הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 43459-02-19

17 מרץ 2020
לפני:
כב' השופטת אירית הרמל

התובע:
גיל דגו
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי גלם ואח'

החלטה

התובע הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי המכיר באירוע תאונתי מיום 5.8.2018 כתאונת עבודה.

בהסכמת הצדדים מונה דר' אנגל דוד מומחה לכירורגיה אורטופדית (להלן – המומחה) על מנת שיחווה דעתו בדבר קיום קשר סיבתי בין האירוע התאונתי מיום 5.9.2018 לבין הפגיעה בגבו של התובע.

למומחה הועברו העובדות הבאות:

התובע יליד שנת 1988.
התובע עובד כטכנאי מיזוג אוויר משנת 2015.
ביום 5.8.2018 הרים התובע מזגן ועל פי טענתו חש בכאבים בגבו.
יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי.

המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:
מהו הליקוי בגב ממנו סובל התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?
האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 5.8.2018 כמתואר בעובדות המקרה?

המומחה הגיש חוות דעתו מיום 1.12.2019 ובה ציין כי עמדו לרשותו החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו אליה ובמענה לשאלות אשר הופנו אליו על ידי בית הדין השיב כדלקמן:

התובע סבל מכאב בגב התחתון עם קרינה לרגל ימין. בבדיקת CT נמצאו בלטי דיסק בכל הגבהים בעמוד השדרה המותני ובקע דיסק עם שנויים ניווניים ניכרים וזיזים גרמיים שלחצו על השורשים בגובה L5S1.
בסעיף העובדות בהחלטה מצויין כי התובע הרים מזגן, ולטענתו חש כאב בגב התחתון. ההחלטה אם לקבל כנכונה את טענתו אינה בתחום הרפואי. אני יכול עם זאת לציין כי התיק הרפואי לא תומך בכך שהיו כאבים חריפים משמעותיים באירוע או שבלט דיסק חריף ארע באירוע.
אין כל רישום בתיק הרפואי שמציין תלונה בגב בסמוך לאירוע ובמשך יותר מחודשיים. אפשרי שהיה כאב באירוע, אולם לא נראה מהרישומים כי נגרם בו ליקוי משמעותי.
אציין בנוסף כי הדיסק הפגוע העיקרי הוא בגובה L5S1 ודיסק זה מלווה בבליטות גרמיות ניכרות (מה שמראה על מצב ניווני ישן).
כלומר ע"פ הרישומים (והעדר הרישומים) בתיק הרפואי לא נראה שהאירוע מיום 5.8.18 גרם או תרם להחמרה במחלת הגב התחתון.

בהחלטה מיום 12.12.2019 קיבלו הצדדים רשות להגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה. התובע העביר 11 שאלות הבהרה. הנתבע לא הסכים לחלק מהן מהטעמים שיפורטו בהמשך.

ככלל, המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה היא כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (ראו בר"ע 29316-03-13 חיים עובדיה – המוסד לביטוח לאומי (23.3.2015) וכן בר"ע 7210-02-16 נעמי צוק – המוסד לביטוח לאומי (18.4.2016).

בנוסף לכך ובהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית הדין לעבודה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייטיבי – דרך המלך אשר נקבע בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת,

הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי (13.4.1995)); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי (1987))...; האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא...; האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עבל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.2010). (ראו בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.2011) וכן בר"ע 60775-12-12 אמיר קושניר – המוסד לביטוח לאומי (17.9.2013)).

להלן נדון בכל אחת משאלות ההבהרה:

שאלה 1:
המומחה ציין בחוות דעתו כי "אין כל רישום בתיק הרפואי שמציין תלונה בגב בסמוך לאירוע ובמשך יותר מחודשיים". המומחה לא ציין את תאריכי המסמכים אליהם הוא התייחס. האם כאשר המומחה ציין בחוות דעתו כי תלונת התובע הוגשה לאחר "יותר מחודשיים", הוא התכוון למסמך מיום 11.10.2018 (של האורטופד ד"ר ראובן אבישי)? האם כוונת המומחה היתה למסמך רפואי אחר? המומחה מתבקש לציין את תאריך המסמך ואת שם עורך המסמך.
הנתבע אינו מתנגד לשאלה זו.
החלטה: השאלה תועבר למומחה.

שאלה 2:
האם, לפני עריכת חוות הדעת, עיין המומחה במסמך מיום 20.9.2018 (של רופא המשפחה ד"ר שפר), המתעד תלונה של התובע על כאבים בגב וברגל משך כחודש וחצי?
הנתבע אינו מתנגד לשאלה אך מציין כי המסמך הרפואי מיום 20.9.2018, כחודש וחצי ממועד התאונה, הינו תכתובת בין התובע לרופא ללא ביקור במרפאה וללא בדיקה פיזית של התובע.
החלטה: השאלת תועבר למומחה עם הערת הנתבע.

שאלה 3:
האם, לפני עריכת חוות הדעת, המומחה עיין במסמך רפואי מיום 20.8.2018 (של האורטופד ד"ר ברין)? לטענת התובע, המסמך צורף לכתב התביעה, אך כיוון שמדובר ברופא פרטי המסמך לא צורף כחלק מתיק קופת החולים וייתכן שהמסמך לא הועבר לעיון המומחה על ידי מזכירות בית הדין.
הנתבע מתנגד לשאלה זו. לטענתו בתיק קיים מסמך מיום 20.8.2018, כשבועיים לאחר האירוע, בו לא הועלתה תלונה על הגב ונכתב כך: "תלונה עיקרית – כאב בירך ימין במשך כחודש. הכאב ממוקם לאורך הירך באספקט אחורי. מגיע מעבר לברך". (הדגשה לא במקור). הכאב לא קשור לאירוע שכן הופיע כשבועיים לפני האירוע מיום 5.8.2018.
החלטה: השאלה תועבר למומחה עם עותק מהמסמך הרפואי מיום 20.8.2018 (נספח לכתב התביעה) אשר יצורף להחלטה זו.

שאלה 4:
האם בדיקת ה-CT, אשר המומחה התייחס אליה בחוות דעתו, הינה מיום 28.9.2018?
הנתבע אינו מתנגד לשאלה.
החלטה: השאלה תועבר למומחה.

שאלה 5:
האם לנוכח שלושת המסמכים הרפואיים הנ"ל (קרי, מסמכים מיום 11.10.2018, 20.9.2018 ו-20.8.2018) המומחה מסכים כי האמור בחוות דעתו, על פיו לכאורה אין רישום על תלונה בגב משך יותר מחודשיים מאז התאונה הנטענת (שהיתה ביום 5.8.2018), הינו שגוי?
הנתבע אינו מתנגד לשאלה.
החלטה: השאלה תועבר למומחה.

שאלה 6:
האם יש באמור בשלושת המסמכים הרפואיים הנ"ל (המפורטים בשאלה 5) כדי לשנות את קביעת המומחה לגבי קשר סיבתי בין התלונה על כאבי גב ובין התאונה הנטענת?
הנתבע אינו מתנגד לשאלה.
החלטה: השאלה תועבר למומחה.

שאלה 7:
באם תשובת המומחה לשאלה 6 שלילית - מדוע לא? זאת כאשר הנימוק בחוות הדעת היה העדר רישום לכאורה של תלונות בנשוא הגב בסמוך לתאונה.
הנתבע מתנגד לשאלה זו. לטענתו בחוות דעתו ציין המומחה כי לא קיימים מסמכים רפואיים המעידים על תלונות על הגב בסמוך לאירוע ובמשך יותר מחודשיים ונימק כי על פי הרישומים בתיק הרפואי אין קשר סיבתי לאירוע. קרי, חוות דעת המומחה ניתנה על סמך הממצאים הרפואיים בתיק הרפואי ולא רק בגלל מועד רישום תלונה ראשונה על הגב אצל גורם רפואי.
כמו כן, לטענת הנתבע, מהתיעוד הרפואי עולה כי אכן לא היתה תלונה על הגב לגורם רפואי בסמוך לאירוע אלא רק כחודש וחצי לאחר מכן ביום 20.9.2018, באמצעות תכתובת עם רופא משפחה.
החלטה: במסמך הרפואי מיום 20.8.2018 הורה האורטופד ד"ר ברין על ביצוע US מכוון להמסטרינג לטראלי בירך ימין בשאלה של טינדיניטיס או קרע חלקי. במסמך הרפואי מיום 20.9.2018 של רופא המשפחה ד"ר שפר צוינה תלונה של התובע על כאבים בגב וברגל מעל חודש וחצי; עשה אולטרסאונד ו- EMG ברגל ללא כל ממצא; לקח ארקוקסיה במשך שבועיים ולא עזר; לא מעוניין להמשיך עם ד"ר ברין ומבקש הפניה ל- UC כי הוא חושש שזה משהו בסגנון פריצת דיסק ומבקש לבדוק זאת במהרה כי כואב לו ממש. בעקבות זאת הורה ד"ר שפר על בדיקת UC. בתיק הרפואי מצויים ממצאי בדיקת CT מיום 20.12.2018. מהחומר הרפואי עולה, לפחות על פניו, כי גם אם התובע התלונן לראשונה על כאב בגב רק כחודש וחצי לאחר מועד התאונה – עדין המסמך הרפואי מיום 20.8.2018 והמסמך הרפואי מיום 20.9.2018 נוגעים באותו כאב שלטענת התובע, טופל על ידי ד"ר ברין וד"ר שפר התבקש להרחיב את הבדיקה בגינו. בנסיבות אלו הבהרת המומחה חשובה ולכן השאלה תועבר למומחה.

שאלה 8:
האם נכון כי בבדיקת ה-CT מיום 28.9.2018 מתועדים בלטי דיסק עם לחץ בחוליות 2 L 3 L ו-3 L 4 L ללא אזכור של שינויים ניווניים?
הנתבע מתנגד לשאלה זו. לטענתו המומחה התייחס בחוות דעתו לבדיקת CT שנערכה לתובע וציין את הממצאים בסעיף א' לחוות דעתו.
החלטה: בתיק הרפואי מצויים ממצאי בדיקת CT מיום 20.12.2018. התובע מציין בדיקת CT מיום 28.9.2018 ולטענתו בבדיקה זו לא נמצאו הממצאים שהמומחה מתייחס אליהם בחוות דעתו, למעט שינויים סקלרוטים עדינים בחוליה אחת ולעומת זאת מפורטים בתוצאת הבדיקה הנ"ל בקע דיסק ובלטי דיסק עם לחץ בחוליות רבות. בנסיבות אלו הבהרת המומחה חשובה ולכן השאלה תועבר למומחה.

שאלה 9:
האם נכון כי בלטי דיסק בעמוד שדרה מתני/גב תחתון עשויים/עלולים לגרום להקרנת כאב לרגליים?
הנתבע מתנגד לשאלה זו. לטענתו המומחה קבע כבר בחוות דעתו כי לא נראה שהאירוע מיום 5.8.2018 גרם או תרם להחמרה במחלת הגב התחתון. (הדגשה לא במקור). עוד לטענתו, המומחה נשאל לענין הקשר הסיבתי בין התאונה לפגימה הנטענת בגב וקבע כי אין קשר סיבתי. משכך השאלה אם הפגימה בגב עלולה להקרין כאב לרגליים אינה רלוונטית.
התובע טען מנגד כי לא קיים לתובע עבר רפואי רלוונטי ולכן סברת המומחה כי הנזק בגב נובע ממקור ניווני וכי התאונה לא גרמה להחמרה במחלת הגב התחתון - הינה שגויה.
החלטה: כפי שצויין קודם ביחס לשאלה 7, מהמסמכים הרפואיים מיום 20.8.2018 ומיום 20.9.2018 עולה פניה של התובע לקבלת טיפול רפואי. התובע גם טען בכתב התביעה כי לא פנה לרופא מיד חרף הכאב וכאשר הכאב לא חלף פנה לאורטופד ד"ר ברין והתלונן על הקרנת הכאב לירך ימין . רק בהמשך ולאחר בדיקות (EMG, CT) התברר כי הכאב בירך מוקרן מהגב (ס' 5(יז) ו-(יח) לכתב התביעה). בנסיבות אלו, הבהרת המומחה חשובה ולכן השאלה תועבר למומחה.

שאלה 10:
האם נכון כי לא הובאו בפני המומחה מסמכים רפואיים המעידים על תלונות של התובע לגבי מגבלות תנועה בגב ו/או הקרנת כאב לרגליים במועד סמוך ולפני התאונה?
הנתבע מתנגד לשאלה זו. לטענתו המסמך אליו הפנה התובע בשאלה 3 מעיד על תלונה על כאבים ברגל שהחלו כשבועיים לפני מועד התאונה הנטענת.
החלטה: הואיל ובשאלה 3 הביע התובע חשש שמא המסמך מיום 20.8.2018 של האורטופד ד"ר ברין לא עמד בפני המומחה קודם שערך את חוות דעתו וקבענו כי השאלה תועבר למומחה. למען הסר ספק תועבר גם שאלה זו למומחה.

שאלה 11:
האם אין סבירות לקבוע כי בלטי הדיסק בחוליות 2L 3 L ו/או 3 L 4 L נגרמו ו/או הוחמרו בתאונה הנטענת?
הנתבע מתנגד לשאלה זו. לטענתו המומחה קבע כבר בחוות דעתו כי "לא נראה שהאירוע מיום 5.8.2018 גרם או תרם להחמרה במחלת הגב התחתון". (הדגשה לא במקור). עוד לטענתו, המומחה נשאל לענין הקשר הסיבתי בין התאונה לפגימה הנטענת בגב וקבע כי אין קשר סיבתי. משכך השאלה אם הפגימה בגב עלולה להקרין כאב לרגליים אינה רלוונטית.
החלטה: המומחה בחוות דעתו התייחס לחוליות L5S1 בלבד. גם לא ברור אם המומחה מתייחס לממצאי בדיקת CT מיום 20.12.2018. בנסיבות אלו, הבהרת המומחה חשובה ולכן השאלה תועבר למומחה.

סוף דבר:
הבקשה מתקבלת.
החלטה למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, כ"א אדר תש"פ, (17 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.