הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 20663-09-19

15 יוני 2020

לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

התובעת:
רונית שמר
ע"י ב"כ עו"ד בן ארד ועו"ד ליאור תורג'מן
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נועם בן שלום ואח'

פסק - דין

1. לפנינו תביעתה של גב' שמר רונית (להלן: "התובעת") חשבת שכר, להכיר בפגיעת CTS דו צדדי ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק") על דרך של מיקרוטראומה.

2. בתצהירה מתארת התובעת את עבודתה כדלקמן:
אני ילידת 1962, כבת 57, עבדתי כחשבת שכר למעלה מ- 25 שנים, הועסקתי בחברת אגד תעבורה בע"מ כמנהלת שכר משנת 2008 (להלן: "החברה").
"עבודתי בחברה התבצעה 5 ימים בשבוע, בימים א'-ה' ובין השעות 16:00-07:00, כאשר במשך כ- 8.5 שעות אני יושבת מול מסך מחשב ומקלידה נתוני שכר וכל עניין אחר שקשור למשכורתם של עובדי החברה.
כאמור במסגרת עבודתי אני מבצעת עדכונים והפקת דוחות שכר וכן חישובי שכר לעובדי החברה. עבודתי מתבצעת באמצעות שימוש במחשב ובהקלדה של נתונים רבים, כאשר אני משתמשת באופן קבוע ורציף במקלדת המחשב ובעכבר".

(סעיפים 2-4 לתצהיר התובעת)

3. ביום 10.6.20 התקיימו ההוכחות, כאשר מטעם התובעת העידה התובעת לבדה.

4. בשאלון למעביד נ/2 תיאר המעביד את הפעולות שעושה התובעת:
"הקלדות ושימוש במקלדת ועכבר וכתיבת עבודות ניירת".

בסעיף המתייחס לפעולות ותנועות שחוזרות על עצמן, ציין המעביד:
"הקלדות וכתיבה לפי צורך העבודה".
5. על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; קביעה לפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי הליקוי הגופני.

6. אשר לתשתית העובדתית, נקבע כי על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים" חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה.
התנועות "החוזרות ונשנות" אינן חייבות להיות "זהות, אלא זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר".
תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, ודי אם ניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, אך עדיין יש להוכיח כי התנועות חוזרות ונשנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה' 529; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי- המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)].

7. בענייננו טוענת התובעת כי 90% מעבודתה התבצעה בהקלדה מול מחשב וכי מדובר בפעולה החוזרת ונשנית למעלה מ- 25 שנה.

8. אין חולק כי עבודתה של התובעת כללה הקלדות רבות, אלא שלא הוכחו התדירות, התכיפות והרציפות לצורך תשתית עובדתית למיקרוטראומה [עב"ל 56938-05-17 עמר – המוסד לביטוח לאומי ( 22.11.17); עב"ל 35304-06-18 ביטון – המוסד לביטוח לאומי (25.3.19)]

9. בתיק 29914-09-15 פורטנוי – המוסד לביטוח לאומי (4.4.15) (להלן: " עניין פורטנוי") ערך בית הדין האזורי אבחנה בין הקלדה של קלדנית המדפיסה לאורך כל היום טקסטים באופן רציף מהיר וחוזר על עצמו, לבין עבודה משרדית הכוללת הקלדת נתונים, מספרים, חשבוניות וטקסטים קצרים.
בעניין פורטנוי נדון עניינו של מהנדס תעשייה וניהול בתכנון ופיקוח על הייצור שעבודתו כללה הקלדה רצופה של נתונים.
וכך נפסק:
"מעדויות התובע ונציגי החברות אשר בהן עבד, עולה כי עבודתו של התובע היתה אמנם מול המחשב, רוב שעות היום, אך לא ניתן לראות בה כזו שהיא מורכבת מפעולות רציפות חוזרות ונשנות כפי שקלדנית המקלידה ברצף טקסטים עושה כן. פעולות התובע הצטמצמו ללחיצה על מקשי המקלדת בכל הקשור לספרות או לכפתורי קיצור, ובמקרים אחרים, הקלדת טקסט בתוך הודעות דואר אלקטרוני. גם אלו לפי עדותו של מר נתיב, לא חרגו מחמש שורות לערך (עמוד 8 שורות 26-27).
לא מצאנו בעבודתו של התובע בסיס לפעולות רציפות חוזרות ונשנות, שכן עבודתו אינה חורגת מכל עבודה של עובד מול מחשב, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים, אלא משתמש במחשב כדי להזין בו נתונים ולקבל ממנו נתונים, כפי שרבים מהעובדים היום עושים זאת. בשונה מכך, קלדנית מפעילה את אצבעותיה באופן רצוף שעות רבות ביום, וזאת בשל אופי עבודתה המצריך הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו".

עניין פורטנוי אושר בבית הדין הארצי (11412-05-16).

10. ברוח דומה נפסק לאחרונה על ידי חברתי השופטת ויסמן כי אף חשב שכר (אשר באחריותו 8000 איש) לא הוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת לצורך מיקרוטראומה. [42975-03-18 לוי קלדרון – המוסד לביטוח לאומי ( 8.6.20)].

11. התובעת בעדותה ביקשה להשוות את אופן עבודתה לעבודת הקלדנית בבית הדין, כך:
"ש. את מקלידה כמו הקלדנית בבית המשפט?
ת. ככה, בדיוק אותו דבר. כל היום, אם זה בשכר, או במיילים ".

(פרוטוקול עמ' 2 ש' 7-8)

לא נתנו אמון בעדות זו ולטעמנו מדובר בניסיון להאדיר את כמות ואופן ההקלדות באופן שאינו מתיישב עם כל העובדות.
התובעת אישרה כי היא מקלידה נתונים ושולחת מיילים. כמו כן אישרה כי מדובר במיילים של מספר שורות (פרוטוקול עמ' 2 ש' 5-6). אך בהמשך כשנדרשה להעריך כמה עמודים היא מקלידה ביום, טענה שמדובר בחוברת, ספר (פרוטוקול עמ' 2 ש' 14).

12. יתירה מכך, התובעת טענה שלא עושה כלל הפסקה בהקלדות למיניהן.
גם לעדות זו לא נתנו אמון.
התובעת הינה חשבת שכר ומנהלת המחלקה. מדובר בעבודה מקצועית ולא טכנית גרידא.
כאשר נשאלה לגבי הפסקות בהקלדה לצורך חשיבה, השיבה:
"ש. באלמנט של חשבות שכר יש גם אלמנט של חשיבה? את עוצרת וחושבת תוך כדי עבודה?
ת. בגלל שאני מאוד מקצועית אני לא צריכה לעצור ולחשוב. אני כבר יודעת את התשובות.
ש. אז את מקלידה מהר בלי לחשוב כמו הקלדנית בעצם?
ת. כמו שאמרתי לך, אני כל היום מול המחשב".
ש. ואת לא צריכה לעצור ולחשוב על משהו במהלך יום העבודה אלא אם כן זה משהו חריג?
ת. נכון".

(פרוטוקול עמ' 2 ש' 15-20)
לא נתנו אמון בעדות התובעת כי לא היתה כל הפסקה בהקלדות.

13. יתירה מכך התובעת העידה כי את כל הטפסים אשר היתה ממלאת בצורה מקוונת היתה דואגת להשארת עותק נייר, אותו היתה מתייקת בקלסר שהוא התיק האישי.
כך שפועל יוצא מכך הוא שעבודת התובעת בהקלדה כללה הפסקות להוצאת קלסרים, תיוקים, ומענה לעובדים.

14. מקובלת עלינו האבחנה שנערכה בעניין פורטוני בין הקלדה של קלדנית המפעילה את אצבעותיה באופן רצוף שעות רבות ביום לבין אופי עבודתה של התובעת שכללה הקלדת נתונים, ברובם מספרים, תוך שימוש הן במקלדת והן בע כבר, לרבות הקלדת טקסטים של מספר שורות.
בנוסף, כאמור , ביצעה התובעת פעולות נוספות של תיוק החומר א שר הוקלד על ידה, כתיבה (נ/2) ומענה טלפוני ואנושי לעובדים.

15. לאור האמור לעיל לא הוכחה תשתית עובדתית מספיקה על פי תורת המיקרוטראומה.

16. למעלה מן הצריך נציין, כי הגם שהדבר לא נטען, לא נעלם מעינינו כי קיימים תיקים בהם מודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי גם במקרים של הזנת נתונים למחשב ולא רק הקלדות טקסטים, אלא שיש לדון כל מקרה לגופו.
בחינת פעולות התובעת הביאנו למסקנה כי לא הוכחה בעניינה תשתית נדרשת למיקרוטראומה.

17. התוצאה איפוא כי התביעה נדחית.

18. בנסיבות העניין משמדובר בתביעה לביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

19. זכות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מהמצאתו לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, כ"ג סיוון תש"פ, (15 יוני 2020), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע. אורנה רזניק

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ