הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 40354-12-19

01 אוקטובר 2020
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר

התובעת:
יהודית אסתר אנקרי פולוני
ע"י ב"כ: עו"ד גיא אורטל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד נועם בן-שלום

החלטה

לפניי בקשת התובעת להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית-הדין, ד"ר זילברמן בנימין, רופא נשים ומיילד (להלן: "המומחה הרפואי" או " המומחה").

הרקע לבקשה
בעניינה של התובעת מונה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בדבר זכאותה של התובעת לגמלת שמירת הריון.
העובדות שנקבעו בעניינה של התובעת הן כדלקמן:
התובעת ילידת שנת 1989 ובתקופה הרלוונטית לתביעה עבדה ככימאית במעבדה.
ביום 24.6.19 הגישה התובעת תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון לגבי תקופה שמיום 2.6.19 ועד למועד הלידה. מועד הלידה – 9.11.19.
התקופה שאושרה: 2.6.19 ועד 4.7.19.
התקופה שלא אושרה – החל מיום 5.7.19 ואילך.
רופא הנתבע בחן את האישורים אותם המציאה התובעת וקבע כי הסיבה שבשלה ניתנה שמירת ההריון אינה מעידה על הצורך בשמירת הריון כפי שנקבע בסעיף 58 (2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. בהתאם לכך, דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לגמלת שמירת הריון.
מצבה הרפואי של התובעת כעולה מהמסמכים הרפואיים.

המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:
האם המצב הרפואי של התובעת נבע מההיריון וסיכן את התובעת או את עוברה.
האם סוג העבודה ואופן ביצועה סיכנו את התובעת בשל היותה בהריון?
האם הייתה הצדקה רפואית לשמירת הריון לתקופה מיום 5.7.19 ועד הלידה.

ביום 25.8.20 התקבלה בבית-הדין חוות-דעת המומחה בה סיכם והשיב כדלקמן:
"אין במקרה הנידון בתקופה הנדונה מ -5/7/2019 ועד למועד הלידה ב- 9/11/2019, כל גורמי סיכון כולל עיסוקה של האישה כעובדת מעבדה, כדי לסכן את האישה והעובר, ולהוות אינדיקציה להפסקת פעילות ו"שמירת הריון".
החל מ- 5/7/2019 ועד למועד הלידה ב- 9/11/2019, איני רואה במצבה הרפואי של האישה הנובע מהיותה בהריון, אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון של התובעת או העובר".
בהמשך לכך, הגישה התובעת ביום 7.9.20 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
ביום 22.9.20 התקבלה תגובת הנתבע לבקשת ה תובעת.
יצוין כי, עד למועד זה וחרף החלטת בית הדין מיום 25.8.20, הנתבע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה מטעמו.
משכך, חזקה על הנתבע כי אינו חפץ בהפניית שאלות הבהרה למומחה מטעמו.

דיון והכרעה
כפי שצוין בפתח הדברים, התובעת ביקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
הנתבע התנגד להעברת השאלות ממספר טעמים. לטענת הנתבע, המומחה השיב בחוות דעתו על שאלה מס' 1 (ציינת בחוו"ד כי אין דיווח ברשומות על כאבי גב עד לבדיקה ע"י הרופא התעסוקתי, האם סביר כי כאבי הגב נבעו מההריון), שאלה מס' 2 (האם לאור העובדה כי המבוטחת עברה מס' ניתוחים והפלה, נכון היה להורות לה לכל הפחות מנוחה עד ללידה) אינה רלוונטית, שאלה מס' 3 (מה היא לדעתך הסיבה לכך שכאן נמצא לנכון להורות למבוטחת לשהות בשמירה) לא ברורה וכך גם הנימוק לה ושאלה מס' 4 (האם ראוי ונכון לומר כי הרופא המטפל יודע ומכיר את המטופלת שלו כך שראוי שדעתו בעניין שמירה כן/לא תהייה זו המחייבת) הינה קנטרנית ואף לא נכונה לגופה.
על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית. מסיבה זו, קבעה ההלכה הפסוקה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק – המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל (ארצי) 60775-12-12 קושניר- המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). כמו כן נקבע בפסיקה, כי ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (2.6.11)).
עוד נקבע בפסיקה, כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/1-0 אסתר שוורצמן -המוסד (לא פורסם)).
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית-הדין.
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני בית-הדין, בחוות-הדעת, בבקשת התובעת, ובתגובת התובעת, החלטתי כי יש מקום להעברת שאלות 2-3 בלבד למומחה הרפואי. זאת, בשים לב לכך כי עיון בשאלות ההבהרה 2-3 בכללן מעלה כי התובעת ביקש ה לחדד סוגיות מסוימות בחוות-דעת המומחה ולהבהיר אותן והן לגיטימיות ורלוונטיות ולכן יותרו.
באשר לשאלה מס' 1 מצאתי לקבל את עמדת הנתבע שכן המומחה דן בפירוט במצבה הבריאותי של התובעת כעולה מהרשומות הרפואיות ותלונותיה על כאבי גב והשיב ש"התמונה העולה מהרשומות במקרה הנידון, הינה של כאבי גב שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים לעיתים קרובות בהריון". לסיכום קבע המומחה ש אינו רואה במצבה הרפואי של התובעת הנובע מהיותה בהריון, אינדיקציה להפסקת פעילות ו"שמירת הריון".
בנוסף, השאלה אינה רלוונטית מאחר והמומחה אינו חולק על העובדה שכאבי הגב נבעו מההריון אולם בהתאם לחוות דעתו ולספרות המקצועית הרי שכאבי הגב לא סיכנו את העובר או את האישה ומכאן קביעתו שאינה זכאית לגמלת שמירת הריון.
באשר לשאלה מס' 4 מקובלת עלי עמדת הנתבע שהשאלה אינה עומדת באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה והינה וכחנית וקנטרנית ועל כן איני מתירה אותה .

סוף דבר
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני רואה לקבל את בקשת התובעת להעברת שאלות ההבהרה למומחה ב אופן חלקי ובכפוף לאמור לעיל.
לצד החלטה זו תינתן החלטה נפרדת אשר תועבר למומחה.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, (01 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.