הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 45569-03-17

14 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר שמואל קליין
נציג ציבור (מעסיקים) גב' הילנה ערד שטינבך

התובע
זמיר רחמה
ע"י ב"כ: עו"ד מ. ישראל לוי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ד. קוסקאס כהן

פסק דין

האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (על פי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע) בין הפגיעה בכתפיו של התובע לבין עבודתו? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

העובדות הצריכות לעניין :
התובע יליד 1948, עבד כשכיר בעל שליטה ב"אחים רחמה בע"מ", העוסקת בעבודות עפר, תשתיות וכבישים ושימש בה כמנהל פרויקטים ומנהל עבודה.
למרבה הצער, התובע נפטר במהלך בירור ההליך ויורשיו נכנסו בנעליו.
ביום 7.9.2015 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה לאור פגיעה בכתפיו.
ביום 10.1.2016 נדחתה תביעתו של התובע בטענה שלא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").
בתיק דנן העידו בנו של התובע המנוח, מר רועי רחמה ומר אוהד שוגר שעבד כמנהל פרויקטים בחברת רחמה בע"מ.

טענות הצדדים
מצד התובע נטען כי במסגרת עבודתו הפעיל התובע מדי יום במשך 8-12 שעות בממוצע, במשך 6 ימים בשבוע, מכשירים וכלים רוטטים כגון פטישוני אויר, משחזות, מקדחות, מברגות וכלים פנאומטיים נוספים. כמו כן, נטען כי הרים באופן יומיומי משאות כבדים לצורך ביצוע עבודות תשתית של כבישים ועבודות עפר. כתוצאה מהאמור, סבל מפגיעה בכתפיו מזה מספר שנים, אשר החמירה בסמוך להגשת התביעה.
עוד נטען קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בכתפיים ממנה סבל התובע לבין אופי עבודתו וכי הבעיה הרפואית נגרמה מאירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים ולחילופין כי המדובר במחלת מקצוע כאמור בסעיף 13 / 14 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן:"התקנות").
הנתבע מצדו טוען כי התביעה התיישנה בהתאם לתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969 לפיה תובעה כנגד החלטת המוסד תוגש לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים, אולם תביעתו של התובע הוגשה רק ביום 21.3.2017.
לגופם של דברים טוען הנתבע כי התובע לא הניח תשתית עובדתית המבססת את תורת המיקרוטראומה/ מחלת מקצוע, כי לא קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הפגיעה הנטענת בכתפיו ולחילופין כי השפעת תנאי העבודה הנטענים פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, וביניהם מצבו הקונסטיטוציונלי של התובע.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכל הראיות שבתיק מצאנו כי דין התביעה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

התשתית הנורמטיבית
בעיות אורתופדיות ופגימות במפרקי הגוף הן תופעה שכיחה ביותר, המאפיינת את כלל האוכלוסייה מעל גיל מסוים. פגימות מסוג זה אינן מיוחדות למי שמבצע עבודה פיסית מסוג כזה או אחר שכן הן עשויות לנבוע מגורמים שונים ומגוונים, לפעמים הם תוצאה של אירוע תאונתי נקודתי או מצטבר (מנגנון מיקרוטראומה), ולפעמים הם תוצאה טבעית ובלתי נמנעת של הזדקנות וחולשת הגוף.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכללים להכרה בפגימה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח".
בעב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המל"ל (28.7.2002) נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"
כפי שנקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח (22.12.2014) על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. רק מקום שבית הדין מתרשם כי ניתן לבודד תנועה קונקרטית, חוזרת ונשנית, יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה .
עוד נפסק כי כאשר מדובר בפעולות שונות ומגוונות ולא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או של תנועות זהות או דומות במהותן אחת לרעותה במהלך יום העבודה, לא הונחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 2400-10-11 זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי (12.12.12)).
הודגש בפסיקה כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (דב"ע (ארצי) מו/64 - 0 אבשלום מיכאלי נ' המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם) כפי שצוטט בדב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, (8.9.1988 )).
על רקע ההלכה, כפי שנפרשה לעיל, יש לבחון את תביעת התובע.

מן הכלל אל הפרט
לאחר שקראנו את כל החומר ושמענו את העדויות, לא שוכנענו שהתובע הציג תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע. נבהיר להלן מסקנתנו.
כפי שהוברר מהראיות שלפנינו, התובע, אשר נמנה על בעלי החברה, שימש בתפקיד ניהולי במסגרתו עסק בפעילויות שונות ומגוונות אשר מהותן פיקוח על צוותי עבודה באתרים שונים בהם ביצעה החברה עבודות, תיאומים אם ספקים , יזמים, קבלני משנה וכד' (פרוטוקול מיום 7.6.2020, עמ' 8' ש' 14-16, עמ' 9, ש' 22-28). גם בשנים בהן העסק היה מצומצם יותר, והתובע עבד בפועל בעצמו, הוא עבד בעבודות הדורשות תנועות שונות ומנחים שונים כגון פריקה והעמסה, חפירת תעלות, פירוק לבנים, הקמת עמודי חשמל (ס' 7 לתצהיר מר רחמה), עבודה עם כלי צמ"א (ס' 8 לתצהיר מר רחמה), הרמת שקי מלט וגלילים של צנרת השקיה (ס' 9 לתצהיר מר רחמה).
כך, בחקירתו ציין העד מטעם התובע, מר אוהד שוגר, שעבד בעצמו כמנהל פרויקטים בחברת האחים רחמה בע"מ בין השנים 2016-2019, את הדברים הבאים (פרוטוקול מיום 7.6.2020 עמ' 10, ש' 4- 12):

"ש. הסבר מהי עזרה פיזית?
ת. תאום של אספקת סחורה אני עושה בסיוע המשפט (במקור) ואז מגיעה סחורה, תלו בסחורה, לפעמים הסחורה נפרקת על ידי הפועלים ולפעמים על ידי מנוף. במידה וכולם עסוקים בשטח אני נותן יד בפריקה ועוזר וזה לא התפקיד שלי. התפקיד שלי לגבות את כל הפרויקט.
ש. אתה לא נדרש לעבוד בעצמך עם קונגו, לחצוב?
ת. כשאני נכנסתי לחברה לא הייתי אמור לעשות את זה כל היום, אבל בהחלט יצא שנגעתי בקונגו בעצמי במשך שעה או רבע שעה, או שעה וחצי. כל יום הייתה נגיעה ועזרה. אני לא עבדתי כל יום עם כלים רוטטים, אבל יכול להיות שעזרתי בפריקה של סחורה או בהנחת צינורות, זו עבודה מגוונת ומשתנה."

דברים דומים עולים מחקירתו של מר רועי רחמה, בנו של התובע, וכלשונו (פרוטוקול מיום 7.6.2020 עמ' 8, ש' 32, עמ' 9, ש' 1-2) בציינו את הדברים הבאים:

"ש. אבל עיקר התפקיד שלו היה לעבוד בין פרויקטים ולעשות פיקוח?
ת. לא מסכים עם הצגת השאלה. ברגע שיש אחריות על הכתפיים המשקל הופך למעמסה. אם פה צריך להניח אבן שפה, או שם למשוך צינור, הוא בא ועושה קצת בכל פרויקט."

לכך יוסף כי מהראיות שלפנינו עולה שמדובר בחברה גדולה שעסקה בפרוייקטים מגוונים בתחום התשתיות והעסיקה בשנים האחרונות עשרות עובדים, עליהם פיקח התובע, והם אשר ביצעו את העבודה (פרוטוקול מיום 7.6.2020, עמ' 7, ש' 16-17). התובע היה בעל תפקיד ניהולי, גם אם אפשר ש"נתן יד" בשעת הצורך, פשיטא שלא עבד כאחרון הפועלים.
משאלה הן העובדות, אף אילו עבודתו של התובע במהלך השנים או למצער בשנים טרם הרחבת היקף פעילותה של החברה הייתה עבודה פיסית, המדובר בעבודה מגוונת הכרוכה בביצוע תנועות שונות למטרות שונות ואין לומר כי עבודת התובע חייבה ביצוע של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו אשר פעלה על מקום מוגדר.
לאור כלל האמור הגענו למסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית להוכחת עילת המיקרוטראומה.
אשר לטענות התובע כי הוא סובל ממחלת מקצוע, מחלת מקצוע מוגדרת בסעיפים 79 ו-85 לחוק, כמחלה שנקבעה ככזו בתוספת השניה לתקנות. על פי הדין, השיטה שנקבעה בחוק לעניין הכרה במחלת מקצוע היא שיטת "הרשימה הסגורה" (עב"ל 738/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אלטיט מיום 18.11.2010).
בעניינו התובע מפנה לפריטים 13-14 לחלק ב' לתוספת השניה, לתקנות הביטוח הלאומי.
פריט 13 דן ב"שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך". העבודות ותהליכי היצור הנדרשים לצורך היישום- " הכרוכה בלחץ ממושך על העצב".
בעניינו לא הוכח כי עבודת התובע כרוכה בלחץ ממושך על העצב.
פריט 14 דן ב"מחלות עצמות פרקים, שרירים כלי דם, או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים". העבודות ותהליכי היצור הנדרשים לצורך היישום: "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".
על מנת לעמוד בתנאי של "עבודה ממושכת" על התובע להוכיח פרק זמן משמעותי ורצוף בתוך יום העבודה (ב"ל 2317/08 כפי שאושר ע"י בית הדין הארצי בעב"ל 293/09 ראובן יעקב נ' המוסד לבטוח לאומי ניתן ביום 27/01/10).
התובע לא הציג גרסה מפורטת דיה למשכי, תדירות ורציפות העבודה במכשירים רוטטים שגרמו לטענתו לפגיעה בכתפיו, ולא שוכנענו כי עבודת התובע כללה עבודה במכשירים רוטטים במהלך שעות רבות ביום עבודה.
בהקשר זה ציין מר שוגר את הדברים הבאים בעדותו (פרוטוקול מיום 7.6.2020, עמ' 11, ש' 1-4):
"ש. הוא עבד פיזית כשאתה היית איתו?
ת. בשנים שאני ראיתי העבודה הפיזית של המנוח זה להפעיל את הגריידר מפלסת. הוא לא עשה את זה כל יום, היו ימים שהוא עבד על זה, אבל לא כל יום. הוא היה המפעיל היחידי של החברה של הגריידר. אח"כ הבאנו קבלן חיצוני."
דהיינו העבודה עם המפלסת לא היתה יום יומית ובוצעה בהיקף שלא בואר כאשר תפקידו העיקרי של התובע היה כאמור תפקיד ניהולי שעיקרו פיקוח על פרוייקטים ולא הפעלת מפלסת במשך מספר שעות מדי יום.
משלא מצאנו כי הוכחה לפנינו תשתית עובדתית של עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב או עבודה ממושכת עם כלים רוטטים, הדרושות להנחת התשתית העובדתית הנדרשת בתוספת השנייה לתקנות על מנת לבסס מחלת מקצוע, דין התביעה להידחות.
לאור קביעותנו לעיל לגופם של דברים, מתייתרת ההכרעה בשאלת ההתיישנות.
סוף דבר
לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להכיר בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי על פי תורת המיקרוטראומה/ מחלת מקצוע.
כמקובל בהליכים מסוג זה, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
לתובע זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשפ"א, (14 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר שמואל קליין
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

גב' הילנה ערד שטיינבך
נציגת מע סיקים