הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 43738-09-19

19 אוגוסט 2021
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

התובע:
דניאל כתובים
ע"י ב"כ עו"ד אלינור לוי מאיר (מינוי הסיוע המשפטי)

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ענבל קמיור ואח'
החלטה

1. תביעת התובע להכיר בפגיעה בברך ימין כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה נדחתה.

2. אלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת –
א. התובע, יליד 1958 , עובד בעיריית בני ברק מזה כ - 11 שנים ובמועד הרלבנטי לתובענה עבד בתור איש אחזקה בבית הספר "סמינר התהילה" ברח' צפת 15 בבני ברק (להלן: "הסמינר").
משרתו בסמינר הי נה מדי יום - שישה ימים בשבוע, בימים א' - ה' מהשעה 07:30 ועד 15:00 וביום ו' עד השעה 12:00, וכמו כן 5 ימים בשבוע בין השעות 15:00 עד 17:00 משמש כאב בית של הסמינר במסגרת עמותת הסמינר.
ב. הסמינר בו עובד התובע הינו סימ נר לבנות המונה כ - 600 תלמידות. המבנה הוא בעל 3 קומות ועוד 2 קומות מרתף וכן מפלסים רבים.
בין קומה לקומה 18-24 מדרגות ובין מפלס למפלס מספר מדרגות.

3. לטענת התובע מתוקף תפקידו כאיש אחזקה יחיד בסמינר נדרש לעלייה וירידה במדרגות ברצף ובמשך עשרות פעמים ביום ולעיתים תוך נשיאת ציוד כבד.

4. ביום 6.1.21 נשמעו הראיות.
מטעם התובע העידו התובע וגב' רבקה שיינר, מנהלת כספים, אדמיניסטרציה ומשאבי אנוש בסמינר.

5. טענות התובע –
א. התובע עמד בנטל ההוכחה והציג תשתית מהימנה למיקרוטראומה.
התובע הוכיח כי הוא נדרש מדי יום באופן רציף, ועל מנת לבצע את מטלותיו, לעלות ולרדת שוב ושוב בין הקומות ובין הכיתות בסמינר עשרות פעמים ביום.
ב. גם אם המטלות לשמן הוא עובר בין הכיתות והקומות שונות ומגוונות, הרי שהוא נדרש באופן רציף למעבר בין הקומות והכיתות, לעלייה וירידה במדרגות.
ג. בגרסת התובע תמכה עדה אובייקטיבית, גב' רבקה שיינר, אשר העידה באופן מהימן ומפורט כי עבודתו של התובע כוללת טיפוס וירידה במדרגות באופן חוזר ונשנה.
גב' שיינר העידה כי היא פוגשת את התובע מדי יום והיא שנותנת לו את רוב המטלות. גרסתה היתה מהימנה.
גב' שיינר אף חיזקה את גרסת התובע באשר למבנה הייחודי של בית הספר הכולל מדרגות רבות לא רק מקומה לקומה, אלא גם בתוך הקומה עצמה.

6. טענות הנתבע –
א. עבודת התובע מגוונת וכוללת שליחויות, ניקיון, קניות, תיקונים וסידורים, במהלכם התובע לא נאלץ לטפס מדרגות כלל ועיקר.
ב. לתובע משרד בקומת הקרקע בו הוא שהה פרקי זמן המפסיקים בין הפעמים בהם היה עליו לטפס מדרגות.
ג. עבודת התובע הכוללת ביצוע פעולות מגוונות לפרקי זמן מגוונים מפסיקות את פעולת העלייה והירידה במדרגות.
ד. התובע לא הוכיח כי רוב שעות היום הוא עולה ויורד במדרגות, ומכל מקום גם על פי התמונות שהציג בדיון עולה כי בין מפלסי המדרגות קיים שטח ישר המפסיק את תנועת הברכיים.
ה. קיימות סתירות בין עדות התובע בבית הדין לבין הגרסה אותה מסר לחוקר המוסד וכן בין עדותו לעדות גב' שיינר.
עדותה של גב' שיינר אינה יכולה לבוא במקום עדות התובע.
התובע שינה את גרסתו בכל הנוגע לכמות המדרגות בין הקומות ובאשר למספר הפעמים בהם נקרא מהמשרד לביצוע עבודות.
ו. התובע היה עובר בין הקומות למטרות מגוונות ובהתאם היה משתנה משך הזמן בו שהה בקומה אליה הגיע וכך גם משך ההפסקה בין פעולה לפעולה.
ז. אין לתת משקל לעדות גב' שיינר אשר הפריזה בעדותה ביחס לכמות המדרגות, דבר שלא הוכח ואף סתר את עדות התובע.
התובע אישר כי יוצא לשליחויות לדואר ולעירייה, וכי יכול להתעכב על תיקון שעה-שעתיים ואילו גב' שיינר העידה כי פעולת תיקון לוקחת כמה דקות וכי שליחויות הוא עושה בערך 3 פעמים בשבוע, כשעה.
כן, נפלו סתירות ביחס לתפקידו של התובע בניקיון וביחס לשימוש בעגלה.
ח. הנתבע מפנה לעב"ל 35304-06-18 יצחק ביטון - המוסד לביטוח לאומי (להלן: "פס"ד ביטון"), אשר התשתית העובדתית בו דומה והתביעה נדחתה.

ההכרעה –

7. על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; קביעה לפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה מצטברת יחדיו לכדי הליקוי הגופני.

8. אשר לתשתית העובדתית, נקבע כי על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים" חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה.
התנועות "החוזרות ונשנות" אינן חייבות להיות "זהות, אלא זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר".
תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, ודי אם ניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, אך עדיין יש להוכיח כי התנועות חוזרות ונשנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה' 529; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)].

9. המחלוקת הינה האם ניתן בענייננו לבודד את פעולת העלייה והירידה במדרגות ממכלול הפעולות שמבצע התובע, והאם פעולה זאת נעשית בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן ממושך.

10. לטעמי עמד התובע בנסיבות העניין בנטל ההוכחה הנדרש לתשתית כאמור.
נתתי אמון מלא בעדותו אשר נתמכה בעדותה המהימנה של גב' שיינר, וזאת כפי שיפורט להלן.
לא נעלמו מעיני הסתירות אליהן הפנה הנתבע בסיכומיו, אלא שהתרשמתי כי הן נובעות מהיות התובע איש עבודה, לא מתוחכם, אשר לא ידע לדייק גם בעדותו ולא הבין את משמעות ההבדל בגרסאות.
כך, למשל, חזר על כך כי במבנה שלוש קומות ועוד שתי קומות מרתף כאשר מחקירתה של גב' שיינר עלה כי המבנה בנוי מאגפים וכולל חצאי קומות ורבעי קומות, כך:
"אני אתאר את מבנה הבניין: המבנה הוא מבנה ישן שנבנה בכמה שלבים, כל אגף בגובה אחר, כולל חצאי קומות וכולל רבעי קומות בתוך הקומה עצמה. זה גם ממוקם על גבעה. אז כדי להגיע לעבודה יש לו מדרגות. יש בערך 30 מדרגות כדי להגיע לחצר ואז בתוך החצר לעלות 10 מדרגות ואז לרדת, ואז שוב לרדת 20 מדרגות ואז סוף לעלות, ואז סוף סוף הגענו לבניין.
בבניין עצמו עולים חצי קומה ואז לכיוון אחד זה לרדת 6 מדרגות והגענו למשטח אחד. בצד שני לעלות 10 מדרגות – הגענו למשטח נוסף.
במשטח שירדנו להמשיך את הפרוזדור הוא הולך כמה מטרים ואז יש 3 מדרגות לעלות – יש שם עוד כמה כיתות. יש גרם מדרגות לרדת לחדר המורות ועוד כמה מדרגות, חצי קומה, 11-12 מדרגות לעלות לחצי הקומה הבאה. אח"כ לעלות לקומה הבאה זה לעלות מדרגות נוספות. זה המון המון מדרגות לעלות בבניין."
(פרוטוקול עמ' 8 ש' 14-23)

תיאור זה מבהיר מדוע התובע, אשר כאמור התרשמתי כי הינו איש תמים ולא מתוחכם, לא הצליח , לא הצליח לתת גרסה אחידה ועקבית לגבי מספר המדרגות שבין קומה לקומה, כך:
"ש. כמה מדרגות בין קומה לקומה?
ת. אפשר להגיד 20.
ש. אבל בחקירה שלך אמרת בין 8 ל- 12.
ת. לא ספרתי בדיוק.
ש. בתצהיר שלך אמרת 24.
ת. נגיד 18.
ש. אני צריכה לדעת בדיוק כמה מדרגות בין קומה לקומה.
ת. אני אגיד לך לפי התמונות שלי שיש לי כאן.
יש 12 מדרגות מקומת קרקע לקומה שנייה...
ש. האם כל 8 מדרגות מעבירים אותך לקומה?
ת. לא. בקיצור אני עולה כל הזמן, תעלה תרד, תעלה תרד."
(פרוטוקול עמ' 4 ש' 29 – עמ' 5 ש' 7 )

ניכר כי התובע מתקשה לדייק ומפנה את ב"כ הנתבע לתמונות.
לפיכך, נתתי אמון מלא בגרסתה של גב' שיינר לגבי תיאור מבנה בית הספר אשר לא נסתר.
אשר לאופי העבודה, בתצהירו מתאר התובע כך:
"עוד אצהיר, כי במהלך כל תקופת עבודתי שימשתי אב הבית היחיד, כל עבודות התחזוקה היו באחריותי הבלעדית, עבודתי בין הכיתות הרבות ברחבת ביה"ס היתה אינטנסיבית. התרוצצתי מכיתה לכיתה מקומה לקומה, וביצעתי מדי יום את אותן פעולות האחזקה.
אצהיר, תפקידי האחזקה של אב בית דורש פעולות אחזקה מגוונות אלא שהמשותף לרובן הוא שהן דורשות ממני התרוצצות רבה במשך שעות ספורות בכל משמרת בין הכיתות והקומות, ולמעשה דרשו ממני הליכה רבה, עשרות פעמים של עלייה וירידה במדרגות בין הקומות וחצאי הקומות בשטח ביה"ס, ורבות תוך שאני מרים ציוד כבד הכל כפי שאפרט להלן.
אצהיר, במסגרת תפקידי כאיש תחזוקה כללי בביה"ס, נדרשתי לתחזוקה שוטפת של ביה"ס, הכוללת תיקונים של תקלות והיו רבות כאלו שכן זהו מבנה ישן ומונה כמות גדולה של תלמידות, התקנות ותיקונים שונים כגון מנורות, לוח ציוד כיסאות שולחנות דלתות וכו', החלפתי מנעולים, העברתי ציוד ממקום למקום.
לביצוע תפקידי נדרשו ממני פעולות זהות וזהות במהותן בהפעלת רגליי ובעיקר ברכיי, ואשר בוצעו על ידי באופן חוזר ונשנה מדי יום וכוללות: הליכה, טיפוס עשרות פעמים ביום במדרגות ביה"ס, לעיתים תוך נשיאת ציוד כבד.
אצהיר יומי הקבוע נראה כך – בשבע וחצי בבוקר אני פותח את הסמינר וכשעה עברתי בין חדרי השירותים וכיורי נטילת הידיים המצויים בין הקומות והפרוזדורים והנחתי ניירות וציודי היגיינ ה, כמו כן מילאתי נייר במכונות הצילום, דאגתי לציוד בחדר המורים עבור צוות המורים בין היתר חלב ושתייה.
החל מהשעה 09:00 אני למעשה לרשות צוות ביה"ס והתלמידים לכל ענייני התחזוקה, פתיחה ונעילה של כיתות ואולמות, תיקוני תקלות – תיקוני דלתות, תיקוני לוחות, מילוי חוזר של ניירות וציוד בין היתר בשירותים, כל עבודות הסדר והתחזוקה בכל שטח בית הספר.
בין השעות 09:00 עד 15:00 – במסגרת עבודתי אני נדרש להליכה ולטיפוס ועלייה גם תוך נשיאת ציוד, שולחנות וכיסאות ציוד הגברה לפעילויות שיש וכאשר צריך להוציא ציוד מהמחסן המצוי במרתף ולהעלותו מעלה ולאחר מכן להחזירו, העברת חבילות נייר לצילום והדפסה בין המשרדים, העברת ארגזי מסמכים לארכיון, הכנת והוצאת ציוד ממחסן ביה"ס ופיזורו בין הכיתות.
הציוד אשר אני נדרש בעיקר בהרמתו הם שולחנות כיסאות וארגזי ניירות צילום שהמשקל הכולל הנו בין 12-15 ק"ג לערך.
בין השעות 15:00 עד 17:30 – החל מהשעה 15:00 כאמור מתחילה משרתי במסגרת עמותת הסמינר, בשעתיים אלו בהן הסתיים יום הלימודים אני מסייר בבניין לצורך צרכים באחזקה, ממלא ציוד במתקני השירותים ובכיתות, מבצע עבודות אחזקה תיקונים סדר וניקיון בהתאם לצורך, כל העבודות הללו מתבצעות בכל הכיתות ונדרש ממני גם בסוף היום לנוע בביה"ס מכיתה לכיתה מקומה לקומה, ועליה וירידה ממדרגות. "
(סעיפים 5-12 לתצהיר)

11. התובע טוען כי במשך כשעתיים שלוש ביום עסק בעלייה וירידה ובהליכה ממקום למקום כאשר בין חצי שעה לשעה מכך הרים משאות כבדים וציוד בין כיתה לכיתה.
בסה"כ עסק בהליכה, טיפוס ועלייה וירידה במדרגות בממוצע בין 20 ל- 30 פעמים ביום.

12. בחקירתו הנגדית הבהיר:
"ש. תאשר סדר יום עבודה שלך.
ת. אני מתחיל בשבע וחצי ועד שלוש. מ- 07:30 עד 09:00 אני מסתובב בין המשרדים, חדר מורות, שירותים, חלב סוכר וזה.
אחרי תשע יש לי כל מני עבודות, יש לי 3 קומות שם ועוד 2 קומות מרתף.
יש תקלות, להרים שולחנות, כיסאות, נייר צילום.
ש. שליחויות?
ת. לפעמים, אבל לא כל הזמן.
יש לי 3 קומות למעלה ועוד 2 מרתף ויש לי הרבה פעמים עליות וירידות, עליות וירידות, כל פעם קוראים לי לאיזשהי תקלה."
(פרוטוקול עמ' 4 ש' 11-19)

13. התובע מאשר כי יש לו משרד בקומת הקרקע וכן כי יכול להתעכב על תיקון אליו נקרא בין חצי שעה לשעתיים וכן כי יוצא לשליחויות לדואר, לעירייה, וכן כי עושה עבודות ניקיון קלות וכי יש לו עגלה.
יחד עם זאת, נתתי אמון מלא בגרסתו כי שלוש פעמים ביום מסתובב בין הקומות כדי לפזר ניירות טואלט וכן מסתובב למלא ציוד לרבות נייר צילום, וכן נקרא ומסתובב בין הקומות לצורך משימות מיוחדות וכי ניתן לבודד תנועות חוזרות ונשנות ברצף גם אם קיימת ביניהן הפסקה.
אין בעובדה כי העלייה והירידה במדרגות נעשית למטרות שונות או כי לעיתים נושא התובע משקלים שונים כדי לאיין את הפעולה החוזרת ונשנית של עלייה וירידה במדרגות.
גם העובדה כי הוא משתמש בעגלה אינה מאיינת זאת משקיבלתי את גרסת התובע הנתמכת בגרסת גב' שיינר כי ממילא לא ניתן לעלות עם העגלה במדרגות.
גב' שיינר תמכה באופן מלא בגרסת התובע ואף הבהירה כאמור את מה שלא הובן מגרסתו:
"ש. מה סדר יום העבודה שלו?
ת. הוא מגיע בערך 07:30, פותח את הבניין ואז הוא מתחיל להעביר ציוד בבניין, למלא נייר, מגבות ידיים, נייר צילום מה שצריך, זה לוקח בסביבות השעה וחצי למלא את הכל. אח"כ כל יום בהתאם לצרכים של אותו יום. מה שכן, כל מה שהוא לא צריך לעשות, הוא צריך בשביל זה לעלות ולרדת."
(פרוטוקול עמ' 8 ש' 4-8)

ובהמשך היא מדגישה שבכל הפעולות המגוונות שהתובע מבצע הוא נדרש לעלות ולרדת כל הזמן במדרגות.
" ש. יש לך דוח על הפעולות שלו? אני לא מכירה אב בית שעושה כל כך הרבה פעולות.
ת. כמעט כל פעולה שנדרשת בביה"ס דורשת ממנו לעלות מדרגות. למשל בבוקר הוא ממלא נייר, אחרי זה פה הוא מתקן, אח"כ מבקשים ממנו להביא בקבוקי שתיה לחדר מורות, להביא נייר צילום למרכזייה הפדגוגית, למלא נייר בחדר צילום, בחדר מורות. כל דבר זה מדרגות.
גם תיקונים שלוקחים יותר זמן, זה יכול להיות כמה פעמים לעלות ולרדת, כי הוא יעלה את הסולם, ואז ארגז כלי עבודה.
ש. הוא לא עולה פעם אחת עם סולם וכלי העבודה?
ת. כשיש כל הזמן מדרגות הוא לא יכול לסחוב הכל בפעם אחת, זה סולם עץ כבד."
(פרוטוקול עמ' 8 ש' 29 עמ 9 ש' 4)

גב' שיינר מאשרת כי התובע נקרא לעשות פעולות עשרות פעמים ביום וכן:
"אני חושבת שזה 20-30 מטלות שהוא צריך לעלות ולרדת, אבל לפעמים בשביל מטלה אחת הוא צריך לעלות כמה פעמים."
(פרוטוקול עמ' 10 ש' 9-10).

14. הנתבע ביקש להפנות לפסק דין ביטון אלא שאין הנדון דומה לראיה.
ראשית, יש לדון כל מקרה בהתאם לעובדות שהונחו בפני בית הדין.
בפסק דין ביטון דובר על מנהל עבודה אשר לא הוכיח עובדתית תנועות או פעולות תדירות אותן ניתן לבודד וזאת בשונה מענייננו.
שנית, בפסק דין ביטון דובר על פרק זמן של 5 חודשים בלבד בעוד שבענייננו מדובר על מי שעבד 11 שנים.
15. התוצאה איפא התובע הוכיח תשתית עובדתית של עלייה וירידה במדרגות לצורך מיקרוטראומה ולפיכך ימונה מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי.

16. החלטה תישלח למומחה בנפרד.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, (19 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים.