הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 18482-01-20

12 אוגוסט 2021
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

התובעת:
ארוטקס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד איתמר כהן
-
הנתבעים:
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג'

2. איסריס אבולגסים סידיג
ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג'

החלטה

התובעת הגישה תביעה בשמו של הנתבע 2 מכח סעיף 393 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") שזו לשונו:
"עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי פרק ה' ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר."

2. הנתבע 2 הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין אירוע נטען מיום 20.5.14.

3. התביעה נדחתה על ידי פקיד התביעות ביום 17.4.16 מהטעם שלא הוכח קיום יחסי עובד מעביד בין התובע לבין ארוטקס בע"מ (להלן: "התובעת") וכי לפי אופי עבודתו הינו בגדר עצמאי.

4. על החלטה זו לא הגיש הנתבע 2 תביעה.

5. הנתבע 2 הגיש נגד התובעת תביעה לפיצוי בגין נזקיו הנובעים מהתאונה הנטענת בבית משפט שלום בתיק 52339-04-19.
לתביעה צורפו מסמכים מתיק הביטוח הלאומי.
התובעת טוענת כי רק אז נודע לה על התביעה שהגיש הנתבע 2 למוסד ועל דחייתה.
טענה זו אינה מוכחשת.
6. התובעת טוענת בכתב התביעה כי ככל שיתברר כי הנתבע 2 זכאי לפיצוי לפי דיני הנזיקין מכח יחסי עובד-מעסיק שהיו בין הצדדים , כי אז יש להכיר בו כנפגע עבודה.
התובעת עותרת לכך כי בית הדין יקבע אם הנתבע 2 היה עובד התובעת ואם נפגע תוך כדי ועקב עבודתו.

7. הנתבע הגיש בקשה לדחייה על הסף.
לטענת הנתבע מאחר ומכתב הדחייה הוצא לנתבע 2 ביום 17.4.16 חלה התיישנות.
כמו כן התביעה אינה מגלה עילת תביעה.

8. התובעת ביקשה כי טענת ההתיישנות תדון כטענת סף.

9. טענות הנתבע –
א. התובעת לא פירטה את בסיס העילה ואף לא ציינה האם העסיקה את נתבע 2 בזמנים הרלבנטיים לתביעה וזאת בניגוד לתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.
התובעת אינה יכולה לעתור לסעד כי בית הדין יקבע מהו מעמדו של נתבע 2 כאשר התובעת אינה מפרטת את גרסתה העובדתית והאם היא המעס יקה.
ב. בהתאם לתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) תש"ל-1969 (להלן: "התקנות") חלף המועד להגשת התביעה.
חלפו למעלה מ- 4 שנים בין היום בו נמסרה לנתבע 2 הודעה על דחיית התביעה לבין הגשת תובענה זו.
סעיף 2 לתקנות מאפשר למעסיק להגיש תביעה תוך 12 חודשים מהיום בו מסר המוסד הודעה למעסיק.
יחד עם זאת סעיף 2 לתקנות אינו יוצר חובה חקוקה לחובת המוסד להודיע על דחיית התביעה למעסיק.
ג. משהחלטת פקיד התביעות ניתנה בסמכות, והנתבע 2 או המעסיק לא מיצו את זכות תביעתם לבית הדין במשך תקופה ארוכה, יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות.
הנתבע מפנה לעב"ל 7701-10-15 רמת מגשימים – המוסד לביטוח לאומי (5.3.15) (להלן: " פסק דין רמת מגשימים").

10. טענות התובעת –
א. המוסד לא שלח מכתב דחייה למעסיק אשר לא ידע על דחיית התביעה אלא לאחר שהנתבע 2 הגיש תביעה נגד התובעת באפריל 2019.
מאחר והתביעה הוגשה בינואר 2020 תוך 12 חודשים, דין טענת ההתיישנות להידחות.
ב. טענות הנתבע באשר לעילת התביעה נטענו בניגוד להחלטה שקובעת כי הסיכומים יוגשו בשאלת ההתיישנות.
ג. יש לקבוע את התיק להוכחות בפלוגתא:
"האם אירעה לנתבע 2 תאונה במהלך עבודתו אצל התובעת ביום 20.5.14 כטענתו".

ההכרעה –

11. סעיף 393 לחוק קובע כי מעביד רשאי להגיש תביעה נגד המוסד שעה שתביעת העובד נדחתה וזאת תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
תקנה 2 לתקנות קובעת את המועד להגשת תובענה של מעביד בהיעדר תובענה של עובד:
"תובענה של מעביד, בשם עובד או התלוי בו, לגמלה לפי פרק ה' לחוק, כאמור בסעיף 393 לחוק, תוגש לבית הדין לעבודה בתוך שניים עשר חודשים מתום המועד להגשת התובענה על ידי העובד או התלויים כאמור בתקנה 1(ב), או מהיום שבו מסר המוסד הודעה למעביד על דחיית תביעתם של העובד או התלויים, הכל לפי המאוחר יותר".

12. כלומר תקנה 2 קובעת שתי אלטרנטיבות למועדים להגשת תביעה, הכל לפי המאוחר.

13. אין חולק כי המוסד לא מסר למעביד הודעה על דחיית תביעת העובד.
כמו כן המוסד לא ביקש לחקור את התובעת על טענתה כי לראשונה נודע לה על דחיית התביעה בחודש אפריל 2019 עת הנתבע 2 הגיש נגדה תביעת נזיקין בבית משפט השלום.

14. המסקנה איפוא כי משלא מסר המוסד הודעה לתובעת על דחיית התביעה והדבר לא היה ידוע לה לא החל מרוץ ההתיישנות בהתאם לתקנה 2.
פסק דין רמת מגשימים אינו דומה לענייננו שכן בפסק דין רמת מגשימים הגיש העובד תביעה לבית הדין ולכן לא היה מקום לסעיף 393 כלל.
כמו כן המעסיק ביקש להצטרף לדיון בבית הדין, הבקשה נדחתה ולא הוגש עליה ערעור במועד.

15. המסקנה איפוא כי נדחית טענת ההתיישנות.

16. אשר לטענה כי פסק הדין אינו מפרט את עילת התביעה כנדרש, הגם שטענה זו אינה חלק מטענת ההתיישנות הרי שהיא הועלתה בבקשה לסילוק על הסף ומן הדין להכריע בה.

17. אכן צודק הנתבע כי כתב התביעה אינו כולל את העובדות המהוות את עילת התביעה.
יחד עם זאת משהפגם ניתן לתיקון לא תסולק התביעה ואני מורה לתובעת לתקן את כתב התביעה, תוך פירוט מלא של גרסתה ושל העובדות המהוות את עילת התביעה וזאת עד ליום 15.9.21.
לאחר מכן יוגש כתב הגנה ויקבעו פלוגתאות בהתאם.

18. ההוצאות יילקחו בחשבון בסוף ההליך.

19. לעיוני ביום 17.9.21.

ניתנה היום, ד' אלול תשפ"א, (12 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים.