הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 39586-03-19

20 יולי 2020
בפני:
כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
סלמאן אל עברה
ע"י ב"כ: עו"ד מיטל ישראל לוי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הילה דמרי ועו"ד רונית סגל

החלטה

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעת CTS דו"צ ומפרקים כפגיעה בדרך המיקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
המל"ל דחה את תביעת התובע.
מכאן, התביעה שלפנינו.
התובע הגיש תצהירים מטעמו בימים 8.4.2020 ו-10.5.2020 ולאחר שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העובדות הרלוונטיות בתיק ולעניין מינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

 להלן העובדות המוסכמות כפי שנקבעו בפרוטוקול מיום 27.5.2020:
 
התובע יליד 1963.
התובע בעלים של מפעל לייצור בלוקים בשם ראלי שרה בע"מ.
התובע עבד בתחום ייצור הבלוקים עוד לפני שהפך לבעלים של המפעל ולמעשה עובד בתחום הבלוקים מזה כ- 26 שנים.
התובע עובד משרה מלאה בין 5-6 ימים בשבוע.
התובע נעזר בעבודתו בכלים רוטטים מסוג: קונגו, פטישון, פטיש אוויר, דיסק.
התובע עושה שימוש בכלים אלו במהלך של כשעתיים וחצי ביום במסגרת עבודתו ובעיקר בקונגו על מנת לנקות שאריות של בטון ממערבל הבטון ובפטישון כדי לנקות שאריות של בטון מתבניות.
יתר הפרטים כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים.

מינוי מומחה רפואי:
ד"ר רון בשוראי, אורתופד, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.
על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.
צד המתנגד להחלטת בית הדין למנות את ד"ר רון בשוראי, יודיע על כך בהודעה מנומקת תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו החלטה זו.
אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובה המוטלת על המומחה לדווח על כל מצד של ניגוד עניינים או חשש לניגוד ענייניים במתן חוות דעתו.
המזכירות תצרף להחלטה זו "דף הנחיות" למומחה.

השאלות:

מהו ליקויו של התובע?
האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.
ככל שקיימת אצל התובע מחלת מקצוע, מתבקש המומחה לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות המים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

מסמכים רפואיים:
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
מסמכים רפואיים שונים שצורפו לכתבי בית דין, לרבות EMG מיום 13.4.2017 ובדיקת US מיום 1.8.2017.
תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים מכבי.

לתשומת לב המומחה יוער, כי ברגיל, ניתנת חוות דעתו של המומחה על סמך מסמכים רפואיים.

יצוין, כי על הצדדים חל איסור מוחלט ליצור כל קשר אישי עם המומחה.

התיק יובא לעיון ביום 10.9.2020.

שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תש"פ, (20 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.