הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 45840-10-17

לפני:
כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובעת:
מרים סרור
ע"י ב"כ עו"ד עופר בר לב
מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב -1972

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

החלטה

1. תובענה זו עוסקת בשאלה אם יש להכיר בתובעת כמי שנפגעה בעבודתה, עת הועסקה כשכירה, במריחת חומר על ראשם של מטופלים, במסגרת ניסוי קליני מאושר שנערך בין 21.10.15 ל – 2.11.15.

2. בישיבת ההוכחות העידו התובעת ופרופ' אבנר שמר, עורך הניסוי שבמרפאתו התובעת הועסקה כשכירה.

3. מהעדויות שנשמעו ומהמסמכים שהתובעת הציגה עולה התמונה העובדתית הבאה:

א. התובעת הועסקה בתקופה הרלוונטית כמתאמת מחקרים קליניים, שכירה במרפאה פרטית, אצל פרופ' שמר.
ב. במסגרת עבודתה, התובעת התבקשה לבצע מחקר בנוגע לתכשיר נגד כינים (אישור משרד הבריאות לביצוע הניסוי הרפואי צורף כנספח 2 לתצהיר התובעת).
ג. המחקר החל ביום 7.10.15.
לפי רישומי המעסיק (נספח 4 לתצהיר התובעת, אליו נתייחס בהמשך), התובעת עבדה בימים: 7 ,11, 12, 15, 20, 21, 26, 29 בחודש אוקטובר 2015 וכן בימים 1, 2, 3 בחודש נובמבר 2015.

ד. הטיפולים שהתובעת ביצעה היו מריחת החומר על ראשי ילדים, על פי פרוטוקול המחקר. לפי תיאור התובעת, היה עליה למרוח את החומר (התכשיר) על ראשי הילדים, לאחר מכן לסרק את שערם במסרק סמיך. אם ביצי הכינים לא ירדו בסירוק הראשון, שערם היה נחפף ואז מסורק שוב במסרק סמיך.
פירוט מרכיבי החומרים אליהם התובעת נחשפה במהלך המחקר צורף כנספח 5 לתצהיר התובעת.
ה. לפי מכתב שנמסר לתובעת על ידי המעסיק - נספח 4 לתצהיר התובעת (לא ברור מי חתום עליו – פרופ' שמר העיד שלא הוא שחתם על המסמך), התובעת עבדה במסגרת המחקר במשך 11 ימים במהלך התקופה שמיום 7.10.15 ועד יום 3.11.15 (לעניין זה נתייחס בהמשך, מאחר שהעדויות בעניין אינן עקביות).
ו. בסך הכל התובעת טיפלה במהלך המחקר ב – 34 מקרים.
לפי דברי התובעת בישיבת קד"מ, עבדה בכל יום כחמש שעות.

4. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם די במתואר לעיל על מנת למנות מומחה / יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת במסגרת המחקר הקליני ובין ליקוייה הרפואיים (פגיעה בעיניים, כאבי ראש, סרחורות ובחילות).

5. התובעת טענה כי יש למנות מומחה רפואי על יסוד גרסתה. בנוסף, התובעת ביקשה לקבל את העדויות מטעמה לגבי אופן הטיפול וכן לגבי תיאור יום 2.11.15, בו טיפלה בארבעה ילדים, מהם שלושה אחים שהיו באותו חד ר, כך שהתובעת היתה חשופה לכמות חומר גבוהה וגם אורך השיער ועוביו היו חריגים והצריכו כמות רבה של החומר.

6. הנתבע הפנה לסתירה בין הנתונים שבאישור המרפאה, נספח 4 לתצהיר התובעת, כאשר התובעת עצמה טוענת שהמועדים שצוינו במסמך זה אינם מדוייקים ואין ראיה אחרת מטעמה. עוד נטען כי לא הוכח אירוע חריג ביום 2.11.15 ולא הובא התיק הקליני של המחקר, לתמיכה בגרסת התובעת לגבי אירועי יום 2.11.15. כלומר אין ראיות אובייקטיביות לגבי גרסת התובעת. לגבי עדותו של פרופ' שמר, נטען כי ניכר היה שהוא קיבל את הפרטים מהתובעת והודה שאינו זוכר פרטים נוספים, בשל חלוף הזמן.

7. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה לפיה יש למנות מומחה/ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת במסגרת המחקר ובין ליקוייה הרפואיים.

מסקנה זו נסמכת על שני אדנים. במישור העובדתי, אין מחלוקת שהתובעת הועסקה כמתאמת מחקר וכי במשך תקופה קצובה בשלהי שנת 2015, נחשפה לחומר שפרטיו ידועים.

במישור המשפטי - על פי ההלכה הפסוקה, כאשר נבחנת טענת עובד לחשיפה לחומרים שיכול וגרמו לליקוי רפואי, יש לנהוג בגמישות.

נפסק כי "כאשר סביר להניח כי אכן העובד נחשף לגורם בעל פוטנציאל פגיעה במקום עבודתו, כעולה מחומר הראיות שהונח בפני בית הדין - יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי, או הפגיעה, הם  תוצאה של חשיפה לגורם המזיק בעבודה. מכאן, שאין מניעה למנות מומחה רפואי בתביעות בהן קיימת עמימות בנוגע לחלק מהפרמטרים..." (עב"ל (ארצי) 30126-03-17 ברק – המוסד לביטוח לאומי , 10.7.18 ור' גם עב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה – המוסד לביטוח לאומי, 19.10.17 וכן עב"ל (ארצי) 717/08 נאסר – המוסד לביטוח לאומי , 10.12.09).
 
אמנם דברים אלה נפסקו לגבי פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, בעוד שבתובענה שבפנינו, טענתה העיקרית של התובעת היא כי ביום 2.11.15 ביצעה מספר רב של טיפולים, אלא שבנסיבות המסוימות של תנאי העבודה של התובעת במסגרת המחקר, כאשר נחשפה לחומר שנבדק במחקר במשך מספר שעות מדי יום, במהלך כל תקופת המחקר, אין מניעה להתייחס לתיאור עובדתי זה כאל מכלול אחד של אירועים מוגדרים בזמן ובמקום, שנמשכו על פני מספר ימים.
8. לגבי נספח 4 לתצהיר התובעת – מדובר במסמך שניתן על ידי המעסיק, אך אינו מתיישב עם גרסת התובעת לגבי מספר ימי העבודה בפועל. אלא שלאור עדותה החד משמעית של התובעת כי ביום 3.11.15 לא עבדה והדברים מתיישבים עם התיעוד הרפואי (ר' נספח 6 לתצהיר התובעת), אין מנוס ממסקנה כי תוכנו של המסמך שלא ברור מי חתם עליו, אינו מדויק. כלומר, יש לקבל את גרסת התובעת כי לאחר יום 2.11.15 לא שבה לעבוד במסגרת המחקר.

אשר לתאריך הראשון שבו התובעת נחשפה לחומר שבמחקר, אמנם בנספח 4 לתצהיר התובעת צוין שעבדה במשך 8 ימים בחודש אוקטובר 2015 (7 ,11, 12, 15, 20, 21, 26, 29), אלא שבתצהירה ציינה במפורש כי מריחת החומר על ראשי הילדים בוצעה ביום 21.10.15 ואילך (סעיף 5 לתצהירה).

9. אשר למחלוקת בין הצדדים לגבי יום 2.11.15 – צודק הנת בע כי גרסת התובעת לאירועי יום זה אינה נזכרת בתצהירה. כל שנטען הוא שביום 2.11.15 ביצעה מספר רב של טיפולים. התיאור לפיו במועד זה, התובעת ביצעה טיפולים לארבעה ילדים, אחים והחשיפה לחומר היתה מרובה, עלה לראשונה בתצהירו של פרופ' שמר, שהוגש לתיק בית הדין בשלב מאוחר של ניהול ההליך.

האמור בתצהירו של פרופ' שמר אינו נתמך בכל ראיה אובייקטיבות, למרות שמדובר במחקר מאושר , שהדעת נותנת שכל פעולה במסגרתו אמורה להיות מתועדת. העובדה שהמחקר בוצע בקטינים אינה משנה את הדברים, מאחר שאין מניעה להציג את מסמכי המחקר, תוך הסתרת פרטיהם.

מאידך גיסא, פרופ' שמר העיד בתחילת חקירתו הנגדית שנכח עם התובעת בחדר בזמן ביצוע המחקר. בהמשך, העד תיאר מאין נלקחו הנתונים שבתצהירו, הסביר ששוחח עם התובעת ועם בא כוחה, אך גם בדק את התאריכים בתיקי המחקר, שאל את מנהל המחקר לגבי התאריכים בהם המחקר התחיל והסתיים ואת מספר הילדים שגויסו. כמו כן ציין שזכר שהתובעת פנתה למחרת לרופא וכי "אני זוכר זאת כי אני סידרתי לה את התור". בהמשך הוסיף כי למרות שאינו זוכר את כל הפרטים, "אני בהחלט זוכר את האירוע, אלה היו 3 אחים, והיה להם שיער ארוך ומקורזל וכנראה שזה היה יותר מדי".

מדובר בעדות מהימנה, בה העד לא הסתיר שלא זכר את כל פרטי הדברים, אך זכר את עיקרם וגם הסביר מדוע זכר פרטים מסויימים ואף ציין שטרם עדותו בדק בתיק המחקר פרטים לגביו. בנסיבות אלה, מצאנו כי יש לקבל את גרסתו של פרופ' שמר, ליום 2.11.15, כפי שתיאר אותה בבית הדין, בעדות פתוחה וספונטנית.

10. לאור עדות זו, מתקבלת גרסת התובעת לפיה ביום 2.11.15, במסגרת המחקר, היא טיפלה ב ארבעה ילדים, מהם שלושה אחים, בעלי שיער ארוך ומקורזל, אשר שהו יחד בחדר בזמן שהתובעת ביצעה את מריחת החומר על ראשיהם ושאר הפעולות במסגרת המחקר.

11. לסיכום, יש למנות מומחה / יועץ רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית שיחווה דעתו לגבי הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין ליקוייה הרפואיים.

להלן התשתית העובדתית שתוצג למומחה:

א. התובעת הועסקה בתקופה הרלוונטית כמתאמת מחקרים קליניים, שכירה במרפאה פרטית, אצל פרופ' שמר.
ב. במסגרת עבודתה, התובעת התבקשה לבצע מחקר בנוגע לתכשיר נגד כינים (אישור משרד הבריאות לביצוע הניסוי הרפואי צורף כנספח 2 לתצהיר התובעת).
ג. המחקר החל ביום 7.10.15.
ד. הטיפולים שהתובעת ביצעה היו מריחת החומר על ראשי ילדים, על פי פרוטוקול המחקר. לפי תיאור התובעת, היה עליה למרוח את החומר (התכשיר) על ראשי הילדים, לאחר מכן לסרק את שערם במסרק סמיך. אם ביצי הכינים לא ירדו בסירוק הראשון, שערם היה נחפף ואז מסורק שוב במסרק סמיך.
פירוט מרכיבי החומרים אליהם התובעת נחשפה במהלך המחקר צורף כנספח 5 לתצהיר התובעת.
ה. התובעת עסקה במריחת החומר על ראשי הילדים בימים 21, 26, 29 בחודש אוקטובר 2015 וכן בימים 1, 2 בחודש נובמבר 2015.
ו. בסך הכל התובעת טיפלה במהלך המחקר ב – 34 מקרים.
לפי דברי התובעת בישיבת קד"מ, עבדה בכל יום כחמש שעות.
ז. ביום 2.11.15 התובעת טיפלה במסגרת המחקר בארבעה ילדים, מהם שלושה אחים, בעלי שיער ארוך ומקורזל, אשר שהו יחד בחדר בזמן שהתובעת ביצעה את מריחת החומר על ראשיהם ושאר הפעולות במסגרת המחקר.

12. החלטה על מינוי המומחה תנתן בנפרד ועותק ממנה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, (17 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת