הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 11920-05-20

28 פברואר 2021
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג עובדים מר אבשלום אייזנר
נציגת מעסיקים גב' שלומית לוי

התובע:
לזר אברמוב
ע"י ב"כ עו"ד איתן פלג
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איברהים חורי

החלטה
תביעת התובע להכרה בפגיעה ממנה סובל הוא בגבו כפגיעה בעבודה כתוצאה מתנאי עבודתו ועל פי תורת המיקרו טראומה, נדחתה על ידי הנתבע.

ביום 2.2.21 התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעה עדות התובע והעד מטעמו.
הצדדים סיכמו טיעוניהם עם תום דיון ההוכחות.

טענות הצדדים
לטענת התובע, כעולה מתצהירו ומעדותו הונחה תשתית עובדתית להכרה בפגיעת התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרו טראומה ביחס לשתי תקופות העבודה . הראשונה משנת 1997 ועד לשנת 2016 עת עבד כמלקט/מחסנאי והשנייה החל משנת 2016 ואילך עת נדרש להפצת הסחורה לארגזים וללקוחות החברה .

בשתי תקופות העבודה היה על התובע לבצע פעולת הרמה חוזרת ונשנית של ארגזים כבדים במשקלים גבוהים. לצורך ביצוע העבודה התובע בצע פעולה חד גונית של הרמה חוזרת ונשנית של ארגזים כעולה מעדותו ועדות העד.

יש לבודד את פעולת ההרמה החוזרת ונשנית ובהתאם לכך לקבוע כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה לצורך מינוי מומחה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי.

לטענת הנתבע, לא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.
התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ביחס לתקופות העבודה הראשונה עת עבד כמחסנאי ונדרש להרמת משקלים שונים בגבהים שונים על כן ,לא מדובר על תשתית על פי תורת המיקרוטראומה וחזרה על אותה פעולה באופן חוזר ונשנה. כמו כן נטען כי קיימות סתירות אשר לתקופת העבודה השנייה, התובע שמש מרבית הזמן כנהג ועבודתו הסתכמה בדחיפת עגלות עם מוצרים שונים מכאן עולה כי לא מדובר ב דפוס חוזר ונשנה אלא בעבודה רב גונית.

משעה שמדובר במחלת גב הנפוצה ומתפתחת אצל כ- 80% מהאוכלוסייה העובדת, ומשלא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

דיון והכרעה
אשר להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה  נזכיר כי עסקינן  ביציר הפסיקה אשר נועד למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עת לא קבע ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח [פורסם בנבו ] (22.12.14)). עוד נקבע כי:
"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתלוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח כי במהלך העבודה נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע נה / 185 – 0 המוסד נ' אברהם חלופה, פד"ע לג 25; דב"ע נו/ 2- 0 תמר פלד נ' המוסד, פד"ע לב 495; עב"ל 141/08 נסים מסלטי נ' המוסד, (לא פורסם)).
 
בנוסף, בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "אירועים זעירים ומאותרים בזמן" אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, ואזי את הנזק יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה – אזי יראו את הנזק כתוצאה של הליך תחלואתי – לא תאונה. (דב"ע מט / 214 -0 המוסד נ' שלמה ניסים, פד"ע כב' 130; דב"ע נו/ 180 -0 שושנה שווארץ נ' המוסד, (לא פורסם)).

על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל [ פורסם בנבו]( 09.08.2017) פסק בית דין הארצי כי: " בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08).

כמו כן נפסק כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן " השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" [דב"ע (ארצי) מח/77 - 0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)].

סוגיית ביצוע פעולות הכרוכות בסידור סחורה והרמת מוצרים במשקלים שונים בדומה למקרה דנן, נדונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, במספר מקרים.  כך לדוגמא בעניין עב"ל 1265/04 שמואל פטיטו - המל"ל (פורסם בנבו), המערער שימש כאיש מכירות ובמסגרת עבודתו היומיומית עסק בקבלת הזמנות מלקוחות, קבלת סחורה, סידורה במדפים, מסירת הסחורה לקונים ובפעולות נלוות. בנוסף נדרש הוא לפרק משטחים של פחי צבע שהגיעו לבית העסק ולסדרם במדפים. בית הדין הארצי לעבודה סיכם ופסק כי " עניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי "על מנת שיבחן פגיעתו בגבו על פי תורת המיקרוטראומה", מדברים אלה ניתן ללמוד כי בית הדין הארצי סבר כי פעולות הכרוכות בקבלת סחורה וסידור במדפים עשויות להקים תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.
 
דברים דומים נקבעו בעניין עב"ל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב - המל"ל (פורסם בנבו), המערער עבד הן כנהג מלגזה והן כסבל בבסיס ציוד, כאשר מחצית מזמן עבודתו עסק כנהג ובמחצית השנייה עסק בעבודות פיזיות של סבלות. בהתייחס לעבודת הסבלות, פסק בית הדין הארצי כי עבודות הסבלות דרשו פעולות של הרמה, נשיאה ופריקה, כשמדובר בציוד במשקל שבין 5 ק"ג – 20 ק"ג, וכך נקבע: " על פי חומר הראיות אכן ניתן לאתר בעבודת הסבלות פעולות רצופות דומות וממושכות של הרמת ידיים נשיאת משקל, כיפוף הגב, כאשר גם אם מדי פעם היו הפסקות ביניהן, הן באו לידי ביטוי בפעולות אחרות כמו קשירה, הליכה עם ציוד, אין בחומר הראיות עדות למשכן של אותן הפסקות, ומכל מקום הפסקות אלה הן כאמור קטנות לעומת עיקר העבודה בסבלות".

דיון והכרעה
לצורך יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות מקרה זה יש ל בחון את עדויות הצדדים והראיות אשר הוגשו לתיק, בשם לב לאיבר הנפגע ובחינת השאלה האם אכן בוצעו פעולות חוזרות ונשנה באופן זהה ולו בחלק מסוים מיום העבודה.

מתצהיר התובע עולה כי עבד במחסן כמכין הזמנות להפצה בחברת "תנובה" החל משנת 1997 ועד לשנת 2016. התובע עבד משך ששה ימים בשבוע ,כל משמרת נמשכה כשמונה שעות עבודה ועיקר המשמרות היו משמרות לילה החל מהשעה 20:00 ועד השעה 06:00. במסגרת עבודתו נדרש להרמת משאות כבדים תוך ביצוע תנועת כיפוף ויישור הגב באופן חוזר ונשנה.

עוד עולה מתצהירו כי במסגרת תפקידו קבל הזמנות מהמחסן אשר שמש כאולם קירור גדול. במחסן היו משטחים עליהם הונחו ארגזי חלב ומוצרי חלב. ארגז חלב שקל בין 16-18 ק"ג וארגזי מוצרי חלב שקל אף מעבר לכך , הארגזים היו מונחים על הרצפה וכל פעם הרים 2-3 ארגזים(סעיפים 7-9 לתצהיר התובע ). לאחר קבלת הזמנה נעזר התובע בעגלה חשמלית עליה הניח את המשטח הריק אשר היה ממוקם כ- 10 ס"מ מהרצפה ולאחר מכן העמיס את העגלה באופן ידני על גבי המשטח ובהתאם להזמנות. לצורך ביצוע העבודה היה עליו להתכופף לקחת 2-3 ארגזים , להתרומם ובתנועה סיבובית להעביר תוך כדי כיפוף את הארגזים למשטח העגלה. בכל משמרת הכין בין שלוש לחמש הזמנות כאשר כל הזמנה הכילה כמאתיים ארגזים.

עוד הצהיר התובע כי החל מחודש ינואר שנת 2017 ועד לחודש 11/2018 עבד במחלקת הפצה. במחלקה זו עבד משך 6 ימים בשבוע כעשר שעות בכל משמרת. במסגרת עבודה זו היה עליו להעמיס הזמנות על המשאית ולחלקן ללקוחות. התובע קבל את התוצרת ממחלקת הזמנות, סדר אותה והעמיס בתוך המשאית. לצורך ביצוע פעולה זו היה עליו להתכופף וליישר את הגב באופן חוזר ונשנה תוך נשיאת ארגזים במשקלים אשר נעו בין 10 ועד 20 ק"ג. בסה"כ העמיס כ- 1000 ארגזים ביום כאשר פעולת הסידור וההעמסה נמשכה בין שעתיים עד ארבע שעות מיום העבודה. במקרה של הזמת ה ללקוח גדול קבל "לול"(כלוב עם גלגלים) אותו היה עליו לסדר תוך הרמה של ארגזים והעברתם מלול אחד לשני במטרה לצמצם את מספר הלולים.

לאחר הגעה אל הלקוח היה עליו לפרוק את התוצרת. במקרה של עסק קטן פרק את התוצרת באופן ידני תוך הרמת הארגזים מהמשאית , כל פעם 2-3 ארגזים, והנחתם על עגלה ידנית תוך ביצוע פעולה חוזרת ונשנית של כיפוף ויישור הגב . כאשר מדובר היה בלקוח גדול, פרק את הארגזים על רמפה חשמלית ודחף אותה אל תוך מקרר הלקוח (סעיפים 21-25 לתצהיר התובע).

בעדותו לפנינו חזר התובע על עיקרי הדברים והעיד כי למעשה בכל תקופת עבודתו מדובר באותה עבודה, עבודת סבלות (עמ' 2 לפרוטוקול , שורה 16).
אשר לעבודתו כמכין הזמנות עד לשנת 2016 העיד כי:
"מה זה להכין הזמנה של לקוח בתור מלקט?
ת. אתה מקבל הזמנה , הולך למוצרים במחסן גדול כמו אולם ספורט ענק , כמו מגרש כדורגל , כל תור זה 100 מטר, התוצרת מפוזרת אחד ליד השני לאורך כל הדרך , ואני צריך לעבור בין התורים ולאסוף לפי כמויות, ואז אני מעמיס את זה או למשטח או ללול.
ש. הלול זה עגלה עם כלוב ממתכת מסביב?
ת. כן.
ש. אז אתה הולך ב100 מטר?
ת. זה לא ה100 מטר זה כפול, כי כל היום אתה מסתובב.
ש. ואז אתה עובר בין המחלקות ושם את הסחורה על המשטח ?
ת. יש אחד שנותן את כל הכמויות, צריך לקחת ארגז ולהעמיס ממלאים הכל , לוקח את זה ושולח אותו, ואחרי זה עוד לול , או לול או משטח. לפעמים זה מעורבב בין הזמנות, לדוגמא סופר הוא מזמין 20 ארגזי חלב, אז הוא מקבל את ה 20 ארגזי חלב, אבל יש עוד לקוחות, כל אחד מקבל את מה שהוא ביקש. לא יכנסו 40 לולים בתוך המשאית אז צריך לקחת את זה ולצמצם. בתור מלקט אני רק מעמיס את כל התוצרת כמויות מסות, כל פעם של מישהו אחר. זה בתור מלקט.
ש. מה ההבדל בין 2 המשרות?
ת. העבודה היא אותה עבודה, רק פה עושה הזמנה לפר לקוח ואחרי זה יוצא לחלוקה" (עמ' 3 שורות 3-19).

ובהמשך העיד:
"כמה פעמים התכופפת כדי להרים ארגזים?
ת. כל הזמן, כל ההזמנות אתה מתכופף , אתה לוקח את הארגZ ומעביר אותם ללול.
ש. תאשר לי שהארגזים מסודרים בטורים על משטח ובגבהים שונים?
ת. כן.
ש. אז תאשר שלכל ארגז יש גבוה אחר להתכופפות, יש ארגזים ברצפה ויש כאלה גבוהים?
ת. כן. אבל מן הסתם אתה מתכופף הרבה.
ש. תאשר לי גם שיש עמדה גבוה בגובה שולחן שבה אתה מסדר את הארגז?
ת. יש שולחן אבל לא לכולם יש, והוא לא מספיק , ולא לכל אחד יש שולחן , יש 40 חלונות להעמסה.
ש. כמה יוצא לך לעמוד מול השולחן ולסדר ארגזים ביום ממוצע?
ת. בין שעתיים ל 4 שעות לוקח לסדר הזמנה של לקוחות, וזה לאו דווקא על השולחן הוא יכול להיות גם על הרצפה, חלק מהתוצרת אני שם על השולחן במידה ויש שולחן, וחילק מהתוצרת אני שם על הרצפה, למשל את ארגזי החלב שהם כבדים אני שם על הרצפה" (עמ'4 לפרוטוקול ש' 16-28).

עד התובע מר יוסי בארי העיד בעניין העבודה במחסן הישן והחדש והמעבר לעבודה עם "לולים" כדלקמן:
"ש. השתנה משהו בין המחסן החדש למחסן הישן?
ת. מה שהשתנה זה שבמחסן הישן היו מכינים את ההזמנות על משטחים , ובמחסן החדש היו מכינים את הזמנות על לולים.
ש. זה יותר מקל כי זה על גלגלים?
ת. לא, זה לא נכון , זה אותו משקל.
ש. לא נכון לומר שהמעבר לשיטה עם לולים מקלה עליך בתור מלקט כי אתה לא צריך לקחת את המשטח אלא הלול זז איתך?
ת. לא, כי אני מרים את אותו משקל בסופו של דבר.
ש. כמה הזמנות היית מטפל בתור מלקט במשמרת?
ת. בין 3-5 בממוצע יש ימים יותר חזקים של סופ"ש.
ש. ואם אגיד מישהו היה מטפל ב 20-30 הזמנות במשמרת אחת, יש בזה מעיין הגזמה?
ת. לא יכול להיות 20-30 לקוחות, אלא אם כן זה הזמנה של 5 ארגזים. היה ממוצע של 200 ארגזים בהזמנה לכן זה לא הגיוני" (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 13-25)".

עיון בעדות התובע אשר לעבודתו במח סן הישן מעלה כי אכן נתון זה לא נכלל בתצהירו. עם זאת , התובע הבהיר בעניין זה כי במחסן הישן שיטת העבודה הייתה עם עגלות והכנת ההזמנות לכל הלקוחות. באשר למחסן החדש הבהיר כי שם שיטת העבודה הייתה עם "לולים". נציין כי עדותו בעניין זה נתמכת בעדות העד אשר העיד כי למעשה מדוב ר באותה עבודה של הרמת משקלים שעה עדיין נדרש ו להרים את אותם משקלים אל ה"לול".

לאור האמור לעיל, מעדות התובע והעד מטעמו עולה כי בתקופת עבודתו כמכין הזמנות התובע נדרש להעמיס מוצרי חלב שונים , בארגזים אשר משקלם נע בין 16- 18 ק"ג . התובע הכין בין 3-5 הזמנות כאשר כל הזמנה הכילה כ- 200 ארגזים בממוצע ובכל פעם הרים 2-3 ארגזים יחד כאשר לצורך הרמת המוצרים בצע פעולה חוזרת ונשנית של יישור וכיפוף הגב. יצוין כי התובע העיד כי אכן הלך בתוך המחסן לליקוט המוצרים אולם , מדובר בהפסקות קצרות כאשר עיקר העבודה במרבית יום העבודה עסק בהרמת מוצרים והנחתם בעגלות או בלולים.

בתקופת עבודתו כמחלק הזמנות נדרש להרמת ארגזים במשקלים הנעים בין 10 ל-20 ק"ג, ובסה"כ הרים כ-1,000 ארגזים ביום כא שר כל פעם הרים 2 עד 3 ארגזים תוך כיפוף ויישור הגב באופן חוזר ונשנה. כמו כן נבהיר כי אכן לא מדובר בפעולה רצופה של הרמת משאות אולם , ניתן לבודד את פעולת ההרמה והעמסה אשר בוצעה באופן חוזר ונשנה מדי יום ביומו ו נמשכה בין שעתיים עד ארבע שעות מיום העבודה.

לאור כל המקובץ, ימונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע ובין הפגימה ממנה סובל הוא בגבו.

החלטה למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"א, (28 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים אבשלום אייזנר

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציגת מעסיקים גב' שלומית לוי