הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 39285-11-16

05 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת שרה מאירי-אב"ד
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רובינשטיין

התובע
גדי שרוני
ע"י ב"כ עו"ד רומי הוניג
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לירון דגון

פסק דין

1. בהתאם להסכמת הצדדים מיום 17.8.17 הועבר עניינו של התובע למומחה שמוּנה ע"י ביה"ד, ע"מ שיקבע האם התובע עומד בתנאי סעיף 84 א לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 ("החוק"), קרי: האם הפגימות שטען להן, ליקוי שמיעה וטנטון , נגרמו כפ"ע.

2. ביום 16.1.18 מונתה ד"ר אורי נחמה כיועצת-מומחית רפואית ("המומחית") והועברו אליה העובדות המוסכמות הבאות:

  1. התובע יליד 1.12.50.
  2. החל מיום 13.10.1971, עובד התובע כדפס ב"ידיעות אחרונות" בע"מ (1965) (להלן: "המעסיק").
  3. התובע עובד במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, 7 שעות עבודה ביום בממוצע.
  4. במסגרת עבודתו נחשף התובע לרעש מזיק של מכונות דפוס.

כבוד המומחית התבקש ה להשיב לשאלות הבאות:

  1. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
  2. האם קיימת ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור (500, 1,000 ו- 2,000 הרץ) בשיעור ממוצע של 20 דציבל לפחות (במוליכות העצם) בכל אחת

מהאוזניים?
3. באם תשובתך לשאלה 2 חיובית – מתי לראשונה החלה?
4. האם קיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע בכל אחת מהאוזניים?
5. באם תשובתך לשאלות 2-4 חיוביות, האם כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות (3,000 ו- 4,000 הרץ) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?
6. מתי הטנטון תועד לראשונה ברשומות הרפואיות? נא פרט את מועדי הפניות בהן התלונן התובע על טנטון.

בחוות דעתה (מ- 8.2.18, התקבלה ב- 20.2.18) קבעה המומחית כדלקמן:
א. הליקוי ממנו סובל התובע הינו ירידת שמיעה תחושתית עצבית בשתי האוזניים.
ב. כן.
ג. הירידה החלה ב 2001.
ד. נראה קשר סיבתי בין ירידת השמיעה לבין החשיפה לרעש.
ה. כן.
ו. הטנטון תועד לראשונה ב 2006.
לאחר מכן תועד שוב בתכיפות החל מ 2014.

הוצגו למומחית שאלות הבהרה כדלקמן:

  1. בהתאם לעובדות שהועברו אליך על ידי בית הדין, התובע עובד כדפס בחברת ידיעות אחרונות החל משנת 1971 כאשר לפי חוות דעתך הירידה בשמיעה של התובע החלה בשנת 2001. בהתאם לספרות הרפואית הרי שעל תלונה ראשונה על ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש להיות בתוך 10 עד 15 שנים ראשונות לחשיפה? כיצד תסבירי כי במקרה דנן הירידה בשמיעה החלה לאחר כ-30 שנה ולמרות זאת הינך קובעת בחוות דעתך כי קיים קשר סיבתי בין ירידת השמיעה לבין החשיפה לרעש? נא פרטי הסבירי ונמקי.
  2. בהתאם לאילו בדיקות ואילו עקומות שמיעה קבעת כי ליקויו של התובע מקורו בחשיפה לרעש המזיק? נא פרטי הסבירי ונמקי בהתאם למדדים שנקבעו באותן בדיקות שמיעה.
  3. בספרות הרפואית כלל ידוע הוא כי בליקוי שמיעה אשר נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש השקע בצורת כפית בדרך כלל מופיע ב-4000 מחזור/שניה עם שיפור בשמיעה לכיוון ה-6000-8000 מחזור/שניה. בשתי בדיקות השמיעה ממועד 19.8.16 וממועד 7.6.16 נראה ליקוי שטוח בכל טווח התדרים מ-250 מחזור/שניה ועד 4000 מחזור/שניה ולקראת 4000 מחזור/שניה יש אפילו שיפור קל בשמיעה ומשם השמיעה יורדת בשתי הבדיקות עד ל-50 דציבל ב-8000 מחזור/שניה היינו, בהתאם לבדיקות אלו הרי שקיימת עקומה עם שיפור בשמיעה לכיוון 4000 מחזור/שניה. כיצד תסבירי כי למרות הנתונים דנן ולאור הספרות הרפואית הינך קובעת בחוות דעתך כי קיים קשר סיבתי בין ירידת השמיעה לבין החשיפה לרעש? נא פרטי הסבירי ונמקי.
  4. ידוע הוא כי עם הגיל והמחלות הנלוות אליו קיימת ירידה הדרגתית בשמיעה. האם אינך סבורה כי לאור גילו של התובע ובהתאם לתיעוד הרפואי שלו הרי שהירידה בשמיעה אינה תוצאה של חשיפה לרעש מזיק?

המומחית השיבה על שאלות ההבהרה (ב- 6.11.18, התקבלה ב- 19.11.18) כך :
הבעיה עם כל בדיקות השמיעה הראשונות, שהן נעשו בתא שאינו אטום וללא בדיקות bone – שמעמיד את כל הבדיקות הנ"ל בספק. ב 1996 6000 הרץ קיימת ירידה ל 25 דציבל. ב 2002 ישנו שקע ב - 6000 הרץ משמאל עם עלייה ב - 8000 הרץ. מימין: ירידה ב - 4000 הרץ ועליה ב - 6000 ו - 8000. נכון שבדיקות השמיעה, די שונות אחת מהשנייה אך לא באופן משמעותי.
אנחנו לא ממש יודעים מתי החלה ירידת השמיעה, כי בין 1972, בה בדיקת השמיעה היתה תקינה לבין 1996 בה בדיקת השמיעה כבר איננה תקינה, אין לנו בדיקות נוספות. כך שיתכן כי הירידה החלה קודם.
3. הסתמכתי על בדיקות השמיעה מ 1972, 1996, 2014, 2013, 2012, 2016.
4. לאור העובדה שאין בדיקות שמיעה בכלל, ואילו שישנן אינן ממש אמינות, וירידת השמיעה בתדרים הנמוכים מדווחת אחרי 1996, אני מוכנה להסכים כי הירידה בתדרים הגבוהים, חלה בשל חשיפה לרעש, בעוד הירידה בתדרים הנמוכים נובעת מתחלואים אחרים. התובע הינו חולה וסקולרי.

בהתאם לעמדות הצדדים נתבקשה המומחית להשיב כדלקמן:
1. כבוד המומחית מתבקשת להשיב באופן מפורט, ברור ומנומק לשאלות שהוצגו לה בהחלטה מ- 31/07/2018 וככל שאינה יכולה להשיב כאמור, מתבקשת כי תבהיר כי כך.

2. כן מתבקשת כבוד המומחית להבהיר:
בתשובה 3 לשאלות ההבהרה מציינת המומחית כי התייחסה לבדיקת שמיעה מ- 1972, 1996, 2012, 2013, 2014, 2016 כשעיון בתיק הסרוק בנט מגלה כי אין בדיקות מהשנים 2012, 2013, 2014 וכי קיימות בדיקות מ- 13/06/1972, 16/12/1996, 07/02/2001, 20/03/2002, 31/03/2004 (אל 3 האחרונות כלל לא התייחסה).
כן הועברו בדיקות מ- 20/10/2015, 07/06/2016, 19/08/2016 (אל הראשונה כלל לא התייחסה ולא ברור לאיזה בדיקה מ- 2016 התייחסה).

3. כבוד המומחית מתבקשת להבהיר כאמור תוך הנמקת תשובותיה.
רצ"ב התיק הרפואי והחלטת המינוי.

בתשובותיה (מ- 27.2.19, התקבלו ב- 6.3.19) השיבה המומחית כדלקמן:

1. בין 1972 ל 1996 – אין בדיקות שמיעה, כך שקשה מאד לדעת מתי החלה הירידה בשמיעה. ב 1996 כתבתי שבדיקת השמיעה תקינה, אך למעשה ישנה ירידה ל 25 דציבל ב 6000. כנראה, שירידת השמיעה החלה אז. נכון, שמקובל שירידת השמיעה קורית ב 15-10 שנים ראשונות, אך גם ברפואה יש יוצאים מן הכלל. לא עמדו בפני בדיקות השמיעה מ 2016 – כפי שציינתי בתשובות ההבהרה הקודמות – ובקשתי הנחייה באיזה עמוד לחפש – אך לא נעניתי. יתכן, שאם הייתי רואה את בדיקות השמיעה הללו, היתה דעתי משתנה.
2. עמדו בפני עקומות השמיעה מ 16.12.96, 7.2.2001, 20.3.2002, 31.3.2001, 15.6.2012 (עמוד 119). לא הצלחתי למצא את בדיקות השמיעה מ 2014, 2013 ו 2016. אין לי ספק, בהכירי את עצמי – שלא פיברקתי בדיקות שמיעה שלא היו.
3. אינני יכולה לענות על סעיף זה – כיוון שלא הוכוונתי למיקום הבדיקות בתיק בן ה 681 עמודים. אם בדיקת השמיעה שטוחה כפי שכותב עורך הדין – הרי יש להניח שאשנה את חוות דעתי.

3. ביום 25.3.19 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת למינוי מומחה נוסף, נוכח הפגמים שבחוו"ד המומחית, ובקשתם נעתרה בהחלטה מ-28.3.19 ומונה ד"ר הולדשטיין.
מאוחר יותר, משביקש התובע למנות מומחה אחר , ולמען הסר ספק ספיקא, נקבע בהחלטה מ- 13.5.19 כי ימונה מומחה אחר תחתיו.

4. ביום 16.5.19 מונה ד"ר מ. אנגלנדר, מומחה א.א.ג. ("המומחה") והועברו אליו העובדות והשאלות שהועברו למומחית(כמפורט לעיל).
בחוות דעתו (מ- 6.9.19, התקבלה 11.9.19) ולאחר שסקר המסמכים הרפואיים מסכם המומחה כדלקמן:

"לסיכום, מר שרוני נחשף לרעש במשך שנים רבות במקום עבודתו אך נראה כי מגיני האוזניים בהם השתמש סיפקו לו הגנה מספקת. אכן יש לו ליקוי שמיעה דו"צ הוא גדול מ- 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מאוזניו אך הוא איננו נובע מהחשיפה לרעש. ליקוי שמיעה כזה עשוי להיות מלווה בטינטון טורדני אולם הטינטון הוא תלונה סובייקטיבית קשה להוכחה ויש במקרים מסוג זה לראות אם אכן הוא קיים ואם הוא טורדני. כאמור יתכן ולתובע יש טינטון אך עקב מיעוט התלונות על כך ברשומות הרפואיות סביר בהחלט כי בכל מקרה הוא גם אינו טורדני.
לאור זאת אינני מוצא קשר ישיר בין תלונות התובע למצבו השמיעתי ואינני מוצא מקום להמליץ על אחוזי נכות."

בהחלטה מ- 24.12.19 הופנו למומחה שאלות ההבהרה הבאות (בבקשת התובע):

1. בחוות דעתך ציינת כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע "עשוי להיות מלווה בטנטון טורדני" ובהמשך ציינת כי "יתכן ולתובע יש טינטון אך עקב מיעוט התלונות על כך ברשומות הרפואיות, סביר בהחלט כי בכל מקרה הוא גם אינו טורדני".
א. הינך מופנה לרישומים בתיקו הרפואי של התובע:
15.7.14 מתלונן על טנטון דו"צ. צפצוף מגביר את הטלויזיה.
3.8.14 שאלות התאמת מכשיר שמיעה – קופ"ח כללית – מציין שסובל מציפצופים באוזניים.
28.9.14 מתלונן על טנטון שמפריע לשינה בלילה. ישן עם טלויזיה או רדיו. מקבל הפניה למרפאת טינטון.
11.1.15 בדיקת מאפייני טינטון – מדווח על טנטון דו"צ.
26.2.15 עובד ברעש וסובל מטנטון.
20.10.15 בדיקת שמיעה – מתלונן על H.L ורעשים.
5.6.16 סובל מטנטון דו"צ.
5.3.17 ירידה בשמיעה וטנטון (דו"צ קבוע, נשמע כ"סלסול של חוט ברזל" נעזר במיסוך) מזה שנים.
ב. כיצד קביעתך כי המדובר ב"מיעוט תלונות" מתיישבת עם הרישומים בתיקו הרפואי של התובע?

2. בחוות דעתך קבעת כי בדיקות הסקר אשר בוצעו לתובע "נותנות רק מושג כללי לגבי רמת השמיעה ...".

א. על אף חוסר הדיוק המאפיין את בדיקות הסקר, האם נכון שבבדיקות משנים 1996, 2001, 2002, קיים סימן לשקע בתדרים הגבוהים 4000-6000 הרץ, שקע המאפיין חשיפה ממושכת לרעש?
16.12.96 – שקע בתדר 6000 הרץ באוזן שמאל.
7.2.01 – שקע בתדר 6000 הרץ באוזן שמאל.
20.3.02 – שקע בתדר 4000 הרץ באוזן ימין ובתדר 6000 הרץ באוזן שמאל.
ב. האם נכון יהיה לומר כי גם בבדיקה המלאה מיום 19.8.16 קיים סימן לאותו שקע באוזן שמאל בתדר 4000 הרץ?

3. בחוות דעתך ציינת כי בשנת 2016 בוצעו 2 בדיקות ובשתיהן קיימת א- סימטריה בתדירויות הגבוהות.
א. האם נכון כי ספי השמיעה המתועדים בבדיקות שמיעה מושפעים מגורמים רבים, כגון כיול האודיומטר, מידת האיטום של התא הקוסטי, שיטת הבדיקה ומידת הריכוז של הנבדק?
ב. האם נכון כי הגורמים הנ"ל מביאים לא פעם לפערים בין הבדיקות (גם אם בוצעו בסמיכות זמנים)?
ג. האם נכון כי חוסר סימטריה בין האוזניים מוגדרת רק מ- 15 דציבל ומעלה, בעוד הפערים של 10 דציבל ומטה בין האוזניים מוגדרים בטווח הנורמלי?
ד. האם נכון יהיה לומר כי אסימטריה קלה זו מופיעה רק בספי הולכת האוויר, בעוד ספי הולכת העצם סימטריים?
ה. בחוות דעתך ציינת כי בבדיקת שמיעה 19.8.16 "יש מעין שיפור בשמיעה ב- 4000 הרץ דבר שהוא כמובן אינו סביר" – בהסתמך על האמור האם ניתן להסביר את ה"שיפור" בשוני בין תנאי הבדיקה אשר צויינו בשאלה 5 א'?

4. בחוות דעתך קבעת כי בדיקות השמיעה משנת 2015-2016 "אינן מתאימות מבחינת הרישום הגראפי לליקוי שמיעה מושרה רעש".
א. האם יתכן קיומו של ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק גם בעקומה שאיננה אופיינית?
ב. האם נכון יהיה לומר כי ברבות השנים, קיימת התדרדרות בשמיעה בתדרים הגבוהים ולכן ה"שקע" המאפיין חשיפה לרעש "נעלם" מהאודיוגרמה?
ג. האם נכון יהיה לומר כי חשיפה לרעש מעל העוצמה המותרת, בתדירות המתוארת בעובדות ולאורך התקופה המתוארת בעובדות תמיד תגרום לנזק שמיעתי במידה כלשהי?

5. בחוות דעתך קבעת כי התובע "נחשף לרעש במשך שנים רבות במקום עבודתו אך נראה כי מגיני האוזניים בהם השתמש סיפקו לו הגנה מספקת".
א. בעובדות אשר הועברו אליך ע"י בית הדין לא צויין כי התובע קיבל והשתמש במגיני אוזניים. כמו כן, בתיעוד הרפואי מיום 5.3.17 מציין ד"ר יהב כי התובע עובד בסביבה רועשת מזה שנים "עם הגנה על האוזניים בשנים האחרונות".
כיצד קביעתך כאמור, עולה בקנה אחד עם האמור לעיל?

משהגיש התובע המסמכים הרפואיים שנזכרו בהחלטה – הועברו למומחה שהשיב (ביום 1.4.20, התקבלו 23.4.20) כדלקמן:

1.א. לא קבלתי את המסמכים הנ"ל. במידה והרישומים הם כפי שאכן מופיע בשאלת ההבהרה אני מסכים כי ישנה תלונה חוזרת של טינטון והוא אכן טורדני.
2. לא קיבלתי את הבדיקות ולכן אינני יכול לענות על השאלה.
3. א. נכון.
ב. פער מינימלי ולא משמעותי. פער משמעותי יותר מראה על ניסיון אגרבציה.
ג. כן במידה וזה בתדירות אחת כאשר זה ביותר תדירויות הדבר איננו נורמלי.
ד. באיזו בדיקה מדובר? מאיזה תאריך?
ה. לא. אם היתה החמרה היה הרבה יותר סביר שמדובר בחוסר ריכוז אבל לא כשהבדיקה טובה יותר.
4. א. כן אם כי בשכיחות נמוכה. רפואה איננה מקצוע מדויק ותמיד ניתן למצוא מקרים חריגים. האם מקרה זה הוא החריג? אינני סבור כך. בנוסף גם בספר תקנות המוסד לבטוח לאומי רשום בסעיף 72 4 ד כי צריך להתקיים "חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית)" ונראה לי כי ברור לכל כי עקומה אופיינית אין כאן.
ב. לא, הירידה תתקדם "אחורנית" לכיוון התדירויות הנמוכות יותר אבל תמיד הללו תהיינה טובות יותר מהגבוהות. העדר שקע בגבוהות בגיל 70 שנה לרוב יהיה בגלל Presbyacusis דהיינו ירידה בשמיעה בשל גיל.
ג. אינני יודע על איזה עובדות מדובר אבל אין כאן כל חידוש כי חשיפה לרעש לאורך זמן עשויה (לא חייב) לגרום לירידה בשמיעה אבל הנזק השמיעתי לא יהיה קשה עד כדי צורך במכשיר שמיעה. (כפי שמומלץ במסמך מתאריך 15.7.14). נקודה זו מצדיקה גם את האפשרות כי מדובר בליקוי שמיעה בשל גיל (שגם הוא עשוי להיות מלווה בטינטון) ולא בליקוי שמיעה מושרה רעש.
5. מהרישום של ד"ר יהב הבנתי כי עבד עם מגיני אוזניים ולאור הממצאים האודיומטרים נראה שסיפקו לו הגנה מספקת.

בהתאם להחלטת האב"ד הגיש התובע ביום 27.4.20 את המסמכים שנזכרו בהחלטה מ- 24.12.19 (במרוכז, בשת"פ ישיר עם ס. המזכירה הראשית, וע"מ למנוע תקלות נוספות) ואלה הועברו למומחה.

בהתאם נתן המומחה (ביום 6.4.20, התקבלו 10.5.20) מענה לשאלות (ותוך שביקש להתעלם מתשובתו מ- 1.4.20 ולאחר שקיבל מסמכים נוספים), כדלקמן:

"במענה לשאלה:
1. א
בתאריך 15.7.14 אכן תלונה על טינטון דו"צ.
3.8.14 בשאלון להתאמת מכשיר יש טינטון אבל רק מימין.
28.9.14 רשום ו"תעלה ותופית תקינות" אין כל תלונה של טינטון (כרטיס ד"ר ענבל וייס א.א.ג.).
11.1.15 בדיקת מאפייני טינטון יש טינטון דו"צ ב 750 הרץ (תדר נמוך) ורק לאחר חזרות מרובות הצליח להגדיר את עוצמת הטנטון.
שאר המסמכים מתאריכים 26.5.15, 20.10.15, 5.6.16, 5.3.17 לא התקבלו אצלי. יחד עם זאת לא שללתי קיומו של טינטון, ויתכן אפילו ויש למר שרוני טינטון, השאלה היא האם הו (א) קשור לחשיפה לרעש אם לאו. על פי המסמכים שציינתי קודם היה מפעם טינטון דו"צ ופעם רק מימין אבל גם אם יש טינטון הוא בתדר נמוך (750 הרץ) כפי שמראה בדיקת איפיון הטינטון בעוד שטינטון הקשור לחשיפה לרעש יהיה דווקא תמיד בתדר גבוה. אסכם לפיכך, כי גם אם יש טינטון הוא כאמור איננו קשור לחשיפה לרעש.
1.ב. ראה תשובתי הקודמת.

2. לא קבלתי את הבדיקות ולכן אינני יכול לענות על השאלה. לא קבלתי גם את הבדיקה מתאריך 19.8.16 אולם בחוות הדעת שכתבתי רשמתי כי בבדיקה זו יש אפילו שיפור ב 4000 הרץ דבר שהוא בלתי אפשרי ועשוי אולי להטיל ספק במהימנות הבדיקה.

3. א. נכון.
ב. פער מינימלי ולא משמעותי. פער משמעותי יותר מראה על ניסיון אגרבציה.
ג. כן במידה וזה בתדירות אחת כאשר זה ביותר תדירויות הדבר איננו נורמלי.
ד. באיזה בדיקה מדובר? מאיזה תאריך?
ה. לא. אם היתה החמרה היה הרבה יותר סביר שמדובר בחוסר ריכוז אבל לא כשהבדיקה טובה יותר.

4.
א. כן אם כי בשכיחות נמוכה. רפואה איננה מקצוע מדויק ותמיד ניתן למצוא מקרים חריגים. האם מקרה זה הוא החריג? אינני סבור כך. בנוסף גם בספר תקנות המוסד לבטוח לאומי רשום בסעיף 72 4 ד כי צריך להתקיים "חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית) ונראה לי כי ברור לכל כי עקומה אופיינית אין כאן.
ב. לא, הירידה תתקדם "אחורנית" לכיוון התדירויות הנמוכות יותר אבל תמיד הללו תהיינה טובות יותר מהגבוהות. העדר שקע בגבוהות בגיל 70 שנה לרוב יהיה בגלל presbyacusis דהיינו ירידה בשמיעה בשל גיל.
ג. אינני יודע על איזה עובדות מדובר אבל אין כאן כל חידוש כי חשיפה לרעש לאורך זמן עשויה (לא חייב) לגרום לירידה בשמיעה אבל הנזק השמיעתי לא יהיה קשה עד כדי צורך במכשיר שמיעה. (כפי שמומלץ במסמך מתאריך 15.7.14). נקודה זו מצדיקה גם את האפשרות כי מדובר בליקוי שמיעה בשל גיל (שגם הוא עשוי להיות מלווה בטינטון) ולא בליקוי שמיעה מושרה רעש.
5. מהרישום של ד"ר יהב הבנתי כי עבד עם מגיני אוזניים ולאור הממצאים האודיומטרים נראה שסיפקו לו הגנה מספקת".

(ביום 5.5.20, התקבל 18.5.20) משנתקבלו אצלו מסמכים נוספים השיב המומחה כדלקמן:
"במענה לשאלה:
3.
א. נכון, אבל ראשית, עבודתו בדפוס התחילה בשנת 1971 ומשום מה תלונותיו התחילו רק בשנת 2014 בעוד שבמקרה של חשיפה לרעש הייתי מצפה כי יופיעו מוקדם יותר בטווח 10-15 שנה מתחילת החשיפה לרעש. כפי שמופיע ברישום בשאלות ההבהרה, נערכה לתובע בדיקת איפיון טינטון בתאריך 11.1.15 ומסתבר כי הטנטון הוא בתדרים נמוכים (750 הרץ) בעוד טינטון בשל חשיפה לרעש הינו בתדרים גבוהים היות ושם גם נמצא ליקוי השמיעה. בדיקת איפיון טינטון נעשתה לרעש לבן ולא צליל טהור כפי שאמור להיות הטינטון כנובע מחשיפה לרעש עם ליקוי שמיעה בתדירויות הגבוהות. שנית, הגדרת עוצמת הטינטון מראה כי הדבר נעשה לאחר חזרות מרובות דבר המעיד כי גם אם קיים טינטון הוא איננו חזק הוא בצורת רעש לבן ולא "צפצוף" וכפי הנראה גם לא טורדני.

4.
א. נכון
ב. לא. ראשית תיתכן טעות מעבדה בוודאי בתדר אחד. שנית על מנת שיחשב שקע חייבים להתקיים 2 תנאים. הראשון כי הירידה בשמיעה תהייה של לפחות 10 דציבל ושנית צריכה להיות ירידה הדרגתית גם בשתי תדירויות נמוכות יותר ועוקבות לשקע המקסימלי. כלומר אם השקע המקסימלי הוא ב 4000 הרץ צריך שתהיה ירידה קלה יותר ב 3000 הרץ וירידה עוד יותר קלה ב 2000 הרץ וזה כמובן לא קיים במקרה הנדון. ואם לא די בכך הרי ליקוי שמיעה מושרה רעש הוא תמיד דו"צ וכאן "נתפסים" לירידה מזערית (ויתכן אף מוטעית) בתדר אחד בלבד, באוזן אחת בלבד, ומנסים לבנות על כך תיאוריה רפואית חדשה.
אין בליבי ספק כי גם מי שחיבר את שאלות ההבהרה יודע כי אין מדובר כאן בשקע, ולא רק בבדיקה זו אלא גם בבדיקות הסקר אשר להערכתי אין מקום להתייחס אליהן במסגרת משפטית.

5.
א. נכון, וראה גם תשובתי בסעיף 4ב.
ב. נכון בד"כ בטווח של עד 10 דציבל אלא אם כן מדובר במעבדה מאד מוזנחת שאינה מתאימה לסטנדרט רפואי מודרני ומקובל בעולם המערבי ובארץ.
ג. נכון.
ד. צילום הבדיקה מתאריך 19.8.16 אינו ברור דיו וקשה לראות את סימוני הולכת העצם אך נדמה לי שאכן כן נעשתה בדיקת עצם. יחד עם זאת ברור שהולכת עצם תהייה תמיד טובה יותר מהולכת אויר ואם הולכת האויר מימין בבדיקה מתאריך 5.6.16 היא ברמה של 45 דציבל ב 4000 הרץ ואילו בבדיקה בתאריך 19.8.16 (חודשיים מאוחר יותר) השמיעה מימין ב 4000 הרץ היא ברמה של 25 דציבל (ולפיכך הולכת העצם ללא ספק טובה יותר) הרי שיש שיפור של 20 דציבל שהוא מעבר לטווח הטעות.
ה. ראה סעיף קודם.

6.
א. כן אם כי בשכיחות נמוכה. רפואה איננה מקצוע מדויק ותמיד ניתן למצוא מקרים חריגים. האם מקרה זה הוא החריג? אינני סבור כך. בנוסף גם בספר תקנות המוסד לבטוח לאומי רשום בסעיף 72 4 ד כי צריך להתקיים "חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית)" ונראה לי כי ברור לכל כי עקומה אופיינית אין כאן.
ב. לא. הירידה תתקדם "אחורנית" לכיוון התדירויות הנמוכות יותר אבל תמיד הללו תהיינה טובות יותר מהגבוהות. העדר שקע בגבוהות בגיל 70 שנה לרוב יהייה בגלל presbyacusis דהיינו ירידה בשמיעה בשל גיל.
ג. אינני יודע על איזה עובדות מדובר אבל אין כאן כל חידוש כי חשיפה לרעש לאורך זמן עשויה (לא חייב) לגרום לירידה בשמיעה אבל הנזק השמיעתי לא יהייה קשה עד כדי צורך במכשיר שמיעה. (כפי שמומלץ במסמך מתאריך 15.7.14). נקודה זו מצדיקה גם את האפשרות כי מדובר בליקוי שמיעה בשל גיל (שגם הוא עשוי להיות מלווה בטינטון) ולא בליקוי שמיעה מושרה רעש.

7. מהרישום של ד"ר יהב הבנתי כי עבד עם מגיני אוזניים ולאור הממצאים האודיומטרים נראה שסיפקו לו הגנה מספקת ואני בטוח כי ד"ר יהב כתב זאת מתוך כוונה ולצורך תיעוד והסבר מדוע האבחנה שרשם היא של
Sensory neural hearing loss ולא רשם אבחנה של
Noise induced bearing loss.

5. ביום 14.6.20 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר, בקשה שנדחתה לאחר תגובת הנתבע, משאין בנטען בה כדי לבסס הנמקה מיוחדת/חריגה, שיהא בה, עפ"י הנחיות הנשיאה (10.9.19) להצדיק מינוי מומחה אחר (או פסילת חווה"ד של המומחה).

6. בסיכומיו(9.8.20) מפרט התובע את השתלשלות העניינים ד'לעיל וטוען, תוך הפנייה לפסיקה רבה של ביה"ד, כי עולה מחוות דעת המומחית כי הוכיח שהתקיימו בו תנאי סעיף 84 א לחוק: אין מחלוקת כי היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו [ס' 84 א (א) (1)].
המומחית קבעה בחווה"ד מ- 8.2.18, כי התקיים התנאי שבסעיף 84 א (א) (2) וכך קבע גם המומחה בחווה"ד מ 6.9.19.
בהתאם לחוו"ד המומחית התקיימו תנאי סעיף 84 א לחוק:
התובע נחשף לרעש מזיק בעבודתו, קיימת ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור בממוצע 20 DB לפחות בכ"א מהצדדים.
כך השיב גם המומחה בחוות דעתו.
המומחית השיבה כי "נראה קשר סיבתי בין ירידת השמיעה לבין החשיפה לרעש", ובמענה לשאלות הבהרה השיבה כי הירידה בתדרים הגבוהים היא בשל החשיפה לרעש בעוד שבתדרים הנמוכים הירידה בשמיעה נובעת מתחלואים אחרים.
די בכך עפ"י הפסיקה (עב"ל 469/09 אריה שאולי) לקביעת קש"ס, הגם שבניגוד לקביעתה קבע המומחה הנוסף (חוו"ד ותשובות הלוקות בפגמים) כי אין קש"ס, אך על ביה"ד לאמץ חווה"ד שלטובת המבוטח (עב"ל 276/09 אדם קינצקי) [בכך התקיים 84 א (א)].
המומחית אף השיבה כי הירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות היא בשיעור 25 DB לפחות בכ"א מהאזניים [בכך התקיים התנאי שבסעיף 84 א (ב) (1)(2)].
המומחית השיבה כי הטנטון תועד לראשונה ב- 2006 ואח"כ, תועד שוב בתכיפות החל מ- 2014.
המומחה השיב כי יש מיעוט תלונות עקב טנטון ולכן סביר שאינו טורדני – אך כשעומת עם 8 רישומים, "חיפש סיבות מן הגורן ומן היקב" להצדיק קביעותיו.

חוזר התובע על טענתו בדבר אימוץ חווה"ד המיטיבה (ענין קמינצקי) [בכך התקיים סעיף 84 א (ב) (3)].
מכאן עובר התובע ומונה פגמים בחוו"ד המומחה, המחייבים לטענתו פסילתה:
המומחה ערך את חווה"ד ואת תשובותיו בלי שכל החומר הרפואי הונח לפניו, ואף שהופנה למסמכים ספציפיים בתיקו הרפואי של התובע, התעלם מחסרונם ובכל זאת ערך תשובותיו ובכך ניטע בו רוח מוטעה ביחס לתביעה וקיבע עמדתו.
המומחה קבע קביעות שגויות (בלשון המעטה) שאינן עולות בקנה אחד עם התיק הרפואי וכל מטרתן להצדיק מסקנותיו.
עסקינן בפגמים מהותיים היורדים לשורש חווה"ד ותשובות ההבהרה ולפיכך, יש לפסול את חווה"ד ותשובות המומחה ולקבל את חוו"ד המומחית, ובהתאם לקבל התביעה.
כן עתר להשית על הנתבע הוצאות ושכ"ט.

7. הנתבע בסיכומיו (23.9.20; ותוך שהקדים התנצלותו על האי חור בהגשתם) עתר לדחיית התביעה, כאמור בקביעת המומחה, שהשיב באופן מנומק, ברור ובהיר, ואין סיבה שלא לאמץ את חווה"ד שלו.

הנתבע מציין את מינוי המומחית, עפ"י המוסכמות שבין הצדדים, ומשבחוות דעתה היו קביעות לא ברורות ולא מנומקות – הופנו אליה שאלות הבהרה, ושוב נתבקשה להשיב לשאלות, ושוב נתבקשה להשיב על השאלות שהוצגו לה משהשיבה באופן ספקולטיבי/לא השיבה וכו'.

נוכח תשובות המומחית ביקשו הצדדים ב- 25.3.19 למנות מומחה נוסף, ואכן מוּנה המומחה, שציין בחווה"ד כי אין קש"ס בין מצב השמיעה לחשיפה לרעש.
תשובות המומחה לשאלות שביקש התובע, מדברות בעד עצמן, תוך שפירט קביעותיו וחזר עליהן (הנתבע מפנה לעיקרי הדברים).
ב- 15.6.20 ביקש התובע למנות מומחה אחר ולאחר שהנתבע הביע התנגדותו – דחה ביה"ד את הבקשה, תוך שהורה על סיכומי הצדדים.

הנתבע מפנה לחשיבות ולמשקל שנותן ביה"ד לחוו"ד מומחה שמונה ע"י ביה"ד ודאי במחלוקת בין רופאים, שכולה משדה הרפואה (עב"ל 43408-02-11 אהרונוף נ' המל"ל; עב"ל 7291-05-11 המל"ל נ' דחטיאר; עב"ל 4379-10-14 פלדמן נ' המל"ל) .
הנתבע עתר לדחיית התביעה, בהעדר קש"ס בין העבודה לליקויים הנטענים.

8. ולהכרעתנו –
עולה מחווה"ד המומחית עצמה כי שינתה טעמיה ולא באחת.

מחוו"ד המומחית עולה כי ליקוי שמיעה החל ב- 2001, ובמי שהחל להיחשף לרעש – 30 שנה קודם לכן, מה שמנוגד לתפיסה הרפואית הרווחת (הגם מקובלת על המומחית; ראה תשובה 1 מ- 27.2.19).
אח"כ שינתה המומחית עמדתה וטענה כי קשה לדעת מתי החלה הירידה בשמיעה וכי הגם שכתבה שבדיקה מ- 1996 תקינה, הרי יש ירידה ב- 6,000 הרץ ו"כנראה, שהירידה בשמיעה החלה אז". [נזכיר כי עסקינן, גם בהערכה/הנחה זו, ב- 25 שנה לאחר שהחל בעבודתו בחשיפה לרעש... ].
קרי: אף לפי קביעותיה שלה – עסקינן, במירב, ב"יוצא מן הכלל" (תשובתה שם) – הגם שאין כל הנמקה מדוע יש לה ניח שמדובר בענייננו, ביוצא מן הכלל, רפואי .

אף המומחית מקבלת כי אם יש בדיקות "שטוחות" הרי יש להניח כי תשנה דעתה. אלא, שאכן, מצינו 2 בדיקות (כאמור, 2 שמלכתחילה הוסכם כי תובאנה בפני המומחה שימונה: 7.6.16, 19.8.16) - ובהן אכן עקומה שטוחה ומכל מקום, אין בהן עקומות הטיפוסיות לחשיפה לרעש.

לא בכדי איפוא,הסכימו הצדדים על מינוי מומחה נוסף, משמצאו הם פגמים בחווה"ד של המומחית.

בהתאם, מונה המומחה, שקבע באופן ברור, בהיר, בחוו"ד ובתשובות מנומקות כדבעי, כי לתובע ליקוי שמיעה שאיננו נובע מחשיפה לרעש וכי גם הטנטון שיכול להיות לתובע, עקב מיעוט התלונות, סביר כי אינו טורדני.

הגם שלא נמנעו שאלות ההבהרה בהקשר לטנטון, אין לשכוח כי עסקינן בתלונות על טנטון, יותר מ- 30 שנה לאחר שנחשף לרעש מזיק, מחד ומאידך, יותר מעשור מאז (ולו כקביעת המומחית) נמצאה בו ירידה בשמיעה.

אין חולק כי עקומות השמיעה אינן אופייניות לח בלה אקוסטית, ומדובר בעקומות טיפוסיות לירידה בשמיעה בשל גיל, ליקוי שיכ ול אף הוא להיות מלווה בטנטון (כעולה מהרישום מאותה עת, 2014 , בדבר תלונות על טנטון ).

המומחה לא קבע כי התובע השתמש באמצעי מיגון או ממתי כך (ואף לא התייחס ל"טיבם"). המומחה נסמך על רישום אצל ד"ר יהב (מפי התובע) אך מוסיף כי בשילוב המידע האמור עם האודיומטריות – נראה שדי היה באמצעים שהשתמש, קרי: אין באודיומטריות ממצא מושרה רעש.

אין חולק כי טוב היה כי כל המסמכים הרפואיים יהיו כמיקשה אחת, בפ ני המומחה, בכל עת.
דא עקא, נזכיר כי המומחית "הלינה" (כך או אחרת) בהקשר לריבוי המסמכים, ומנגד, נדרשנו (יותר מאחת) לדאוג כי כל המסמכים יועברו כדבעי וכמ יקשה אחת (ואעפ"כ, לא כך ארע כל העת).
אלא, שבין כך לבין הטע נה, כביכול, המומחה "נעול" בדעתו – אי ן דבר, ואין בידינו לקבלה, שכן המומחה לא "התעלם" מ כל שהובא בפניו , אלא שב והתייחס למסמכים , גם אם לא הגיעו, למגינת לב, יחדיו, וגם אם נדרש שוב לשאלות – התייחס, השיב , ונימק תשובותיו, הן באשר לירידה בשמיעה והן באשר לטנטון.
המומחה אינו מתעלם מאפשרות כי המקרה דנא "מיוחד"/חריג, משיב בשלילה ומבהיר ומסביר מדוע אינו סבור כי המקרה של התובע הוא חריג עפ"י הנתונים שבפניו.

אין לשכוח כי הצדדים סברו כי אין "מקובלת" עליהם חוו"ד המומחית והסכימו למינוי מומחה נוסף; איננו מקבלים טענות התובע ל"פגמים" בחוו"ד המומחה ותשובותיו, מה שבפועל טענו-סברו הצדדים שיש בחוו"ד המומחית (נניח, כי לוּ סבר התובע כי עפ"י חוו"ד המומחית יש להכיר בתביעתו – ספק אם היה מסכים למינוי מומחה נוסף).

לטעמנו, בקריאה "מבדלת" של כל תשוב ות המומחית וכן כל תשובות המומחה – ברי כי לא הוכח כי התקיימו בתובע תנאי סעיף 84א לחוק.

איננו מקבלים טענת התובע, כביכול, עסקינן בחוו"ד מיטיבה (חוו"ד המומחית), או כי לפיכך, יש להעתר לתביעתו.

קריאה משולבת של כל התשובות מובילה לטעמנו למסקנה האחת ולפיה, משלא שוכנענו בקיום תנאי סעיף 84א (הן לירידה בשמיעה והן לטנטון ) ומשבדין קבע המומחה העדר קש"ס כאמור בחווה"ד ובתשובותיו – אין לנו אלא לדחות התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז תשרי תשפ"א, (05 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים
מר יהונתן דקל

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר יוסף רובינשטיין

נציגי ציבור חתמו ביום5.10.20.
ק/רוניתע/+לימור++