הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 17485-04-17

21 ספטמבר 2020
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

התובע:
אלבינה ריפס
ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל לנג

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי וידנה

החלטה
מינוי מומחה רפואי
לצורך בחינת השאלה האם יש להכיר במחלה ממנה סובלת התובעת ברגלייה, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי) על פי תורת המיקרוטראומה, הנני ממנה את ד"ר עידו ציון , אורתופד, כיועץ- מומחה מטעם בית הדין (להלן"המומחה").

כבוד המומחה מתבקש לחוות דעתו, ככל שניתן, עד ליום 22.10.20.

העובדות הרלוונטיות
התובעת, רופאה במקצועה , ילידת שנת 1973, עבדה במשך שנה(2000-1999) במהלך שנת התמחותה בבית חולים "תל השומר". התובעת התמחתה כחודש ימים במחלקה אורתופדית, חודש ימים במחלקה הכירורגית ,חודש ימים במחלקת מיון וארבעה חודשים במחלקה פנימית.

במהלך המשמרת מבצעת התובעת ביקור בוקר אצל כ- 60 חולים.

עבודת התובעת הייתה כרוכה בתנועה מתמדת בין החולים ועמידה לידם במהלך הטיפול בהם. כעולה מעדות התובע לעיתיים נמשכו ביקורי הרופאים בחדרי המטופלים החל מהשעה 9:00 ועד השעה 14:00 על כן, בממוצע ניתן להעריך את פרק הזמן בו עמדה על רגליה כמחצית מיום העבודה כאשר ביתר הזמן התובעת נעה בין המטופלים וחדרי הטיפול השונים.

במסגרת עבודתה היה על התובעתלקחת דמים וכן לבצע פרוצדורה הקרויה "אל פי" (הוצאת נוזלים מגוף החולה).

לאחר מכן בין השנים 2006-2000 עבדה כרופאה במחלקה פנימית בבית חולים "מאיר". במהלך עבודתה בתקופה זו בצעה ביקורי בוקר וטיפול בחולים כאשר העבודה הייתה כרוכה ב"עמידה על הרגליים" תוך תנועה בין הח ולים במחלקה ועמידה על ידם במהלך הטיפול בהם.

בין השנים 2006-2010 עבדה התובעת כרופאת משפחה בקופת חולים"כללית" כאשר עבודתה זו בוצעה בישיבה.

החל משנת 2011 ועד לשנת 2014 עבדה כרופאה במחלקה נפרולוגית. במהלך עבודתה בתקופה זו טפלה התובעת בחולים תוך ביצוע פעולות של חיבור חולים לדיאלזיה , כאשר העבודה הייתה כרוכה ב"עמידה על הרגליים" תוך תנועה בין החולים במחלקה ועמידה על ידם במהלך הטיפול.

בין השנים 2000-2006 עבדה התובעת במקביל במחלקה גריאטרית, עבודה הדומה לעבודתה במחלקה פנימית כאשר מדובר בטיפול ממושך של חולים המרותקים למיטה ובעבודה רצופה בת 28 שעות בהן עמדה התובעת"על הרגליים".

השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב
10.      משעה שמדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:
ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.
 
על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובע ת ובין הליקוי בו לק תה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

12. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובעת עקב עבודת ה נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
13. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

14. המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו  וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין, על כל המשתמע מכך.
המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.
 
מסמכים רפואיים
15. תיק רפואי קופ"ח "כללית" – תיק אורתופדי, כירורגי, נוירולוגי, משפחה, רפואה תעסוקתית.
תיק רפואי מרכז רפואי מאיר.
תיק רפואי בית חולים "אסותא".
תיק רפואי המרכז הרפואי "שיבא".

לעיוני 22.10.20.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"א, (21 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.