הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 14174-02-19

27 פברואר 2020
לפני:
כב' השופטת שגית דרוקר

התובעת:
ספיר בן עוזר
ע"י ב"כ: עו"ד בר- לב

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ברדוגו

החלטה

בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין פרופ' יורם בייט, כמומחה למחלות נשים ויולדות.
פרופ' בייט הגיש את חוות דעתו והשיב לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.
לפני בקשה מטעם התובעת לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה רפואי אחר במקומו בתיק הנדון (להלן: "הבקשה"), בו הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 1.9.18 ועד הלידה - יום 31.10.18 בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 (להלן: " החוק" ו/או "חוק הביטוח הלאומי").

על יסוד הסכמת הצדדים, הועברו למומחה העובדות הבאות:

התובעת ילידת 15.7.86.
בתקופה הרלוונטית עבדה התובעת כעו"ד שכירה ועצמאית.
התובעת ילדה ביום 31.10.18.
הנתבע דחה את תביעתה של התובעת לקבלת גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 1.9.18 ועד הלידה ביום 31.10.18.

להלן עיקר טיעוני התובעת

חוות הדעת אינה ברורה ואינה מנומקת וזאת גם לאור מסקנתו של המומחה כי "מצבה הרפואי של התובעת אומנם לא סיכן אותה או את עוברה, אך לא אפשר לה להמשיך בעבודתה בתקופה שבמחלוקת".
זאת ועוד, המומחה כלל לא נימק את תשובתו לשאלת ההבהרה מס' 1 מדוע אין באישורים הרפואיים מטעם ד"ר פומרנץ, רופא נשים אשר טיפל בתובעת בזמן אמת, בכדי לשנות את עמדתו, וזאת במיוחד נוכח התיעוד המופיע באישורים הרפואיים.
המומחה כלל לא טרח לענות לשאלת ההבהרה מס' 3 האם יש בסוג העבודה של התובעת לגרום ללחץ על עמוד השדרה התחתון ולגרימת נזק קבוע. הכוונה בשאלה הייתה בעת ההיריון בתקופה שבמחלוקת ובסוג העבודה של התובעת ולא למשמעויות לאחר ההיריון.
אף תשובתו לעניין החמרת הסימפטומים אינה ברורה ואינה מנומקת.
כמו כן, המומחה אינו מנמק מדוע עיסוקה של התובעת כעו"ד אינו יכול להחמיר את הסימפטומים של המחלה בתקופה שבמחלוקת.

להלן עיקר טיעוני הנתבע

הנתבע מתנגד לבקשת התובעת למינוי מומחה רפואי אחר.
לטענת הנתבע, חוות הדעת הינה מקיפה ומנומקת ומתייחסת למסמכים הרפואיים הרלוונטיים מתיקה הרפואי של התובעת.
כמו כן, המומחה השיב כנדרש לשאלות אשר הועברו לבחינתו והגיש חוות דעת משלימה הכוללת תשובות לכל שאלות ההבהרה שהופנו אליו.
עוד טוען הנתבע כי בחוות הדעת המשלימה השיב המומחה הרפואי כי האישורים הרפואיים מטעם ד"ר פומרץ אינם מספקים מידע נוסף שיש בו כדי לשנות את חוות הדעת.
לטענת הנתבע, בקשת התובעת אינה מגלה עילה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר, או לפסילת חוות הדעת. אין שאלות שהן חיוניות לצורך הכרעה בתיק זה ואשר המומחה לא סיפק להן תשובה ברורה.

דיון והכרעה

בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה כב' הש' ורדה וירט- ליבנה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10.9.2019 נקבע:

16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת.
בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.

בהתייחס להנחיות הנ"ל נקבע בעניין שלמה חיומי (בר"ע 22859-05-19 שלמה חיומי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 7.1.20)) כלהלן:

"17. טרם סיום נציין כי ביום 10.9.2019 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים. על פי ההנחיות החדשות (סעיף 17) "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם ראה בכך צורך". על פי ההנחיות החדשות, מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף (המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו; המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע השוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; דרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; טעמים מיוחדים אחרים)".

לאחר שבחנתי את בקשת התובעת ואת תגובת הנתבע לא שוכנעתי כי מתקיימים התנאים לפסילת חוו"ד ולמינוי מומחה אחר. עם זאת, אני סבורה כי מתקיימים התנאים למינוי מומחה נוסף ואפרט:
עיון בחוות דעת המומחה מעלה כי היא אינה חד משמעית לגבי השאלה האם התקיימה בתובעת הגדרת "שמירת הריון" בהתאם לסעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי, בתקופה שמיום 1.9.18 ועד הלידה.
המומחה לא השיב כנדרש לשאלה שהופנתה אליו וכפי שהתבקש בהחלטתי מיום 25.8.19. מצאתי כי בחוות הדעת חסרה מסקנתו הברורה של המומחה בדבר זכאות התובעת לגמלה לשמירת הריון מיום 1.9.18 ועד מועד הלידה.
אף חוות הדעת המשלימה של המומחה הרפואי לא שפכה אור על השאלה שבמחלוקת ומשכך נותר בי ספק ביחס לשאלה, האם המצב הרפואי של התובעת הצדיק היעדרות מהעבודה בשל אחת החלופות של הגדרת המונח "שמירת הריון" הנזכרות בסעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי.
אשר על כן, בשים לב להנחיות נשיאת בית הדין ולשיקול הדעת הרחב המוקנה לבית הדין בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, אני סבורה כי במקרה דנן יהיה זה נכון יותר למנות מומחה רפואי נוסף בתיק.
החלטה לעניין מינוי מומחה נוסף תפורסם בנפרד.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ב' אדר תש"פ, (27 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.