הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 35741-09-19

23 יוני 2020

לפני:

כב' השופטת שרה מאירי-אב"ד
נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רובינשטיין

התובע:
רותם גרדנה
ע"י ב"כ: עו"ד י. סמוגורה
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד בן שלום נועם

פסק דין

1. התביעה שבפנינו הוגשה כנגד החלטת הנתבע מ- 27.11.18 הדוחה תביעתו להכיר בפגיעה שארעה ב-29.6.18, בה נפגע כטענתו בעש"צ וגב תחתון (כשהתאונה עצמה הוכרה וכן הוכרו הפגימות, חבלה במרפק ימין וברך ימין).

2. בהתאם להסכמת התובע ועפ"י החלטת כבוד השופטת ד. ויסמן, מונה ביום 29.12.19 ד"ר א. ברוסקין (כירורג-אורטופד) כמומחה-יועץ רפואי ("המומחה")
והועברו אליו העובדות הבאות:

א. התובע יליד 1987.
ב. בתאריך 29.6.18 היה התובע מעורב בתאונת דרכים.
ג. הפגימות שהוכרו: מרפק ימין וברך ימין.
ד. הפגימות שלא הוכרו: עמ"ש צווארי וגב תחתון.
ה. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהמסמכים המצויים בתיקו הרפואי.

כבוד המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:
א. מהו לקויו של התובע בעמ"ש צווארי וגב תחתון?
ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה כמתואר לעיל בעובדות המקרה?
3. בחוות דעתו מ-28.2.20 הבהיר המומחה כדלקמן:
"1. התובע סובל מכאבים בעמוד השדרה הצווארי והמותני שהופיעו מספר ימים לאחר תאונת דרכים מיום 29.6.18.
2. במכתב שחרור ממיון בית החולים וולפסון מהתאריך 29.6.18 צוין כי התובע נפל מקטנוע במהירות של 20 קמ"ש ונחבל בקרסול ימין, כף יד ימין. שולל חבלת ראש או חבלת חזה או בטן. בצילומי רנטגן של כתף ברך ומרפק לא אובחן כל ממצא.
ברישום רפואי מהתאריך 2.7.18 צוין כי בנוסף לפגיעות בברך, התובע סובל מכאבי צוואר וגב תחתון כתוצאה מהתאונה. ברישום רפואי מהתאריך 19.7.18 לא אובחן כל ממצא אובייקטיבי בעמוד השדרה המותני. לא נמצאו בתיק הרפואי בדיקות הדמיה או תשובות של בדיקות הדמיה כלשהן של עמוד השדרה הצווארי או המותני. אין כל אבחנה אובייקטיבית על ליקוי בעמוד השדרה הצווארי. יש לציין, כי ברישום רפואי מהתאריך 22.1.07 צוין כי התובע נפגע בתאונת עבודה ב- 1.12.06 ונפגע בגב התחתון.
היות ולתובע לא אובחן כל ממצא אובייקטיבי בעמוד השדרה הצווארי והמותני, איני מוצא כל קשר בין התאונה מיום 29.6.18 למצבו בעמוד השדרה הצווארי והמותני."

4. בהודעתו מ-19.3.20 עתר התובע למינוי מומחה אחר, בנימוק, שהמומחה חרג מסמכותו ולא הבין את תפקידו, משטעה טעות משפטית ברורה בהתייחסו לנכות ולא לשאלה שהוצגה לו.
לחילופין, עתר להצגת שאלות.
משנתקבלה עמדת הנתבע ניתנה החלטתנו (16.4.20), הדוחה הבקשה, על 2 הבטיה -עתירותיה.

5. התובע בסיכומיו (20.4.20) טוען, בכל הכבוד למומחה – כי הקש"ס בין הפגימות לפגיעה בעבודה, הוא "מובהק ואינו זקוק לפרשנות".
מפנה הוא לחשיבות התיעוד הרפואי בסמוך לארוע [ת"א (קריות) 945-02-17 פלוני נ' זויתן הבידוד בע"מ], כשכבר בביקור אצל האורטופד, מ-2.7.18 " 3 ימים בלבד לאחר התאונה!!!" נרשמה אבחנה של כאבי צוואר וגב תחתון , וכך גם בתיעוד מאוחר יותר.

מציין עוד התובע כי בפרוטוקול ועדה בדרג ראשון קבעה הוועדה קש"ס בין הפגימות דנא לפגיעה, אלא שווע"ר הפכה ההחלטה, בערעור שהגיש הנתבע.
לחלופין, משדנה הוועדה מדרג ראשון בפגימות, היה על ווע"ר לדון בנושא ולהחליט לגופא.
מפנה התובע לע"ב 20299-09-13 המל"ל נ' רבקה מימון, ואף מפנה לכך שקיבל ב- 19.7.18 הפנייה לחגורת גב וביקורים נוספים ו"כפי שניתן לראות, ברור כי בעקבות התאונה נפגע התובע בע"ש צווארי וגב תחתון".

עוד טען תוך הפניה ל- י. לובוצקי, סדר הדין בביהד"ע (עמ. 176) ולפיו ביה"ד אינו מחוייב לקבל את חוו"ד היועץ.

בענייננו, חווה"ד המומחה ומסקנותיו "בלתי מבוססות בעליל... בנויה על הנחות יסוד שגויות ו/או תוך חריגה מסמכות" ואין לקבל חוות דעתו. המומחה לא הבין את תפקידו, היה עליו לאשר כי התובע נפגע , ולהשאיר קביעת הנכות לוועדה.
קיום עבר רפואי כזה או אחר איננה ניתוק הקש"ס, אלא לכל היותר להשאיר לוועדה "לקבוע אם לייחס חלק מהנכות לעברו".
בראי הפסיקה וההגיון ברור כי תשובת המומחה אינה תשובה, משרפואית וכידוע, שכיח שמופיעים כאבי גב ימים בודדים לאחר התאונה.
התובע עתר לביה"ד להפעיל שקול דעתו המשפטי, לקבוע קש"ס ולהשאיר לוועדה לקבוע נכותו.

6. חרף החלטות שניתנו, משום מה, לא הגיש הנתבע סיכומיו, ומשבא בפנינו ניתנת הכרעתנו – בהעדר סיכומיו, ועפ"י כל שהונח בפנינו.

7. ולהכרעתנו

אין חולק כי האירוע עצמו הוכר ע"י הנתבע, ואף הוכרו הפגימות שצויינו בעובדות המוסכמות.

המומחה התייחס לעובדות שבפניו, ולאלה שעלו מהמסמכים הרפואיים שבפניו. ביחס לפגיעה ציין כי מספר ימים לאחר הפגיעה קיימת תלונה על כאבי עש"צ ועש"מ (2.7.18). עם זאת, לא אובחן כל ממצא אובייקטיבי בעש"מ ואף לא בבדיקות הדמיה/אבחנה אובייקטיבית.

המומחה מציין כי אין כל ממצא אובייקטיבי שמלמד על פגימה באיברים הנדונים בהליך דנא , ואינו מתעלם מתלונה על כאב.
בפועל, אינו נדרש להבהיר "סבירות" בתלונת הכאב, שהרי התלונה קיימת ורשומה, תוך שציין עיתויה (ולא התעלם ממנה).
מבהיר המומחה כי בהעדר אבחנה (לא בבדיקה קלינית ולא בבדיקת הדמייה), בהקשר לתלונה בדבר כאבים – לא מצא להכיר בקשר סיבתי בין הפגיעה שהוכרה, לפגימות דנא (עש"צ וגב תחתון).

טועה התובע בטענותיו בסיכומים:
ביה"ד אינו רופא; "כידוע" ו"מובהק" – ודאי אינו בסיס משפטי ואין בו כדי לקבוע כי המומחה שגה, ודאי לא "חרג מסמכותו" או "לא הבין". המומחה הבין ופעל עפ"י הסמכות שניתנה לו ליתן חוו"ד רפואית, על בסיס העובדות והשאלות שהוצגו, ועפ"י מומחיותו!

ובאשר לטענות התובע ביחס לוועדה – כאן שוב טועה התובע (וטעה גם מזכיר הוועדה!) – עפ"י ההלכה, משנדחתה פגימה, בהחלטת פקיד התביעות (הגם שהפגיעה עצמה הוכרה) – לא קמה סמכות לוועדה, עפ"י ההלכה, לדון בכלל הפגימות! ( – כך, בשונה ממצב בו לא היתה מוגש לפ"ת תביעה בגין הפגימות דנא...).
בהתאם – ואף שלא לנו להכריע, בהליך זה, "בטענות ערעור" כלשהן כנגד החלטת הווע"ר – אין חולק , על פניו, כי לא היה מקום לכלול בתביעת הנכות (וממילא, לא קמה הסמכות לוועדת הנכות), הפגימות דנא, משנדחו ע"י פקיד התביעות וכשהתובע עותר בעניינן בביה"ד) .
ובאשר לקבוע בספרו של המלומד י. לובוצקי – אין חולק כי חוו"ד מומחה היא בפנינו ראייה, אלא שבעניין שכולו בתחום הרפואי ובהעדר כשל משפטי – חווה"ד היא רא ייה מכרעת.
אין, בכל הכבוד, כל משמעות לפסה"ד (בימ"ש הקריות) אליו מפנה התובע: פ"ת היה ער לרישומים הרפואיים, וכך גם המומחה! אלא שלא בגין כך "בלבד" יש להכיר בפגימה – אלא חרף כך, ובה עדר אבחנה קלינית/הדמייתית – נשלל קש"ס בין "כאבים" לפגיעה!
כך גם , המומחה לא ביסס חווה"ד על "עבר רפואי" – אלא הזכירו ׄ, ולא בגינו קבע העדר קש"ס.
ובאשר לפס"ד מימון – עניינו אחר: אכן וועדה אינה רשאית להרהר אחר קביעה בעבר של קש"ס. בענייננו, משדחה פקיד התביעות הכרב בפגימות הנדונות, וכמובהר לעיל, אין הן בסמכותה של הוועדה, אלא בסמכות ביה"ד, בתביעה דנא.

לסיכום: בנסיבות אלה, ומשעסקינן בקביעה רפואית ברורה ומנומקת ובהתאם לעובדות שנקבעו בהסכמה – ומשהמומחה הוא לנו בבחינת "אורים ותומים" – אין לנו אלא לדחות התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' תמוז תש"פ, (23 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים
מר יהונתן דקל

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר יוסף רובינשטיין

נחתם ע"י נ.צ. ביום 23.6.20.