבטלנה ויצחק התגוררו יחדיו מי שילם הוצאות השכירות הארנונה, חשמל מים?
ת. אנחנו 4 ילדים ואנחנו שילמנו לו את השכירות ב 4 שנים האחרונות לפחות לא היתה לו אפשרות לממן את השכירות, אפשר להוכיח את זה גם בקלות ארנונה היתה לו הנחה והוא שילם בעצמו את הוצאות הבית והמיסים.
...
ש. ממתי היו בזוגיות יצחק וסבטלנה?
ת. שמענו עליה בשלוש שנים האחרונות הוא בילה איתה היו נוספים פה ושם אני לא אומרת שלו אבל מכאן ועד זוגיות של שנים עם מגורים".

25. העדה סיפרה כי בין המנוח לבין אחיו עמי רוביו היה נתק במשך שנים רבות וכי היא עצמה לא ראתה את הדוד מאז שחגגה בת מצוה.
לעדה הוצג כרטיס ברכה שכתבה לתובעת ליום ההולדת בשנת 2012 וכן תמונות בהם נראים המנוח והתובעת בארועים משפחתיים. כמו כן הוצגה תמונה של עוגה שאפתה לתובעת.
העדה סיפרה שלאביה היו בנות זוג אחרות באותן שנים וכשהתבקשה לנקוב בשמות נקבע בשם "טניה". לטענתה, אף אחת מהחברות לא גרה עם אביה.
מאידך, טענה שהתובעת מעולם לא התארחה בביתה או בבית של אחותה בסעודות חג, אולם מהראיות עולה שהיו ארוחות משותפות.

העדה אישרה שהתובעת והמנוח נסעו ביחד לחו"ל, כי השאילה לתובעת מעיל, כי התובעת והמנוח שמרו על הבן שלה.
העדה נשאלה מי גר עם המנוח והשיבה כי אביה סיפר לה :

"בחודשים האחרונים אבא שלי גר לבד בבית, אבל אני יודעת על מספר לילות בשבוע שהתובעת גרה אצלו".

בהמשך העידה:

ש. סיפרת לחוקר של ב"ל, כאילו היה ארוע מאוד גדול של המשפחה, החתונה של האחיינית ועובדה שהתובעת לא היתה בארוע והצגת את זה כהוכחה לזה שהם לא היו ביחד.
ת. זה לא מה שאמרתי. מה השאלה?
ש. תספרי על החתונה הזאת ומדוע התובעת לא נכחה בחתונה?
ת. לא יודעת את השיקולים של אבא שלי. האחיינית שלי התחתנה ב- 2015.
ש. זה נראה לך מוזר שהתובעת לא נוכחת בחתונה?
ת. זה לא היה נראה לי מוזר.
ש. אני מציגה לך את ההזמנה לחתונה, לכלה קוראים אורית נכון?
ת. אורית זאת אחותי.
ש. מציגה לך הזמנה לחתונה של אפרת שנשלחה למנוח ולתובעת. ידוע לך על ההתנגדות של אמא שלך לנוכחות של התובעת בארוע?
ת. ידוע לי שאבא שלי היה מאוד קנאי לפרטיות שלו ושל המשפחתיות שלו, אני לא יודעת אם הוא ראה לנכון לערבב ביניהם, אני התייחסתי לכל החלטה שלו כהחלטה שלו ואם הוא היה רוצה הוא היה יכול לעשות צעדים אחרים.

26. בת נוספת של המנוח , גב' אופק בוקאי, מסרה הודאה לחוקר המל"ל .
העדה נשאלה על ההסכמה שהושגה בבית המשפט לענייני משפחה.
כך השיבה:
ש. ידוע לנו שהיה הליך משפטי בינך ואחייך מצד אחד לבין התובעת, וההליך הזה הסתיים בהסכמה. אם את יכולה לספר מה היה הרקע להסכמה?
ת. בשיחה טלפונית שהיתה לי עם אבא שלי ב- 2015, אני חליתי ב- 2014 בסרטן. שנה הייתי בטיפולים והייתי מאד מרוכזת בעצמי וסיימתי הכל ביוני 2015. זה תקופה שאתה עסוק בהשרדות שלך. רק אחרי חודשיים שלושה שהרמתי את הראש התחלתי לבדוק מה קורה בחיים של אחרים ולכן אני זוכרת את השיחה עם אבא שלי ושאלתי אותו מה קורה ומה אתכם ודיברנו על התובעת ושאלתי אותו אם היא גרה אצלו ונתן לה מפתח לדירה ואבא שלי ענה מה פתאום? הוא היה אדם שקנאי לפרטיות שלו ולעצמאות שלו. וזה היה הרקע להמון מריבות ביניהם בין אבא לתובעת שהם היו נפרדים וחוזרים. לכן בשיחה הזאת לפחות מבחינתי הוא הגדיר את הסטטוס של היחסים איתה הוא הכיר את הבנות שלה, הם נסעו וטיילו אני בטוחה שהיא היתה חשובה לו. אבל הוא לא היה מוכן לוותר על הפרטיות שלו ועל העצמאות שלו, זה היה אצלו עד גבול מסוים....

אבא שלי לא היה לו כסף הוא נתמך על ידינו, אנחנו שילמנו לו שכירות וקנינו לו את האוטו. הכוונה אני והאחים שלי. וידענו גם שאין לו כסף...

בשבעה של אבא שלי, הוא נפטר באופן פתאומי, זה היה הלם מאוד קשה עבור כל המשפחה. נכנסתי לחדר שלו וראיתי את ספר התהילים שלו, ואז התובעת אמרה לי שהיא הידועה בציבור שלו ומגיע לה הכל. ואמרתי איך יכול להיות שאנחנו משלמים לו שכר דירה ואין לו כסף, אבא שלי לא סתם לקח מאיתנו כסף, וחשבתי לעצמי על מה היא מדברת איתי. אם הקשר הוא כזה ואם היה לו כסף, אז אי אפשר לחכות 4 ימים עד סוף השבעה? לכן מהטעמים האלה לא רצינו להגיע לבית המשפט, לא היה על מה. היא ביקשה מאיתנו במהלך המשא ומתן להגיד שהיא ידועה בציבור, היא רצתה את זה בשביל ביטוח לאומי, ואנחנו לא הסכמנו".

לגבי היחסים של אביה עם הדוד עמי רוביו, העידה שאביה שינה את שם המשפחה לרובין להתרחק מהמשפחה שלו.

27. הנתבע מבקש להסתמך על דברים שאמרו שכנים של המנוח לחוקר המל"ל שהיה בביתם. פירוט של דבריהם מופיע בתעודת עובד ציבור שהוגשה לתיק. השכנים לא התיצבו למתן עדות, בשל גילם המבוגר. משלא התיצבו ומשלא ניתן לחקור אותם בחקירה נגדית, לא ניתן להס תמך על עדותם.

28. סיכום חומר הראיות המקיף מעלה כי התובעת והמנוח היו בני זוג במשך מספר שנים, בילו ביחד, התארחו אצל בני המשפחה. הקשר בין השניים היה אמיץ ולראיה, המנוח נרשם בהזמנה לחתונת הבת של התובעת וליווה את הבת בחתונתה וכן בתהליך הגיור שעברה . התובעת והמנוח התארחו אצל בנותיו של התובע. חגגו ביחד את החגים, טיילו בארץ ועוד.

29. בכל הנוגע למגורים – התובעת והעדים נקבו בתאריך ינואר 2014 כתאריך שבו התובעת עברה לגור בדירתו של המנוח .
כפי שיפורט להלן, מסקנתי היא שלא הובאו ראיות שיש בהן כדי להעיד על התאריך ינואר 2014:

התובעת שינתה את הכתובת במשרד הפנים לכתובת שבה גרה הבת שלה, בחודש מרץ 2015, זמן רב לאחר המועד שבו לטענתה עברה לגור עם המנוח. התובעת טענה שעשתה זאת על מנת לסייע לבת בהליכי גיור, אולם לא הוכח הקשר בין הדברים.

הבת טענה שהתובעת עברה לגור עם המנוח כאשר הבת התחתנה, אולם התברר שהתחתנה בשנת 2016. לאור זאת שינתה הבת את גירסתה וטענה שהתובעת עברה לגור עם המנוח כאשר הבת עברה לגור עם החבר שלה.

העדים החיצוניים נקבו כולם בתאריך ינואר 2014 אולם לא היה להם הסבר מניח את הדעת כיצד ידעו כי מדובר בתאריך זה. כך גם אחיו של המנוח שמסר תשובה בעניין זה שאינה ברורה כלל. ממילא, הובהר שהיה מסוכסך עם המנוח והמשפחה ולכן כלל לא בטוח שניתן להסתמך על עדותו.

מהראיות עולה כי מי ששילם את שכר הדירה בדירה שבה גר המנוח, היה משפחתו של המנוח. לא ברור כיצה התובעת גרה עימו במשך למעלה משנה עד לפטירתו, ול א שילמה ולו חלק מדמי השכירות.

הגיס של התובעת דיבר על סרטון שנערך לקראת יום ההולדת של התובעת, אך התאריכים לא תואמים את תאריך יום ההולדת. ממילא, סרטון כזה אינו מעיד על מגורים משות פים.

30. לאור האמור, טענת התובעת כי התגוררה עם המנוח מחודש ינואר 2014, נדחית.

ביתו של המנוח שמרית אלוני, מאשרת כי התובעת התגוררה עם המנוח במשך 4-5 חודשים לפני פטירתו וכן מאשרת שידעה שהתובעת לנה בבית המנוח מספר לילות בשבוע. זוהי העדות היחידה שניתן לקבל בהקשר של מגורים משותפים והמועד שבו ה תובעת החלה לגור עם המנוח.

31. לעניין חיי שיתוף, התובעת הבהירה בתצהירה כי לא נשאה בהוצאות הדירה כלל, אלא רק רכשה מזון ולטענתה- טיפלה בבית .
מהראיות עולה כי בכל התקופה הנטענת על ידי התובעת , יש לתובעת דירה שבה גרה הבת שלה.
לתובעת ולמנוח לא היה חשבון בנק משותף. לא הוכח שרכשו מוצרים לבית או הוציאו הוצאות במסגרת משק בית משותף.
הוכח שהמנוח צירף את התובעת לביטוח הרכב שלו וכי היא היתה רשאית להשתמש ברכבו.

32. התובעת נכחה בבית המנוח בעת השבעה. הדבר מעיד על קשר של זוגיות ועל אבל של התובעת על פטירת המנוח.

33. סיכום חומר הראיות מעלה כי הוכחו מגורים משותפים בתקופה של ארבעה עד חמישה חודשים לפני פטירת המנוח ולא מעבר לכך .
כמפורט בהרחבה לעיל, לא הוכחו מגורים משותפים בחודש ינואר 2014 כפי שטענה התובעת.

לא הוכח ניהול משק בית משותף. התובעת הודתה שלא שילמה שכר דירה ולא נטלה חלק בהוצאות השוטפות של הדירה. טענתה כי דאגה לצרכי הדירה פנימה, לא הוכחה בעדים כלשהם.

הוכח קשר זוגי ארוך שנים, הוכחו בילויים משותפים והכרות עם בני המשפחה. הוכח כי המנוח נכח בחתונת ביתה של התובעת ונכתב בהזמנה כי הוא מזמין את האורחים ביחד עם התובעת.
יחד עם זאת, לא הוכח ניהול משק בית משותף. לא הוכחו חיי שיתוף, בין מבחינה כלכלית ובין מכל בחינה אחרת.

35. לאור האמור, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.
לאור מכלול הנסיבות אין צו להוצאות.

ניתן היום, 26/7/21 , בהעדר הצדדים.