בית הדין האזורי לעבודה נצרת סע"ש 39139-03-19

לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס

התובע:
שלומי נחמיאס
ע"י ב"כ עו"ד דוד חליוא
-
הנתבעת:
אל.סי.אס. מערכות לחתוך בלייזר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמיתי בן נון

החלטה

1. לפניי מספר בקשות, אשר יפורטו להלן, שהגישו הצדדים בקשר לתיק זה שישיבת ההוכחות שבו נקבעה לתאריך 28/12/20:
א. בקשת התובע להגשת תצהיר משלים בצירוף מסמכים, אותו נדרש להגיש לטענתו בשל טענות שקריות שהעלתה הנתבעת בתצהירה וכן בשל מסמך - "הצהרת בריאות" עליו זויפה חתימתו ואשר גם אותה צירף לתצהירו המשלים כמו גם חוות דעת רופא תעסוקתי, הוא ד"ר ראובן יעקובוביץ לפניו התייצב לאחר שהנתבעת צירפה לראיותיה חוו"ד של ד"ר נווה אשר נערכה ונחתמה על ידו מבלי שבדק את התובע ומבלי שבדק את כל מסמכיו הרפואיים .
ב. בקשת התובע לזימון ארבעה עדים:
סוכן הביטוח טל ספיר - ביחס אליו טען התובע כי מסעיפים 60-62 לתצהיר עד הנתבעת עולה כי זה האיש המוסמך מטעם הנתבעת בייעוץ פנסיוני לעובדיה ובאדם המעורה בהתאם הכיסוי הביטוחי במסגרת הביטוח שנפתחה בחברת כלל ובכל זאת היא בחרה שלא להביאו כדי מטעמה למרות שעדותו חיונית לירידה לחקר האמת ולהוכחת התביעה.
סוכנת הביטוח פנינה ספיר - ביחס אליה טען התובע כי היא הגורם המאשר לכאורה את אותה חתימה על טופס "הצהרת הבריאות" חתימה אשר הנתבעת טוענת כי התובע הוא שחתם אותה ואשר על בסיסה נפתחה פוליסת הביטוח בחברת כלל ואשר בעטיה הגיש התובע תלונה למשטרה בטענה כי חתימתו זויפה. כן טען התובע כי למרות שגב' ספיר שימשה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כסוכנת ביטוח מטעם הנתבעת וכמי שמופיעה באופן רשמי על גבי פוליסות הביטוח הן בחברת "הפניקס" והן בחברת "כלל" היא לא הובאה כעדה מטעם הנתבעת למרות שעדותה חיונית ויש בה כדי לסייע לבית הדין להגיע לחקר האמת.
ד"ר עוזי נווה - הר ופא התעסוקתי שאת חוות דעתו צירפה הנתבעת לראיותיה.
מר אריה אברמוביץ - מומחה ביטוחי אשר את חוות דעתו צירפה נתבעת לראיותיה.
ג. בקשת הנתבעת להוצאת מסמכים אשר צורפו לטענתה ע"י התובע שלא כדין כשהכוונה למסמכים שצירף לתצהירו המשלים. קרי - חוות דעת של ד"ר יעקובוביץ והצהרת הבריאות.
ד. בקשת הנתבעת לזימון עדים 5 עדים:
ד"ר אלכסנדרה ורז'ביצקי (רופאת משפחה) - ביחס אליה טענה הנתבעת כי מדובר בעדה שהתובע צירף את חוות דעתה ולכן זכותה המלאה לחקור אותה.
ד"ר אליו פלמה (מומחה לרפואה תעסוקתית ) - ביחס אליו טענה הנתבעת כי מדובר בעד שהתובע צירף דף של קביעה כללית מטעמו, שהתובע הגדירה כחוות דעת, ולכן זכותה המלאה לחקור אותו.
רואת החשבון ליטל נאור - ביחס אליה טענה הנתבעת כי היא הגישה חוות דעת אקטוארית ולכן זכותה לחקור אותה על חוות דעת זו.
גב' ריקי נחמיאס -אשתו של התובע אשר ביחס אליה טענה הנתבעת כי לעדותה משקל רב בקשר להיסטוריה הרפואית של התובע וכן נטען כי היא בבחינת עדת הזמה שבעדותה יהיה כדי להפריך את טענות התובע ולהוכיח כי הוא אינו דובר אמת .
אברהם (אבי) שבו - אשר ביחס אליו טענה הנתבעת כי הוא בן דודו של התובע ושותפו לדבר עבירה של פגיעה באמון המעסיק הואיל והוא החתים עבור התובע כרטיס נוכחות שזה היה הטריגר למחלוקת בין הצדדים שבעטיה התפטר התובע ומכאן שלעדותו יכולה להיות תרומה גדולה לחקר העובדות והנסיבות שהביאו את התובע להתפטר ומאחר ורכיב פיצויי הפיטורים הינו אחד מרכיבי התביעה, יש לנתבעת זכות לבקש לזמן עד שיוכל לשפוך על ענין זה. כן טענה הנתבעת כי עד זה הוא
בבחינת עד הזמה שבעדותו יהיה כדי להוכיח שהתובע אינו דובר אמת

2. החלטה זו ניתנת לאחר שהצדדים מימשו את האפשרות שניתנה להם להגיב לכל אחת מבקשות הצד השני וכן להתייחס לכל תגובה.

3. המסגרת הנורמטיבית
אשר לסוגיית זימון העדים -
בסעיף 1 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), שכותרתו "סמכות להזמין עדים", נקבע כך:
(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין;
והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
בפסיקה נקבע כי "...הרלבנטיות של העדים לצורך המטרה של גילוי האמת היא קרדינלית." [ רע"א 5573/15 אברבוך נ' ‏OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD, [פורסם בנבו] מיום 17/08/15 (להלן: "עניין אברבוך")], וכן נקבע כי אותה רלבנטיות מתפרשת באופן רחב, כפי שהיא מתפרשת בהקשר של דיני גילוי מסמכים [רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גלזר, [פורסם בנבו] מיום 29/07/15 (להלן: "עניין בנק לאומי")].
לעניין אופן הפעלת הסמכות לסרב להוציא הזמנה לעדות, אשר מעוגנת בסעיף 1(ב) ל פקודת הראיות, נפסק כי:"העילות שבגינן בית משפט מוסמך לסרב להזמין עד, כמפורט בסעיף 1(ב) לפקודה, הן אך ורק שתי אלו: אין צורך בעדות, או שמטרת ההזמנה אינה גלוי האמת...גישת הפסיקה היא כי הסמכות לסרב להזמין עד צריכה להיות מופעלת בזהירות רבה ולעיתים נדירות." [ עניין אברבוך הנ"ל; עניין בנק לאומי הנ"ל; בר"ע (ארצי) 507-04-17‏ מרכז תרבות נוער וספורט (מתנ"ס) מרחב גבעת שמואל - בוריה, [פורסם בנבו] מיום 15/08/17 (להלן: "עניין בוריה")].
עוד נקבע בהקשר זה כי:"כאשר מדובר בעדות שהינה בעליל לא רלוונטית רשאי בית המשפט לסרב לבקשה לזימון העד, מכיוון שמדובר בעדות ש'אין בה צורך' כלשון סעיף 1(ב) לפקודה. עם זאת די בכך שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדות – על מנת לאשרה. בהקשר זה יש גם להעיר שאין לייחד שלב זה של אישור הזימון בידי בית המשפט לבדיקה קפדנית של התועלת העשויה לצמוח לבעל הדין מן העדות..." (רע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר ואח', [פורסם בנבו] מיום 22/11/07, וראו האסמכתאות שם).
יש להדגיש כי גם אם השימוש בסמכות לסרב לזמן לעדות אינו תדיר, במקרים המתאימים ייעשה בה בית הדין שימוש. כך ייעשה, כאמור, כשהעדות אינה רלוונטית בעליל. אולם, בית הדין רשאי גם להגביל את מספר העדים, אף אם עסקינן בעדים שעדותם רלוונטית לדיון. זאת, "אם נמצא שעדותם לא תקדם את חקר האמת, כגון במקרה בו הובאו עדויות מספיקות להוכחת סוגיה עובדתית מסוימת או בנסיבות בהן אין לעדות נפקות משפטית" ( עניין בוריה הנ"ל).

בנוסף ואשר לחקירת מומחים על חוות דעתם, רלוונטית תקנה 130א' לתקנות סדר הדין האזרחי שצוטטה גם על ידי הנתבעת, באחת מתגובותיה ושאוזכרה גם על ידי התובע, באחת מהתייחסויותיו לתגובת הנתבעת ולפיה:" ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או..."

אשר לסוגיית צירוף הראיות -כידוע הכלל הוא לענין הגשת ראיות לבית המשפט הוא שבעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" אלא שהלכה היא עיתוי הגשת הבקשה אין בו לכשעצמו להצדיק את דחייתה אלא שיש לבחון מהי מידת הרלוונטיות של הראיה , כלומר, יש לערוך בחינה מהותית. כך למשל, בבר"ע (ארצי) 31251-08-14‏ ‏ תאיר סעיד - קיבוץ קליה , מיום 5.1.2015 (להלן: עניין סעיד) שב ואזכר בית הדין הארצי את ההלכה לפיה על אף שבעל דין לא הביא את ראיותיו ב"חבילה אחת" אין בה לכשעצמה להצדיק את דחיית בקשתו אלא שיש לבחון מה מידת הרלוונטיות של הראיה, חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת ועוד. יפים דבריו של ביה"ד הארצי בענין סעיד לעניינו:
"בהתאם לסדרי הדין על בעל דין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת". אלא, שהעובדה כי בעל דין לא פעל כאמור וביקש להגיש לבית הדין ראיה שלא בהתאם לעיתוי הנדרש ממנו, אין בה - לכשעצמה - כדי להצדיק את דחיית בקשתו ומוטל על הערכאה הדיונית לבחון כיצד יש ליישב בין שני אינטרסים בסיסיים בהליך השיפוטי - האחד, האינטרס של ניהול ההליך המשפטי כתיקונו, והשני - האינטרס של בירור האמת.
בעניין חגי דוד ובעניין קובלקובסקי שבנו על העקרון בדבר "הגישה הסלחנית" של בית הדין לפיה בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות, יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית - לעשות משפט וצדק, על פני שמירה על כללי הפרוצדורה. לעניין זה הפננו להוראת תקנה 124 לתקנות לפיה "בית הדין רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהחלטה שנתן". עם זאת, שבנו והדגשנו כי גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לסדרי דין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון.

פסקנו כי מקום בו מתנגשים האינטרסים של בירור האמת ושל ניהול ההליך כתיקונו על בית הדין לבחון, בין היתר: מה מידת הרלוונטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטיה מהכללים הדיוניים היתה פרי מעשה מכוון - מתוך זלזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל. במקרה הראשון הנטיה תהיה שלא להתיר את הגשת הראיה; האם הסטיה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי".

4. מן הכלל אל הפרט
לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים כפי שפורטו בבקשותיהם, בתגובותיהם ובהתייחסויותיהם ( כאשר ה"התייחסות" האחרונה הוגשה, על ידי הנתבעת, ביום 27/10/20 וזאת בהתאם להחלטה מיום 19/10/20) וכן לאחר שנתתי דעתי לכלל ההליכים שהתקיימו בתיק, להשתלשלות העניינים, להחלטות הקודמות, לשלב בו אנו מצויים, לעדים ולמסמכים אשר ביחס אליהם הוגשו הבקשות וכן לאחר שנתתי דעתי לפסיקה הרלוונטית, גם זו הנוגעת למטרתו של בית הדין לרדת לחקר האמת וגם לזו הקשורה למגמה הכללית בתחום הראיות שהינה המעבר מקבילות למשקל - נקודה שכבר אוזכרה בהחלטת ביה"ד מיום 8/7/20, הריני קובעת כך:

א. בקשר לבקשת התובע להגשת תצהיר וכן בקשר לבקשתו לצירוף חוו"ד של ד"ר יעקובוביץ ושל הצהרת הבריאות - החלטתי להעתר לבקשה זו וזאת מאחר ומצאתי טעם בהסברים שנתן התובע לעיתוי הגשתה וכן הואיל ומצאתי כי טענות הנתבעת כפי שמצאו ביטוי בסעיפים 59-69 לתצהירו של העד מטעמה לא הועלו קודם לכן ולכן לא החלטתי לא לזקוף דבר זה לחובת התובע , כאשר בכל הנוגע לחוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ ולטענות התובע אשר לכך שלא התנגד להיבדק על ידי המומחה מטעם הנתבעת - ד"ר נווה אלא "הסכים להיבדק בפני כל מומחה כפי שיורה לו בית הדין", הגם שמצאתי כי יתכן ותוכל להישמע טענה כנגד התנהלותו זו של התובע הרי שלא יהיה זה נכון ולא יהיה בכך כדי לשרת את מטרת בית הדין לרדת לחקר האמת, שלא לאפשר לו להגיש את תצהירו המשלים ו/או את הצהרת הבריאות, כנגדה העלה טענותיו ו/או את חוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ, וזאת לאחר שהשתכנעתי גם שעיתוי הגשתם של אלו לא היתה מעשה מכוון וכן לא נעשתה מתוך זלזול או כוונה להשיג יתרון דיוני או בשל התרשלות מצד התובע. מכל מקום יודגש כי הגעתי למסקנה שאיזון לאינטרסים של הנתבעת בענין זה יימצא בעובדה שהיא תוכל לחקור את ד"ר יעקובוביץ וכן לטעון כל שתמצא לנכון ביחס למשקלו של מסמך "הצהרת הבריאות".

ב. בכל הקשור לבקשת התובע לזימון 4 עדים:
סוכן הביטוח טל ספיר - בשל הטעמים שפירט התובע בבקשתו ובהתייחסות לתגובת הנתבעת וחרף התנגדות האחרונה החלטתי שכן לאשר זימונו של עד זה וזאת כדי לאפשר לתובע לנסות ולהוכיח טענותיו אשר ל העדר הכיסוי הביטוחי מפני אובדן כושר עבודה וכן הואיל והשתכנעתי כי עדותו של עד זה עשויה לסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת , באחת המחלוקות שהן בליבת התביעה. ויובהר - בשלב ראשון התובע הוא שיידרש להתחייב לשאת בהוצאותיו כתנאי לזימונו.
סוכנת הביטוח פנינה ספיר - בשל הטעמים שפירט התובע בבקשתו ובהתייחסות לתגובת הנתבעת וחרף התנגדות האחרונה החלטתי שכן לאשר זימונה של עד ה ז ו, אשר מהמסמכים עולה לכאורה כי היא שימשה כסוכנת ביטוח מטעם הנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה וכן הואיל והתרשמתי כי בעדותה יהיה כדי לסייע לביה"ד לרדת לחקר האמת גם בנוגע ל"הצהרת הבריאות" וגם בנוגע לטענת התובע להעדרו של הכיסוי הביטוחי מפני אובדן כושר עבודה. בשלב ראשון התובע הוא שיידרש להתחייב לשאת בהוצאותיו כתנאי לזימונו.
ד"ר עוזי נווה - כפי שציינה דוקא הנתבעת בסעיף 4 לתגובתה בעניין בקשתה לזימון עדים, עת התייחסה לעדים שהם לטעמה בבחינת מומחים מטעם התובע ולאחר שציטטה את סעיף 130א. לתקנות סדר הדין האזרחי וכן לאחר שציינה את המגמה הכללית בתחום הראיות - המעבר מקבילות למשקל: "המדובר כאן בעדים מומחים שהתובע הגיש את חוות דעתם בתביעה דנן, וזכותה המלאה של הנתבעת לחקור אותם על חוות דעתם זו, על האופן שנערכה ועל הבסיס העובדתי לכאורה שעליו ביססו המומחים את חוות דעתם" - אין חולק כי הנתבעת הגישה חוות דעת של ד"ר נווה, כמומחה מטעמה ולכן זכותו של התובע לחקור אותו כאשר בקשר לשכר טרחתו והואיל והוא מומחה מטעם הנתבעת, הרי שהיא זו שתחוייב (בשלב ראשון) לשאת בשכר טרחתו.
מר אריה אברמוביץ - מהטעמים שפורטו ביחס לאישור בקשת התובע לזמן את ד"ר נווה והואיל ומר אברמוביץ הינו מומחה מטעם הנתבעת אשר הגישה את חוות דעתו, הרי שזכותו של התובע לחקור גם אותו כאשר בקשר לשכר טרחתו והואיל והוא מומחה מטעם הנתבעת, הרי שהיא זו שתחוייב (בשלב ראשון) לשאת בשכר טרחתו.

ג. בכל הקשור לבקשת הנתבעת להוצאת מסמכים אשר צורפו לטענתה ע"י התובע שלא כדין - התוצאה של קבלת בקשת התובע בנוגע להגשת תצהירו המשלים ולהגשת חוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ וכן להגשת "הצהרת הבריאות", הינה דחיית בקשה זו, תוך שיובהר כי העובדה שביה"ד אישר את הגשת "הצהרת הבריאות" אין בה כדי להעיד, בוודאי לא בשלב זה, בטרם חקירת התובע והעדים והרלוונטיים להצהרה זו (למשל סוכני הביטוח), על משקלה של ראיה זו.

ד. בכל הקשור לבקשת הנתבעת לזימון 5 עדים:
ד"ר אלכסנדרה ורז'ביצקי (רופאת משפחה) - מעיון בתיק לא עולה כי התובע הגיש חוות דעת מטעמה והוא אף לא טוען שעשה כן (ולענין זה רלוונטי האמור למשל בסעיף 1 לתגובתו מיום 19/10/20) ולכן טענות הנתבעת אשר לזכותה להזמין את המומחים מטעם התובע, גם אלו אותן העלתה במסגרת התייחסותה מיום 27/10/20, אינ ן רלוונטי ות לעדה זו, ולכן אינני מאשרת את בקשתה להזמנתה מאחר ולא מצאתי בכך טעם וזאת תוך שיובהר כי גם לאישור הרפואי שהוצא על ידה לא יינתן משקל של חוות דעת, כאשר רק לאחר הגשת סיכומי הצדדים יחליט ביה"ד איזה משקל ליתן לאישור זה.
ד"ר אליו פלמה (מומחה לרפואה תעסוקתית ) - האמור ביחס לרופאת המשפחה רלוונטי גם למומחה זה, אשר ביחס למשקל או העדר המשקל שיהיה נכון ליתן לאישור שהוגש בשמו, תוכל הנתבעת להעלות טענותיה במסגרת סיכומיה וביה"ד יכריע בהן במסגרת פסק דינו.
רואת החשבון ליטל נאור - הריני מאשרת את בקשתה של הנתבעת בקשר לעדה זו וזאת חרף התנגדות התובע והואיל ומדובר במומחית שהגישה חוות דעת אקטוארית מטע מו ולכן זכותה של הנתבעת לחקור אותה, כאשר בדומה לאשר קבעתי בקשר למומחים מטעם הנתבעת, מאחר ומדובר במומחית מטעם התובע הרי שהוא זו שיחוייב (בשלב ראשון) לשאת בשכר טרחתה.
גב' ריקי נחמיאס - חרף התנגדות התובע ובשל הטעם שמצאתי בטענות הנתבעת בקשר לעדה זו וכדי לאפשר לה לנסות והוכיח את טענותיה בנוגע למצבו הרפואי של התובע סוגיה שבהחלט רלוונטית לתביעה וכן הואיל ונראה כי עדותה של עדה זו תוכל לסייע לביה"ד לרדת לחקר האמת, הריני מאשרת את זימונה כעדת הנתבעת אשר בשלב ראשון היא שתידרש להתחייב לשאת בהוצאותיה כתנאי לזימונ ה וכאשר בסיום עדותה הנתבעת היא שתחוייב לשאת בשכר בטלתה .
אברהם (אבי) שבו - חרף התנגדות התובע ולמרות שיש ממש בטענותיו אשר לכך שלא ברור כיצד הבקשה לזמן עד זה מתכתבת עם החלטת בית הדין מיום 30/10/19, החלטתי כדי לאפשר לנתבעת לנסות ולהוכיח את טענותיה בנוגע לסוגיית סיום יחסי העבודה ורכיב פיצויי הפיטורים, לאשר את זימונו של עד זה כעד הנתבעת אשר כתנאי לזימונו היא תדאג להגיש התחייבות לשאת בהוצאותיו ואשר בסיום עדותו, תחוייב בשכר בטלתו.

5. לסיכום
בקשת התובע להגשת תצהיר משלים ולצירוף חוו"ד של ד"ר יעקבובובי ץ ו"הצהרת הבריאות", מתקבלת ובהתאם לכך נדחית בקשת הנתבעת להוצאת המסמכים הנ"ל.
כן מתקבלת, על תנאי, בקשת התובע אשר לזימונם של סוכן הביטוח טל ספיר ושל סוכנת הביטוח פנינה ספיר, כאשר ההנפקה של הזמנות לעדים אלו תעשה רק אם התובע יתחייב בתוך 10 ימים מהיום לשאת בהוצאותיהם.
עוד מתקבלת בקשת התובע לזימונם של המומחים מטעם הנתבעת - ד"ר נווה ומר אברמוביץ, אשר ביחס אליהם תנפיק מזכירות בית הדין הזמנות ותעבירן לידי ב"כ הנתבעת אשר הוא ו/או מי מטעמו ידאגו ל זימונם ולהגעתם של עדים אלו.
במקביל מתקבלת בקשת הנתבעת לזימונה של מומחית התובע - גב' ליטל נאור, אשר ביחס אליה, תנ פיק מזכירות בית הדין הזמנה ותעבירה לידי ב"כ התובע אשר הוא ו/או מי מטעמו ידאג לזימונה ולהגעתה לבית הדין.
כמו כן, מתקבלת, על תנאי, בקשת הנתבעת לזימונה של גב' רבקה נחמיאס ושל מר אברהם שבו כאשר ההנפקה של הזמנות לעדים אלו (בהתאם לכתובות שפורטו בבקשת הנתבעת לזימון עדים) תעשה רק אם הנתבעת תתחייב בתוך 10 ימים מהיום לשאת בהוצאותיהם.

בקשת הנתבעת בקשר לד"ר ורז'ביצקי ובקשר לד"ר פלמה נדחית.

6. הערה חשובה מאוד
מאחר ועת קבע ביה"ד כי ישיבת ההוכחות בתיק זה תתקיים רק ביום 28/12/20 הוא התייחס למספר העדים עליהם ידע במועד זה ומאחר ובעקבות החלטה זו במסגרתה אישר ביה"ד זימונם של עדים נוספים, אין מנוס אלא להוסיף מועד נוסף כך שבתאריך 28/12/20 ייח קרו התובע וכלל עדיו ובתאריך הנוסף ייחקרו כלל עדי הנתבעת. בהתאם לכך ובשים לב ליומנו של בית הדין, הריני קובעת כי ישיבת ההוכחות השניה (במסגרתה ייחקרו כאמור עדי הנתבעת), תתקיים ביום 3/1/21 משעה 9:30.

7. הוצאות משפט
במסגרת פסק הדין וכלל שיבקשו זאת הצדדים בסיכומיהם, יביא ביה"ד בחשבון גם את טענותיהם לענין הוצאותיהם בקשר לבקשות שהוכרעו במסגרת החלטה זו.

8. למעקב מזכירות לענין התחייבויות הצדדים לשאת בהוצאות העדים שאישורם הותנה בהגשת התחייבות שכזו.

ניתנה היום, י' בחשון תשפ"א , 28 באוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה