הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 18810-11-18

13 נובמבר 2021
לפני:
כב' השופט אלעד שביון

התובע:
מאיר זמר טוב
ע"י ב"כ עו"ד עובד כהן
עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד גלי בסון

החלטה

לפניי בקשת התובע להרחבת התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטה מיום 25.7.21, בקשה שנושאת את הכותרת "בקשה לתיקון החלטה" (להלן: "הבקשה").

רקע עובדתי:
התובע יליד 1968, עבד בין השנים 2008 ועד 2018 כנהג שליחויות על אופנוע בתחום חלקי חילוף לרכבים.

התובע הגיש תביעה להכרה בפגימות בגבו, בצווארו ובידיו כפגיעות בעבודה.

בהחלטה מיום 30.6.20, לאחר שנשמעה עדות התובע, נקבע כי הוא הצליח להוכיח תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בידיו לבין תנאי עבודתו. אולם, בהתייחס לפעולת הפריקה והטעינה לה טען התובע במסגרת עבודתו, נקבע באותה החלטה על יסוד התשתית העובדתית שהוכחה, כי אין בה כדי להקים עילת תביעה לפי תורת המיקרוטראומה.

לפיכך, בהחלטה נוספת מיום 30.6.20, מונה דר' דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי לשם מתן חוות דעת רפואית בעובדות ובשאלות שפורטו בהחלטה והמתייחסות לתובע ולליקוי בידיו.
ביום 4.7.20 ניתנה חוות דעת המומחה לעניין הליקויים בידיו של התובע. ביום 6.10.20 הועברה שאלת הבהרה למומחה וביום 27.10.20 הגיש המומחה תשובה לשאלת ההבהרה.

בין לבין הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, עב"ל 70636-07-20. בדיון בערעור שהתקיים ביום 9.12.20 הוצע לצדדים:
"על פני הדברים לא קיימת פסיקה מספיקה בעניינם של רוכבי קטנועים שעובדים בנסיעה על קטנוע כגון שליחים, ולכן גם אין מספיק חוות דעת בתחום שיאפשרו לגבש עמדה בסיסית לגבי התנאים להכרה בקיומה של תשתית מיקרוטראומתית. על פני הדברים יש להבחין בין נהיגה על אוטובוס, מכונית, אופנוע וקטנוע. קטנוע מעצם העובדה שהוא מצויד בגלגל קטן לכאורה חשוף יותר לטלטולי הכביש, ומה שייחשב כדרך לא משובשת עבור כלי רכב עם גלגל גדול, עלול להיחשב כדרך משובשת לכלי רכב עם גלגל קטן. בנוסף, קטנוע מעצם המבנה שלו לרוב הישיבה היא על הגוף הקשיח של הקטנוע, ובצורה כזאת לא מן הנמנע כי העברת הטלטולים מהצמיג אל הגב, היא משמעותית יותר מאשר בכלי רכב עם גלגלים גדולים במושב נפרד, וודאי מושב הידראולי. בנסיבות תיק זה, מוצע לצדדים כי המומחה שמונה בתיק ממילא, יישאל גם על עניין הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו לבין הליקוי בגב ובצוואר. התשתית העובדתית שתיווסף לזו שכבר נקבעה, תיקבע על ידי הצדדים ובהעדר הסכמה תוכרע על ידי בית הדין. התשתית העובדתית שתיקבע, תועבר למומחה הרפואי ובין היתר ייבחנו באמצעותו השאלות העקרוניות שקשורות לקשר סיבתי בין רכיבה על קטנוע לבין ליקוי בגב והאם נדרשים תנאים כאלה ואחרים לקיומו של קשר כזה, אם בכלל".

באי כוח הצדדים הסכימו להצעה וניתן לה תוקף של פסק דין המחזיר את התיק לבית הדין האזורי בהתאם למוסכם (להלן: "פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה").

לפיכך ובהמשך לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, התקיים ביום 4.3.21 דיון במעמד הצדדים לקביעת התשתית העובדתית שתועבר למומחה בית הדין.

ביום 25.7.21, לאחר שנשמעו טענות הצדדים, ניתנה החלטה בה נקבעו עובדות נוספות על סמך ההחלטה שניתנה עוד ביום 30.6.20.

לאחר מתן ההחלטה מיום 25.7.21 הגיש התובע את הבקשה מושא ההחלטה דנן, שכותרתה "בקשה לתיקון החלטה" ובה מבקש הוא להרחיב את התשתית העובדתית שתועבר למומחה ככל שהיא מתייחסת לפגיעה בגב ובצוואר שלו. וזאת, תוך שהוא מבסס אותה על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.
עוד ביקש התובע באותה בקשה להפנות מסמכים רפואיים נוספים למומחה.

הנתבע התנגד להוספת עובדות על אלה שנקבעו בהחלטה מיום 25.7.21 . לטענתו, אין להפנות למומחה עובדות נוספות במיוחד בכל הנוגע לדרך המשובשת שבה טוען התובע שנהג, טענה שלא הוכחה בבית הדין האזורי. וזאת במיוחד, משבהחלטה מיום 25.7.21 צוין כי הדרכים בהם נהג התובע הן דרכים סלולות.
ולכן, מבוקש לדבריו לדחות את הבקשה, למעט הגשת מסמכים רפואיים נוספים למומחה, לגביהם הנתבע אינו מתנגד.

בתשובה לכך טען התובע כי אין לרוקן מתוכן את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שכל יסודו הוא בשים לב לטיבו המיוחד של כלי הרכב בו עסקינן, הקטנוע, ובחשיפתו בשל מבנהו וטיבו לשיבושי הרכב וטלטוליו, פירוט המהווה חלק בלתי נפרד מעובדות התיק. גם לעניין הפגימה בצוואר, טען התובע כי דרוש לקבוע עובדות שמתיישבות עם הבסיס לפגיעה בעבודה במנגנון המיקרוטראומה. ולכן, גם בקשר לכך, יש להוסיף לדבריו פירוט עובדתי.

דיון והכרעה :
לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד, לאמור בהחלטה מיום 30.6.20 ולאמור בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעקבותיה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל באופן שההחלטה מיום 25.7.21 מצריכה פירוט עובדתי נוסף המתיישב והנותן ביטוי להבהרות כפי שהובאו בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. ואפרט.

בהחלטה מיום 30.6.20 אכן נקבע, כפי שטען הנתבע, כי לא עלה בידי התובע להוכיח, בהיעדר ראיה אובייקטיבית לכך, כי הוא נהג על אופנוע ללא בולמי זעזועים (סעיף 20 להחלטה) וכן, לא עלה בידי התובע להוכיח גם כי הוא נסע בדרכים משובשות (סעיף 21 להחלטה).

בצד זאת, בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שניתן במסגרת ערעור על ההחלטה מיום 30.6.20, הובהר כי קיימת שונות בחוויית הנסיעה בין כלי תחבורה שונים כמו גם על השלכותיה על הנהג, וכדבריו "על פני הדברים יש להבחין בין נהיגה על אוטובוס, מכונית, אופנוע וקטנוע. קטנוע מעצם העובדה שהוא מצויד בגלגל קטן לכאורה חשוף יותר לטלטולי הכביש, ומה שייחשב כדרך לא משובשת עבור כלי רכב עם גלגל גדול, עלול להיחשב כדרך משובשת לכלי רכב עם גלגל קטן. בנוסף, קטנוע מעצם המבנה שלו לרוב הישיבה היא על הגוף הקשיח של הקטנוע, ובצורה כזאת לא מן הנמנע כי העברת הטלטולים מהצמיג אל הגב, היא משמעותית יותר מאשר בכלי רכב עם גלגלים גדולים במושב נפרד, וודאי מושב הידראולי".

האבחנה כאמור עליה עמד בית הדין הארצי היא אבחנה מהותית ויכול שיהיה בה כדי להשליך על מסקנותיו של המומחה בבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין ליקוייו הנטענים בגבו ובצווארו. לפיכך, מקובלת עליי טענת התובע כי ביטוי לכך צריך להינתן במסגרת התשתית העובדתית שתועבר למומחה.

בעובדה שבהחלטה מיום 30.6.20 נקבע כי לא הוכח שהתובע נהג על אופנוע ללא בולמי זעזועים או כי הוא נסע בדרכים משובשות, אין כל רבותא, מעצם כך, שכפי שהובהר, קטנוע על מבנהו ובשונה ממכונית למשל, חשוף יותר לטלטולי הכביש כמו גם לאופן העברת הטלטולים אל הגב. לפיכך, דרוש ונחוץ כי היבטים אלה, עליהם עמד בית הדין הארצי לעבודה בפסק דינו, יתווספו לעובדות המקרה.

עם זאת, ההתייחסות למבנה הקטנוע, ובענייננו – האופנוע הקטן עליו נהג התובע לצרכי עבודתו והשלכותיו על חווית הנסיעה, יצוינו כפי שהביאם בית הדין הארצי בפסק דינו ולא כפי שניסח התובע בסעיף 4 לבקשה.

ובקשר לכך, תשומת לב התובע מופנית לכך שפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה לא התערב בקביעות בהחלטה מיום 30.6.21 לפיהן טענת התובע לנסיעה בדרכים משובשות לא הוכחה או כי הדרכים בהן נסע התובע בערים הגדולות היו סלולות. בית הדין הארצי לעבודה רק התייחס לחוויית נסיעה אחרת עם קטנוע באופן שכדבריו מה שייחשב כדרך לא משובשת עבור כלי רכב עם גלגל גדול, עלול להיחשב כדרך משובשת לכלי רכב עם גלגל קטן. זאת כאמור, יובא לידיעת המומחה, באותו הניסוח בו נקט בית הדין הארצי בפסק דינו והמומחה הוא שיחווה דעתו על יסוד כך.
אשר לבקשה להוסיף לסעיף 5 יד' "בכיפוף חוזר ונשנה של הצוואר מעלה ומטה" ולא רק "בכיפוף כלפי מטה" - מקובלת עליי בקשת התובע להוסיף פירוט זה, שמהווה אך חידוד לאופן הכיפוף, וקיבל גם כטענת התובע, ביטוי בעדותו בפנינו, עמ' 4 לפרו' שורות 26 עד 27: "כשנוסעים רוב שעות היום על האופנוע, כשאני מחזיק את הקטנוע עם משקל ואני חייב להיות כל הזמן עירני ומותח את עצמי למעלה או למטה, אלה פעולות שחזרו על עצמן כל הזמן. ... ".

סוף דבר:
הבקשה מתקבלת באופן שההחלטה מיום 25.7.21 תתוקן כדלקמן:

הוספת הפירוט העובדתי הבא, לאחר סעיף 5י' להחלטה, שם יצוינו הדברים הבאים, כלשון בית הדין הארצי לעבודה:
"בצד זאת, תשומת הלב מופנית לכך כי יש להבחין בין נהיגה על אוטובוס, מכונית, אופנוע וקטנוע. קטנוע מעצם העובדה שהוא מצויד בגלגל קטן לכאורה חשוף יותר לטלטולי הכביש, ומה שייחשב כדרך לא משובשת עבור כלי רכב עם גלגל גדול, עלול להיחשב כדרך משובשת לכלי רכב עם גלגל קטן. בנוסף, קטנוע מעצם המבנה שלו לרוב הישיבה היא על הגוף הקשיח של הקטנוע, ובצורה כזאת לא מן הנמנע כי העברת הטלטולים מהצמיג אל הגב, היא משמעותית יותר מאשר בכלי רכב עם גלגלים גדולים במושב נפרד, וודאי מושב הידראולי".

הוספת פירוט עובדתי לסעיף 5יד' להחלטה באופן שיצוין שם:
"התובע נהג על האופנוע במשך כ-7 שעות ביום כשהוא חובש קסדה, רוכן קדימה ומותח את צווארו כלפי מעלה ומכופף אותו כלפי מטה באופן חוזר ונשנה".

בנוסף ובהסכמת הצדדים, יועברו למומחה לצורך מתן חוות הדעת המסמכים הרפואיים הנוספים שהוגשו לתיק בית הדין ביום 28.7.21.

ניתנה היום, ט' כסלו תשפ"ב, (13 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.