הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 26909-05-18

30 ספטמבר 2020
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר

התובעת:
שיראל דלשדפר
ע"י ב"כ: עו"ד שלומי קושניר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירינה פישר

החלטה

לפניי בקשת הצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי הנוסף אשר מונה על ידי בית-הדין, ד"ר מיכאל ביזר (להלן: "המומחה הרפואי" או "המומחה הנוסף").

הרקע לבקשה
בעניינה של התובעת מונו שני מומחים רפואיים על מנת שיחוו דעתם בדבר פגיעותיה של התובעת, ד"ר רון בשוראי מומחה לכירורגיה אורתופדית וד"ר מיכאל ביזר, מומח ה רפואי בתחום אף אוזן וגרון.
החלטה זו עניינה חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר מיכאל ביזר אשר הוגשה לבית הדין ביום 2.7.20.
העובדות שנקבעו בעניינה של התובעת הן כדלקמן:
התובעת ילידת 22.6.1989.
התובעת עובדת כעורכת דין החל משנת 2013.
ביום 12.6.17 עת רכבה על אופניים חשמליים בדרך חזרה ממקום עבודתה לביתה פגע בתובעת רכב.
הנתבע הכיר באירוע שארע כתאונת עבודה כשהפגימות שהוכרו הן חבלת ראש, סנטר, כפות ידיים, קרסול שמאל ושבר באצבע 5 יד שמאל.
הפגימות שלא הוכרו על ידי הנתבע הם צפצופים באוזניים, סחרחורות, ירידה בשמיעה, כאבים בצוואר והירדמות (תחושת נימול בגפיים תחתונות), כאבים בכתף שמאל.
חרף האמור לעיל ולאור חוות דעתו של ד"ר רון בשוראי , מומחה לאורתופדיה, ביום 20.11.19 הכיר הנתבע בפגימה מסוג כאבי צוואר כנובעת מארוע התאונה.
ד"ר ביזר המומחה הנוסף התבקש להשיב על השאלות הבאות:
מהם הליקויים מהם סובלת התובעת באוזניים ובראש (סחרורות), כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ?
האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך ההחמרה בין הליקויים מהם סובלת התובעת לבין האירוע התאונתי מתאריך 12.6.17, כפי שתואר בעובדות שלעיל?.
האם אי הכושר לעבודה על פי התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה המצורפות להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב האירוע הנ"ל?.
באם המומחה יקבע כי, רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע וחלק מקורו במצב רפואי קודם, ישיב המומחה מה משך הזמן שבו נגרם לתובעת אי כושר או תו ניתן לייחס לאירוע מ-12.6.17.
כאמור, ביום 2.7.20 התקבלה בבית-הדין חוות-דעתו של ד"ר ביזר בה סיכם והשיב כדלקמן:
"הקשר בין האירוע התאונתי לבין הסחרחורת הוא כפי הנראה לי לכל היותר על דרך ההחמרה. ירידת שמיעה – לא קיימת. הט נטון יתכן וקיים והוא דו"צ אך סרוגי ולא מתמיד....
....קיצורו של עניין אני סבור כי הפגיעות הנ"ל אינן מצדיקות מתן עשרות ימי מחלה, אם בכלל, בגין בעיות במערכת א.א.ג.".
דיון והכרעה
כפי שצוין בפתח הדברים, הצדדים ביקש ו להפנות אל ד"ר ביזר שאלות הבהרה. שאלתה של התובעת ( "מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת כתוצאה מהתאונה ביום 12.6.17 בתחום א.א.ג?") , כך נטען, נדרשת מאחר וחוות הדעת כתובה בשפה רפואית והתובעת לא הצליחה לרדת לסוף דעתו של המומחה ולכוונתו.
הנתבע הסכים להפנות אל המומחה את שאלתה של התובעת ומשכך, ומאחר ששאלת ההבהרה עשויה לתרום לבירור ההליך, השאלה תועבר למומחה הנוסף.
הנתבע אף ביקש להפנות מספר שאלות הבהרה מטעמו אשר התובעת התנגדה להעברתן למעט שאלה מס' 3 ("האם אתה מסכים שפרט לתלונות על סחרחורות לא נמצאו סימנים מצביעים על מקור הסחרחורות באיבר שווי משקל שנמצא באוזן הפנימית...") , לגבי יתר השאלות נטען שאין מדובר בשאלות המבקשות להבהיר את חוות הדעת אלא בחקירה נגדית.
על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית. מסיבה זו, קבעה ההלכה הפסוקה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק – המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל (ארצי) 60775-12-12 קושניר- המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). כמו כן נקבע בפסיקה, כי ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (2.6.11)).
עוד נקבע בפסיקה, כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/1-0 אסתר שוורצמן -המוסד (לא פורסם)).
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית-הדין.
כאמור התובעת הסכימה להעברת שאל ה מס' 3 של הנתבע למומחה הנוסף, ומשכך, ומאחר ששאלת ההבהרה עשויה לתרום לבירור ההליך, ה שאלה תועבר ל מומחה הנוסף. באשר לשאלות מס' 1, 2, 4 ו- 5 – ה תובעת הודיע ה כי הוא מתנגד ת לאמור בהם ופירט ה את סיבותי ה.
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני בית-הדין, בחוות-הדעת, בבקשת הנתבע, ובתגובת התובעת, החלטתי כי יש מקום להעברת כל שאלות ההבהרה למומחה הרפואי. זאת, בשים לב לכך כי עיון בשאלות ההבהרה בכללן מעלה כי הנתבע ביקש לחדד סוגיות מסוימות בחוות-דעת המומחה ולהבהיר אותן ו הן לגיטימיות ורלוונטיות ולכן יותרו.
תשומת לב התובעת, שבהתאם לפסיקה - שאלות הבהרה הן במקום חקירה נגדית ועל כן לא ברורה הנמקת התובעת בהתנגדותה שמדובר בחקירה נגדית ולא בשאלה שבאה להבהיר את חוות הדעת.
סוף דבר
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני רואה לקבל את בקשת הצדדים להעברת שאלות ההבהרה למומחה.
לצד החלטה זו תינתן החלטה נפרדת אשר תועבר למומחה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"א, (30 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.