הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 18487-04-17

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציג ציבור (מעסיקים) מר אלי ביהרי

התובע:
ניר קליין
ע"י ב"כ: עו"ד אלישר פיינגרש
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שרון חג'ג'

פסק דין

האם עזיבה של עובד את עבודתו גרמה לו לפגיעה בעבודה ויש להכיר באירוע הלבבי שעבר התובע כפגיעה בעבודה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

ביום 2.6.19 ניתנה החלטה לפיה ה ונחה תשתית עובדתית לאירוע חריג בעבודתו של התובע.

ביום 4.6.19 מינה ביה"ד את פרופ' אליעזר קפלינסקי, רופא מומחה בתחום הקרדיולוגיה, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירועים שתוארו בתשתית העובדתית למחלת התובע.

למומחה הועברה התשתית העובדתית הבאה, בהתבסס על החלטת ביה"ד מיום 2.6.19:

  1. התובע הוא מהנדס אזרחי.
  2. בשנת 2012 החל התובע לעבוד כמנהל אזור בחברת הבניה "מליבו בנייה בע"מ".
  3. בתחילת יולי 2015, קיבל התובע הצעת עבודה מחברת "אשטרום". מועד תחילת העסקתו באשטרום נקבע ליום 17/9/15.
  4. ביום 24/8/15 הודיע התובע לחברת מאליבו על התפטרותו.
  5. התובע המשיך לעבוד במאליבו על אף שהממונים ידעו שהוא עוזב ועד יום העבודה האחרון במאליבו. התובע היה שרוי במתח במהלך תקופה זו.
  6. ביום 10/9/15 נערכה ישיבת בקרת תקציב של חברת מאליבו במעמד מנהלי האזור ובכירי מאליבו.
  7. ביום 13/9/15, היה היום האחרון לעבודת התובע במאליבו. התובע נסע לאתרים השונים על מנת להיפרד מהעובדים. התובע התרגש.
  8. בשעה 9:00 התובע הגיע לאתר הראשון בחריש ועבר לאתר נוסף.
  9. בשעה 13:00 הגיע התובע לאתר וחש לא בטוב.
  10. למחרת, בלילה שבין 14/9/15 ל- 15/9/15 לקה התובע בליבו.

ואלו השאלות שהופנו למומחה הרפואי והתשובות שנתקבלו ממנו:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?

תשובה:
"מר קליין לקה במחלת טרשת העורקים שפגעה גם בעורקים הכליליים. על רקע זה לקה התובע באוטם בשריר הלב.

ב. האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?

תשובה:
"תשובה חיובית. התקף הלב אשר הוכח בעזרת רישומי א.ק.ג. ובדיקות מעבדה, נכנס תחת הכותרת אירוע לבבי."

ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?

תשובה:
"לקיומו של קשר סיבתי נחוצים שני תנאים: התנאי הראשון - אירוע בעל עוצמה חריגה נפשית ו/או פיסית. התנאי השני - התפתחות הסימפטומים של אירוע לבבי במרחק זמן קצר סביר מהאירוע הנפשי ו/או הפיסי. התובע היה במצב של התרגשות והיה שרוי במתח במשך הימים שקדמו לאירוע הלבבי. בנוסף מצויין בהחלטת כבוד השופטת כי ביום 13/9/15 אף חש לא טוב. התיאור בהחלטת כבוד השופטת תואם מצב חריג של התרגשות ומתח שהשתרע על מספר ימים. במידה ובית המשפט יתרשם שמצב המתח, ההתרגשות יחד עם ההרגשה הרעה הינם חריגים ולמעשה נמשכו עד האשפוז – ניתן יהיה לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין תקופת העבודה לפני התקף הלב והתקף הלב עצמו."

ד. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

תשובה:
"סקרים נרחבים אפשרו לנו להעריך בממוצע את הסיכון לפתח אירוע לבבי על פי נתונים קליניים ומעבדתיים. בנוסף נתונים בדבר היקף המחלה הטרשתית בעורקים הכליליים עוזרים אף הם. הנתונים כפי שהיו קיימים טרם התקף הלב הראשון מאפשרים יחד עם נתוני הצנתור להעריך כי הסיכון השנתי לאירוע כלילי היה 5% בהערכה גסה. הווה אומר סיכוי ממוצע של 95% כי דבר לא יקרה במשך שנה. העובדה שהתקף הלב אמנם התרחש במועד בו אירע בסיכוי סטטיסטי כה נמוך להתקף ספונטני – מחזקת את הקשר הסיבתי. לפיכך ניתן לקבוע כי לולא אירועי העבודה בימים טרם התקף הלב היה מועד ההתקף נדחה לפרק זמן מאוחר יותר."

בסיכום כותב המומחה:

"אם יתקבל כי מצב המתח וההתרגשות ששררו טרם ההתקף מהווים גורם נפשי חריג בעוצמתו – ניתן יהיה לקבל קשר סיבתי בין אירועים אלה והתקף הלב בו מדובר."

הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה.

ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

1. האם המצב המתואר בתשתית העובדתית ובמסמכים הרפואיים מהווה עדות לתחילת שווה ערך תעוקתי ( angina equivalent), ללא קשר לאירוע החריג? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"המושג "שווה ערך תעוקתי" הוא מצב בו מתפתחים סימפטומים במאמץ שאינם כאבים טיפוסיים בחזה. סימפטום כזה יכול להיות ברוב המקרים קוצר נשימה במאמץ. לא מצאתי בפרשה הנדונה עדות לתמונה של "שווה ערך תעוקתי"."

2. האם נכון שמבחינת מחזור היממה ( circadian) זמן ארעות האוטם ובטווח זמן-הסיכון באוכלוסייה הכללית והסוכרתית וללא כל אירוע חריג? אנא נמק תשובתך.
ככל שתשובתך חיובית – אנא נמק קביעתך לפיה בדבר קשר סיבתי בין האוטם במועד שבו הופיע, לבין אירוע שאירע שלושה ימים קודם להופעת האוטם? אנא נמק תשובתך ותמוך אותה בספרות רפואית עדכנית.

תשובה:
"מחזור היממה מעלה עלייה בגירוי המערכת הסימפתטית בשעות הבוקר (07-10 או 06-12 בסקרים שונים). אין זאת אומרת כלל וכלל שכל האוטמים מתרחשים בשעות הלילה. התקפי לב מתרחשים גם בשעות אחרות. אצל אנשים שעובדים יש שכיחות גבוהה יותר גם בשעות אחר הצהריים והערב. "

3. האם נכון שעל פי הספרות הרפואית הסיכון לאדם בגילו של התובע, ללקות באוטם מחושב על פי QRISK3 הוא 9.2% לעשר השנים הבאות? האם נכון שעל פי הכרטיס הרפואי של התובע גילו המוערך של ליבו הינו 62 שנים, דהיינו פי ששה מאדם "רגיל" בגילו? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"אם נקבל את החישוב של 9.2% סיכון לעשר השנים הקרובות מדובר בסיכון נמוך של 1% לשנה בערך המחזק את המסקנה בחוות הדעת (ר' להלן). הנושא של גיל מוערך אינו מעלה ואינו מוריד בפרשה."

4. אנא הסבר על מה מבוססת קביעתך כי הסיכון שהתובע לא ילקה באוטם חד בשריר הלב בשנה הקרובה הוא סביב 95% ? בתשובתך הואל נא להתייחס לעובדה כי אף לאחר פתיחה של העורק החסום, התובע לקה פעם נוספת באוטם חד בשריר הלב.

תשובה:
"ככל הנראה "נסחפתי" בהנחה של סיכון שנתי של 5%. נכון יותר יהיה לקבוע סיכון שנתי של 2-3 אחוזים. הערכה זו מחזקת את המסקנה בחוות הדעת. העובדה כי כעבור שנה לקה מר קליין באוטם אינה משנה את ההמלצה שהרי גם בסיכון נמוך עדיין קורים התקפי לב. הסטטיסטיקה אינה טועה."

5. האם נכון כי כל העובדות האמורות לעיל מצביעות על גורם תחלואי פנימי שאינו תואם את התמונות הסטטיסטיות? וכן האם נכון כי אירוע הלב אינו נובע מהאירוע בעבודה ואינו קשור אליו, אלא נובע מגורמים תחלואיים אחרים? אנא נמק תשובתך.

תשובה:
"אינני רואה מקום לשנות את המלצתי כפי שהובאה בחוות הדעת.
הסטטיסטיקה של מחזור היממה בהתקפי לב ( Circadian Variations) מובא מהמקורות הבאים:
New England Journal of Medicine Vol 313 pp 1315
Current Opinion in Physiology. Vol 5 pp 30

טענות הצדדים:

טענות התובע:
תשובותיו של המומחה נהירות וחד משמעיות. המומחה קובע כי יש להכיר בקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודת התובע לבין אוטם שריר הלב.
על פי ההלכה הפסוקה, יש לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי.
ביה"ד מתבקש להכיר באוטם שריר הלב של התובע כפגיעה בעבודה.

טענות הנתבע:
לא ניתן ללמוד מהחלטת ביה"ד מהו מועד האירוע החריג. על פי ההחלטה יש 2 אירועים שונים.
המומחה לא השיב עניינית למחלוקת.
המומחה התעלם לחלוטין מן הגורמים התחלואיים הפנימיים העולים מתיקו הרפואי של הנתבע .
המומחה התעלם לחלוטין משאלה 5 ונשאר מקובע בדעתו.
מחוות דעתו של המומחה עולים ספקות רבים אשר מביאים לתוצאה הפוכה לחלוטין.
יש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות.
הנתבע מבקש להפנות שאלות הבהרה נוספות. אם לא תתקבל בקשתו, דין התביעה להידחות.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

כפי שקבענו בהחלטתנו, התובע היה במצב של מתח מהיום שהודיע על התפטרותו (24.8.15) ועד ליום העזיבה. שיא המתח היה ביום שנפרד מהעובדים (13.9.15) שלאחריו (36 שעות) לקה באירוע לבבי. המומחה קובע כי קיים קשר סיבתי בין המתח בו היה שרוי התובע להתקף הלב ולולא האירוע החריג, היה נדחה התקף הלב לזמן מאוחר יותר (למעלה משנה).

לבית הדין אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם ביה"ד, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני ביה"ד, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי ביה"ד (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

המומחה קושר קשר סיבתי-רפואי בין האירוע הלבבי שבו לקה התובע לאירועים בעבודה ששיאם ביום 13.9.15, עת נפרד התובע מהעובדים.

מצאנו את חוות דעתו של המומחה נהירה ועקבית ואנו מאמצים אותה.

יוער, כי הנתבע העלה לפתע בסיכומיו בקשה להפנות שאלות הבהרה נוספות. הנתבע לא סבר שיש להפנות שאלות הבהרה בטרם הוגשו סיכומי הצדדים, התנהלות תמוהה כשלעצמה. הנתבע שראה שחוות הדעת איננה נוחה לו בחר לנהוג כך, ואין לנו אלא להצר על כך.

סוף דבר:
התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"א שבט תש"פ ( ‏16 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (מעסיקים)
מר אלי ביהרי

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה