הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב ב"ל 10507-10-18

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רחל קפר

התובע
אהוד ענסי
ע"י ב"כ עו"ד ישראל - לוי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

פסק דין

1. התובע, בעל מוסך יליד 1952, מבקש בתובענה זו להכיר בפגימות בכפות ידיו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. לאחר ששמענו את התובע ואת אחיו, שעבד עמו במוסך, מעידים ונחקרים בחקירה נגדית על תצהיריהם, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה, מאחר שלא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה, שכן העדויות שנשמעו לא היו מהימנות.

3. התובע הקדיש בתצהירו ששה סעיפים לתיאור תנאי עבודתו.

כפי שיפורט בסעיפים הבאים, קיים פער משמעותי ומהותי בין התיאור שבתצהיר התובע ובין תשובותיו של התובע בחקירתו הנגדית בבית הדין.

כך למשל, התובע לא ציין בתצהירו שניהל בעבר תביעה נוספת בבית דין זה, להכרה בפגימות בגבו כפגיעות בעבודה (בל 43244-12-11, נדון בפני מותב בראשות השופטת יהלום, סגנית הנשיאה כתוארה אז). התובע ניסה להסתיר בחקירתו הנגדית שניהל הליך דומה. ר' בעמוד 4 שורות 25 – 29:

ש. מקודם כשהשופטת הזהירה אותך לומר אמת אמרת שלא היית מעולם בבית משפט אולי פעם אחת ?
ת. כשהייתי אז, הכלב שלי עשה משהו, פעם אחת בחיים.
ש. היתה עוד פעם בחיים, היית פה בביה"ד הזה, בתביעה נוספת על פגיעה על הגב?
ת. נכון, עם הבת שלי, ולא יכולתי להגיע. פעם שניה לא הגעתי.

4. בתצהיר התובע לא צוין שהוא בעל העסק, וניתן להסיק מנוסח התצהיר כאילו התובע הוא אחד העובדים במקום (סעיף 3 לתצהיר). באותו סעיף גם מצוין שהתובע עובד "עד היום", וזאת למרות שהתובע הודה בחקירתו הנגדית שבמועד עדותו בבית הדין כבר אינו עובד בעבודה פיזית מספר שנים לא מבוטל (3 – 5 שנים – עמוד 4 שורות 12 - 16). אלא שגם התשובות שהתובע מסר בחקירתו הנגדית בהליך זה, אינן נכונות, שכן אינן מתיישבות עם העדות שהוא עצמו מסר בהליך הקודם, שם העיד כי משנת 2003 ( למעלה מ – 15 שנים לפני עדותו בבית הדין בהליך זה ), הפסיק לעבוד בעבודה פיזית במוסך ועבר לתפקיד ניהול בעסק, בישיבה וללא מאמצים (סעיף 6 לתצהיר התובע – נ/2).

5. בסעיף 4 לתצהיר התובע נטען שהתובע עובד מדי יום עם כלים רוטטים – פטישוני אויר, דיסקים לחיתוך, מברגות, מקדחות, מקדחת פטישון ואיזמל אויר. תיאור זה אינו מתיישב עם עדותו של התובע בהליך הקודם שניהל. הדברים עולים מפסק הדין שניתן ביום 9.1.2013 (נ/1), בו בסעיף 4 הובא התיאור שהתובע מסר לגבי הכלים בהם השתמש בעבודתו: "מפתחות, ברגים, מפתחות פתוחים, מפתחות סגורים, רטשט". לא נזכרת כלל עבודה עם כלים רוטטים. גם בתצהירו של התובע בהליך הקודם (נ/2) לא נזכרת עבודה עם כלים רוטטים. לא זו בלבד שהתובע לא הציג כל הסבר לפער בין גרסתו המאוחרת ובין עדותו בהליך הקודם, התובע התעקש בחקירתו הנגדית שהוא עבד עם כלים רוטטים (עמוד 5 שורה 28 ואילך). לא ניתן כל הסבר לפער בין התיאורים השונים בשני התצהירים שמסר, למעט טענה לפיה התובע סובל מבעיות זיכרון, אך אין כל אסמכתא רפואית או אחרת לטענה זו (עמוד 5 שורות 23 - 27). למשמע עדותו של התובע, קשה להשתחרר מהרושם כי הטענה לבעיות זיכרון נועדה לחלץ את התובע מהמצוקה אליה נקלע עם הצגת כתבי בי – דין מההליך הקודם שניהל.

6. אחיו של התובע, אשר גם הוא מסר תצהיר בהליך הקודם שהתובע ניהל (נ/3), העיד מטעמו גם בהליך זה. מהשוואת התצהירים עולה כי גם תצהירו של אחיו של התובע, מר יורם ענסי, שהוגש במסגרת תובענה זו, אינו מדויק, וזו בלשון זהירה. כך למשל, גם בתצהיר האח אין כל אזכור לעובדה שהתובע אינו עובד בעבודה פיזית משנת 2003 (כפי שהוצהר על כך בהליך הקודם).

7. לאור כל המתואר לעיל, הרי שהעדויות שנשמעו מטעם התובע אינן משכנעות כלל ועיקר.

8. לאמור לעיל יש להוסיף כי בפסק הדין בהליך הקודם, נקבע כי עבודתו של התובע היתה עבודה פיזית במסגרתה ביצע פעולות שונות זו מזו – "פעולות שונות שנעשות במהלך יום העבודה כל אחת שונה מרעותה" (סעיף 11 לפסק הדין נ/1). עוד נקבע (סעיף 12 שם) כי לא הוכח כי קיימת "סדרה של פעולות שהתובע מבצען מדי יום, בצורה חוזרת ונשנית".

9. זאת ועוד – התובע הוא עצמאי. משכך אינו נהנה מחזקת הסיבתיות. מעבר לכך, כיוון שהתובע הוא אחד מבעלי המוסך, הנמצא בבעלות משפחתית, הרי שכל הראיות הרלוונטיות להוכחת טענותיו לגבי היקף העבודה במוסך ואופי הפעולות המבוצעות שם או שבוצעו על ידו בשנים קודמות, מצויות בידיו. משלא הוצגו – חזקה שאלה אינן תומכות בתיאוריו של התובע לגבי אופי עבודתו בעבר . לכך יש להוסיף כי התובע אישר שבמוסך עבדו עובדים רבים (לפי עדותו 8 – 9 ואילו לפי עדות אחיו : 18 – 20), כך שגם אם השתמש בכלים רוטטים, הרי שתדירות השימוש בהם, לא הוכחה.

10. אשר לטענות התובע לגבי מחלת מקצוע (פריטים 13 ו – 14 בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954), הרי שלאור ההתרשמות מהעדויות מטעם התובע, לא הוכחו תנאי העבודה הקבועים בתקנות לגבי פריטים אלה (עבודה המחייבת תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, החוזרות ונשנות ברצ יפות או עבודה ממושכת עם כלים רוטטים).

11. סוף דבר - התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ולאור כל המתואר לעיל, התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ד תמוז תש"פ, (16 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת